פוסטים בתגיות: ‘HP’
עשרה פועלים סינים שעבדו במפעל המייצר בין היתר את האייפודים והאיייפונים עבור אפל שמו קץ לחייהם בנסיבות שונות. סיפור ההתאבדות עורר של מחאות בעולם נגד אפל ונגד הגלובליזציה. אין זה סוד שמזה שנים יצרניות המחשבים הגדולות, ואפל ביניהן, מייצרות את המכשירים הנחשקים בעול בקווי ייצור שהן שוכרות באסיה, סין, קוריאה, טייואן, הודו וכעץ מתחילים גם בווייטנאם. השיקולים הם כרגיל כלכליים. התחרות העזה בין החברות מחייבת הורדת מחירם דרסטית לטובת כיסו של הצרכן, שמשמעותה הוזלת עלויות. העולם השלישי, גילה את הצורך הזה, והסינים בראשם והם מקימים מפעלי ענק עם קווי ייצור משוכללים, המעסיקים לידם עובדים סינים. העובדים האלו משלמים את מחיר התחרות, בשכר הנמוך שהם מקבלים ובעיקר בתנאי העסקה מבישים, המזכירים את ימי טרום המהפכה התעשייתית.
מנכ"ל אפל, סטיב ג'ובס הגיב מייד לאחר פרסום דבר ההתאבדויות, ואמר כי אפל תחקור את הנושא. בעלי המפעל בסין שהם בכלל קוריאנים מכחישים כל קשר בין ההתאבדות לשכר שהעובדים מקבלים, ואומרים שזה קרהבגלל סיבות אישיות. אחת השמועות אומרת שעובד אחד התאבד לאחר שפרוטוקול סודי שכלל פרטי קוד תצורת אחד המכשירים החדשים אבד לו.
בעלי המפעל הקוריאנים חשפו את שכרם של הפועלים 131 דולר לחודש לא כולל בונוסים והטבות בגין עבודה מאומצת בתקופת לחץ. בעלי המפעל אף הרחיב וטענו כי במפעל הזה, יש לעובדים חדרי מנוחה והרגעות, דבר שלא קיים כמעט בשום מפעל אחר. הם גם מציינים כי בשנה האחרונה מרכיב השכר בייצור המכשירים עלה ויעלה שוב ביולי, דבר שישפיע על מחירי המכשירים ויגרום לקשיים בקרב החברות המשווקות שיתקשו לעמוד בתחרות.
אבל אפל אינה לבד. בפברואר שנה שעברה פרסם גוף בשם NLC העוקב אחרי תנאי הסעקה של עובדים בעולם השלישי, ח חמור בן 60 עמודים על מצבם העגום של הפועלים הסינים .זאת בעקבות בדיקה ממושכת שערכו הנציגים של גוף זה, כולל סיור במפעלים וראיונות עם עובדים. הם גילו תנאי עבודה מזעזעים, פועלים שעובדים שעות רבות ליד קווי ייצור בשכר נמוך, ללא שום פרופורציה לתפוקה של אותם פועלים.
באחד המפעלים, נאמר באותו דו"ח, 200 עובדים סינים, בעיקר נשים צעירות מייצרות מקלדות וציוד היקפי אחר עבור HP , דל, לנובו, מיקרוסופט ויבמ. בראיונות אחד על אחד עם אותם עובדים, ומתמונות שצולמו במפעל עולה תנאי העסקה פרימיטיביים, אולמות שינה שבהם מורשים הפועלים ללון, בתנאי סביבה לא אסטטיים.
