פוסטים בתגיות: ‘רכישות’
אלדד בר אדון – מנכ"ל משותף באימפרוב, העוסקת בליווי חברות, השבחתן וטיפול בהליכי מכירתן – ערך מאזן לסיכום השנה. על פי בר אדון, בשנה המסתיימת כעת, נערכו בענף עשר עסקאות של מיזוגים ורכישות, והוא מציע לסכם את שנת 2010 "בסימן 10".
לדבריו, "כל המיזוגים והרכישות שנעשו השנה בוצעו על ידי 10 חברות גדולות, שמחזור הפעילות שלהן עמד על יותר נע בין 250 מיליון למיליארד שקלים. תמיד תהיינה 10 חברות שירכיבו את הקבוצה הזו, הרכב הקבוצה כמעט לא משתנה, ויש 2-3 חברות שמחוץ לעשירייה, שעשויות להיכנס לרשימה בעתיד".
להלן העשירייה הראשונה על פי המדד של בר אדון. במקום הראשון ניצבת מטריקס, בהובלת מוטי גוטמן, שהשלימה לא מכבר את רכישת סמארט תמורת 5.25 מיליון שקלים. שניה לה היא נס טכנולוגיות, בהובלת שכי גרליץ, שאפי קוטק – מנכ"ל נס ישראל, רכש השנה את גילון, תמורת 65 מיליון שקלים – מהעסקאות היותר מוצלחות של השנה. במקום השלישי ניתבת קבוצת מלם-תים, בהנהגת שלמה אייזנברג, מנהל הפעילות העסקי של הקבוצה. זו השנה שתי רכישות: את SRL תמורת 15 מיליון שקלים ואת מרטנס הופמן, שהיקף העסקה עליה לא דווח, אולם גורמים בשוק העריכו אותה במיליוני שקלים בודדים.
במקום החמישי ניצבת One1, בהובלת עדי אייל, אשר קפצה לבריכת הרכישות וסגרה שתי עסקאות נאות: הראל טכנולוגיות, תמורת 12 מיליון שקלים וכלנית תמורת כ-20 מיליון שקלים. במקום השישי דירג בר אדון את טלדור, בהובלת המנכ"ל אריה רימיני, שרכשה ממוטורולה (Motorola) את חלקה בטלדור תקשורת והפכה להיות הבעלים שלה, תמורת עשרות בודדות של מיליוני שקלים.
במקום השביעי נמצאת חילן, בראשות אבי באום, שרכשה את קליק-ויו (QlikView) תמורת 13 מיליון שקלים. שמינית היא MIT, זרוע ה-IT של מנפאואר, בהובלת המנכ"ל ארז בנוביץ', שהפכה להיות גורם משמעותי בשוק, לאחר שרכשה את חברת פסיפיק סופטוור תמורת 12 מיליון שקלים.
תשיעית מדורגת בזק בינלאומי, שאמנם לא ביצעה רכישות, אבל המנכ"ל שלה, איציק בנבנישתי, לא הסתיר את תוכניותיו לעשות כך בעתיד, וכבר היום החברה פועלת בשוק ה-ICT בצורה דומיננטית. עשירית דירג בר אדון את 013-נטוויז'ן. זו, בהובלת המנכ"ל ניר שטרן, הולכת ומגדילה את חלקה בשוק, ומן הסתם תבצע מיזוגים ורכישות בשנה הבאה.
בר אדון מציין עוד שלוש חברות שמועמדות להיכנס לעשיריה הראשונה, אם הן יעשו כמה צעדים בשנה הבאה: קבוצת אמן, טסנת מקבוצת אמנת וקבוצת יעל.
כל הרוכשות הן ציבוריות
על פי בר אדון, מאפיין נוסף הוא שכל הרוכשות הן חברות ציבוריות, ולדעתו זה לא מקרי: "מדובר בחברות שהביצועים שלהן השנה היו טובים מאוד, הן הציגו רווחים נאים לבעלי המניות. יש לחברות הללו מזומנים רבים בקופה, הן מחפשות תשואה הולמת לכספים האלו, כי הריבית בשוק נמוכה. לכן הן מחפשות השקעות כדי להשביח את ערך החברה עבור בעלי המניות".
