התסריט הבא לגמרי לא דמיוני: באחד החדרים שבמטה אורקל (Oracle) בקליפורניה, ישבו ביום ה' בלילה שני אדונים, חייכו זה לזה ואולי אף השיקו כוסית שמפניה. המדובר, כמובן, בצמד לארי אליסון ומארק הארד. שניהם, כמו רוב העולם הטכנולוגי, קראו את ההודעה הרשמית של הנהלת HP, לפיה ענקית המיחשוב החליטה לשחרר לדרכו את המנכ"ל ליאו אפותקר, פחות משנה לאחר שמונה לתפקיד. הארד ודאי לא הצליח לעצור את עצמו מלסנן בשקט: "אמרתי לכם". אפותקר, כזכור, החליף את הארד – שאולץ להתפטר על רקע פרשיית אהבים וחשד להתנהלות בלתי הולמת. הדחתו עוררה הדים רבים ולוותה בביקורת שהושמעה מכל הכיוונים.

 מינוי אפותקר כמחליפו של הארד הוציא את לארי אליסון מכליו. איובו מסאפ (SAP) התקדם לתפקיד בכיר יותר, והפך במובנים מסיומים לאיוב קשה יותר. לארי, כהרגלו, לא נותר חייב: הוא שיגר לעבר אפותקר את הארד, שמונה לנשיא אורקל, ועשה הכל כדי למרר את חייו – בין היתר דרך בתי המשפט. עכשיו אפותקר מחפש עבודה…

 מג וויטמן, שמונתה במקומו של אפותקר, היא אמנם מנהלת עם קבלות רבות, אבל בינה לבין ניהול חברת IT אין דבר. עם זאת, חשוב לזכור שהיא ניהלה ביד רמה את ענקית המכירות אי-ביי (eBay), והביאה אותה ב-2007 למחזור מכירות של למעלה משבעה מיליארד דולרים, לעומת 440 מיליון בלבד עשר שנים קודם לכן. ביום ה' האחרון, כשקיבלה לידיה חברה שעומדת לסיים את השנה עם מכירות בסך 127 מיליארד דולרים, אפילו וויטמן ודאי ידעה שזה כבר סיפור אחר. 

עכשיו צריכה המנכ"לית הטריה להשקיע משאבים והון כדי לייצב את הספינה. בשלב ראשון עליה לתמוך בשער המניה, שצנח בשנה האחרונה מ-42 דולרים לקרוב ל-20, ולטפל באופן נבון בחטיבת המחשבים האישיים, שעלתה לכותרות בשבועות האחרונים. למכור? לשקם? לשנות מודל? ימים יגידו.

 ומה אומרים המתחרים?

הזעזוע בצמרת HP ודאי גורם לבכירי המנהלים בחברות המתחרות להביט בהתרחשויות בעניין רב. ב-יבמ (IBM), למשל, חוככים ידיים בהנאה פעמיים: פעם אחת ברמה התדמיתית, שכן שוב היא מוכיחה שגם אחרי 100 שנה, היא נותרת אי של יציבות. "אצלנו זה לא היה קורה", אומרים שם מן הסתם. הסיבה השנייה היא שלעת עתה חלפה הסכנה המיידית שתבוא HP ו-"תדוג" מנהלים מ-יבמ. בענק הכחול הרי לא חסרים מועמדים שרק חיכו לשיחת הטלפון שתבטיח ערימת מזומנים. יתכן גם שאפילו בעלי המניות של יבמ ירוויחו מכל הסיפור הזה: אם תחליט HP לדבוק בתוכניותיה להיפטר מעסקי ה-PC, המוערכים ב-40 מיליארד דולרים, תהיה שוב יבמ חברת המיחשוב הגדולה בעולם – וזה בטח לא יכול להזיק לשער המניה

ב-יבמ (IBM), למשל, חוככים ידיים בהנאה פעמיים: פעם אחת ברמה התדמיתית, שכן שוב היא מוכיחה שגם אחרי 100 שנה, היא נותרת אי של יציבות. "אצלנו זה לא היה קורה", אומרים שם מן הסתם

 ל-HP, אגב, יש חטיבת מוצרים צרכניים נוספת – חטיבת המדפסות וההדמיה. למרות עידן הפוסט-נייר, רווחיותה של החטיבה עדיין גבוהה ביותר והסיבה פשוטה ומובנת לכל: כשאתה שולט בשוק, אתה קובע את המחירון.

 גם במיקרוסופט (Microsoft) נשמו מעט לרווחה בסוף השבוע. בתחילת הקדנציה שלו, הרי, השמיע אפותקר רעשים לפיהם בכוונתו לשבור את הברית הקדושה של HP עם ענקית התוכנה מרדמונד. הוא רמז על פיתוח מחשב לוח עצמאי מבוסס WebOS ושורה של מהלכים נוספים שלא היו מיטיבים עם אנשיו של סטיב באלמר. עכשיו, סביר להניח, תנסה וויטמן להרגיע את הרוחות, שכן זה לא הזמן לריב עם שותף ששמר על נאמנות במשך שנים. חוץ מזה, ששותף ותיק אחר של HP, אורקל, נטש את החברה לאחר רכישת סאן (Sun).

 בסיסקו (Cisco), לעומת זאת, ימשיכו לעקוב בדאגה אחר מהלכיה של וויטמן. HP, כזכור, החליטה להדיח את סיסקו מפסגת שוק הטלקום העולמי. גם BMC ו-CA, שמתחרות ב-HP כבר שנים, ודאי ימתינו בדריכות ויעקבו אחר החלטותיה של וויטמן.

 ויש כמובן גם את דל (Dell) או ליתר דיוק – את מייקל דל. זה האחרון כבר מיהר להכריז על כוונתו להסתער על שוק המחשבים האישיים של HP. כעת נראה שמר דל יאלץ להמתין עוד קצת כדי לגלות מה תחליט הבוסית החדשה ב-HP.

ולסיום משהו פיקנטי: אחד האתרים בארה"ב נוהג לפרסם את מדד הרייטינג של מנהלים בכירים על סמך בחירת גולשים. זהו לא סקר אקדמי, אבל מן הסתם יש בו משהו. בחודש אוגוסט הופיע אפותקר עם 50% רייטינג, ואילו בחודש ספטמבר – זמן קצר לאחר שפרסם את תוכניותיו לגבי חטיבת המיחשוב האישי, צנח הרייטינג שלו לכ-25%. מארק הארד, לשם השוואה, עזב את HP עם רייטינג של 30%, בשיא הפרשייה שבמרכזה עמד. מעניין יהיה לגלות מה יהיה מדד הרייטינג של וויטמן וכמה זמן היא תצליח לשרוד.

