יהודה קונפורטס – בלוג

פוסטים בתגיות: ‘פיטורים’

ב-DNA של ארגוני היי-טק טבוע אלמנט החיפוש אחר החדשנות. זו אמורה להביא לפיתוח המוצר שיהיה עבור הארגון ה-"שוס" הבא. החיפוש אחר החדשנות בא לידי ביטוי בארגונים בצורות שונות. בשנים האחרונות נולד בארגונים תפקיד חדש, סמנכ"ל חדשנות. זהו מנהל בכיר, אשר תפקידו להסתכל על הארגון מלמעלה, ולמצוא – כמו גם להתוות – את הכיוון אליו החברה הולכת בשנים באות. התופעה מתחדדת יותר דווקא כעת, בתקופה של קיצוצים ופיטורים

התפקיד מעט דומה לתפקיד ה-CTO שאנו מכירים, אבל אין הם זהים. בעוד שסמנכ"ל הטכנולוגיות אחראי על בחירת הטכנולוגיות והמלצה לארגון במה עליו להשקיע, הרי שסמנכ"ל החדשנות צריך למצוא את הטכנולוגיות בארגון עצמו פנימה. כמה הנחות יסוד עומדות בבסיס תפיסה זו של התפקיד החדש. הראשונה היא שבארגוני היי-טק, ובעיקר במרכזי הפיתוח שלהם – איכות ההון האנושי היא מהגבוהות ביותר. כהמשך להנחת יסוד זו, הנחה נוספת גורסת שאותו הון אנושי מסוגל לתרום להתפתחות של הארגון הרבה מעבר למה שהוא נדרש במסגרת תפקידו בפיתוח. הנחת היסוד השלישית גורסת, כי ישנם בארגונים לא מעט עובדים, אשר אילו הייתה להם אפשרות הם היו פורשים ממנו, פותחים סטארט-אפ למוצר גאוני. סביר להניח שהחברה שבה הם עבדו, אפילו הייתה קונה אותם.

על מנת לחבור לאותם כישרונות חבויים, וכדי למנוע מהם את התסכול התמידי בשל המחשבה מה הם מפסידים בגלל שהם "כבולים" לארגון, מאפשרים היום ארגוני היי-טק מסגרות שונות לפעילות. במסגרות אלו העובדים מקבלים היתר רשמי לחשוב קדימה, ולהציע רעיונות ופטנטים בתחומים שונים, אשר הולמים את כיווני החברה. לעיתים הם גם מקבלים את המנדט לממש רעיונות אלו.

על המגמה הזו "רוכבת" גם חברת התוכנה אמדוקס.שמה  שךל החברה נקשר בארחונה בגלי פיטורים גדולים שהיא נאלצה לבצע בגלל המיתון העולמי. אבל דוקא בגלל  זה, היה חשוב לאנשי אמדוקס לחשוף את טל גבעולי. שתוארו הרשמי הוא "המדען הראשי של החברה".חשיפה כידוע אינ הצד החזק של חברה זו, אבל בתום שיחה מרתקת עם גבעולי במשרדו ברעננה, אי אפשר שלא להגיע למסקנה, כי התואר ממש אינו הולם את פעילותו האמיתית. "המטרה שלי היא לעזור לאמדוקס למצוא את החדשנות, אי שם בעתיד", אומר גבעולי, אבל מסביר, כי בניגוד למה שניתן לחשוב, הוא אינו עושה זאת לבד, אלא בעזרת עובדי החברה. "פעם חשבו שגאוניות נמצאת אצל בעלי תואר ד"ר ומעלה", הוא ממשיך, "ואם מושיבים אותם בחדר אחד, סביר להניח שייצא משם רעיון כלשהו. היום בעידן הפתיחות, התפיסה היא שאפשר למצוא את החדשנות אצל כל עובד ועובד – וזה מה שאני עושה".

