פוסטים בתגיות: ‘oecd’
כאשר מדברים על אבדן הפרטיות בעידן הרשתות החברתיות הכוונה היא לגוגל ופייסבוק. בכנס הפרטיות הבינלאומי שהחל שנפתח היום בירושלים, אנשי הפרטיות של פייסבוק וגוגל התייצבו מול באי בכנס הפרטיות של ארגון ה-OECD והרשות להגנת המשפט, והסירו למעשה מעצמם את האחריות הישירה. במושב "מודעות, הבנה וקבלת החלטות עצמית" יועץ הפרטיות של פייסבוק, מוזל תומפסון, אמר כי אנשים מצפים שהאינפורמציה תגיע אליהם במהירות ובמגוון אפליקציות. "אילו היו לאנשים כלים ושליטה יותר גדולים, הם היו משתפים יותר אינפורמציה. בפייסבוק יש טווח של בחירות שונות, אנשים רוצים להיות מסוגלים לשלוט במידע שלהם ורוב האנשים מוצאים שימוש ברוב הכלים של פייסבוק. המידע היחיד שמופיע בפייסבוק הוא מה שאתה מכניס לשם ולראיה, 500 מיליון איש שמשתמשים בפייסבוק, מנהלים את מה שהם רוצים לעשות שם וחוזרים לשם יום ביומו. העובדה שהם מעורבים, שונה מכל אתר אינטרנט אחר".
מולו טען פרופ' אלסנדרו אקוויסטי, מאונ' קרנגי מלון, כי הפרטיות הפכה למטרה? וכי אין זה משנה עד כמה נחנך את המשתתפים ונעלה את המודעות, תמיד תהיה בעיה בפרטיות. "הגישה טוענת שבקרה מוגברת מועילה לפרטיות, אבל כשהמשתמשים מרגישים שהם שולטים במידע הם יתנו מידע רגיש יותר, בדומה לחגורות בטיחות, שהחגירה שלהם מעודדת לאנשים לנסוע מהר יותר".
בטסי מסילו, מנהלת מדיניות ציבורית בחברת Google, אמרה במושב "אגריגציה ואנליטיקה: בונים פרופיל אינדיבידואלי",כי "יש מערכת אקולוגית שלמה של נתונים אישיים שקיימת באינטרנט. זה לא כישלון. זה אולי חיסרון של השירות שנקטנו, כי למשתמש אין שום מושג שמדובר בנתונים אישיים. אנחנו צריכים לחשוב מחדש על המדיניות לגבי נתונים אישיים".
לדברי מסילו "אנשים צריכים להיות מעורבים אם הם רוצים ליהנות מהזכויות שלהם. נתונים שאנו חושבים עליהם כנתונים אישיים, יכולים לעמוד בסטנדרטים של פרטיות ע"י מספר כלים: לתת למשתמש.
מחר, יום רביעי יופיע בכנס שר האוצר יושבל שטיימינץ, ואחריו ידבר עו"ד יורם הכהן. לאחר מכן תתקיים מליאה בנושא תפיסת הפרטיות אז והיום.
למחוק מידע, לשנות אותו או לערוך אותו. הכלים של "גוגל" ושל "פייסבוק" רוצים לתת יותר שליטה בנתונים שלהם. כשאתה נרשם לשירות, אתה לא מבין את המשמעויות. דבר חשוב הוא להראות למשתמשים איך משתמשים בנתונים שלהם כדי שיוכלו להגן על עצמם".
בהתייחס לכתבה שהתפרסמה בוול סטריט ג'ורנל ובה נכתב כי היעד העיקרי של חברה מסויימת הוא ליצור עולם תפור ויעיל יותר על פי הנתונים, אמר נציב הגנת פרטיות וחופש מידע של גרמניה, אלכסנדר דיקס, כי "לכל אדם יש זכות להחליט בשביל עצמו מתי לשמור על פרטיות ומתי לא. השאלה המעניינת היא מהם נתונים אישיים ומה לא? קיימת נטייה לשכוח שפרטים כמו כתובות IP, כתובות אינטרנט ועוד יודעים לדבר ביניהם וליצור מידע אישי. יש להבהיר כי מידע החל מכתובות מכונה ועד זיהוי של שתל רפואי שנמצא בגוף אדם, דורשים טיפול מיוחד בלי שום קשר להגדרה שלהם כנתונים אישיים".
