פוסטים בתגיות: ‘HP’
התסריט הבא לגמרי לא דמיוני: באחד החדרים שבמטה אורקל (Oracle) בקליפורניה, ישבו ביום ה' בלילה שני אדונים, חייכו זה לזה ואולי אף השיקו כוסית שמפניה. המדובר, כמובן, בצמד לארי אליסון ומארק הארד. שניהם, כמו רוב העולם הטכנולוגי, קראו את ההודעה הרשמית של הנהלת HP, לפיה ענקית המיחשוב החליטה לשחרר לדרכו את המנכ"ל ליאו אפותקר, פחות משנה לאחר שמונה לתפקיד. הארד ודאי לא הצליח לעצור את עצמו מלסנן בשקט: "אמרתי לכם". אפותקר, כזכור, החליף את הארד – שאולץ להתפטר על רקע פרשיית אהבים וחשד להתנהלות בלתי הולמת. הדחתו עוררה הדים רבים ולוותה בביקורת שהושמעה מכל הכיוונים.
מינוי אפותקר כמחליפו של הארד הוציא את לארי אליסון מכליו. איובו מסאפ (SAP) התקדם לתפקיד בכיר יותר, והפך במובנים מסיומים לאיוב קשה יותר. לארי, כהרגלו, לא נותר חייב: הוא שיגר לעבר אפותקר את הארד, שמונה לנשיא אורקל, ועשה הכל כדי למרר את חייו – בין היתר דרך בתי המשפט. עכשיו אפותקר מחפש עבודה…
מג וויטמן, שמונתה במקומו של אפותקר, היא אמנם מנהלת עם קבלות רבות, אבל בינה לבין ניהול חברת IT אין דבר. עם זאת, חשוב לזכור שהיא ניהלה ביד רמה את ענקית המכירות אי-ביי (eBay), והביאה אותה ב-2007 למחזור מכירות של למעלה משבעה מיליארד דולרים, לעומת 440 מיליון בלבד עשר שנים קודם לכן. ביום ה' האחרון, כשקיבלה לידיה חברה שעומדת לסיים את השנה עם מכירות בסך 127 מיליארד דולרים, אפילו וויטמן ודאי ידעה שזה כבר סיפור אחר.
"בתוך ארבע שנים HP תיראה חברה שונה לחלוטין ולא תהיה דומה למה שהיא היום." בהצהרה זו יצא ביום חמישי , ליאו אפותקר, מנכ"ל ונשיא חברת HP , במפגש עם מנמ"רים בכירים, מנכ"לים ולקוחות שותפים של HP . המפגש נערך במרכז הפיתוח של HP ביהוד בהשתתפות כמה עשרות בכירים. אפותקר השיב לשאלות מנכ"ל HP ישראל יהושוע בקולה ולשאלות של המנמ"רים שבאו לפגוש אותו על החזון של HP בהנהגתו.
" המטרה שלנו היא לאפשר לעולם להיות מוכן למאה ה-21 " אמר אפותקר בתחילת דבריו. לדברי המנכ"ל HP ממוקדת במספר תחומים מרכזיים, האחד זה הענן כמובן על כל ההשלכות שלו, נושא הקישוריות וכמובן התוכנה. לגבי הקישוריות אמר אפותקר כי זהו אתגר של כל חברת IT היום לשלב בין היכולות של מערכות המידע לבין צורכי הקישוריות ההולכים וגדלים. הוא גם ציטט תחזיות של גרטנר לפיו מרבית המידע בעתיד יישב על רכיבים ניידים, "ו-HP רוצה לספק את הפתרונות הכי טובים והכי יעילים בתחום.
כנס הענק שמארגנת אורקל (Oracle) מדי שנה, Oracle OpenWorld, מרשים תמיד בעוצמה ובדרמה שלו. אחת הדרמות השנה היתה ללא ספק הופעתו הפומבית הראשונה של מארק הארד כנשיא אורקל העולמית – שבועיים בלבד לאחר שמונה לתפקיד.
באופן בלתי מפתיע בעליל, כמה ימים בטרם נחשף רשמית מינויו החדש הארד, פורסם, כי עורכי הדין שלו ושל HP הגיעו להסכם פשרה בעניין התביעה שהוגשה נגדו. אבל בעוד שהפשרה הייתה צפויה, חלק מפרטיה היו מעט מפתיעים, ולדעת אנליסטים – אפילו מרחיקי לכת. כך, במסגרת ההסכם, התחייב הארד להמשיך ולשמור על האינטרסים של HP גם בתפקידו הבא, ולא לנצל את המידע שברשותו על החברה כנגדה.