לגבעולי יש פני ילד. הוא רק בן 40, אולם למרות גילו הצעיר, הוא הספיק הרבה. את הקריירה שלו בעולם המיחשוב החל בגיל 13. בשעה שכל חבריו שיחקו כדורגל או הלכו לים, הוא שקד על פיתוח תוכנה, ששימשה חנויות ומוקדי מכירות בענף הקוסמטיקה. לאחר מכן שירת בצבא ביחידת טכנולוגיה עילית. בטרם עבר לאמדוקס, היה גבעולי המדען הראשי של חברת אקזקט, שפיתחה מערכות לניהול ציי רכב. זו נרכשה על ידי אמדוקס, מה שהוביל אותו היישר לתפקיד בו הוא מכהן כיום.

אז איך באמת עובד? מציאת החדשנות יכולה לבוא מכיוונים שונים, החל משיפור קל במודול של פעילות, ועד לכיוון חדשני לחלוטין. "אנחנו מייצרים אווירה שמעודדת את כולם, אל להם לחשוש, עליהם להעז ולהציע את כל אשר עולה

על רוחם", מסביר גבעולי, "מדי כמה חודשים, מתכנסת באמדוקס קבוצת 'שופטים' במשרדי החברה ברעננה, לצד עובדים החפצים בכך, ובאמצעות וובקאסט מציגים העובדים הרוצים בכך, את רעיונותיהם. לאחר מכן מתקיים דיון פתוח, בו משתתפים הצופים בשידור, הקהל וכן השופטים. לדעת הקהל שבאולם יש משקל רב ואנו מייחסים לה חשיבות רבה בשיקולי ההחלטות שלנו – באיזה מהפרויקטים לבחור".

לדבריו, העובדים נדרשים להראות לא רק יכולות טכנולוגיות, אלא גם כושר שכנוע. בהופעה בפני המנהלים של החברה, יש להם חמש דקות, בהן עליהם למכור את הרעיון. אם הצליחו בכך, אזי הם מקבלים מימון שיכול להגיע עד ל-100 אלף דולרים. אז גם מותר להם, במקביל לעבודתם, גם לפתח את הפרויקט שלהם.

גבעולי מסרב לחשוף פרטים על רעיונות חדשים שאמדוקס מאמצת או בוחנת – מסיבות מובנות. הוא כן מנדב נתונים כללים: במשך השנה הפורום שהוא אחראי עליו בודק כ-45 רעיונות, 20 מהם מקבלים "אור ירוק" ועוברים לשלב הפיתוח. כמה פרויקטים ממומשים בסוף התהליך? את זה גבעולי מסרב לומר.

לעובדה שאמדוקס משמשת כחממה פנימית לעובדיה, יש יתרון מובנה. התקציב שניתן לפרויקט ממומש בהתאם להתקדמות. כמובן שיש מקרים לא מעטים שמגלים כי הפרויקט אינו כדאי. או אז מפסיקים אותו, ודבר לא קרה. העובדים לא נדרשים לעונש או לקנס. זהו מרכיב ההון סיכון בתקציב שאמדוקס מקצה לעובדיה החדשניים. לצד פעילותו של גבעולי בארבעה מסלולים פנימיים בחברה, שנועדו להניע חדשנות, הוא אחראי על שתי תוכניות העוסקות בשיתופי פעולה עם חברות הזנק. אלו עולות לרגל השכם והערב לאמדוקס ומתקבלות על ידו בסבר פנים יפות.

האם המיתון משפיע על תוכניות החברה לעידוד החדשנות? לפי גבעולי, התשובה שלילית. אמנם המשבר הביא לקיצוצים בהוצאות החברה, ולמרבה הצער גם לפיטורי עובדים, אולם לדבריו, באמדוקס רואים בחדשנות מנוף להמשך מימוש האסטרטגיה של החברה, מנוע צמיחה טכנולוגי.
 פורםס לראשונה :www.pc.co.il  dailymaily

    ביום רביעי, הושבעו 120 חברי הכנסת החדשה שתתחיל לפעול בשבוע הבא, למשך כמה שבועות, ותצא לפגרת פסח של  חודש וחצי.  איוש ועדות הכנסת ייעשה  רק אחרי שתושלם מלאכת הרכבת הקואליציה, במועד שאיש אינו יודע אותו כעת. מה שבטוח שלא תהיה מלחמה על ועדת המדע והטכנולוגיה, הוועדה היחידה כמעט בכנסת שמתייחסת מדי  פעם לענף ההיי טק, לצד ועדת הכספים, כאשר מדובר במענקים.