עשר הגדולות, הסביר, מחפשות הזדמנויות בקרב כ-100 חברות בינוניות וקטנות. "גם כאן המספר 100 נשאר יציב", אמר, "זאת למרות שבארבע השנים האחרונות בוצעו עסקות של מיזוגים ורכישות של 40 חברות".
"אז איך זה יכול להיות שהמספר נשאר 100?" שואל בר אדון ומשיב מיד, "יש כאן תופעה מאוד ייחודית לענף ה-ICT. לפני 3-4 שנים היו בשוק 100 חברות בינוניות שהעסיקו יותר מ-60 עובדים עם מחזור של יותר מ-15 מיליון שקלים. בארבע השנים האחרונות בוצעו 30 מיזוגים, אבל למרות זאת עדיין נותרו 100 חברות בינוניות".
הסיבה, לדבריו, "מאוד פשוטה: הקצב של חברות קטנות שהופכות לבינוניות הוא אדיר. על כל חברה בינונית שנרכשת, צומחות ארבע קטנות. החברות הקטנות רצות מהר, יש להן קצב גדילה מהיר. הן רוצות להגיע למעמד של בינוניות ולכן לא נוצר ואקום. תמיד יהיו כ-100 חברות בינוניות שיהוו מטרה לרכישת הגדולות. כך, המספר 100 תמיד יישאר".
ומה יהיה בשנת 2011
לדברי בר אדון, ב-2010 בוצעו 10 עסקאות רכישה, כששלוש מתוכן היו במעורבות אימפרוב, הנמצאת בבעלותו ושל צחי טוחן. בשנה הבאה, העריך, צפויות להיות לא פחות מ-20 עסקאות של מיזוגים ורכישות שתבוצענה על ידי קבוצת 10 הגדולות. "כבר היום", אמר, "יש מו"מ ומגעים של 8 עסקאות לפחות, כשמחצית מתוכן מצויות על סף חתימה, והן תצאנה לאור ברבעון הראשון של 2011".
"אם זה המצב ערב פתיחת השנה", אמר, "ואם במשך ארבע השנים האחרונות, החברה שלנו, שעוסקת בין היתר במיזוגים ורכישות, מהווה שליש מהשוק הזה, ועל פי קצב העסקאות שנעשו ב-2010 הרי שהתחזית ל-20 עסקאות ב-2011 היא ריאלית ואינה אופטימית מדי".
"לדעתי שנת 2011 תהיה שנת שיא במספר מיזוגים ורכישות שלא ידענו כמותה עד היום", הוא מסכם, "בסך הכל מצב הענף מצויין. הרכישות לא משפיעות על התחרות, ולא פוגעות ביכולת של המנמ"רים לנהל מו"מ על מחירים מול הספקים".
החודשים האחרונים התאפיינו בגל רכישות משמעותי. רק בחודש האחרון, למשל, התבשרנו על אינטל (Intel) שרכשה את מק'אפי (McAfee) – עסקה שגרמה להרמת גבות אצל לא מעט אנשים. במקביל, דל (Dell) ו-HP מנהלות קרב מאסף על חברה קטנה יחסית, 3Par. רכישות נוספות היו זו של EMC את GreenPlum, אורקל (Oracle) את סאן (Sun) ועוד.
בשוק מסתובבות שמועות על חברות נוספות שמעורבות במיזוגים ורכישות. למשל, סיטריקס (Citrix) עשויה להיות מעוניינת ב-VMLogic, ואפילו סימנטק (Symantec) עלתה על מדף המכירה, כאשר אחת המועמדות לרכישתה היא HP – בגלל רכישת אינטל את מק'אפי. גם על רד-האט (RedHat) נאמר שהיא עשויה להימכר ואפילו נכתב שסאפ (SAP) מגלה בה עניין, למרות הכחשות גורפות משני הצדדים.
הסיבות למרוץ החימוש המטורף הזה הן רבות. אחת מהן היא, שהחברות הגדולות שרדו את המיתון עם הררי מזומנים והשקעה ברכישה היא דרך טובה להשביח את ערך המניה. סיבה נוספת, היא הטכנולוגיה המתחדשת בקצב מהיר – שלא מאפשר לחברות להספיק ולהמציא פתרונות משלהן. לרוב, הדרך הכי טובה להדביק את הפערים היא באמצעות רכישות.