חוקי הצינון בארה"ב אומנם שונים מאלה שבישראל, אבל הסמיכות של הפרישה מ-HP, חתימת הסכם הפשרה והנחיתה במשרדי אורקל – כל אלו הובילו לגל של השערות. הפרשנות החמה ביותר כעת היא שהחיבוק החם שהעניק לארי אליסון להארד, לא נובע רק מיחסי חברות אישיים, אלא מהווה את השלב הראשון במהלך אסטרטגי מרחיק לכת אפילו במושגים של אליסון: רכישת HP. נשמע הזוי? כן. בלתי מציאותי? לא בהכרח.
רשת הטלוויזיה MSNBC פרסמה בסוף השבוע הערכה של בלוגר מהאתר IBTimes, שניתח את השתלשלות האירועים מהרגע פרישתו של הארד ועד להצטרפותו לאורקל. המסקנה שעולה בידו היא שאליסון מתעניין ברכישת HP. צריך לזכור, מציין מחבר המאמר, שאורקל רוצה להיות חברת התוכנה הארגונית מספר אחת – זו שיש לה הכל: גם תוכנה וגם חומרה.
העובדה שהארד שחרר את ההצהרה האבהית הזו, לפיה הוא ימשיך לדאוג לחברה שאותה מנכ"ל עד לא מכבר, אינה מקרית. כל מי שמכיר את האנשים הבכירים האלו יודעי שכל מילה שהם אומרים נבדקת בשבע עיניים. פליטת פה היא לא דבר שאליסון היה עובר עליו לסדר היום.
רוב אנדרל, אנליסט בכיר בעמק הסיליקון המשמש כפרשן כלכלי של כמה עיתונים חשובים בחוף המערבי, אמר, כי "לארי אליסון ידוע כמי שהולך כל החיים בין קצה הגבול שבין שפיות לטירוף מוחלט – וזה בימים הטובים שלו. הוא מאמין שהוא מסוגל לעשות הכל".
כפי שנכתב בטור זה לא מכבר, היעד הסופי של לארי הוא יבמ (IBM). אבל כדי להגיע הכי קרוב לענק הכחול ולהכות בו חזק ככול האפשר, הוא חייב לסלק מדרכו את HP. אליסון מעולם הסתיר את תפיסת העולם שלו, לפיה שוק ה-IT יעבור תהליך של קונסולידציה בדיוק כפי שענף הרכב עבר. לארי רוצה להרוס את ההגמוניה של יבמ – ולהפוך למתאגרף היחיד מולה.
אבל רכישה אפשרית של HP תעשה לאורקל הרבה יותר מאשר "רק" לקרב אותה ליבמ. HP היא חברה בעלת נוכחות חזקה מאוד בשוק החומרה – ובעיקר בשרתים. בזכות כך, אורקל תוכל להעצים את הפתרונות שלה בתחומי הרשתות, האחסון ושרתי השורש של האינטרנט, ש-HP היא שחקנית מרכזית בהם.
בסוף השבוע צוטט אליסון באמרו, כי הוא מאוד מתעניין בחברות שמייצרות מעבדים. AMD ו-Nvidia הוזכרה שם כמי שמוצאות חן בעיניו וגם חטיבת המעבדים של יבמ על הכוונת. במקום אחר צוטט אליסון כשדיבר על אילו חברות הוא לא רוצה לקנות. כך, אמר, הוא לא יקנה חברות ענק שמתמחות בשירותי IT מקצועיים, כי זה לא הביזנס שלו.
השאלה האחרונה שנותרה בלתי פתורה היא עניין הכסף. HP היא דג גדול. האם חברה של 90 מיליארד דולרים מסוגלת לרכוש חברה של 130 מיליארד דולרים? הרצון קיים והמטרה ברורה – אך האם אליסון יצליח לשכנע את בעלי המניות והבנקים שזה מעשי? נכון למועד כתיבת שורות אלו, לא קיים אנליסט רציני בעמק הסיליקון שיכול לתת תשובה ברורה לשאלה הזו. כולם רק זוכרים שמר אליסון רכש בחמש בשנים האחרונות לא פחות מ-65 חברות.