 "בתוך ארבע שנים HP תיראה חברה שונה לחלוטין ולא  תהיה דומה למה שהיא היום." בהצהרה זו יצא  ביום חמישי , ליאו אפותקר, מנכ"ל ונשיא חברת HP , במפגש עם מנמ"רים  בכירים, מנכ"לים ולקוחות שותפים של HP .  המפגש נערך במרכז הפיתוח של HP  ביהוד בהשתתפות כמה עשרות בכירים.  אפותקר השיב לשאלות מנכ"ל HP ישראל  יהושוע בקולה ולשאלות של המנמ"רים שבאו לפגוש אותו על החזון של HP  בהנהגתו.

" המטרה שלנו  היא לאפשר לעולם להיות מוכן למאה ה-21 " אמר אפותקר בתחילת דבריו. לדברי המנכ"ל HP ממוקדת  במספר תחומים מרכזיים, האחד זה הענן כמובן על כל ההשלכות שלו, נושא הקישוריות וכמובן התוכנה. לגבי הקישוריות אמר אפותקר כי זהו אתגר של כל חברת IT היום לשלב בין היכולות של מערכות המידע לבין צורכי הקישוריות ההולכים וגדלים. הוא גם ציטט  תחזיות של גרטנר לפיו מרבית המידע בעתיד יישב על רכיבים ניידים, "ו-HP רוצה לספק את הפתרונות הכי טובים והכי יעילים בתחום.

לגבי  הענן, אמר  אפותקר, כי יש פתרונות שונים בתחום הענן, פרטי, ציבורי, היברידי "אבל בסופו של יום אף מנמ"ר לא קונה טכנולוגיה רק לשם הטכנולוגיה אלא כדי שהיא תשרת את המטרות העסקיות שלו " ולכן, אמר אפותקר, " אנו רוצים להיות החברה שתוביל במתן הפתרונות המשולבים של מיחשוב ענן קישוריות ותוכנה" אמר  אפותקר. לגבי התוכנה אמר  המנכ"ל כי HP תמשיך להיות ממוקדת בתחום אבטחת האיכות, ואבטחה בכלל, והוא בהחלט רואה את תחום התוכנה  כאחד העוגנים עליו תתבסס HP בעתיד.  בהקשר אחר סקר אפותקר את התפתחות עולם המידע בעשורים האחרונים והשינויים שעברו עליו כאשר עולם מערכות המידע משפיע יותר ויותר על חיינו "חלק  גדול מהחדשנות שאנו שומעים עליה  התחילה בשוק הארגוני" אמר אפותקר ולכן תפקידה של HP הוא ליצור את השילוביות בין כל  השחקנים בתחום על מנת  לספק ללקוח את הערך המוסף ביותר.  עם זאת  אמר אפותקר כי "סייבר טרור הוא האיום הרציני ביותר כיום על האינטרנט ועל העולם בכלל" אמר "כבר  לא מדובר בחבורה של האקרים בודדים שלא התכוונו להזיק, אלא בקבוצות ובחבורות מאורגנות עם כוונות זדון כלפי ארגונים ומדינות". בתשובה לשאלה מהקהל אמר אפותקר כי הוא מודע למאמצים שנעשים לשתף פעולה בין גורמים שונים  וביניהם חברות  מחשבים כמו HP , אבל  לדעתו הזמן הולך ואוזל "והגיע הזמן לעשות משהו" הוא לא פירט מה מתכוונת HP לעשות בתחום.

התקפה על לארי אליסון

בתשובה לשאלה אחרת תקף אפותקר בחריפות את אורקל ואת לארי אליסון, בעיקר על רקע הודעתה של אורקל מלפני כמה חודשים, שכוונתה להפסיק לתמוך במעבדי האיטניום של אינטל, ש-HP משתמשת בה לשרתיה. "זהו מעשה חמור מאוד וחסר אחריות,  התנהגות בלתי נסבלת של חברה המפירה את התחייבותיה כלפי לקוחותיה" אמר אפותקר  בחריפות. הא ציין כי HP נערכת להגשת תביעת  ענק נגד אורקל ולטענתו גם יבמ תצטרף לתביעה " אנחנו נמשיך לתמוך בלקוחותינו שיש להם איטניום ושמחתי לשמוע שגם אינטל וגם יבמ יעשו זאת". אפותקר העיר כי קרוב לוודאי שההצהרה של אליסון לגבי איטניום נועדה להצדיק את הרכישה הכושלת של  סאן ותמיכה במעבדים של חברה זו על חשבון מעבדים אחרים. נושא אחר אליו התייחס אפותקר הוא רכישת EDS על ידי HP לפני ארבע שנים. אפותקר לא הסתיר את חוסר שביעות רצונו מהתוצאה של המיזוג ואמר  כי החברה כמה שכבות למטה בסולם הדרגות של מה שהיה מצופה ממנה וכי היא  תעבור מספר שינויים. השינוי המרכזי הוא הפיכת החברה לגוף חזק מאוד של יועצים, בדומה למה שיש ליבמ, ולתת מענה לצרכים האמיתיים של הארגונים. השינוי השני הוא מיקוד של פעילות החברה על פי ורטיקלים, כאשר הכל כמובן יתחבר לענן.  

 בפרשת אורקל איטניום: "זהו מעשה חמור מאוד וחסר אחריות,  התנהגות בלתי נסבלת של חברה המפירה את התחייבותיה כלפי לקוחותיה" אמר אפותקר  בחריפות. הא ציין כי HP נערכת להגשת תביעת  ענק נגד אורקל ולטענתו גם יבמ תצטרף לתביעה " אנחנו נמשיך לתמוך בלקוחותינו שיש להם איטניום ושמחתי לשמוע שגם אינטל וגם יבמ יעשו זאת"

בהתיחסו לקהילת ה-IT  בישראל אמר  אפותקר  כי אין ספק כי מדובר   בקהילה מיוחדת במינה, עם כישורים ורמה מקצועית  גבוהה. :"אנו מקווים שנצליח לשכנע אתכם לקחת אותנו בחשבון  בפעילות שלכם" אמר אפותקר.