סיקור אירועי הרכישות והמיזוגים מתמקד בדרך כלל בפן הפיננסי ובצדדיהן של הרוכשות או הנרכשות. המגזין CIO, שניתח את גל המיזוגים הזה, מעלה היבט נוסף ולא פחות חשוב: זה הלקוחות של החברות הנרכשות, או ליתר דיוק המנמ"רים באותם הארגונים, שזה עתה השקיעו הרבה כסף במוצר של חברה X, שבבוקר למחרת נרכשת. ההמלצה הכללית והמתבקשת היא להיות ערניים – ובמעמד בדיקת המוצר, לבדוק האם אין שמועות על שינוי בעלות אפשרי בעתיד.
למרבה הצער, כותב המגזין CIO, יותר מדי ארגונים וקטנים ובינוניים מבוססים על מוצרים של חברה אחת. רבים מהם אוהבים להיות חלוצי טכנולוגיה, ולרכוש מוצרים של חברות קטנות ו\או צעירות – גם בזכות החדשנות וגם בזכות השירות האישי יותר. למרבה האירוניה, אלו הן גם הסיבות שהחברות הגדולות רוצות לבלוע את הקטנות.
בדרך כלל כשמתבצעת רכישה, כל הלקוחות מקבלים מכתבים בנוסח "הכול ימשך כרגיל". אבל אין זה סוד שכעבור ארבעה חודשים, שום דבר כבר לא מתנהל כמו קודם, ואת המחיר משלמים הלקוחות, כמובן. כך, למשל, צוין באותו מאמר ב-CIO, שלקוחות סאן מתלוננים כבר זמן רב שמאז הרכישה על יד אורקל, עלויות התמיכה הרקיעו שחקים, ואין להם עם מי לדבר. "אתה משקיע מאה אלף דולרים בחומרה. בעבר יכולת לקבל שירותים משותפים של סאן שעלו כ-10% עד 14% מסך כל ההוצאה, אבל אז באה אורקל והתחילה לתת את השירות ישירות ללקוחות תמורת 22%", מתלונן אחד הלקוחות. נכון הוא שבאופן אידיאלי לקוחות כאלו היו צריכים לחפש אלטרנטיבות, אבל זה לא פשוט כל כך – תלוי באיזה מצב הם היו קודם מבחינת חוזי תחזוקה ושירות, ומהי היכולת של הארגון להחליף פלטפורמות. זהו כאב ראש לא קטן שנוחת על המנמ"ר מבלי שהוא יכול להתכונן לכך מראש.
המלצה נוספת היא לעקוב מקרוב אחר החברות הגדולות – להבין לאיזה כיוון הן הולכות, מי המתחרות, מי מועמד לרכישה וכו'. בהמשך המאמר מובאים שורה ארוכה של ציטוטים ממנהלי טכנולוגיות בארגונים שרכשו מוצרים של חברות שבאחרונה עלו לכותרות בגלל רכישה או מועמדות לרכישה.
אין ספק שמועלית כאן סוגיה מעניינת, שכרוכה גם במדיניות ניהול סיכונים. בעת בחירת אסטרטגיית IT וספק, חשוב מאוד לדעת פרטים רבים ככול האפשר על יציבותו ומיצובו בשוק. חברות שרוכשות חברות אחרות לא "מתאבדות" כדי לרצות את הלקוחות של החברה הנרכשת. הן יתנו לך שירות, אבל גם יחפשו כל דרך כדי להוציא ממך עוד כמה דולרים. אתה, כמנמ"ר, צריך לדעת לשרוד ולהחליט לאן להוביל הלאה את הארגון.
השורה התחתונה: מיזוגים ורכישות יכולים להיות טובים לבעלי מניות, מועילים למנהלים ועובדים – אך לא טובים במיוחד ללקוחות, שמאבדים כתובת מוכרת לטיפול ותחזוקה. אלו הם מסוג הדברים שמדירים שינה מעיניהם של מנמ"רים ומנהלי טכנולוגיות וכדאי לעשות את המקסימום כדי להימנע מכך