סביר להניח שגם על משרד המדע אף אחד לא יריב.מדור זה מרשה לעצמו להתערב בחלוקת התיקים של ראש הממשלה הנבחר, בנימין נתניהו ולהציע לו לתת את התיק, אם הוא עדיין פנוי לחברו למפלגה מיקי איתן. לא  צריך  לפרט מדוע ולמה. המדור שמח גם לקרוא שאת תפקיד מזכיר הממשלה יקבל כנראה שר המדע לשעבר מודי זנדברג.

ובינתיים בעולם האמיתי, מחוץ לבית הזכוכית של  משכן  הכנסת, נפל דבר  ביום שלישי. רשת הדואר האלקטרוני החינמית GNMAIL  קרסה. 113 מיליון מנויים, שלא שמעו צפירת אזעקה מתריעה, החסירו פעימה. רשת ה-GMAIL נתפסת על ידי משתמשים רבים כגיבוי חירום לתיבות הדואר השונות שרבים משתמשים סהם, שלא לדבר על מיליוני מנויים שמתבססים רק על GMAIL  . הסברים כבר יש כמובן אבל זה לא כל כך מעניין את מי שחשב עד יום שלישי שיש דברים, גם בעולם הקיברנטי שלא מתמוטטים לעולם. מישהו שמע על מיחשוב ענני, שגוגל כל כך גאה בשימוש בו? לחסידי התפיסה הזו, יש כעת עבודה קשה להסביר הכיצד?

זמן פיטורים עכשיו. עובדים רבים באים לעבודה כל בוקר בכל עולם ולא יודעים מה יילד סופו של יום. האם ברכת שלום מנומסת  מהבוס או שיחה גורלית אצל מנהל משאבי האנוש שיבקש להיפרד כידידים.

 המת הזה כבר הפיל לא מעט עובדים בכל העולם. תוכנה חינמית שמופצת ברשת, מתמירת לספר לך העובד, מה מצבה האמיתי של חברתך, האם נקלעה לקשיים והאם היא עומדת לפטר. כל המקורות גלויים, יד אדם לא מתערבת במידע.

  עשרות אלפי המשתתפים שיפקדו בשבוע הבא את  יריד הכנסים הנובר, שבצפון גרמניה, כדי לקחת  חלק בתערוכת המיחשוב הגדולה סביט, יחפשו בין היתר  תשובה לשאלה הכי מטרידה: איך המיתון השפיע על התערוכה ובכמה היא ירדה מבחינת מספר המשתתפים. הגרמנים לא  כל כך ממהרים לנדב מידע , אבל בישראל לפחות אנו יודעים שיש מיתון: רק 9 חברות ישראליות משתתפות מטעם מכון הייצוא, ועוד 20 במסגרת עצמאית.

ביינת תקשורת היא אחד מספינות הדגל הוותיקות של ההיי טק שהיתה פה עוד לפני כולם. עומדים מאחוריה האחים זיסאפל, יהודה וזוהר, שממשיכים לבוא לעבודה בכל בוקר,ולנהל את עסקי הקבוצה הגודל, העושר, ההצלחות כמו גם האכזבות, כל אלו לא סינוורו אותם. בינת  תקשורת היא זרוע השיווק, הפיתוח והתחזוקה ל החברה, המייצגת לא פחות מאשר 50 שותפים עסקיים, מיטב החברות הגדולות בארץ ובעולם. פעם בשנה מזמינה בינת את כל שותפיה, לקוחותיה ועובדיה לכנס ותערוכה מרכזיים שבהם היא עורכת הפגנת כוח מרשימה. זה מה שקרה בגני התערוכה  ביום שני השבוע, כאשר למעלה  מ-2000 איש, פקדו את התערוכה וישבו בכנסים המקבילים שנערכו כל היום. 