את  המפגש עם אפותקר פתח יהושוע בקולה, מנכ"ל HP ישראל שציין כי הוא שמח שהוא יכול לפתוח את המפגש בשפה העברית, שפה שאפותקר מבין  ואף השתמש בה בדברי הפתיחה שלו. הוא ציין כי  עלה לארץ בשנות ה-70  למד באוניברסיטה העברית, עבד  בעבודות שונות בבנק ישראל ובאוניברסיטה, ואח"כ המשיכה בקריירה בינלאומית

"יש לי פינה חמה לישראל ואני גאה לחזור לכאן אחרי כמה שנים הפעם כמנכ"ל חברת ה-IT הגדולה בעולם" אמר  אפותקר.  

בהתייחסות נדירה להשקת הטאבלט החדש של HP הטאץ' פד, בשבועות הקרובים, אמר נשיא ומנכ"ל HP העולמית כי: "אמנם אפל פיתחה קטגוריה חדשה בתחום הטאבלטים בעולם, ואני בהחלט מכבד זאת, אבל הטאבלט שלנו יהיה טוב יותר".

יש לי פינה חמה לישראל ואני גאה לחזור לכאן אחרי כמה שנים הפעם כמנכ"ל חברת ה-IT הגדולה בעולם"  

מהפכת הטאבלטים של HP

באירוע שנערך עבורו הבוקר בתל אביב  אמר אפותקר שחברת הטכנולוגיה המובילה ביותר בעולם שהוא עומד בראשה, רצה ריצת מרתון ולא ספרינט, ולכן "אנחנו מאמינים כי נוביל שינוי משמעותי בתחום הטאבלטים".

עוד התייחס אפותקר לאפל ואמר שהיכולת לייצר 50 מיליון טאבלטים הוא דבר אחד, אבל היכולת לייצר 500 מיליון היא דבר אחר לגמרי. "יש להבדיל בין אופנה לבין טרנדים שמשפיעים לטווח ארוך.

כדוגמה לכך, ציין אפותקר את היישום הייחודי שהשיקה החברה באפריקה, שמטרתו לזהות תרופות מזויפות. "באמצעות הודעת סמס ניתן לשלוח את הקוד עבור תרופה מסוימת, והשרתים שלנו יידעו לזהות אם התרופה אמיתית או מזויפת. בכך, אמר אפותקר אנו מסוגלים להציל חיי אדם

 כנס הענק שמארגנת אורקל (Oracle) מדי שנה, Oracle OpenWorld, מרשים תמיד בעוצמה ובדרמה שלו. אחת הדרמות השנה היתה ללא ספק הופעתו הפומבית הראשונה של מארק הארד כנשיא אורקל העולמית – שבועיים בלבד לאחר שמונה לתפקיד.

באופן בלתי מפתיע בעליל, כמה ימים בטרם נחשף רשמית מינויו החדש הארד, פורסם, כי עורכי הדין שלו ושל HP הגיעו להסכם פשרה בעניין התביעה שהוגשה נגדו. אבל בעוד שהפשרה הייתה צפויה, חלק מפרטיה היו מעט מפתיעים, ולדעת אנליסטים – אפילו מרחיקי לכת. כך, במסגרת ההסכם, התחייב הארד להמשיך ולשמור על האינטרסים של HP גם בתפקידו הבא, ולא לנצל את המידע שברשותו על החברה כנגדה.

חוקי הצינון בארה"ב אומנם שונים מאלה שבישראל, אבל הסמיכות של הפרישה מ-HP, חתימת הסכם הפשרה והנחיתה במשרדי אורקל – כל אלו הובילו לגל של השערות. הפרשנות החמה ביותר כעת היא שהחיבוק החם שהעניק לארי אליסון להארד, לא נובע רק מיחסי חברות אישיים, אלא מהווה את השלב הראשון במהלך אסטרטגי מרחיק לכת אפילו במושגים של אליסון: רכישת HP. נשמע הזוי? כן. בלתי מציאותי? לא בהכרח.

רשת הטלוויזיה MSNBC פרסמה בסוף השבוע הערכה של בלוגר מהאתר IBTimes, שניתח את השתלשלות האירועים מהרגע פרישתו של הארד ועד להצטרפותו לאורקל. המסקנה שעולה בידו היא שאליסון מתעניין ברכישת HP. צריך לזכור, מציין מחבר המאמר, שאורקל רוצה להיות חברת התוכנה הארגונית מספר אחת – זו שיש לה הכל: גם תוכנה וגם חומרה.

העובדה שהארד שחרר את ההצהרה האבהית הזו, לפיה הוא ימשיך לדאוג לחברה שאותה מנכ"ל עד לא מכבר, אינה מקרית. כל מי שמכיר את האנשים הבכירים האלו יודעי שכל מילה שהם אומרים נבדקת בשבע עיניים. פליטת פה היא לא דבר שאליסון היה עובר עליו לסדר היום.

רוב אנדרל, אנליסט בכיר בעמק הסיליקון המשמש כפרשן כלכלי של כמה עיתונים חשובים בחוף המערבי, אמר, כי "לארי אליסון ידוע כמי שהולך כל החיים בין קצה הגבול שבין שפיות לטירוף מוחלט – וזה בימים הטובים שלו. הוא מאמין שהוא מסוגל לעשות הכל".

כפי שנכתב בטור זה לא מכבר, היעד הסופי של לארי הוא יבמ (IBM). אבל כדי להגיע הכי קרוב לענק הכחול ולהכות בו חזק ככול האפשר, הוא חייב לסלק מדרכו את HP. אליסון מעולם הסתיר את תפיסת העולם שלו, לפיה שוק ה-IT יעבור תהליך של קונסולידציה בדיוק כפי שענף הרכב עבר. לארי רוצה להרוס את ההגמוניה של יבמ – ולהפוך למתאגרף היחיד מולה.

אבל רכישה אפשרית של HP תעשה לאורקל הרבה יותר מאשר "רק" לקרב אותה ליבמ. HP היא חברה בעלת נוכחות חזקה מאוד בשוק החומרה – ובעיקר בשרתים. בזכות כך, אורקל תוכל להעצים את הפתרונות שלה בתחומי הרשתות, האחסון ושרתי השורש של האינטרנט, ש-HP היא שחקנית מרכזית בהם.

בסוף השבוע צוטט אליסון באמרו, כי הוא מאוד מתעניין בחברות שמייצרות מעבדים. AMD ו-Nvidia הוזכרה שם כמי שמוצאות חן בעיניו וגם חטיבת המעבדים של יבמ על הכוונת. במקום אחר צוטט אליסון כשדיבר על אילו חברות הוא לא רוצה לקנות. כך, אמר, הוא לא יקנה חברות ענק שמתמחות בשירותי IT מקצועיים, כי זה לא הביזנס שלו.