"אנו צריכים לדבר על השאלה 'מהו מידע אישי?' ולהבין לעומק איזה מידע שלנו נשמר על מנת שנוכל לקבל החלטות מושכלות לגביו, אמר גאס הוסיין, עמית בכיר בארגון privacy international, "כשאני חושב על. חברות הטלפון והאשראי הן יודעות עלינו הרבה יותר מאשר רק שיחות טלפון והרישום שלהן. החברות צריכות ליידע את הפרט על כל מה שיודעים עליו. השגיאה שכולנו עושים ב"פייסבוק" היא לחשוב שאנו מתקשרים רק עם חברינו בעוד שבפועל אנו מתקשרים גם עם "פייסבוק",,"גוגל" ו"מיקרוסופט". כל הקריאה החברתית היא שונה. ב"טוויטר" אני יודע שאני מתקשר עם קהל גדול אבל זה לא אותו דבר כמו ב"גוגל" וב"פייסבוק".
דניאל ויצנר, ממשרד המסחר האמריקאי הצטרף לקביעה כי "האתגר החברתי והאתי מול הכלים רבי העוצמה האלו נוגע למידת מעורבותו של הפרט שתלויה ביכולתו להבין את הבחירות שניצבות בפניו".
ד"ר עומר טנא, ראש ועדת ההיגוי של הכנס, אמר כי הבעייתיות היא בברירות המחדל – ברירת המחדל היא חשיפת המידע האישי של המשתמש, וכדי להגן על עצמו, עליו לנקוט בפעולה אקטיבית. לטענתו ברירת המחדל צריכה להיות הפוכה – הפעולה האקטיבית היא זו שצריכה לאשר את החשיפה לפרטיות שלי ולא להיפך.
שבוע הפרטיות בירושלים הינו יוזמה של הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים. הרשות, שהוקמה בשנת 2006, עוסקת בהגנת הפרטיות במידע אישי אודות יחידים המעובד במחשבים. הרשות שואפת להעלות באמצעות האירוע את נושא הפרטיות והגנת המידע לראש סדר היום הציבורי בארץ, ולחשוף את התעשייה הישראלית לציבור נרחב של קובעי מדיניות בנושא הגנת הפרטיות בחו"ל.
בשבוע הפרטיות מתקיימים בבנייני האומה האומה בירושלים שני כנסים: כנס של ארגון ה-OECD (ימים ב'-ג') בהשתתפות סגן מזכ"ל ה-OECD ורה"מ נתניהו, והכינוס הבינ"ל השנתי של רשויות הפרטיות והגנת מידע (ימים ד'-ו'), תחת הכותרת "פרטיות: דורות (Generations)". כינוס זה ייפתח ביום רביעי 9:00 בבוקר, עם נאומו של שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, ויטלו בו חלק נציבי פרטיות של מדינות ותאגידי ענק מרחבי
ישראל התקבלה היום (ב') באופן רשמי למועדון הכלכלי היוקרתי של המדינות המפותחות בעולם, ה-OECD. אין להקל ראש במעמד שקיבלה ישראל כמדינה ה-32 בארגון, וביתרונות הרבים שההצטרפות אליו תקנה לנו. יהיה זה עוד שלב במאמץ העקבי שעושים ראשי המדינה במשך שנים לצרף את ישראל לקהילה האירופית.
החברות ב-OECD אינה רק כבוד ומקור לגרפים שאפשר להציג בפורומים בינלאומיים. החברות הזו מעמידה אותנו בפני מחויבויות לשיפור מצבנו בשורה של תחומים מרכזיים: חינוך, השקעה במו"פ, שמירה על קניין רוחני, מאבק בפער הדיגיטלי ועוד. בכל התחומים האלו קשה לומר שמצבנו מזהיר, במיוחד בהשוואה למדינות האירופיות איתן אנו חולקים את המועדון.
כך, למשל, בתחום החינוך, ההשקעה במורים בישראל היא מהנמוכות בעולם. על פי סקר שנערך ב-2007, ישראל מדורגת במקום הלפני-אחרון בתגמול לעבודת המורים. למדד הזה יש השלכות רחבות – הוא משקף רמת חינוך פחות טובה שמביאה כיום ותמשיך להביא בעתיד תוצרים פחות טובים. או במילים אחרות: מערכת החינוך מייצרת בוגרים פחות טובים, שאחר כך אינם מסוגלים להשתלב במסלולים אקדמיים.