באופן כללי, הייתה לנו שנה לא רעה, בוודאי טובה יותר מהשנה שעברה. המשק, וכמוהו גם ענף ה-ICT, נכנסו למסגרת של חזרה לפעילות. אנו עדיין רחוקים מהמצב שבו היינו ערב המיתון, אבל הכיוון הוא אופטימי. החודשים האחרונים של תש"ע סיפקו לנו לא מעט כותרות, שכמעט האפילו על כל השנה.
הסיפור הכי חם הוא כמובן הדחתו של מארק הארד מ-HP בגלל הסתבכות בפרשת הטרדה מינית. הסיפור הזה מסרב לגווע. לצד החיפושים של HP אחר יורש, קיבלנו ממש ערב החג סיפור לא פחות עסיסי, ועל פי אמות מידה לא מעטות, גם שערורייתי. המנכ"ל המודח התקבל בזרועות פתוחות אצל חברו, מנכ"ל ומייסד אורקל (Oracle) לארי אליסון, שפיטר את צ'ארלס פיליפס, ומינה את הארד במקומו. כזכור, כמה ימים אחרי הפרשיה, היה זה אליסון שיצא בביקורת נגד הנהלת HP שהעזה להדיח את הארד בשל עניין פעוט ושולי, רומן עם אישה. עכשיו הוא מצא מקלט אצל אליסון. את הבת הפרטית שלי לא הייתי שולח לעבוד לצידם של שני הג'נטלמנים האלו.
עוד בטרם הספיקה הנהלת HP להתאושש מהטראומה של הארד, היא מצאה את עצמה נאבקת עם יריבתה דל (Dell) על רכישת חברת האחסון 3Par. הסיבה למריבה: מיחשוב ענן המתפתח במהירות ומתקרב לפתחן של חברות הגדולות ומותיר אותה ללא מענה אמיתי בתחום.
גם אליסון היה עסוק השנה בדברים אחרים, כמו למשל בנייה מחדש של הספינה הטובעת סאן (SUN), אותה רכשה אורקל בעסקת ענק. במהלך השנה התבשרנו כי המיזוג כולל, לצד ההיבטים הטכנולוגיים, גם היבטי כוח אדם. כך, אורקל הודיעה לבורסה כי היא מתכוונת להעמיק את היקף הפיטורים בסאן.
גם עולם אבטחת המידע התעורר לפני שבועות אחדים לעסקת ענק, כשאינטל (Intel) הודיעה כי היא רוכשת את ענקית אבטחת המידע מק'אפי (McAfee) תמורת 7.6 מיליארד דולרים. אינטל היא מסוג החברות שלא שיחקו במגרש הזה בעבר, ועצם הכניסה אליו הפתיעה רבים והכניסה קצת עניין לשוק. נשיא החברה, פול אוטליני, אמר כי שתי החברות ניהלו מו"מ ועבדו יחד על הנושא במשך 18 חודשים. הוא העריך שאינטל תשלב בתוכה את מוצרי האבטחה של מק'אפי כבר בשנה הבאה. "בכל מקום שבו אנו מוכרים מעבדים, יש לנו הזדמנות לשלב חבילת רכיבי אבטחה", אמר.
בארץ, לאחר עשרים שנות שירות בצה"ל אל"מ (מיל') נתן ברק, הקים את חברת mPrest, אשר הוא מכהן כמנכ"ל שלה. ביולי השלימה מערכת הביטחון את הניסוי האחרון במערכת "כיפת ברזל", שנועדה להגן על העורף מפני רקטות קצרות טווח. מערך השו"ב של "כיפת ברזל" הוא פרי פיתוח של עובדי mPrest.
השנה המשיכו החברות השונות למנף את שילוב החרדים והחרדיות בתעשייה. בירחון InformationWorld, חשפנו את פעילותה של נילי דוידוביץ', מנהלת חברת דעת מקבוצת ריל קומרס.
כסאות מוסיקליים
השנה היו תזוזות של מנמ"רים ומנכ"לים לא מעטים. נזכיר את הבולטים: דוד לוזון, מנמ"ר בנק הפועלים הודיע לפני חודש על פרישתו בתחילת 2011. גדי גילאון מפרטנר פינה את מקומו לרונית רובין, שהגיעה מחברת ויזה כ.א.ל. את מקומה תפס רוני גריסרו. נעם הנגבי, מנמ"ר דיסקונט, קודם לתפקיד בכיר בהנהלה, והוחלף על ידי שי ורדי. רלי מרידור, פינתה את מקומה לשי בסון. מלם-תים ידעה לא מעט זעזועים בצמרת, כאשר מספר מנכ"לים פרשו: אלי אחי מרדכי לטובת החברה לאוטומציה, והפרישה המתוקשרת של אורי ערד, מנכ"ל מלם מערכות, שהוחלף לאחר פעולת איתור לא קצרה על ידי ספי גלעזר, שהגיע מנס. יואל יסקרביץ נכנס לתפקיד מנכ"ל גלסהאוס ישראל, לאחר שסיים את תפקידו כסמנכ"ל בטלדור. אודי ויזנר מונה למנכ"ל חטיבת הקמעונאות של וריפון ומאיר פרידמן מונה לתפקיד מנכ"ל SGI ישראל, תורכיה ויוון. לפני כן היה פרידמן מנהל מגזר הטלקום בסאן.