השאלה האחרונה שנותרה בלתי פתורה היא עניין הכסף. HP היא דג גדול. האם חברה של 90 מיליארד דולרים מסוגלת לרכוש חברה של 130 מיליארד דולרים? הרצון קיים והמטרה ברורה – אך האם אליסון יצליח לשכנע את בעלי המניות והבנקים שזה מעשי? נכון למועד כתיבת שורות אלו, לא קיים אנליסט רציני בעמק הסיליקון שיכול לתת תשובה ברורה לשאלה הזו. כולם רק זוכרים שמר אליסון רכש בחמש בשנים האחרונות לא פחות מ-65 חברות.

באופן כללי, הייתה לנו שנה לא רעה, בוודאי טובה יותר מהשנה שעברה. המשק, וכמוהו גם ענף ה-ICT, נכנסו למסגרת של חזרה לפעילות. אנו עדיין רחוקים מהמצב שבו היינו ערב המיתון, אבל הכיוון הוא אופטימי. החודשים האחרונים של תש"ע סיפקו לנו לא מעט כותרות, שכמעט האפילו על כל השנה.

 הסיפור הכי חם הוא כמובן הדחתו של מארק הארד מ-HP בגלל הסתבכות בפרשת הטרדה מינית. הסיפור הזה מסרב לגווע. לצד החיפושים של HP אחר יורש, קיבלנו ממש ערב החג סיפור לא פחות עסיסי, ועל פי אמות מידה לא מעטות, גם שערורייתי. המנכ"ל המודח התקבל בזרועות פתוחות אצל חברו, מנכ"ל ומייסד אורקל (Oracle) לארי אליסון, שפיטר את צ'ארלס פיליפס, ומינה את הארד במקומו. כזכור, כמה ימים אחרי הפרשיה, היה זה אליסון שיצא בביקורת נגד הנהלת HP שהעזה להדיח את הארד בשל עניין פעוט ושולי, רומן עם אישה. עכשיו הוא מצא מקלט אצל אליסון.  את הבת הפרטית שלי לא הייתי שולח לעבוד לצידם של שני  הג'נטלמנים האלו.

 עוד בטרם הספיקה הנהלת HP להתאושש מהטראומה של הארד, היא מצאה את עצמה נאבקת עם יריבתה דל (Dell) על רכישת חברת האחסון 3Par. הסיבה למריבה: מיחשוב ענן המתפתח במהירות ומתקרב לפתחן של חברות הגדולות ומותיר אותה ללא מענה אמיתי בתחום.

 גם אליסון היה עסוק השנה בדברים אחרים, כמו למשל בנייה מחדש של הספינה הטובעת סאן (SUN), אותה רכשה אורקל בעסקת ענק. במהלך השנה התבשרנו כי המיזוג כולל, לצד ההיבטים הטכנולוגיים, גם היבטי כוח אדם. כך, אורקל הודיעה לבורסה כי היא מתכוונת להעמיק את היקף הפיטורים בסאן.

 גם עולם אבטחת המידע התעורר לפני שבועות אחדים לעסקת ענק, כשאינטל (Intel) הודיעה כי היא רוכשת את ענקית אבטחת המידע מק'אפי (McAfee) תמורת 7.6 מיליארד דולרים. אינטל היא מסוג החברות שלא שיחקו במגרש הזה בעבר, ועצם הכניסה אליו הפתיעה רבים והכניסה קצת עניין לשוק. נשיא החברה, פול אוטליני, אמר כי שתי החברות ניהלו מו"מ ועבדו יחד על הנושא במשך 18 חודשים. הוא העריך שאינטל תשלב בתוכה את מוצרי האבטחה של מק'אפי כבר בשנה הבאה. "בכל מקום שבו אנו מוכרים מעבדים, יש לנו הזדמנות לשלב חבילת רכיבי אבטחה", אמר.

 בארץ, לאחר עשרים שנות שירות בצה"ל אל"מ (מיל') נתן ברק, הקים את חברת mPrest, אשר הוא מכהן כמנכ"ל שלה. ביולי השלימה מערכת הביטחון את הניסוי האחרון במערכת "כיפת ברזל", שנועדה להגן על העורף מפני רקטות קצרות טווח. מערך השו"ב של "כיפת ברזל" הוא פרי פיתוח של עובדי mPrest.

השנה המשיכו החברות השונות למנף את שילוב החרדים והחרדיות בתעשייה. בירחון InformationWorld, חשפנו את פעילותה של נילי דוידוביץ', מנהלת חברת דעת מקבוצת ריל קומרס.

כסאות מוסיקליים

 השנה היו תזוזות של מנמ"רים ומנכ"לים לא מעטים. נזכיר את הבולטים: דוד לוזון, מנמ"ר בנק הפועלים הודיע לפני חודש על פרישתו בתחילת 2011. גדי גילאון מפרטנר פינה את מקומו לרונית רובין, שהגיעה מחברת ויזה כ.א.ל. את מקומה תפס רוני גריסרו. נעם הנגבי, מנמ"ר דיסקונט, קודם לתפקיד בכיר בהנהלה, והוחלף על ידי שי ורדי. רלי מרידור, פינתה את מקומה לשי בסון. מלם-תים ידעה לא מעט זעזועים בצמרת, כאשר מספר מנכ"לים פרשו: אלי אחי מרדכי לטובת החברה לאוטומציה, והפרישה המתוקשרת של אורי ערד, מנכ"ל מלם מערכות, שהוחלף לאחר פעולת איתור לא קצרה על ידי ספי גלעזר, שהגיע מנס. יואל יסקרביץ נכנס לתפקיד מנכ"ל גלסהאוס ישראל, לאחר שסיים את תפקידו כסמנכ"ל בטלדור. אודי ויזנר מונה למנכ"ל חטיבת הקמעונאות של וריפון ומאיר פרידמן מונה לתפקיד מנכ"ל SGI ישראל, תורכיה ויוון. לפני כן היה פרידמן מנהל מגזר הטלקום בסאן.

שנה קריטית בתיקשוב הממשלתי

בחודש מאי השנה הגיעה לסיומה המערכה העיקרית במכרז כוח האדם לשירותי מיחשוב בממשלה. המכרז עבר שורה של תלאות ועצר בכמה תחנות, בעיקר בבתי המשפט. בימים אלה ממש אמור מנכ"ל משרד האוצר, חיים שני, לקבל לידיו את מסקנות הוועדה שהוקמה על ידי שר האוצר במטרה להמליץ לממשלה על הקמת משרד CIO ממשלתי, בדומה לפונקציה שקיימת כבר בארה"ב ומדינות נוספות.

