יהודה קונפורטס – בלוג

פוסטים בתגיות: ‘תורת המשחקים’



הפרדוקס הגדול של תיקשוב החינוך מתבטא בכך שעד שכבר נכנסו המחשבים לבתי הספר, הם התנגשו חזיתית במורים – בעיקר כי הם פגשו מערכת חינוך בלתי עדכנית ואנשי הוראה שפוחדים פחד מוות מהמחשב ● שר החינוך יוכל להשיק עד מחר מיזמי תיקשוב מתוקשרים, אבל תיקשוב איכותי בשטח לא יהיה עד שהמורים ומנהליהם יחליפו דיסקט

 אחד הנושאים שזוכים לתשומת לב פחותה בתחום תיקשוב מערכת החינוך, הוא נושא משחקי המחשב המשולבים בלמידה. מרגע שהילדים נולדים, אנו נוהגים ללוות אותם במשחקים – בין אם פיזיים או ממוחשבים. נהוג לקטלג את משחקי המחשב כפעילות לשעות הפנאי, למרות שחלק גדול מהם כולל אלמנטים פדגוגיים מובהקים וחשובים. כך, למשל, משחקי מחשב מסייעים להכין את הילד לחיים, מלמדים אותו להתחרות, מראים לו איך להצטיין וגם איך להפסיד. המשחקים הללו לא בהכרח ילמדו את הילד פרקים בתנ"ך או בהיסטוריה, אבל יעניקו לו שיעורים חשובים שהוא לא יוכל בהכרח ללמוד בבית הספר.

 יש כאן בעייתיות מסוימת: עולמו של ילד עד גיל חמש מורכב רבות ממשחקים שונים ומשונים, שמלמדים אותו שיעורים חשובים לחיים. אך כשהוא נכנס לכיתה א' – וזה ממשיך עד י"ב – הוא מגלה שמערכת החינוך משקיעה מאמצים רבים בלנתק אותו ממשחקים. גם הכנסת המיחשוב לכיתות הלימוד לא מתאפיינת בשילוב משחקים. בתחילת הדרך, כאשר הציבו מחשבים בכיתות, התפיסה הייתה שצריך לחסום את הגישה למשחקים באשר הם, כדי הילדים שיתמקדו בלימודים.

hש כאן בעייתיות מסוימת: עולמו של ילד עד גיל חמש מורכב רבות ממשחקים שונים ומשונים, שמלמדים אותו שיעורים חשובים לחיים. אך כשהוא נכנס לכיתה א' – וזה ממשיך עד י"ב – הוא מגלה שמערכת החינוך משקיעה מאמצים רבים בלנתק אותו ממשחקים. גם הכנסת המיחשוב לכיתות הלימוד לא מתאפיינת בשילוב משחקים. בתחילת הדרך, כאשר הציבו מחשבים בכיתות, התפיסה הייתה שצריך לחסום את הגישה למשחקים באשר הם, כדי הילדים שיתמקדו בלימודים.

 עם זאת, בשני העשורים האחרונים נפוץ טרנד ברחבי העולם, במסגרתו משולבים משחקי מחשב כחלק בלתי נפרד ממערכת הלימודים של בית הספר. לא, זה לא מחליף את מערך השיעור שהמורה רגיל להעביר, אבל יכול בהחלט להוות כלי עזר מרכזי ביותר להעשרת הידע של התלמיד – לא רק במקצוע המסוים, אלא באופן כללי. אנו חיים בעולם מרובה פלטפורמות, שבו הכל מחובר תמיד לכל. כך, אפילו מהנדס כימיה לא יכול לסיים את התואר שלו ללא כמה קורסים במדעי הרוח. אז מדוע למנוע מהתלמידים את המשחקים הללו?

 השאלה המרכזית היא, למה זה קורה? את התשובות לכך ניסו לתת הבוקר (ג') המשתתפים בכנס השנתי של מכון מופ"ת – מוסד שעוסק במחקר ופיתוח תוכניות לימודים. באולם ההרצאות של מופ"ת לא ניתן היה למצוא אדם אחד שלא הסכים עם ד"ר עוזי מלמד – יו"ר פורום מופ"ת לתיקשוב בחינוך ובהוראה, שהציג בהרצאת הפתיחה שלו את כל הסיבות לשילוב משחקי מחשב מחנכים בשיעורים.

 הפרדוקס הגדול של תיקשוב החינוך מתבטא בכך שעד שכבר נכנסו המחשבים לבתי הספר, הם התנגשו חזיתית במורים – בעיקר כי הם פגשו מערכת חינוך בלתי עדכנית ואנשי הוראה שפוחדים פחד מוות מהמחשב. תהליך החדרת מחשבים לבתי הספר חייב לכלול גם תהליך ארגוני בלתי נפרד, ליצירת ממשקי חיבור בין המורים לבין המחשב. כל עוד הפערים לא יסגרו, התיקשוב בחינוך יתקדם באופן איטי להחריד.

 שר החינוך יוכל להשיק עד מחר מיזמי תיקשוב מתוקשרים, אבל תיקשוב איכותי בשטח לא יבוא יש מאין. הבעיה מתחילה ברגע שהמורה סוגר את דלת בכיתה ועומד מול התלמידים. לכן, כאשר מדברים על שילוב משחקי מחשב בחינוך, עשויים לחשוש מדילוג על דור של מורים ומחנכים, אולם במחשבה שנייה, אולי דווקא המשחקים הם שיהוו את הגשר בין המורה המסורתי לתלמיד המתוקשב.