עדויות נוספות: הפועלים יושבים על שרפרפים מעץ קשיחים ביותר ומייצרים 500 מקלדות בשעה, בפעולה רצופה שנמשכת 12 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, עם שני ימי חופשה בשנה בלבד. יש להם זמן לנוח 1.1 שניה בין ייצור מקש אחד לשני בכל מקלדת, פעולה שנמשכת 3250 פעמים בשעה 35,750 ימים 250 אלף פעמים בשבוע מיליון פעם בחודש. פועלים מקבלים אחד חלקי חמישים סנט על כל מקש במקלדת. אסור להם לדבר, להאזין למוסיקה או להזיז את ידיהם למנוח וחובה עליהם לגזוז את ציפורניהם אחת לכמה ימים. תנאי הרחצה משפילים, וביציאה מהמפעל עוברים בדיקות בטחוניות מקיפות ומציקות. אין תשלום שעות נוספות, למרות שהפועלים מבלים במפעל כ-87 שעות בפועל תמורת 41 סנט לשעה. בפועל האסירים כלואים במפעל ארבעה ימים בשבע ואסור להם אפילו לצאת לטיול. כל אלו לא מונעים ממנהלי המפעל להרביץ בפועלים תורה ולשכנע אותם שהמפעל הוא כמו ביתם ועליהם לאהוב אותו בהתאם.
כאמור השיקול הכלכלי הוא המניע את העולם. המעבר לסין גרם ל1.4 מישרות מיותרות בארצות הברית שעובדיהם משתכרים בים 12 לך-14 דולר לשעה בעוד שפועל ממוצע בסין מרוויח 131 דולר לחודש. ויש עוד כהנה וכהנה עדויות לא סימפטיות שמראות את הצד המכוער של הגלובליזציה, המנצלת א המצוקה הכלכלית של מילארדי סינים, שמוכנים לעבוד בכל מחיר רק כדי להשביע את רעבונם ולהאכיל את ילדיהם. חסרי המצפון מבין בעלי ההון מרגיעים את עצמם בכך שהם טוענים שללא המפעלים האלו הפועלים האלו היו גוועים ברעב.
אז בפעם הבאה כשתחזיקו א האייפוד או האייפון שלכם או שתקלידו במקלדת של אחת מחברות המחשבים הגדולות עם המותגים הכי טובים, יכול להיות שזה היה המכשיר האחרון שאותו פועל ייצר בטרם שם קץ לייסוריו והתאבד. עולם אכזר וציני.
אחת התובנות המרכזיות בכנס השנתי Virtual 2010 (שנערך ביום חמישי 22 באפריל) היא שווירטואליזציה אינה באזוורד בעולם מערכות המידע והמחשבים, היא אינה המצאה של מישהו, כי אם דבר ממשי לחלוטין.היטיב להגדיר זאת מני צרפתי, מנהל תחום וירטואליזציה ב-HP ישראל, אשר מלווה את התחום מזה כמה שנים, ואף מרצה בנושא בפני סטודנטים למדעי המחשב בתואר שני. אחר הצהרים אתמול, אחרי הכנס הוא נזכר, שלפני כמה שנים, כאשר דיבר על וירטואליזציה באחד הכנסים של אנשים ומחשבים, הסתכלו עליו כעל תמהוני, שכנראה לא מבין כל כך על מה הוא מדבר. עוד בשנה שעברה, עדיין היה צריך לשכנע שאכן הווירטואליזציה היא אמיתית. אתמול, משימת ההוכחה הזו נחסכה מהדוברים בכנס.
כמה סיבות העלו את הווירטואליזציה אל מרכז הבמה הטכנולוגית. המיתון העולמי, המגמה הירוקה ההולכת וגוברת בכל העולם, הצורך בחיסכון בחשמל כחלק מהחיסכון בהוצאות, עלייתו של הבאזז החדש – מיחשוב ענן. כל אלה צבעו אותה בצבעי כסף ירוק, דולרים, וההתייחסות לנושא עברה להיות דרך משקפיים כלכליות. ארגונים הבינו כי זו הדרך לצמצם את העלויות היקרות של תפעול הדטה סנטרים שלהם, בהיבט צריכת האנרגיה.