 בשנה הבאה, כך הבטיח לנו לא מכבר טל הרמתי, סגן החשב הכללי, נוכל ללכת למשרד הפנים, להתכבד במתן טביעת אצבע ולקבל תעודה חכמה. בסוף השנה, בשלהי הקיץ, הוסרו המכשולים האחרונים למכרז הארוך והכושל ביותר שהיה אי פעם במדינת ישראל.

 מגזר החינוך קיבל השנה תגבור רציני, לאחר שהממשלה אישרה תקציב של כמיליארד שקלים לתיקשוב ומיחשוב 280 בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים, סכום חסר תקדים בשנים האחרונות. גם פרויקט מחשב לכל מורה, שהיה כנראה המניע לכל תוכנית התיקשוב בחינוך ציין שלוש שנים להקמתו עם 5,000 מורים שכבר עובדים ומלמדים בעזרת מחשב נייד אישי שקיבלו מקרן אתנה, הסתדרות המורים ומשרד החינוך.

 מה יהיה?

 התחזיות של חברות המחקר אופטימיות . ערב החג קיבלנו את זו של IDC שמעריכה, כי מגזר ה-ICT יצמח בשנה הבאה ב-7%-8%, קצב לא רע בהשוואה לשנה שעברה.

 מייד לאחר החגים יחל גם גל הכנסים והוועידות המקצועיות של אנשים ומחשבים בכל התחומים. גם תחום המיחשוב ענן לא ייפקד.

מחכים לגלעד

בשלהי שנת תש"ע החל שוב שיחות בין ישראל לפלסטינאים, וכולם מקווים שיניבו תוצאות, שכן כבר הוכח כי יש קשר ישיר בין שקט ביטחוני לשגשוג כלכלי.

ערב החג הזה שוב יציינו אביבה ונועם שליט את ראש השנה החמישי בלי גלעד. התפילות ימשכו ואיתם, יש לקוות, גם המאמצים להשיבו הביתה.

שנה טובה.

   החודשים האחרונים התאפיינו בגל רכישות משמעותי. רק בחודש האחרון, למשל, התבשרנו על אינטל (Intel) שרכשה את מק'אפי (McAfee) – עסקה שגרמה להרמת גבות אצל לא מעט אנשים. במקביל, דל (Dell) ו-HP מנהלות קרב מאסף על חברה קטנה יחסית, 3Par. רכישות נוספות היו זו של EMC את GreenPlum, אורקל (Oracle) את סאן (Sun) ועוד.

 בשוק מסתובבות שמועות על חברות נוספות שמעורבות במיזוגים ורכישות. למשל, סיטריקס (Citrix) עשויה להיות מעוניינת ב-VMLogic, ואפילו סימנטק (Symantec) עלתה על מדף המכירה, כאשר אחת המועמדות לרכישתה היא HP – בגלל רכישת אינטל את מק'אפי. גם על רד-האט (RedHat) נאמר שהיא עשויה להימכר ואפילו נכתב שסאפ (SAP) מגלה בה עניין, למרות הכחשות גורפות משני הצדדים.

 הסיבות למרוץ החימוש המטורף הזה הן רבות. אחת מהן היא, שהחברות הגדולות שרדו את המיתון עם הררי מזומנים והשקעה ברכישה היא דרך טובה להשביח את ערך המניה. סיבה נוספת, היא הטכנולוגיה המתחדשת בקצב מהיר – שלא מאפשר לחברות להספיק ולהמציא פתרונות משלהן. לרוב, הדרך הכי טובה להדביק את הפערים היא באמצעות רכישות.

 סיקור אירועי הרכישות והמיזוגים מתמקד בדרך כלל בפן הפיננסי ובצדדיהן של הרוכשות או הנרכשות. המגזין CIO, שניתח את גל המיזוגים הזה, מעלה היבט נוסף ולא פחות חשוב: זה הלקוחות של החברות הנרכשות, או ליתר דיוק המנמ"רים באותם הארגונים, שזה עתה השקיעו הרבה כסף במוצר של חברה X, שבבוקר למחרת נרכשת. ההמלצה הכללית והמתבקשת היא להיות ערניים – ובמעמד בדיקת המוצר, לבדוק האם אין שמועות על שינוי בעלות אפשרי בעתיד.

למרבה הצער, כותב המגזין CIO, יותר מדי ארגונים וקטנים ובינוניים מבוססים על מוצרים של חברה אחת. רבים מהם אוהבים להיות חלוצי טכנולוגיה, ולרכוש מוצרים של חברות קטנות ו\או צעירות – גם בזכות החדשנות וגם בזכות השירות האישי יותר. למרבה האירוניה, אלו הן גם הסיבות שהחברות הגדולות רוצות לבלוע את הקטנות.

 בדרך כלל כשמתבצעת רכישה, כל הלקוחות מקבלים מכתבים בנוסח "הכול ימשך כרגיל". אבל אין זה סוד שכעבור ארבעה חודשים, שום דבר כבר לא מתנהל כמו קודם, ואת המחיר משלמים הלקוחות, כמובן. כך, למשל, צוין באותו מאמר ב-CIO, שלקוחות סאן מתלוננים כבר זמן רב שמאז הרכישה על יד אורקל, עלויות התמיכה הרקיעו שחקים, ואין להם עם מי לדבר. "אתה משקיע מאה אלף דולרים בחומרה. בעבר יכולת לקבל שירותים משותפים של סאן שעלו כ-10% עד 14% מסך כל ההוצאה, אבל אז באה אורקל והתחילה לתת את השירות ישירות ללקוחות תמורת 22%", מתלונן אחד הלקוחות. נכון הוא שבאופן אידיאלי לקוחות כאלו היו צריכים לחפש אלטרנטיבות, אבל זה לא פשוט כל כך – תלוי באיזה מצב הם היו קודם מבחינת חוזי תחזוקה ושירות, ומהי היכולת של הארגון להחליף פלטפורמות. זהו כאב ראש לא קטן שנוחת על המנמ"ר מבלי שהוא יכול להתכונן לכך מראש.

 המלצה נוספת היא לעקוב מקרוב אחר החברות הגדולות – להבין לאיזה כיוון הן הולכות, מי המתחרות, מי מועמד לרכישה וכו'. בהמשך המאמר מובאים שורה ארוכה של ציטוטים ממנהלי טכנולוגיות בארגונים שרכשו מוצרים של חברות שבאחרונה עלו לכותרות בגלל רכישה או מועמדות לרכישה.