שנה קריטית בתיקשוב הממשלתי
בחודש מאי השנה הגיעה לסיומה המערכה העיקרית במכרז כוח האדם לשירותי מיחשוב בממשלה. המכרז עבר שורה של תלאות ועצר בכמה תחנות, בעיקר בבתי המשפט. בימים אלה ממש אמור מנכ"ל משרד האוצר, חיים שני, לקבל לידיו את מסקנות הוועדה שהוקמה על ידי שר האוצר במטרה להמליץ לממשלה על הקמת משרד CIO ממשלתי, בדומה לפונקציה שקיימת כבר בארה"ב ומדינות נוספות.
בשנה הבאה, כך הבטיח לנו לא מכבר טל הרמתי, סגן החשב הכללי, נוכל ללכת למשרד הפנים, להתכבד במתן טביעת אצבע ולקבל תעודה חכמה. בסוף השנה, בשלהי הקיץ, הוסרו המכשולים האחרונים למכרז הארוך והכושל ביותר שהיה אי פעם במדינת ישראל.
מגזר החינוך קיבל השנה תגבור רציני, לאחר שהממשלה אישרה תקציב של כמיליארד שקלים לתיקשוב ומיחשוב 280 בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים, סכום חסר תקדים בשנים האחרונות. גם פרויקט מחשב לכל מורה, שהיה כנראה המניע לכל תוכנית התיקשוב בחינוך ציין שלוש שנים להקמתו עם 5,000 מורים שכבר עובדים ומלמדים בעזרת מחשב נייד אישי שקיבלו מקרן אתנה, הסתדרות המורים ומשרד החינוך.
מה יהיה?
התחזיות של חברות המחקר אופטימיות . ערב החג קיבלנו את זו של IDC שמעריכה, כי מגזר ה-ICT יצמח בשנה הבאה ב-7%-8%, קצב לא רע בהשוואה לשנה שעברה.
מייד לאחר החגים יחל גם גל הכנסים והוועידות המקצועיות של אנשים ומחשבים בכל התחומים. גם תחום המיחשוב ענן לא ייפקד.
מחכים לגלעד
בשלהי שנת תש"ע החל שוב שיחות בין ישראל לפלסטינאים, וכולם מקווים שיניבו תוצאות, שכן כבר הוכח כי יש קשר ישיר בין שקט ביטחוני לשגשוג כלכלי.
ערב החג הזה שוב יציינו אביבה ונועם שליט את ראש השנה החמישי בלי גלעד. התפילות ימשכו ואיתם, יש לקוות, גם המאמצים להשיבו הביתה.
שנה טובה.
החודשים האחרונים התאפיינו בגל רכישות משמעותי. רק בחודש האחרון, למשל, התבשרנו על אינטל (Intel) שרכשה את מק'אפי (McAfee) – עסקה שגרמה להרמת גבות אצל לא מעט אנשים. במקביל, דל (Dell) ו-HP מנהלות קרב מאסף על חברה קטנה יחסית, 3Par. רכישות נוספות היו זו של EMC את GreenPlum, אורקל (Oracle) את סאן (Sun) ועוד.
בשוק מסתובבות שמועות על חברות נוספות שמעורבות במיזוגים ורכישות. למשל, סיטריקס (Citrix) עשויה להיות מעוניינת ב-VMLogic, ואפילו סימנטק (Symantec) עלתה על מדף המכירה, כאשר אחת המועמדות לרכישתה היא HP – בגלל רכישת אינטל את מק'אפי. גם על רד-האט (RedHat) נאמר שהיא עשויה להימכר ואפילו נכתב שסאפ (SAP) מגלה בה עניין, למרות הכחשות גורפות משני הצדדים.