במליאת הפתיחה  של בינת אקספו שב והזהיר, יהודה זיסאפל, יו"ר בינת ויו"ר התאחדות האלקטרוניקה והתוכנה, כי המיתון הוא האיום האמיתי על החברה הישראלית  ולא רק בעיות ביטחון שוטף או איראן.

והנה עוד סממן למיתוןאינטל, כינסה מסיבת עיתונאים וסיפרה על  ירידה של 10 אחוזים בייצוא התעשייתי של החברה, שמיוצר רובו ככולו במפעלי החברה המשוכללים בקריית גת. החברה לא יכולה לצפות מה יהיה בהמשך השנה וזה לא פלא. מי שיידע לחזות  באמת, צפוי להיות איש עשיר מאוד.

אבל יש כאלו שהמיתון פוסח  עליהם.  חברת הסלולר פרטנר, דיווחה על שנה מצויינת ורבעון לא רק בכלל, בהתחשב במצב. התוצאות של שתי החברות האחרות לא תהיינה שונות בהרבה. אנחנו לא מפסיקים לדבר, ויש האומרים שבגלל המיתון אנו מדברים יותר  על ידי כך שאנו מספרים אחד לשני כמה רע לנו.. 

 וגם בזירת הטלפונים הנייחים המצב לא רע בכלל, ואבי גבאי, המנכ"ל הוכיח שאצלו בבית , הכי טוב להיות מנכ"ל. השבוע דווח כי משכרותו  החודשית תעמוד על  150 אלף שקל, ואם יעמוד בכל היעדים שבעלי המניות הציבו בפני בזק, יקבל בונוס נאה בגובה של 80 אחוז משכרו. מבולבלים? נבוכים? גם אנחנו.

ובפינה המשפטים השבוע שלל סיפורים. מע"צ וטלדור, לא רואים עין בעין את פרויקט ה-ERP שעליו יצאו לדרך,   מטאור הצליחה לבטל פטור ממכרז יעוץ מערכות מידע לתוכנית ויסקונסין שניתן לארנסט אנד יאנד, ומשרד המשפטים חתם על חוזה עם מלם תים,  בעקבות דחיית הערעור על זכייתו שהוגש על  ידי  טלדור.  בענף מתחילים כבר לחפש דרכים לעצור את השיטפון הזה וגם בממשלה מדברים על נסיונות הידברות וקיום מנגנון בוררות שירגיע את הרוחות

 ומה צפוי לנו בשבוע הבא? ראש עיריית ת"א יפו יכבד את נוכחות בועידתKM I של אנשים ומחשבים  וביום שני יפתח הכנס  השנתי של איגוד  האינטרנט הישראלי.

בסוף השבוע הגשם צפוי לחזור לכמה ימים, כדי להזכיר לנו שלא כל סדרי העולם השתבשו בשנה האחרונה, ובכל זאת קצת חורף, כנראה שנזכה לקבל.

שיהיה לנו שבוע נעים וחמים.

 שוק ה-IT   געש ורעש השבוע. שני מנכ"לים פרשו, לכאורה בהפתעה, למרות שתכננו זאת מראש, ולגמרי לא  במקרה, בעלי השליטה העיקריים של שתי החברות האלו, גילו עניין זה אצל זה, כדי לבדוק אפשרות למיזוג כלשהו. הידיעה שפורסמה לראשונה ב"אנשים ומחשבים" גרמה לסערה  בשוק,. עיתון "הארץ" נכנס להיסטריה  כשגילח את הידיעה הזו בעיתון מתחרה,  מיהר לצטט "וגורם בכיר בתעשיה" שהכחיש את הידיעה ואמר כי היא שטויות במיץ עגבניות.

כותרות כאלו תמיד משעשעות אותי מחדש. כל עיתון שואף להביא ידיעות בלעדיות, ומדי פעם קוטף הישגים. משעשע אותי התגובה לעיתון מתחרה על סקופ של עיתון אחר. על פרגון, אין מה לדבר בישראל אבל לפחות לתת  כבוד, קרדיט מינמלי לאלו שעובדים בעיתון המתחרה.