בשנתיים האחרונות, המנמ"רים נאלצו ללמוד איך לקרוא את חשבון החשמל של מערכי ה-IT בארגונים, וכפועל יוצא מכך – לנסח את התשובות הנכונות למנהל הכספים בארגון, שדרש לצמצמם ומיד. לא עוד חתימה אוטומטית על חיובי חשבונות דמיוניים, שנבעו מצריכה בזבזנית של שרתים בכמויות בלתי נשלטות. וירטואליזציה, אמרו הדוברים בכנס, יכולה לחסוך עד 40% בחשבון החשמל של מערך ה-IT, ואין ארגון – גדול כקטן – שנתון זה לא מדבר אליו.
בעיריית תל אביב-יפו, למשל, הבינו בשנה שעברה, כי וירטואליזציה היא הכלי שבעזרתו ניתן לייעל את העבודה בעירייה. הטיפול בתחום הזה בכלל לא החל מהטכנולוגיה, אלא מההנהלה, ומגזבר העירייה. אלה לא מבינים בטכנולוגיה ולא אמורים להבין בה. הם מבינים במספרים, והמספרים הראו להם שבתוך זמן קצר העירייה תהיה ארגון רזה בהיבט מספר השרתים שב-IT. התוצאות לא תאחרנה לבוא. איתיאל מעיין, ה-CTO של ה-IT בעירייה הכריז, כי החזר ההשקעה יבוא בתוך שנה. גם בלאומי קארד, חברת כרטיסי האשראי הגדולה, הבינו כי עם 700 שרתים שהיו להם לפני מימוש פרויקט הווירטואליזציה, הם לא יוכלו להשיג את ההתייעלות הנדרשת. התוצאה בלאומי קארד: חיסכון של יותר ממאה קילו-וואט בצריכת החשמל בשנה.
הנה כי כן, דרך הווירטואליזציה יממשו ארגונים את השאיפה המתמדת בחיסכון בנדל"ן, בשטחי אחסון, בהוצאות הקירור לשרתים לוהטים ועוד. אבל אין זה רק עניין כספי. הווירטואליזציה משקפת בתוכה את השינוי הדרמטי שעברו ארגון ה-IT והמנמ"ר. פיני כהן, סגן נשיא ואנליסט בכיר ב-STKI, אמר, כי העומס על ארגוני ה-IT בשנים האחרונות גדל באופן שלא הלם את למשאבים שעמדו לרשותם. לצד דרישה מתמדת של ההנהלה להתייעלות, כמות המשימות שהונחתו על ה-IT גדלו מיום ליום.
הווירטאוליזציה, כמו גם מיחשוב ענן, יאפשרו למנמ"ר לענות טוב יותר על צורכי הארגון, להיות קשור להיבטיו העסקיים ברמה היומיומית. הווירטואליזציה תאפשר גם לתת מענה מהיר יותר לפרויקטים. קמפיין דחוף, מענה מיידי למתחרה, בניית דטה סנטר שישרת טוב יותר לקוחות. עד היום, כאשר הגיעו דרישות כאלו מההנהלה, התשובות שהמנמ"ר נתן היו מגומגמות. הוא לא באמת ידע לומר בתוך כמה זמן יוכל לענות לכל הדרישות הללו. הווירטואליזציה תאפשר לו להיות זריז יותר, או כפי שכהן כינה זאת, "גמישות אלסטית".
הרלוונטיות של התחום הביאה אל הכנס את כל החברות הגדולות שמציעות פתרונות מתחומים שונים. HP, נט-אפ (NetApp), רד-האט (RedHat), מיקרוסופט (Microsoft), ואיך לא – EMC, שצריכה להזכיר לרבים מדי פעם כי ענקית הווירטואליזציה VMware היא בבעלותה. הלהיטות למכור פתרונות ומוצרים מחייבת את המנמ"רים לבדוק היטב מה מתאים להם. וירטואליזציה אינה מילת קסם. היא אומנם חוסכת כסף, אבל במקביל גם יכולה להכניס את הארגון להוצאות יקרות, במיוחד אם המנמ"ר אינו מודע לנושאי הרישוי. בתחילת הדרך שררה תחושה, לא נכונה, כי המדובר על גן עדן של פתרונות חינמיים. המציאות רחוקה מכך, ולכן הלקוחות שדיברו בכנס, הדגישו כי צריך לעשות את ה"שופינג" בזהירות ולבחור את הפתרון המתאים ביותר.