 אין ספק שמועלית כאן סוגיה מעניינת, שכרוכה גם במדיניות ניהול סיכונים. בעת בחירת אסטרטגיית IT וספק, חשוב מאוד לדעת פרטים רבים ככול האפשר על יציבותו ומיצובו בשוק. חברות שרוכשות חברות אחרות לא "מתאבדות" כדי לרצות את הלקוחות של החברה הנרכשת. הן יתנו לך שירות, אבל גם יחפשו כל דרך כדי להוציא ממך עוד כמה דולרים. אתה, כמנמ"ר, צריך לדעת לשרוד ולהחליט לאן להוביל הלאה את הארגון.

 השורה התחתונה: מיזוגים ורכישות יכולים להיות טובים לבעלי מניות, מועילים למנהלים ועובדים – אך לא טובים במיוחד ללקוחות, שמאבדים כתובת מוכרת לטיפול ותחזוקה. אלו הם מסוג הדברים שמדירים שינה מעיניהם של מנמ"רים ומנהלי טכנולוגיות וכדאי לעשות את המקסימום כדי להימנע מכך

 עשרה פועלים סינים שעבדו במפעל המייצר בין היתר את האייפודים והאיייפונים עבור אפל שמו קץ לחייהם בנסיבות שונות. סיפור ההתאבדות עורר של מחאות בעולם נגד אפל ונגד הגלובליזציה. אין זה סוד שמזה שנים יצרניות המחשבים הגדולות, ואפל ביניהן, מייצרות את המכשירים הנחשקים בעול בקווי ייצור שהן  שוכרות באסיה, סין, קוריאה, טייואן, הודו וכעץ מתחילים גם בווייטנאם. השיקולים הם כרגיל כלכליים. התחרות העזה בין החברות  מחייבת הורדת מחירם דרסטית לטובת כיסו של הצרכן, שמשמעותה הוזלת עלויות. העולם השלישי, גילה את הצורך הזה, והסינים  בראשם והם מקימים מפעלי ענק עם קווי ייצור משוכללים,  המעסיקים לידם  עובדים סינים. העובדים האלו משלמים את מחיר התחרות, בשכר הנמוך שהם מקבלים ובעיקר בתנאי העסקה מבישים, המזכירים את ימי טרום המהפכה התעשייתית.

 מנכ"ל אפל, סטיב ג'ובס הגיב מייד  לאחר פרסום דבר ההתאבדויות, ואמר כי אפל תחקור את הנושא. בעלי המפעל בסין שהם בכלל קוריאנים מכחישים כל קשר בין ההתאבדות לשכר שהעובדים מקבלים,  ואומרים שזה  קרהבגלל סיבות אישיות.  אחת השמועות אומרת שעובד אחד התאבד לאחר  שפרוטוקול סודי שכלל פרטי קוד תצורת אחד המכשירים החדשים אבד לו.

 בעלי המפעל הקוריאנים חשפו את שכרם של הפועלים  131 דולר לחודש לא כולל בונוסים והטבות בגין עבודה מאומצת בתקופת לחץ.  בעלי המפעל אף הרחיב וטענו כי במפעל הזה, יש לעובדים חדרי מנוחה והרגעות, דבר שלא קיים כמעט בשום מפעל אחר. הם גם מציינים כי בשנה האחרונה מרכיב השכר בייצור  המכשירים עלה ויעלה שוב  ביולי, דבר שישפיע על מחירי המכשירים ויגרום לקשיים בקרב החברות המשווקות שיתקשו לעמוד בתחרות.

אבל אפל אינה לבד. בפברואר שנה שעברה פרסם  גוף בשם NLC העוקב אחרי תנאי הסעקה של עובדים בעולם השלישי, ח חמור  בן 60 עמודים על  מצבם העגום של הפועלים הסינים .זאת  בעקבות בדיקה  ממושכת שערכו הנציגים של גוף זה, כולל סיור במפעלים וראיונות עם עובדים. הם גילו תנאי עבודה מזעזעים, פועלים שעובדים שעות רבות ליד קווי ייצור בשכר נמוך, ללא שום פרופורציה  לתפוקה של אותם  פועלים.

באחד המפעלים, נאמר באותו דו"ח, 200 עובדים סינים, בעיקר נשים צעירות מייצרות  מקלדות וציוד היקפי אחר עבור HP , דל, לנובו, מיקרוסופט ויבמ. בראיונות אחד על אחד עם אותם עובדים, ומתמונות שצולמו במפעל עולה תנאי העסקה פרימיטיביים, אולמות שינה שבהם מורשים הפועלים ללון, בתנאי סביבה לא  אסטטיים.

עדויות נוספות: הפועלים יושבים על שרפרפים מעץ קשיחים ביותר ומייצרים 500 מקלדות בשעה, בפעולה רצופה שנמשכת 12  שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, עם שני ימי חופשה בשנה בלבד. יש להם זמן לנוח 1.1 שניה בין ייצור  מקש אחד  לשני בכל מקלדת, פעולה שנמשכת 3250  פעמים בשעה 35,750 ימים  250 אלף פעמים בשבוע מיליון פעם בחודש. פועלים מקבלים אחד חלקי חמישים  סנט על  כל מקש במקלדת. אסור להם לדבר, להאזין למוסיקה או להזיז את ידיהם למנוח וחובה עליהם לגזוז את ציפורניהם אחת לכמה ימים. תנאי הרחצה משפילים,  וביציאה מהמפעל עוברים בדיקות בטחוניות מקיפות ומציקות. אין  תשלום שעות נוספות, למרות שהפועלים מבלים במפעל כ-87 שעות בפועל תמורת 41 סנט לשעה. בפועל האסירים כלואים במפעל ארבעה ימים בשבע ואסור להם אפילו לצאת לטיול. כל אלו לא מונעים ממנהלי המפעל להרביץ בפועלים  תורה ולשכנע אותם שהמפעל הוא כמו ביתם  ועליהם לאהוב אותו בהתאם.

כאמור השיקול הכלכלי הוא המניע את העולם. המעבר לסין גרם ל1.4 מישרות מיותרות בארצות הברית שעובדיהם משתכרים  בים 12 לך-14 דולר לשעה בעוד שפועל ממוצע  בסין מרוויח 131 דולר לחודש. ויש עוד כהנה וכהנה עדויות לא סימפטיות שמראות את הצד  המכוער של הגלובליזציה,   המנצלת א המצוקה הכלכלית של מילארדי סינים, שמוכנים לעבוד בכל מחיר רק כדי להשביע את רעבונם ולהאכיל את ילדיהם.  חסרי המצפון מבין בעלי ההון מרגיעים את  עצמם בכך שהם טוענים שללא המפעלים האלו הפועלים האלו היו גוועים ברעב.