ידיעה  בדיילי מיילי, הניוז לטר היומי של אנשים ומחשבים, פורסמה ביום רביעי בבוקר. בדה מרקר התעוררו בבוקר לכותרת דרמתית זו ולא הבינו איך היא לא מופיעה אצלם. כל ניסיונותיהם לאתר את "המקור" בתוך אחת משתי החברות כמובן עלו בתוהו.

זה לא מנע מהכתב החרוץ שלהם לצטט  גורם בטלדור שאמר כי הוא מגנה את  המקור שהדליף את הידיעה.  אז ככה:אם בטלדור או ]ONE1 יודעים מי המדליף, אז מדוע לא מטפלים בו? אם  הם לא יודעים, אז מדוע לתקוף אותו? האמת היא אחרת. בשתי החברות יודעים שהידיעה נכונה, אבל כמובן שהם לא התכוונו שהיא תצא החוצה בשלב כל כך  מוקדם. אסור לשכוח שמדובר בשתי חברות ציבוריות ואם המגעים היו כבר בשלים, מן הסתם הן היו מוציאות הודעה לבורסה.

כאמור  יש התעניינות בין שתי החברות. זה עדיין לא אומר שייצא מזה מיזוג, כי מדובר בביזניס, מדובר בשתי חברות גדולות שיש להם נוכחות בשוק. גם לא ברור בכלל איך ייראה המיזוג, ולא ודאי שהוא יתבטא במזומנים או  בהחלפת מניות. דבר אחד ברור: הוא יביא ליייעול בשתי החברות  שזקוקות  לזה  בדיוק כמו החברות  האחרות במשק.  מיזוג הוא מילה נרדפת לפיטורי ייעול, במקום שיש אגפים זהים בשתי החברות.  המגמה הזו מורגשת בכל העולם, וגם בישראל. ב-ONE1  התפטר אודי וינטראוב, ואת מקומו תפס הבעלים. בטלדור התפטר דורון ספיר, ובמקומו מונה אריה רימיני מהחברה  עצמה. ב-EMC ישראל קודם יוסי פיקל לתפקיד בכיר במטה החברה, וכפי הנראה לא יבוא מחליף במקומו במישרה מלאה. המגמה שקופה: בעלי המניות רוצים לראות כמה שפחות הפסדים. הם מוותרים על מנכ"לים שתפקידם הוא  רק לנהל, לנווט ולחפש עסקים חדשים, שם נרדף לתפקיד בלתי ביצועי בעליל ומבקשים מהם להפשיל שרוולים, ולהתחיל ללכלך את הידיים. המיזוג בין טלדור ל-ONE1 , אם אכן ייצא לפועל, יביא  גם הוא לחיסכון הוצאות  שכר נוספות  בשתי החברות.גם  באופן מעשי, מי שמכיר את עדי אייל, בעל השליטה ב-ONE1  יודע היטב שהוא לא ממש מתכוון להישאר בתפקיד זה זמן רב ולכן הידיעה על מיזוג אפשרי עושה שכל.

השמועות על המיזוג מייצגות גם את הצד החיובי של המיתון, שתמיד נתפס כדבר רע, כמזוהה עם קריסות ומיתונים. בענף ה-IT זה לא קרה עד כה. מי שזוכר את זה היטב הוא  אלדד בר אדון, כיום שותף בחברת אימפורב העוסקת בתיווך בין חברות בענף שרוצות להשביח את שורת הרווח שלהם וגם להכין את עצמן למיזוג או רכישה. בבר אדון מזכיר כי המותג ONE1 במתכונת שהיא קיימת היום נבנה בין היתר על ידובשיא המיתון  הקודם, מהסיבה הפשוטה שמיתון הוא הזדמנות מצויינת לחזק את החזקים, למזג אל החזקים חברות לאו דווקא מהחמישיה הראשונה, אלא חברות מהחמישייה השניה, שהמחירים שלהם מספיק אטרקטיביים כדי שהן יכולות לעלות על שלחן המו"מ. בר אדון מרחיק לכת ואומר כי לא יתפלא שאם בתום המיתון לא רק שיהיו מיזוגים, אלא שתקום צלע שישית, שלא בהכרח היא תהיה מספר 6 ברשימה ואולי  תהיה מספר 3 או 4 , כדבריו.