הסיבות למרוץ החימוש המטורף הזה הן רבות. אחת מהן היא, שהחברות הגדולות שרדו את המיתון עם הררי מזומנים והשקעה ברכישה היא דרך טובה להשביח את ערך המניה. סיבה נוספת, היא הטכנולוגיה המתחדשת בקצב מהיר – שלא מאפשר לחברות להספיק ולהמציא פתרונות משלהן. לרוב, הדרך הכי טובה להדביק את הפערים היא באמצעות רכישות.
סיקור אירועי הרכישות והמיזוגים מתמקד בדרך כלל בפן הפיננסי ובצדדיהן של הרוכשות או הנרכשות. המגזין CIO, שניתח את גל המיזוגים הזה, מעלה היבט נוסף ולא פחות חשוב: זה הלקוחות של החברות הנרכשות, או ליתר דיוק המנמ"רים באותם הארגונים, שזה עתה השקיעו הרבה כסף במוצר של חברה X, שבבוקר למחרת נרכשת. ההמלצה הכללית והמתבקשת היא להיות ערניים – ובמעמד בדיקת המוצר, לבדוק האם אין שמועות על שינוי בעלות אפשרי בעתיד.
למרבה הצער, כותב המגזין CIO, יותר מדי ארגונים וקטנים ובינוניים מבוססים על מוצרים של חברה אחת. רבים מהם אוהבים להיות חלוצי טכנולוגיה, ולרכוש מוצרים של חברות קטנות ו\או צעירות – גם בזכות החדשנות וגם בזכות השירות האישי יותר. למרבה האירוניה, אלו הן גם הסיבות שהחברות הגדולות רוצות לבלוע את הקטנות.
בדרך כלל כשמתבצעת רכישה, כל הלקוחות מקבלים מכתבים בנוסח "הכול ימשך כרגיל". אבל אין זה סוד שכעבור ארבעה חודשים, שום דבר כבר לא מתנהל כמו קודם, ואת המחיר משלמים הלקוחות, כמובן. כך, למשל, צוין באותו מאמר ב-CIO, שלקוחות סאן מתלוננים כבר זמן רב שמאז הרכישה על יד אורקל, עלויות התמיכה הרקיעו שחקים, ואין להם עם מי לדבר. "אתה משקיע מאה אלף דולרים בחומרה. בעבר יכולת לקבל שירותים משותפים של סאן שעלו כ-10% עד 14% מסך כל ההוצאה, אבל אז באה אורקל והתחילה לתת את השירות ישירות ללקוחות תמורת 22%", מתלונן אחד הלקוחות. נכון הוא שבאופן אידיאלי לקוחות כאלו היו צריכים לחפש אלטרנטיבות, אבל זה לא פשוט כל כך – תלוי באיזה מצב הם היו קודם מבחינת חוזי תחזוקה ושירות, ומהי היכולת של הארגון להחליף פלטפורמות. זהו כאב ראש לא קטן שנוחת על המנמ"ר מבלי שהוא יכול להתכונן לכך מראש.
המלצה נוספת היא לעקוב מקרוב אחר החברות הגדולות – להבין לאיזה כיוון הן הולכות, מי המתחרות, מי מועמד לרכישה וכו'. בהמשך המאמר מובאים שורה ארוכה של ציטוטים ממנהלי טכנולוגיות בארגונים שרכשו מוצרים של חברות שבאחרונה עלו לכותרות בגלל רכישה או מועמדות לרכישה.
אין ספק שמועלית כאן סוגיה מעניינת, שכרוכה גם במדיניות ניהול סיכונים. בעת בחירת אסטרטגיית IT וספק, חשוב מאוד לדעת פרטים רבים ככול האפשר על יציבותו ומיצובו בשוק. חברות שרוכשות חברות אחרות לא "מתאבדות" כדי לרצות את הלקוחות של החברה הנרכשת. הן יתנו לך שירות, אבל גם יחפשו כל דרך כדי להוציא ממך עוד כמה דולרים. אתה, כמנמ"ר, צריך לדעת לשרוד ולהחליט לאן להוביל הלאה את הארגון.
השורה התחתונה: מיזוגים ורכישות יכולים להיות טובים לבעלי מניות, מועילים למנהלים ועובדים – אך לא טובים במיוחד ללקוחות, שמאבדים כתובת מוכרת לטיפול ותחזוקה. אלו הם מסוג הדברים שמדירים שינה מעיניהם של מנמ"רים ומנהלי טכנולוגיות וכדאי לעשות את המקסימום כדי להימנע מכך