אז בפעם הבאה כשתחזיקו א האייפוד או האייפון שלכם או שתקלידו במקלדת של אחת מחברות המחשבים הגדולות עם המותגים הכי  טובים, יכול להיות שזה היה המכשיר האחרון שאותו פועל ייצר בטרם שם קץ לייסוריו והתאבד.  עולם אכזר וציני.

אחת התובנות המרכזיות בכנס השנתי Virtual 2010 (שנערך ביום חמישי 22 באפריל) היא שווירטואליזציה אינה באזוורד בעולם מערכות המידע והמחשבים, היא אינה המצאה של מישהו, כי אם דבר ממשי לחלוטין.היטיב להגדיר זאת מני צרפתי, מנהל תחום וירטואליזציה ב-HP ישראל, אשר מלווה את התחום מזה כמה שנים, ואף מרצה בנושא בפני סטודנטים למדעי המחשב בתואר שני. אחר הצהרים אתמול, אחרי הכנס הוא נזכר, שלפני כמה שנים, כאשר דיבר על וירטואליזציה באחד הכנסים של אנשים ומחשבים, הסתכלו עליו כעל תמהוני, שכנראה לא מבין כל כך על מה הוא מדבר. עוד בשנה שעברה, עדיין היה צריך לשכנע שאכן הווירטואליזציה היא אמיתית. אתמול, משימת ההוכחה הזו נחסכה מהדוברים בכנס. 

כמה סיבות העלו את הווירטואליזציה אל מרכז הבמה הטכנולוגית. המיתון העולמי, המגמה הירוקה ההולכת וגוברת בכל העולם, הצורך בחיסכון בחשמל כחלק מהחיסכון בהוצאות, עלייתו של הבאזז החדש – מיחשוב ענן. כל אלה צבעו אותה בצבעי כסף ירוק, דולרים, וההתייחסות לנושא עברה להיות דרך משקפיים כלכליות. ארגונים הבינו כי זו הדרך לצמצם את העלויות היקרות של תפעול הדטה סנטרים שלהם, בהיבט צריכת האנרגיה.

 בשנתיים האחרונות, המנמ"רים נאלצו ללמוד איך לקרוא את חשבון החשמל של מערכי ה-IT בארגונים, וכפועל יוצא מכך – לנסח את התשובות הנכונות למנהל הכספים בארגון, שדרש לצמצמם ומיד. לא עוד חתימה אוטומטית על חיובי חשבונות דמיוניים, שנבעו מצריכה בזבזנית של שרתים בכמויות בלתי נשלטות. וירטואליזציה, אמרו הדוברים בכנס, יכולה לחסוך עד 40% בחשבון החשמל של מערך ה-IT, ואין ארגון – גדול כקטן – שנתון זה לא מדבר אליו.

בעיריית תל אביב-יפו, למשל, הבינו בשנה שעברה, כי וירטואליזציה היא הכלי שבעזרתו ניתן לייעל את העבודה בעירייה. הטיפול בתחום הזה בכלל לא החל מהטכנולוגיה, אלא מההנהלה, ומגזבר העירייה. אלה לא מבינים בטכנולוגיה ולא אמורים להבין בה. הם מבינים במספרים, והמספרים הראו להם שבתוך זמן קצר העירייה תהיה ארגון רזה בהיבט מספר השרתים שב-IT. התוצאות לא תאחרנה לבוא. איתיאל מעיין, ה-CTO של ה-IT בעירייה הכריז, כי החזר ההשקעה יבוא בתוך שנה. גם בלאומי קארד, חברת כרטיסי האשראי הגדולה, הבינו כי עם 700 שרתים שהיו להם לפני מימוש פרויקט הווירטואליזציה, הם לא יוכלו להשיג את ההתייעלות הנדרשת. התוצאה בלאומי קארד: חיסכון של יותר ממאה קילו-וואט בצריכת החשמל בשנה.

 הנה כי כן, דרך הווירטואליזציה יממשו ארגונים את השאיפה המתמדת בחיסכון בנדל"ן, בשטחי אחסון, בהוצאות הקירור לשרתים לוהטים ועוד. אבל אין זה רק עניין כספי. הווירטואליזציה משקפת בתוכה את השינוי הדרמטי שעברו ארגון ה-IT והמנמ"ר. פיני כהן, סגן נשיא ואנליסט בכיר ב-STKI, אמר, כי העומס על ארגוני ה-IT בשנים האחרונות גדל באופן שלא הלם את למשאבים שעמדו לרשותם. לצד דרישה מתמדת של ההנהלה להתייעלות, כמות המשימות שהונחתו על ה-IT גדלו מיום ליום. 

הווירטאוליזציה, כמו גם מיחשוב ענן, יאפשרו למנמ"ר לענות טוב יותר על צורכי הארגון, להיות קשור להיבטיו העסקיים ברמה היומיומית. הווירטואליזציה תאפשר גם לתת מענה מהיר יותר לפרויקטים. קמפיין דחוף, מענה מיידי למתחרה, בניית דטה סנטר שישרת  טוב יותר לקוחות. עד היום, כאשר הגיעו דרישות כאלו מההנהלה, התשובות שהמנמ"ר נתן היו מגומגמות. הוא לא באמת ידע לומר בתוך כמה זמן יוכל לענות לכל הדרישות הללו. הווירטואליזציה תאפשר לו להיות זריז יותר, או כפי שכהן כינה זאת, "גמישות אלסטית".

 הרלוונטיות של התחום הביאה אל הכנס את כל החברות הגדולות שמציעות פתרונות מתחומים שונים. HP, נט-אפ (NetApp), רד-האט (RedHat), מיקרוסופט (Microsoft), ואיך לא – EMC, שצריכה להזכיר לרבים מדי פעם כי ענקית הווירטואליזציה VMware היא בבעלותה. הלהיטות למכור פתרונות ומוצרים מחייבת את המנמ"רים לבדוק היטב מה מתאים להם. וירטואליזציה אינה מילת קסם. היא אומנם חוסכת כסף, אבל במקביל גם יכולה להכניס את הארגון להוצאות יקרות, במיוחד אם המנמ"ר אינו מודע לנושאי הרישוי. בתחילת הדרך שררה תחושה, לא נכונה, כי המדובר על גן עדן של פתרונות חינמיים. המציאות רחוקה מכך, ולכן הלקוחות שדיברו בכנס, הדגישו כי צריך לעשות את ה"שופינג" בזהירות ולבחור את הפתרון המתאים ביותר.