אתמול גם כבו האורות למשך שעה בישראל, כאות הזדהות עם כדור הארץ. זה שרק לפני כמה ימים שלח לנו אותות אזהרה חמורים ביותר בדמות ענן האבק שהשבית את התעבורה האווירית מעל אירופה. הווירטואליזציה היא חלק ממעבר הדרגתי למיחשוב ענן, שללא ספק יאיץ את החיסכון באנרגיה וגם יפחית מאוד את הצורך בטיסות, ויחסוך במפגשי פנים אל פנים.
השורה התחתונה: הווירטואליזציה היא הדבר האמיתי הבא, שיסייע ל-IT העולמי להתאושש ולהפוך את העולם לירוק יותר.
לא קל להיתפס לתזה כזו, בהתחשב בעובדה שאין דבר שאינך יכול לקרוא היום מול צג המחשב. קריאת ספר למשך פרק זמן ארוך נחשבת לתופעה חריגה ומאפיינת "תולעי ספרים", שהם לעולם המיעוט בכל חברה. מהפכת האינטרנט קיימה דיאלוג חריף מאוד, ולעיתים אפילו קצת אלים, עם עולם הדפוס הקונבנציונאלי. היא הפילה קורבנות בנישות הדפסה של מגזינים, עיתונים ומוצרי דפוס ייחודיים, אבל היא לא חיסלה אותם, אלא שינתה את דרך הצריכה שלהם, ואולי גם את הנגישות אליהם.
בתוך המהפכה האינטרנטית הזו חיה לה בשקט מהפכת הדפוס הדיגיטלי. באמצעים ממוחשבים, מבוססי פיתוחים חדשניים (כולל אפליקציות שמוכרות לכולנו מעולם הדסקטופ ומעולם המיחשוב הארגוני), שחברו בעצם לעולם הוובי, וממנפות את עולם המו"לות. ענת הרינג, מנהלת תחום הספרים ב-HP אינדיגו, שעיסוקה פיתוח וייצור מכונות דפוס דיגיטליות לעולם הדפוס וההוצאה לאור, מסכימה לחלוטין עם האמירה שיריד הספרים הוא עוד הוכחה לכך שהשמועות על מותו של הספר המודפס היו מוקדמות מדי. שותף לדעה זו גם רן לנדוי, מנהל הפעילות של אינדיגו בשוק הישראלי.
הרינג אמרה, כי בניגוד לנישות מסוימות בעולם ההוצאה לאור, שוק הספרים ממשיך להיות סטטי. "הוא כבר לא צומח בקצבים שהיינו רגילים אליהם, אבל עדיין נושם ובועט", כדבריה. "עולם הווב פילח בצורה קצת יותר חדה את עולם המו"לות, ובהתאם – את עולם הדפוס, שהוא הפלטפורמה שם מדפיסים את הספרים. אלה מרגשים לא רק את הילדים, אלא גם את המבוגרים".
הנתונים האחרונים מראים שמתוך סך כל שלושת טריליון דפים של ספרים שמודפסים בעולם בשנה ממוצעת, 50 מיליארד הם בדפוס דיגיטלי, ושלושה מיליון מהם מודפסים בצבע. קצב הצמיחה של ספרים צבעוניים הוא כ-40% בשנה, אולם הרינג ולנדוי אמרו, כי באינדיגו – הקצב מהיר יותר. "ברור שבהדפסה צבעונית, הערך המוסף השולי של החיסכון בהדפסה גדול יותר מאשר בהדפסת שחור לבן", אמרה הרינג, "ולכן – עדיין קיימת נישה די גדולה של הדפסת ספרים במכונות הקונבנציונליות, אשר משרתות מו"לים שמדפיסים ללא צבע. עם זאת, נתח השוק שלהם הולך ויורד באופן טבעי אל מול האפשרויות הבלתי מוגבלות כמעט של עולם הדפוס הדיגיטלי, המשתלב כמו פרח בר יפה בשטח ירוק".
