פוסטים בתגיות: ‘שחיתות’
כמה תובנות בעקבות פרשת התחקיר של ערוץ 10 ביבי טורס והופעתה של שרה נתניהו בערוץ 2
הגברת נתניהו טוענת כי הם לא היחידים.זה כמובן לא אומר שהם לא צריכים לתת הסברים. שהרי על משקל טענה זו, המשטרה הייתה צריכה לשחרר את מחצית העבריינים שהיא תופסת, שכן רובם לא ממש יצירתיים ועושים דברים שרבים עשו לפניהם. תקראו לזה נורמה תקראו לזה עברינות סדרתית ועוד. נורמה, היא עניין של אופנה, זמן ותקופה. נתניהו בהחלט היה חלק מנורמה זו. הוא לא הראשון שעשה את מה שעשה, אבל הוא גם לא יהיה הראשון שיפסיק אותה. פראייאר הוא לא.
שרה נתניהו טוענת כי התחקיר של דרוקר, כמו תחקירים אחרים, הוא חלק מקמפיין פוליטי משולב עם אינטרסים כלכליים. נגד בעלה. טענה זו מורכבת משני חלקים. לגבי הקמפיין הפוליטי: זה לא חדש וחלק מנורמה שמקובלת בחיים הפוליטיים. גברת נתניהו יודעת שביבי שלה נכנס פעם שנייה, מרצונו החופשי למטבח הפוליטי, וכבר נאמר לא פעם שמי שלא סובל ריחות לא נעימים שלא יתקרב למטבח.ובפעם השלישית,אם תהיה כזו כשביבי שלה ירצה לרוץ שוב, מתבקשת הגברת נתניהו לתפוס את בעלה במטבח, ברגעים שהם ביחד, ולהגיד לו: עד כאן. ביבי חזור הביתה.
גברת נתניהו יודעת שביבי שלה נכנס פעם שנייה, מרצונו החופשי למטבח הפוליטי, וכבר נאמר לא פעם שמי שלא סובל ריחות לא נעימים שלא יתקרב למטבח.ובפעם השלישית,אם תהיה כזו כשביבי שלה ירצה לרוץ שוב, מתבקשת הגברת נתניהו לתפוס את בעלה במטבח, ברגעים שהם ביחד, ולהגיד לו: עד כאן. ביבי חזור הביתה.
לגבי החלק השני של הטענה על מניעים כלכליים: צריך להיות ישרים ולהודות שיש בזה משהו. אין זה מוריד כהוא זה מחומרת הטענות לכאורה שהתחקיר העלה, אבל המתקפות על ראש הממשלה, אכן מונעות ממניעים כלכליים טהורים של טייקוני תקשורת . הסיבה ידועה: קשריו של נתניהו עם שלדון אדלסון, הבעלים של העיתון "ישראל היום", אויבו של ידיעות אחרונות
השאלה הגדולה שצריכה להישאל, ללא קשר לתחקיר הנוכחי, האם כדי לממש מטרות עסקיות כלכליות של מו"ל פרטי, כל הדרכים כשרות? ומה פשר ההתגייסות החריגה של כלי תקשורת מתחרים כדי לעזור למוזס? אם השת"פ הזה היה במישור יותר מוחשי עסקי, מסחרי, מן הסתם שלושת הטייקונים של העיתונות המודפסת מוזס, נמרודי ושוקן כבר היו מבלים כמה שעות בחקירה אצל הממונה על ההגבלים העסקיים.
ויש כאן עוד שאלה שאמצעי התקשורת שוב צריכים לתת את הדעת עליה: אם במשך כל כך הרבה שנים הזוג נתניהו נסעו על חשבון ברונים ולכאורה עברו עבירות אתיות, איפה היתה התקשורת אז? ידעה? לא ידעה ? ידעה ושתקה? שאלות שלא כדאי לטייח אותן. הן נשאלו בכמה פרשיות אחרות שהיינו עדים להם באחרונה כמו פרשת קצב, כמו פרשת הולילנד ועוד. אין זה מבטל את החשיבות של התחקיר העיתונאי של דרוקר, שראוי לכל שבח, בהנחה שהוא יודע להגן על כל פרט ופרט שחשף בתחקיר.