 אתמול גם כבו האורות למשך שעה בישראל, כאות הזדהות עם כדור הארץ. זה שרק לפני כמה  ימים שלח לנו אותות אזהרה חמורים ביותר בדמות ענן האבק שהשבית את התעבורה האווירית מעל אירופה. הווירטואליזציה היא חלק ממעבר הדרגתי למיחשוב ענן, שללא ספק יאיץ את החיסכון באנרגיה וגם יפחית מאוד את הצורך בטיסות, ויחסוך במפגשי פנים אל פנים.

 השורה התחתונה: הווירטואליזציה היא הדבר האמיתי הבא, שיסייע ל-IT העולמי להתאושש ולהפוך את העולם לירוק יותר.

350 אלף יותר מדי

לפני 10 שנים,בשלהי האינתיפאדה השניה, החליטה ממשלת ישראל להנפיק לכל תושבי מדינת ישראל תעודת זהות  "חכמות". הכוונה לכרטיס מגנטי, עשוי פלסטיק, שיהיה עליו שבב חכם, שבעזרתו נוכל להזדהות טוב יותר בפני מי שיבקש וגם לעשות איתו הרבה מאוד פעולות מול המוסדות הרשמיים שלנו.

 אחת הסיבות שהממשלה החליטה ללכת על הטכנולוגיה שהיתה אז חדשנית במיוחד, בעולם, היתה ביטחונית: ריבוי התעודות הכחולות המזויפות המסייעות למחבלים מתאבדים לחדור לישראל.

ביום שני השבוע, 8 שנים לאחר שהמכרז הראשון יצא לדרך, חתם שר הפנים, מאיר שטרית, על ההסכם עם חברת HP  על החוזה להנפקת התעודות, שתחל, אי"ה, בעוד שנה בערך.  השאלה מדוע היה צריך להמתין 8 שנים, יקרות כל כך,   מדוע המדינה לא הצליחה לצאת מהבוץ אליו נקלעה היא שאלה שמן הסתם ראוי שמבקר המדינה יחקור אותה.  במיוחד לאור הצהרתו של השר שטרית , בטקב החתימה שאמר כי בישראל יש היום 350 אלף תעודות מזויפות. צא וחשב כמה זיופים אפשר היה למנוע אילו כל האחראים לכך בממשלה, במשרד הפנים, באוצר, היו לוקחים את  עצמם קצת יותר ברצינות והיו עושים הכל כדי שהפרויקט הזה, ייצא לדרך.

כי בשורה התחתונה שום דבר לא השתנה. במכרז הראשון ב-2003  HP    היתה הזוכה. בגלל ערעור שהוגש על ידי החברה שהפסידה EDS , בית משפט פסל את המכרז תוך שהוא מותח ביקורת  קשה ביותר על המדינה  ועל מי שעמד מאחורי המכרז. ב-2005 יצא מכרז חדש, והפעם הבטיחו  שהופקו כל הלקחים. לא ממש. ב-2007 שוב זכתה HP לאחר שבסך הכל למכרז נגשו 2 חברות . דפוס בארי נפסלה. בסוף 2007 , כאשר השר שטרית  נכנס למשרדו, החליט שהסאגה הזו צריכה להיפסק. אבל לקח לו לולמנכ"לו, אריה בר, שנה בדיוק, כדי לחלץ את המדינה מהברוך של התעודה החכמה שבינתיים כבר הפסיקה להיות חכמה. בינתיים המשיכו הזייפנים לחגוג, ובקצב של 350 אלף תעוודת ל-10 שנים, אז בכל שנה שהתעודה לא היתה מונפקת, עוד 35 אלף  אנשים קיבלו תעודות לא שלהם. אבל זה לא הזיז כל כך לשטרית  ובר. זה האחרון החליט שלמרות    ש-HP זכתה במכרז, זה עדיין לא סיבה לתת לה  את מה שהיא מבקשת עבור הנפקת כל תעודה: 64 שקלים. בר פנה לחשב הכללי, שוקי אורן וביקש לבטל את המכרז. התגובה לא איחרה  לבוא ו-HP פנתה לערכאות.בינתיים גם דפוס בארי, שנפסלה במכרז, פנתה גם היא לבית המשפט בטענה כי HP לא ממש עמדה בכל התנאים. העתירה של HP נגד המדינה הסתיימה בפשרה: העתירות יוסרו , המכרז יבוטל דהפקטו, והמדינה תכנס למו"מ עם HP . בית המשפט קצב לשני הצדדים 90 יום. הויכוח היה כמה כסף תוריד HP למדינה בתמורה  לקבלת המכרז. הפשרה שהושגה, הוגנת יחסית: HP תקבל  47 שקלים לתעודה, אבל תקבל התחייבות להזמנה של חמישה מיליון תעודות, פי2 מההתחייבות של המדינה במכרז שנפסל. שלוש שנים, כדי להתווכח על פחות מ-20 שקל? מישהו חישב את הנזק שעלול להיגרם או כבר נגרם  למדינה על כל תעודה שזויפה בתקופה זו?

אבל הימים ימי דמדומים. אין ממשלה, אין כנסת,  ואיש הישר בעיניו יעשה. שטרית הבין שאם לא יגזור כעת את הקופון,  זרי הפרחים יגיעו למחליפו אחרי הבחירות. והוא אכן גזר את הקופון באופן מלא. כי בסופו של דבר אף אחד לא יזכור איך כל זה התחיל: מחבלים נכנסים לת"א עם תעודות מזויפות, גורמי הביטחון דורשים מייד תעודות חכמות. הם לא  יכולים לומר שמבוקשם לא התקבל, רק שחלפו 10 שנים יקרות מאז, ואת המחיר האמיתי, שר ההיסטוריה ישפוט.

תם ולא נשלם. מעל ההסכם החתום נמצא עדיין ענן, התביעה שמתנהלת בבית המשפט בעקבות עתירות דפוס בארי שמבקש לבדוק שוב את  כל פרטי הזכייה של HP במכרז שבוטל, בטענה כי היא לא ממש עמדה בכל התנאים.

 בעוד שנה  יוכח אולי שמדינת ישראל יודעת להנפיק תעודות זהות חכמות, אבל לכתוב ולנהל מכרזים   היא בוודאות לא יודעת ואולי גם לא מסוגלת. 8 שנים, יותר מדי, 350 אלף  תעודות מיותרות.

.