גם כאן, כמו בהרבה תחומים לא צריך להמציא את הגלגל מחדש. המצאי אדיר. משחקי מחשב המיועדים לשילוב בתהליכי למידה, הם התחום הצומח ביותר במיחשוב החינוך. כל מה שצריך לעשות הוא להחליף את הדיסקט אצל המורים ואלו שמנהלים אותם.

 בראיון לאנשים ומחשבים http://www.thepeople.co.il/_DailyMaily/ItemClean.asp?hParam=&CategoryID=72 אומר אריה רימיני, מנכ"ל חברת המחשבים  טלדור,כי בכל הקשור למכרז בתי התוכנה אין לו טענות לממשלה. הוא מסכים עם ההערכה, כי התחרות בין הספקים הייתה מי יציע הנחות גדולות יותר. רימיני אומר בין היתר, כי "יש חברות שנתנו הצעות מחיר על פי תורת המשחקים ולא על פי תורת העסקים". תורת המשחקים, למי שלא בקיא, היא תיאוריה מתמטית כלכלית שמופעלת על ידי מקבלי החלטות והיא כוללת בתוכה כללים וכלים לניתוח מצבים שבהם יש קונפליקטים בין בעלי רצונות שונים.

מקבלי ההחלטות עושים מעין "משחק מלחמה" שבו מובאים תסריטים שונים, העוסקים בכיצד היריב יתנהג ומה יהיו על דרכי פעולה שלו ובהתאם לכך כיצד הם יגיבו. יש בתורה זו גרעין לא קטן של הימור, אם כי לא במובן של הגרלת פיס או מכונת הימורים בלאס וגאס, אבל הוא מניח מספר הנחות יסוד, שיש סיכוי סביר שיתקיימו בצד השני, אבל לא בוודאות. 

אז מה קרה כאן? הספקים הרי לא תיאמו מחירים ביניהם, הממשלה פרסמה את דרישותיה לקיצוץ תעריפים על סמך ממוצע של חמש ההצעות הזולות ביותר, ועושה רושם שהיא אפילו לא ציפתה לרמת מחירים כזו. החברות, אם בכלל נעזרו בכלי הזה של תורת המשחקים, הלכו צעד אחד רחוק מדי. הפרשנות הלא מוסמכת שאומרת שיש ספקים שהחליטו "ללמד לקח" את הממשלה והניחו על שלחנה הצעות בלתי הגיוניות לכאורה, נכנסו למשחק מסוכן שמנוגד לחלוטין לתורת העסקים. 

אבל גם הממשלה לא שיחקה נכון את המשחק: המכרז פורסם בשיא המיתון ולגופים מסויימים הדרישה לקיצוץ במחירים נראתה סבירה, כי זו היתה האווירה בארץ. אלא שבינתיים לשמחת כולנו המיתון הסתיים, הביקוש לעובדים מתחיל לעלות שוב. הממשלה אינה פועלת בחלל ריק. תנאי העבודה והתעריפים שהיא מציעה לא יכולים לעולם להדביק את הסקטור הפרטי. אם מוסיפים על כך תעריפים נמוכים יותר, אי אפשר שלא לקחת בחשבון את האפשרות ההגיונית שבעלי תפקידים ותיקים ומקצועיים בממשלה ימצאו חלופות אחרות בסקטור הפרטי. הזרמת דם חדש היא מגמה מבורכת ומתבקשת אבל האם מישהו לקח בחשבון שגם אותו "דם חדש" יהיה חשוף לתעריפים טובים יותר בסקטור הפרטי? 

המציאות כיום היא שבסוף תהליך ארוך של מכרז בעייתי, התקבל מעין תפוח אדמה לוהט שאף אחד לא רוצה לגעת בו. הספקים בונים על כך שהממשלה תיאלץ לחזור בה והממשלה רוצה להימנע ממצבים של שינוי במכרז או בתעריפים – אם על ידי שינוי יזום ואם באמצעות מכרז חדש רחמנא ליצלן.

גם החברות הנחשבות ל"קטנות" ו"רזות", שלכאורה הן המנצחות במכרז זה, לצד חברות גדולות כגון מטריקס, לא תוכלנה לשרוד לאורך זמן עם רמת תעריפים כזו, שלכל הדעות פשוט אינה ריאלית 

אלא שכאן צודק רימיני. את חשבון הנפש צריכים הספקים לעשות בינם לבין עצמם. דרושה מסגרת מיידית שבה הם יוכלו להידבר עם הממשלה, לא דרך בתי משפט אלא דרך שיחות, מפגשים והידברות ישירה. הדו שיח הזה חייב להתחיל ומייד, שכן מאחורי כל החברות ששיחקו באש במכרז הזה, והעמידו את הממשלה בפני אתגר לכאורה, יש אלפי עובדים שמפרנסים משפחות רבות. חלק מהחברות הן ציבוריות, והמציאות של תחרות כל כך פרועה בענף חייבת להיות נדונה גם בפורומים הפנימיים של בעלי המניות והחברות. אנחנו מדינה קטנה בסופו של דבר, התחרות ממילא קשה, הממשלה היא סקטור חשוב ביותר, ומאבקי כוח ומשחקי רולטה לא יובילו לשום מקום. אם יש מנהיגות בקריית הממשלה, מצופה ממנה שתזמן אליה מייד את כל הספקים במכרז הזה ותנסה למצוא פתרון חוקי, הגיוני, דווקא לפני פרסום התוצאות הסופיות, שתקבענה עובדות בלתי הפיכות.