ויכול להיות שבסופו של דבר מכל הרע הזה ייצא אולי עוד משהו טוב: אכן המבקר יידרש לחקירות נוספות לגבי אישים נוספים, ואפשר לחקור אחורה כל מי שרוצים או יודעים עליו, הנורמות האלו יפסקו לפחות לגבי העתיד. הדרך היחידה למנוע אותן היא השקיפות, הנהגת כללי דיווח מפורטים יותר לעיני הציבור על כל נסיעה ועל כל אירוע, בזמן אמת.
. ולבסוף: גם אם יתברר בסוף התחקיר של מבקר המדינה כי, בפרשת נסיעות הזוג נתניהו היו חריגות אתיות (בתקווה שלא מעבר לזה) וגם אם המסקנה הציבורית תהיה שזו שחיתות, שום רעידת אדמה פוליטית לא תקרה כאן.
בשבועות האחרונים ראינו על מה הציבור האדיש, מוכן לצאת לרחובות ולהפיל ממשלה: פגיעה ישירה בכיס, עליית מחירי דלק, ביטוח חובה לרכב דו גלגלי, משכנתאות.,פרשת ברוני הגז, שישנסקי. וגם :רחמנא לצלן: הפסקת תוכניות ריאליטי כמו האח הגדול, כוכב נולד, הישרדות וכדומה. כל עוד נתניהו וממשלתו לא יעשו את הטעויות האלו, שרה יכולה להתכונן לנסיעתה הבאה, הקצרה, הקשה והלא נעימה………… ".
בשבועות האחרונים ראינו על מה הציבור האדיש, מוכן לצאת לרחובות ולהפיל ממשלה: פגיעה ישירה בכיס, עליית מחירי דלק, ביטוח חובה לרכב דו גלגלי, משכנתאות.,פרשת ברוני הגז, שישנסקי. וגם :רחמנא לצלן: הפסקת תוכניות ריאליטי כמו האח הגדול, כוכב נולד, הישרדות וכדומה. כל עוד נתניהו וממשלתו לא יעשו את הטעויות האלו, שרה יכולה להתכונן לנסיעתה הבאה, הקצרה, הקשה והלא נעימה………… ".
בשנתה ה-63 צריכה מדינת ישראל להכריז על השנה הבאה כשנה של מאבק בשוחד המאורגן. בניגוד לפשע המאורגן, שפגיעתו יכולה להשפיע על קומץ קטן של אזרחים חפים מפשע, השוחד המאורגן מסוכן הרבה יותר.
מדובר במעגלים שלמים של אנשים, שהגבול בין הון לשלטון לא קיים עבורם. בתקופות מסוימות בחייהם הם היו בצד של ההון, אח"כ עברו לשלטון, ובסוף ימיהם בשלטון חזרו להון. פרשת הולילנד המככבת כעת בתקשורת רחוקה מאוד מלהגיע לשיא שלה. דומה שכל הנעצרים והנחקרים עד כה מהווים רק "להקת חימום" או תפאורה לקראת הפרק הכי מרכזי בהצגה.
סביר להניח שחלק מהנחקרים הרבים יצליחו להוכיח את חפותם. שכן מעבר לעניין של עבירה על החוק. יש כאן דפוס התנהגות תרבותית פוליטי שנחשב בעיני רבים ככשר לחלוטין. כל מערכת היחסים בין פקידים בוועדות ערים מקומיות ומחוזיות לבין טייקוני נדלן היה ועדיין בעייתי. נקודות החיכוך רבות מדי, אין מספיק רגולציה ואין אכיפה ומכאן שאין הרתעה. בדיוק כמו שנהגים רבים לא חוששים לחצות רמזור באדום, כמו שלא אוכפים את החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים, כי אף אחד לא מפחד, כך גם אין רתיעה ואין מניעה מצד קבוצות מסוימות לצפצף על החוקים והנורמות ולקבל שוחד.