אלדד בר אדון.  עונת הקניות  הכי טובה.

" כמי שעוסק מזה כמה שנים בהשבחת פעילותן של חברות, הן כדי לסייע להם לשגשג וגם כדי שתהיינה להיות על המדף, בבוא  העת, סבור בר  אדון, שהגיעה העת לצאת למסע קניות. יש כבר בשוק חברות ששווה לבדוק אותן,  

ואם נחזור רגע לביצה התקשורתית: המשבר הכלכלי משפיע כמובן על כל מערכות העיתונים והוא בא לידי ביטוי  בהחרפת התחרות ביניהם, חציית גבולות אתיים וקידוש כל מטרה. אין שום פסול בתחרות, רק יש לקוות שמי שמנהל אותה  ישמור על עצבים חזקים, שפיות  וקרדיט מינמלי לעיתון מתחרה, שעומדים מאחוריו שלושה עורכים שלכל אחד הם כמה עשרות שנים  נסיון בעיתונות הכתובה, ואפשר להניח, לפחות ברמת ההגיון, כי העיתון לא היה יוצא בכותרת כל כך דרמתית ללא בדיקה  מוקדמת. חברים, תירגעו.

מי שרצה לראות במו עיניו מה המשמעות של מיתון 2008 היה צריך לבוא השבוע למלון הילטון בת"א.

למעלה מ-1500 דורשי עבודה, רובם מובטלי היי טק "טריים" שפוטרו מעבודתם בחודשים האחרונים, צבאו שלשום על  האולם שבו נערך יריד התעסוקה לקריירות בהיי טק, שערכה קבוצת אנשים ומחשבים. כבר משעות הבוקר המוקדמות, השתרכו  תורים ארוכים ליד  הביתנים של החברות שהשתתפו ביריד והציעו מאות מישרות "חמות" למפוטרים הטריים.  חוסר הפרופורציה בין מספר דורשי העבודה שעמדו שעות בתור, לבין מספר המצומצם של המעסיקים שיש לו עבודה, שיקף לדעת רבים את המציאות   של מיתון 2008 .

מובטלי היי טק טריים, ממתינים בתור לדוכני מעסיקים. צילום: קובי קנטור, אנשים ומחשבים

 ציפי ספאגני, מנהלת  גיוס  גוש דן בשירות התעסוקה, לא הופתעה כלל מההמונים הגיעו " את רובם אנחנו מכירים, כי הם רשומים אצלנו" היא  אומרת. שירות התעסוקה ניצל את האירוע כדי לכוון את המובטלים, לעדכן רשימות ולהפנות אותם למעסיקים שפנו אליהם. בתשובה לשאלה כיצד השירות נערך לגל הפיטורים הגואה והולך היא אומרת:" נכון הוא שמספר  הפונים אלינו גדל מיום ליום. נערכנו מבחינת כוח אדם, ועושים את המיטב מבחינתנו,  אם זה הפניה למעסיקים, אם זה על ידי הכשרות והסבות. המראות לא ממש מלבבים, אבל עושים מה שיכולים ומתפללים לטוב"  היא  אומרת, וממהרת לטפל  בעוד כמות גדולה של אנשים שהצטברו ליד הדלפק  של השירות.

 תומר   ויקינסקי ,מנהל גיוס בחברת התוכנה לוג און אמר כי  ש ברשותו כמה מישרות "חמות"  להשמה מיידית. החברה מחפשת מומחים למיקרוסופט, מומחים במוצרי תוכנה שונים, מומחי ג'אווה,  c++     בדיקות תוכנה ועוד. "פרופיל האנשים שהגיע לכאן הוא ברמה גבוהה" אומר תומר "המדובר באנשים שרק עתה סיימו את עבודתם הקודם, התעסוקה מאוד חשובה להם והם מחפשים עבודה חלופית. להערכתי נוכל לספק את הביקושים, כאשר כמובן היריד עצמו הוא  רק שלב ראשון של הגיוסים"