תחום אחר שבו אנו לא מהווים אור לגויים הוא ההשקעה במיחשוב מערכת החינוך. נכון הוא שבשנים האחרונות נעשו מספר צעדים חיוביים בכיוון, אבל הפיגור הוא כל כך גדול – עד שכל צעד שנעשה נתפס כטיפה בים.
גם בנושא המו"פ מצבנו הולך ומדרדר, ולשם כך אנו לא זקוקים למדדים ההשוואתיים של OECD. על פי דו"ח שפרסמה המולמו"פ (ר"ת המועצה הלאומית למחקר ופיתוח) בתחילת 2009, היקף התמיכה הממשלתית במו"פ אזרחי ובחינוך לאקדמיה ירד מ-30% מסך כל ההוצאה הלאומית בשנת 1990 לכ-14% בלבד בסוף 2008. נזכיר שוב שכאשר ה-OECD משווה את ההשקעות במו"פ, הוא אינו מודד רק את המספרים, אלא גם היכן מיקמה המדינה את נושא המו"פ בסדרי העדיפויות הלאומיים.
שמירה על קניין רוחני היא עוד תחום בו אין אנו מצטיינים. אמנם השבוע הודיעה ארצות הברית, כי היא מוציאה אותנו מרשימה השחורה של מדינות המפרות בעקביות קניין רוחני, אך המצב עוד רחוק מלהשביע רצון. הסיבה להימצאותנו ברשימה מלכתחילה היתה בעיקר בגלל פעילותה של חברת התרופות טבע, שמרגיזה את האמריקנים באופן קבוע, אך גם בגלל הפיראטיות בתוכנות ובמערכות המיחשוב. גם כאן ניכר שיפור עצום במצב, אבל אין שום סיבה שישראל לא תתפוס את אחד המקומות הראשונים בתחום הזה בעולם. מדובר במדד לרמה תרבותית נאותה, ליושרה ולהגינות.
ישנה גם נקודה נוספת: בריחת מוחות מישראל, שהיא אולי התוצאה של כל אותם מדדים טעוני שיפור שהוזכרו כאן. בסוף השבוע האחרון נערך כינוס של ארגון ההיי-טק הישראלי, שהתריע בין היתר על הסכנה הנשקפת לענף המקומי. מקימי הארגון טוענים, כי ההצלחה של ענף ההיי-טק אינה דבר מובן מאליו. הם מציינים, כי חברות בינלאומיות לא מרחיבות את ההשקעות שלהן בישראל. הן אמנם לא סוגרות מרכזי מו"פ, אבל החלטות אסטרטגיות על הקמת שלוחות ומרכזים ברחבי העולם נוטות יותר ויותר לכיוון המזרח. זו לא החלטה מאורגנת, אבל תופעה שראשי ההיי-טק בישראל ערים לה ויודעים שאסור להקל בה ראש.
בריחת מוחות קורית גם כתוצאה מכך שתקציבי המחקר מדלדלים והולכים. חוקרים ישראלים שעוברים לעבוד מעבר לים, מעדיפים לעיתים קרובות להישאר שם. כך, אנחנו מאבדים הון אנושי יקר. אם ראשי המשק לא ינקטו בפעולה רחבה לצמצום התופעה, אלף חברויות באלף מועדוני יוקרה בינלאומיים לא יעזרו לנו.
השורה התחתונה: כניסתה של ישראל למועדון ה-OECD היא צעד חשוב מאוד לכלכלה ולחברה, אבל טומנת בחובה גם מחויבויות ארוכות טווח, שמכריחות אותנו לשנות את סדרי העדיפויות הלאומיים שלנו. להיות חברים במועדון VIP אירופאי זה דבר אחד, אך להיות מובילים בו – זה כבר דבר אחר. שיהיה בהצלחה לכולנו.
גרסת pdf
תגובות
שם*
דואר אלקטרוני
כותרת התגובה*
תוכן התגובה
הייה אתה ראשון להגיב על כתבה זו.