"אנו עדים לאורכי ריצה קצרים יותר בהדפסת מהדורות של ספרים (הכוונה היא למספר עותקים קטן יותר במונחי עולם הדפוס – י.ק.), והכי חשוב – אורך חיי המדף של ספרים מתקצר", אמרו. "ספרים שלא נמכרים בפרק זמן מהיר יחסית יורדים מהמדף", הוסיפה הרינג.
איך יוצרים באז לספר, כדי שיעוף מהר מהמדף? באמצעות פרסום באינטרנט, בפורומים, באתרי מכירות ישירות, וכמובן – על ידי מבצעי שיווק מקוריים, כפי שאנו רואים לאחרונה: "קנה ספר יחד עם קפה או גבינה, וקבל ספר שני במתנה", וכדומה.
כדי שספר יימכר מהר, יתאים למבצעי השיווק, יעלה במהירות על המדפים וגם יעוף משם בזמן, המו"ל זקוק לתהליכי הדפסה והפקה זריזים. כאן נכנס לתמונה הדפוס הדיגיטלי. "זיהינו נישה בעולם של צורך בסיפוק מהיר של לקוחות להביא את הספר במהירות למדף, במספר עותקים מוגבל יחסית", אמרה הרינג. "בשיטה הקונבנציונאלית של ההדפסה (אופסט), אין כמעט סיכוי לעשות זאת, וגם העלויות רבות. כאן נכנס הדפוס הדיגיטלי". לדבריה, ניתן היום לבצע תהליכי קדם דפוס והפקה באמצעות הווב, כשמספר העותקים לכל ספר בריצה על מכונות דפוס דיגיטליות הוא ריאלי ובהתאם לצורכי המו"לים, ומאפשר להם להוזיל עלויות, לחסוך שטחי מדף ולשרוד.
אבל מוצרי דפוס חדשים נולדו לא רק באינטראקציה בין הווב לדפוס. יש גם ספרים ומוצרי דפוס בהדפסה אישית מיוחדת. הדפוס הדיגיטלי הצמיח מו"לים בשירות עצמי, שיושבים בבית, כותבים ספרים, בלוגים או כל דבר שעולה על רוחם, שולחים אותם ללשכת שירות דיגיטלית, ובעלות לא גבוהה מדפיסים 20-50 עותקים לחלוקה אישית בין חברים או בקהילה מסוימת.
לדברי הרינג, זהו שוק שהולך ומתפתח בעולם, כמו גם בישראל. ברשת האינטרנט יש מספר רב של אתרים שזו פרנסתם. אחד מהם הוא אתר Blurb.Com. הפופולאריים ביותר בין הספרים בו הם ספרי בישול וטיולים ונופים. לצד זה יש נישה אחרת, שקשורה לספרי ילדים. על בסיס דמויות מפורסמות מעולם המדיה האלקטרונית, מדפיסים לילד ספר או חוברת עם הדברים שהוא אוהב, וזוהי מתנת יום הולדת נהדרת.
ומה קורה בישראל?
רן לנדוי אמר, כי בישראל – כמות ההדפסות הדיגיטליות נמצאת עדיין בשלבי צמיחה וגדילה, בגלל היקפו הקטן של הדפוס. כמו כן, קיים עודף כושר ייצור, שמאפיין את הענף מזה שנים וגורם להורדת מחירים קשה ביותר. בסך הכול, ההתקנות נמדדות בעשרות בודדות, כאשר קצב הגידול הוא כ-30% בשנה. גם המיתון לא היטיב עם הענף, ועל פי נתוני ההתאחדות לדפוס, בשנה שעברה נסגרו כ-15 בתי דפוס בישראל, שלא יכלו לעמוד בתחרות הקשה.