אחר כך מתפלאים על התעוזה של מה שאנו מכנים "הפשע המאורגן". מה לנו כי לנין נגדם, יש להם דוגמאות חיות מול העיניים. אם להירשזון, בנעיזרי, דרעי ואחרים מותר, למה לא להם? הסיכויים להיתפס קלושים ביותר. אפשר להניח שאילו אותו ":מקור" שהפך לעד מדינה בפרשת הולילנד לא היה מחליט לדבר, דיירי הולילנד וכל העצורים בפרשה היו ממשיכים בחייהם הרגילים. את הסוגיה הזו צריכים לברר גם אנשי יחא"ה, אחרי שיתפנו מהעבודה הקשה שהם עושים.
אני לא מתרגש מקלישאות של שופט מכובד ככול שיהיה שסיפק כותרות יפות לעיתונות באומרו כי מדובר בפרשת שחיתות הגדולה ביותר. את זה אומרים על כל פרשה וזה נכון, כי היא הפרשה הגדולה ביותר עד לחשיפת הפרשה הבאה.
בין לביו צריך להיזהר בכמות הבוץ שנזרקת כעת לכל עבר. לא כל הפקידים מושחתים לא כל הפוליטיקאים גנבים. החריגים מטילים כתם על כל המחנה. החלשים שמבין הפקידים שאין עליהם שום פיקוח לא מספיק חזקים לעמוד בפיתוי. ולכן מעבר לכל המשפטים והטענות שצריכות להתברר, החברה הישראלית, הממשלה,
חברי הכנסת ומערכת החינוך צריכים להתגייס ולהכריז על השנה הבאה כשנת הטיהור והמאבק בשוחד המאורגן. צריך להתחיל את זה מגן הילדים, בבתי הספר התיכוניים. צריך לטפל בזה גם בצה"ל שאיננו נקי מחוליים אלו. מוסדות אקדמיים שמכשירים עובדי רשויות צריכים לתת הרבה יותר דגש על נושא השקיפות, היושרה. ירון זליכה, החשב הכללי לשעבר נהג לצטט משפט חשוב: אור השמש מחטא הכל. כיום, בעידן המידע,האינטרנט, שאין שום דבר כמעט חסוי, קל יותר לאכוף רגולציה, לקבוע סדרי עבודה וגם לפקח עליהם. עיני הציבור הם הפקחים הטובים ביותר ובזה צריכים להשקיע. אין פתרון קסם, אין זבנג וגמרנו. האווירה צריכה להשתנות, הקודים החברתיים צריכים לשדר גם לאלו שחיים אי שם בצמרת, שהם לא יוכלו להסתתר מאחורי מגדלי השן שלהם לאורך שנים, וגם אם זה יקח זמן, הם ייתפסו. זה לא פרויקט ליום אחד אבל צריך להתחיל מנקודה מסויימת וכמה שיותר מהר יותר טוב. ערב יום העצמאות, צריכה מדינת ישראל להרים גם את דגל המאבק בשחיתות. לא די לקדש את המאבק על הבית היהודי בישראל, לא די להנציח את זכר אלו שנתנו את חייהם למעננו, צריך לדאוג שאלו שחיים בזכותם יחיו במדינה שכייף לחיות בה. חג עצמאות שמח
.
.
ו
עמותת שקיפות בינ"ל-ישראל (שבי"ל), הסניף הישראלי של ארגון (TI) Transparency International , פרסמה אתמול את מדד תפיסת השחיתות העולמי לשנת 2009. ישראל קיבלה השנה את הציון 6.1 ודורגה במקום ה-32 מבין 180 המדינות שנבדקו. בשנה שעברה קיבלה ישראל את הציון 6 ודורגה במקום ה-33 ואילו ב-2007 קיבלה ישראל את הציון 6.1 ודורגה במקום ה-30. בעוד כל מדינות האזור קיבלו ציונים נמוכים (סוריה ציון 2.6 במקום ה- 126, מצרים ציון 2.8 במקום 111, ירדן ציון 5 במקום 49), הרי בהשוואה למדינות ה- OECD ישראל קיבלה ציון נמוך והנמוך אף ממדינות כגון קטאר אשר קיבלה את הציון 7 ודורגה במקום ה-22 ואילו איחוד האמירויות הערביות קיבל את הציון 6.5 ודורג במקום ה-30.