 בין המאות שהמתינו בסבלנות  בתורים האינסופיים, פגשנו את גיל, בשנות  ה-30 לחייו, שעבד 9 שנים באודיוקודס, ונמנה על  העובדים שנשלחו הביתה בגל הפיטורים שהיה לפני כחודש.  תפקידו האחרון שם היה  עבודה בצוות הפיתוח של טלפוניה.  הוא הגיע לכאן במסגרת מסע החיפושים המפרך אחרי מישרה חדשה " אני מקווה שאמצא מישרה בתחום ההתמחות שלי ואולי אפילו אתקדם ואהיה ראש צוות" הוא אומר.  בתשובה לשאלה איך ההרגשה השיב  "כמובן שלא טובה. יש משפחה עם ילדים, אבל לשמחתי הם מקבלים את זה בצורה הכי טובה ומאוד מעודדים אותי" הוא אומר.

 בין המספר  הקטן יחסית של  המעסיקים, אפשר היה למצוא 2  מהמעסיקות הגדולות בשוק ה-ICT .  נס ו אי די אס, שמוזגה באחרונה  ל-HP . בביתן של EDS המתינו למובטלים  הצעירים לא פחות מ-100 מישרות, כפי שמדווחת רוחלה זמיר מנהלת הגיוס של החברה " יש לנו מגוון עצום של מישרות להשמה בתחומי הפעילות העיקריים שלנו: מיקור חוץ, יישום ERP , שירותים מנוהלים וייעוץ ועוד. המישרות מתפזרות על פני כל רחבי הארץ מדן ועד אילת במגוון תחומים, כולם אנשי מקצוע.

 זמיר אינה מתפלאת על כך שאל מול גל הפיטורים הגדול, לו אנו עדים בימים אלו, יש עדיין מישרות רבות שממתינות לאנשים "אנחנו חברה בינלואמית, שקיימת  כ-48 שנים. אנחנו משדרים יציבות, בפרט כעת לאחר שנתמזג עם HP . מעסיקים שמפטרים עובדים, לא מפסיקים לעבוד וחייבים להמשיך לתת שירות, הם רואים בנו, דרך נוחה ונכונה להמשיך ולקלוט כוח אדם, כאשר עלויות המעסיק עלינו" אומרת זמיר. במילים אחרות ניתן לומר כי יתכן ואחת התופעות היותר מעניינות של המיתון הזה היא פריחתו מחדש של תחום מיקור החוץ בכוח אדם . גם  בחברת נס היו עסוקים מאוד שלשום במתן מענה למאות הצעירים והצעירות שהתדפקו ליד הביתן שלהם. נציגי החברה אמרו כי יש להם יותר מ-100 מישרות חמות, בתפקידים נדרשים כגון: אנשי זמן אמת, תוכניתנים, מנתחי מערכות, אנשי DBA , אבטחת מידע וכרגיל תמיד תמיד מחפשים את הבוגרים המצטיינים.

 שחר אשר, מנכ"ל ג'וב קליק, היפנה את תשומת ליבם של הפונים לדוכן שלו ביריד, לשירות שהאתר מעניק למעסיקים ולמחפשי עבודה "האתר קיים כבר משנת 2001 " מספר אשר " הוא מתמחה בהתאמה אוטומטית וממוחשבת בין פניות מעסיקים לבין בקשות או קורות חיים של דורשי עבודה" הוא אומר "בתר נפתחו כרטיסים ל-2500 מעסיקים" אומר שחר "40 אחוזים מהם הם בתחום ההיי טק. בסך הכל עד היום שירת האתר 200  מועמדים שמצאו עבודה.  הוא מדגיש כי כל קו"ח שנקלט באתר מנותב  למעסיק הרלבנטי, אולם לא בהכרח שייענה מייד, אלא ברגע  שתתפנה מישרה מתאימה. במציאות של היום, גם זו נחמה, ועובדה זו לא מנעה מעשרות מובטלים להמתין בתור הארוך לדוכן  ג'וב קליק ולהירשם.  דובי      צ'יז'ק, מנכ"ל חברת ההשמה, מאיה מיקור חוץ, מקבוצת אזטק טכנולוגיות, אמר כי המישרות הכי חמות  היום הם בתחום של דוט נט וג'אוה, "זאת מעבר לתפקידים שונים שמוצעים במגזרים שונים,  מגזר ביטחוני, מיגזר עסקי למעט המיגזר הפיננסי כמובן". צ'יזק  מציין כי בין מאות האנשים שהגיעו ניתן למצוא גם כאלו שמועסקים במקום עבודה, אבל חוששים שיפוטרו ולכן כבר  כעת מכינים לעצמם אלטרנטיבה.