בשורה התחתונה: יריד הספרים הבינלאומי איכלס בתוכו, מו"לים רבים, שהספרים שלהם הודפסו על מכונות דפוס דיגיטליות. לא יהיה זה מפליא אם הן תהיינה מכונות של אינדיגו. ישראל נחשבת למדינה שפרצה דרך בתחום הזה בזכות החזון של בני לנדאו, המייסד של אינדיגו ובעליה, עד שמכר אותה ל-HP. כאשר פרצה החברה לשוק, ספרו את שנותיה בשנים בודדות, שכן בשוק הדפוס המקובל שיחקו ענקיות כגון היידלברג, זירוקס ואחרות. בכל שנה נפוצו שמועות על כך שהנה הנה הענקיות מתעוררות משנתן ונותנות פייט אמיתי לדפוס הדיגיטלי – אויב הדפוס המסורתי הישן. אבל השנים חלפו, הכפר הגלובלי גדל והתרחב, ובני לנדאו צוטט לא מכבר באחד המפגשים עם עובדים ולקוחות באמרו, כי בשנת 2012 תהיה אינדיגו חברת הדפוס הגדולה ביותר.
ומה עם חלום הספר הדיגיטלי שאותו נקרא במיטה? החברים באינדיגו אומרים שגם השמועות על מותו מוקדמות מדי. נכון הוא שהבאז הזה קצת התקרר, מן הסתם הקדים את זמנו, אבל יש לו עתיד, שבו HP תרוויח בכל מקרה: תוכל לקבל במייל או לרכוש בחנות הקרובה, מדיה דיגיטלית שעליה יהיה הספר. תרצה תקרא אותו, לא תרצה תוכל לשלוח אותו להדפסה למדפסת שלך או ללשכת השירות הקרובה לביתך. היום, זה קצת יקר, בעוד שני עשורים, מבטיחים יודעי דבר, כבר לא יהיה אפשר בלי זה. היכונו לארון הספרים הדיגיטלי.
350 אלף יותר מדי
לפני 10 שנים,בשלהי האינתיפאדה השניה, החליטה ממשלת ישראל להנפיק לכל תושבי מדינת ישראל תעודת זהות "חכמות". הכוונה לכרטיס מגנטי, עשוי פלסטיק, שיהיה עליו שבב חכם, שבעזרתו נוכל להזדהות טוב יותר בפני מי שיבקש וגם לעשות איתו הרבה מאוד פעולות מול המוסדות הרשמיים שלנו.
אחת הסיבות שהממשלה החליטה ללכת על הטכנולוגיה שהיתה אז חדשנית במיוחד, בעולם, היתה ביטחונית: ריבוי התעודות הכחולות המזויפות המסייעות למחבלים מתאבדים לחדור לישראל.
.jpg)
ביום שני השבוע, 8 שנים לאחר שהמכרז הראשון יצא לדרך, חתם שר הפנים, מאיר שטרית, על ההסכם עם חברת HP על החוזה להנפקת התעודות, שתחל, אי"ה, בעוד שנה בערך. השאלה מדוע היה צריך להמתין 8 שנים, יקרות כל כך, מדוע המדינה לא הצליחה לצאת מהבוץ אליו נקלעה היא שאלה שמן הסתם ראוי שמבקר המדינה יחקור אותה. במיוחד לאור הצהרתו של השר שטרית , בטקב החתימה שאמר כי בישראל יש היום 350 אלף תעודות מזויפות. צא וחשב כמה זיופים אפשר היה למנוע אילו כל האחראים לכך בממשלה, במשרד הפנים, באוצר, היו לוקחים את עצמם קצת יותר ברצינות והיו עושים הכל כדי שהפרויקט הזה, ייצא לדרך.