העשירייה המובילה מורכבת זה שנים כמעט כולה ממדינות החברות ב- OECD , כשאת הדירוג השנה מובילה ניו-זילנד עם הציון 9.4 (הפעם האחרונה בה ניו-זילנד הובילה את הדירוג הייתה בשנת 1997). אחריה מדורגת דנמרק, שקיבלה את הציון 9.3. לאחריה, סינגפור ושבדיה, שקיבלו את הציון 9.2, שוויץ עם ציון 9, פינלנד והולנד עם ציון 8.9, אוסטרליה, קנדה ואיסלנד עם ציון 8.7.
הודו וסין, עמן יש לחברות ישראליות רבות קשרי מסחר ענפים, קיבלו את הציונים הנמוכים של 3.4 ו-3.6 ומדורגות במקומות 84 ו-79 בהתאמה. רוסיה קיבלה את הציון 2.2 ומדורגת במקום ה-146, והיא חולקת את הדירוג עם קמרון, אקוודור, קניה, סיירה לאונה, מזרח טימור, אוקראינה וזימבבואה. אירן דורגה השנה במקום ה-168 עם ציון 1.8, לאחר שבשנה שעברה דורגה במקום ה-141 עם ציון 2.3. גרמניה קיבלה את הציון 8 ודורגה במקום ה-14 ואילו ארה"ב קיבלה את הציון 7.5 ודורגה במקום ה-19.
פרופ' יוסף גרוס, יו"ר עמותת שקיפות בינ"ל-ישראל , אומר כי "כשאנו בוחנים את ממצאי המדד לאורך השנים, ניתן לראות כי ישראל שמרה על יציבות בשנתיים האחרונות, מבחינת האופן בו היא נתפסת בכל הנוגע לשחיתות. אם לוקחים בחשבון את העובדה, כי המשברים האחרונים בשוק הכלכלי העולמי הביאו לכך שהתנהגות נאותה מהווה שיקול מרכזי בהחלטה לקיים קשרים עסקיים בתוך ומחוץ למדינה, הרי שאסור לנו להתעלם מהאופן בו העולם תופס את מצב השחיתות בישראל. אף כי אנו מצליחים לשמור על יציבות, הרי שהציון מצביע על כך שדרך ארוכה עוד לפנינו וכי ישראל חייבת להגביר את המלחמה בשחיתות. למדד האמור חשיבות לשמירה על יציבותה של הכלכלה ולנכונות משקיעים בעולם להשקיע בישראל".
גליה שגיא, מנכ"ל עמותת שקיפות בינ"ל-ישראל , אומרת כי "העובדה שלא חל כל שינוי בציונה של ישראל, מצביעה על כך שהציבור ונבחריו עדיין לא הפנימו את החשיבות והתועלת במאבק בשחיתות, החוכמה היא לא רק לדבר על חשיבות השקיפות והיושרה, אלא להטמיעה הן באמצעות תוכנית אתיקה במשרדי הממשלה והרשויות הציבוריות, בלקיחת אחריות ובהוקעה של עיגולי פינות ומקרי שחיתות. המבחן אינו רק מבחן הראיות בבית המשפט אלא מבחן היושר והאתיקה הציבורית ".
מדד תפיסת השחיתות "מדד המדדים", מבוסס על תפיסת אנשי עסקים ומומחים בארץ ומחו"ל לגבי מידת השחיתות. המדד מורכב מ-13 משאלים נפרדים, המבוצעים ע"י 11 מכוני מחקר מהטובים בעולם. לגבי ישראל, נקבע המדד השנה באמצעות הצלבה של ששה סקרים שנערכו בקרב מומחים ואנשי עסקים, הן בתוך המדינה והן מחוצה לה, ובוצעו ע"י חמישה מכונים שונים. המשאל מתמקד בשחיתות בסקטור הציבורי ובקרב פוליטיקאים, כאשר שחיתות מוגדרת כ"ניצול לרעה של התפקיד הציבורי לצורך רווח אישי".