 מעסיקים נוספים שהציעו עבודה שלשום ביריד ALL JOBS , וכיוון ישיר.

הצלחה עצובה

 אחד המדדים להצלחת הפקת אירועים הוא  כמות האנשים. היריד ללא ספק יכול היה להיחשב כהצלחה אדירה בימים טרופים אלו, אילו לא היה  מדובר בתופעה  כל כך מדאיגה ולא משמחת. על זה נאמר, הצלחה עצובה.

בתקופת משבר כלכלי, נוצרת אווירת "עליהום" בכל הקשור לפיטורים בהיי-טק ● חוסר השקיפות שבה נוהגות החברות המפטרות גורם להשפלה ולפגיעה, לא רק בכבודם של המפוטרים, אלא גם בבני משפחותיהם ● מאחורי כל מכתב פיטורים, עומד בן אדם
י

התופעה הזו חוזרת על עצמה בכל מיתון או משבר: הציפייה לפיטורים כל כך גדולה, עד שזה הפך לספורט לאומי. החברות המתכוונות לפטר, שומרות על איפול עד לרגע האחרון. הן אינן נוהגות בשקיפות הראויה הנדרשת מהן ומעצם משקלן בכלכלה הישראלית. לרוב, הנימוקים הם חשש לפגיעה בתדמית, או בכיסם של בעלי המניות. שיטת הפיטורים היא "זבנג וגמרנו". קודמת לכך תקופה לא קצרה של חששות, חרדות מצד העובדים – במיוחד בחברות גדולות, או רב לאומית הפועלות בישראל ובעולם. העובדים המקבלים את מכתב הפיטורים בהלם והתקשורת חוגגת. אלא שלפעמים שוכחים, כי מאחורי כל מכתב פיטורים יש אדם, עם משפחה, עם תחושות ועם כבוד עצמי.

הפיטורים באמדוקס,  הם רק דוגמה קטנה. השמועות סביב זה רחשו, לא אושרו, ואתמול עם היוודע הפיטורים (200 עובדים בישראל), סיפר אחד העובדים שעוד לפני שהספיק לעכל את המכתב, אשתו כבר שמעה על כך בכלי התקשורת. זו אותה חברה, אגב, שבמיתון הקודם, בתחילת שנות ה-2000, הדפה שמועות עקשניות שפורסמו בכלי התקשורת, שבעת שביצעה גל פיטורים פתאומי ומיידי בחברה – המתינו בחצר כמה אמבולנסים.

פיטורים הם תהליך טראומתי בכל מצב ובכל מקרה. גם אם מדובר בעובדי היי-טק, שבתקופות משבר נוצרת אווירה כאילו "דמם מותר". הם הרוויחו הרבה, עכשיו שילכו הביתה – זה פחות או יותר הסגנון של האיש ברחוב שלא עובד בהיי-טק. והם אכן הולכים הביתה, ובבית מחכים להם המשפחות הילדים והקרובים. הריצה לספר לחבר'ה רגע לפני שזה קורה, לא מכבדת לא את החברה שמפטרת, לא את אלו שטורחים לספר לכלי התקשורת וגם לא את כלי התקשורת עצמם.

בהנחה שאמדוקס אינה הראשונה ואינה האחרונה לפיטורים, חשוב שכל אחד יזכור, ולא משנה באיזה פוזיציה הוא נמצא, שמאחורי כל מכתב פיטורים ישנם אנשים, בדרך כלל