כי בשורה התחתונה שום דבר לא השתנה. במכרז הראשון ב-2003 HP היתה הזוכה. בגלל ערעור שהוגש על ידי החברה שהפסידה EDS , בית משפט פסל את המכרז תוך שהוא מותח ביקורת קשה ביותר על המדינה ועל מי שעמד מאחורי המכרז. ב-2005 יצא מכרז חדש, והפעם הבטיחו שהופקו כל הלקחים. לא ממש. ב-2007 שוב זכתה HP לאחר שבסך הכל למכרז נגשו 2 חברות . דפוס בארי נפסלה. בסוף 2007 , כאשר השר שטרית נכנס למשרדו, החליט שהסאגה הזו צריכה להיפסק. אבל לקח לו לולמנכ"לו, אריה בר, שנה בדיוק, כדי לחלץ את המדינה מהברוך של התעודה החכמה שבינתיים כבר הפסיקה להיות חכמה. בינתיים המשיכו הזייפנים לחגוג, ובקצב של 350 אלף תעוודת ל-10 שנים, אז בכל שנה שהתעודה לא היתה מונפקת, עוד 35 אלף אנשים קיבלו תעודות לא שלהם. אבל זה לא הזיז כל כך לשטרית ובר. זה האחרון החליט שלמרות ש-HP זכתה במכרז, זה עדיין לא סיבה לתת לה את מה שהיא מבקשת עבור הנפקת כל תעודה: 64 שקלים. בר פנה לחשב הכללי, שוקי אורן וביקש לבטל את המכרז. התגובה לא איחרה לבוא ו-HP פנתה לערכאות.בינתיים גם דפוס בארי, שנפסלה במכרז, פנתה גם היא לבית המשפט בטענה כי HP לא ממש עמדה בכל התנאים. העתירה של HP נגד המדינה הסתיימה בפשרה: העתירות יוסרו , המכרז יבוטל דהפקטו, והמדינה תכנס למו"מ עם HP . בית המשפט קצב לשני הצדדים 90 יום. הויכוח היה כמה כסף תוריד HP למדינה בתמורה לקבלת המכרז. הפשרה שהושגה, הוגנת יחסית: HP תקבל 47 שקלים לתעודה, אבל תקבל התחייבות להזמנה של חמישה מיליון תעודות, פי2 מההתחייבות של המדינה במכרז שנפסל. שלוש שנים, כדי להתווכח על פחות מ-20 שקל? מישהו חישב את הנזק שעלול להיגרם או כבר נגרם למדינה על כל תעודה שזויפה בתקופה זו?
אבל הימים ימי דמדומים. אין ממשלה, אין כנסת, ואיש הישר בעיניו יעשה. שטרית הבין שאם לא יגזור כעת את הקופון, זרי הפרחים יגיעו למחליפו אחרי הבחירות. והוא אכן גזר את הקופון באופן מלא. כי בסופו של דבר אף אחד לא יזכור איך כל זה התחיל: מחבלים נכנסים לת"א עם תעודות מזויפות, גורמי הביטחון דורשים מייד תעודות חכמות. הם לא יכולים לומר שמבוקשם לא התקבל, רק שחלפו 10 שנים יקרות מאז, ואת המחיר האמיתי, שר ההיסטוריה ישפוט.
תם ולא נשלם. מעל ההסכם החתום נמצא עדיין ענן, התביעה שמתנהלת בבית המשפט בעקבות עתירות דפוס בארי שמבקש לבדוק שוב את כל פרטי הזכייה של HP במכרז שבוטל, בטענה כי היא לא ממש עמדה בכל התנאים.
בעוד שנה יוכח אולי שמדינת ישראל יודעת להנפיק תעודות זהות חכמות, אבל לכתוב ולנהל מכרזים היא בוודאות לא יודעת ואולי גם לא מסוגלת. 8 שנים, יותר מדי, 350 אלף תעודות מיותרות.
.