יהודה קונפורטס – בלוג

פוסטים בתגיות: ‘ענן’

 משרד החינוך פרסם אתמול (ה') מכרז ענק וראשון מסוגו להעברת מערכות המיחשוב של 4,000 מוסדות החינוך בישראל לסביבת ענן** פרטי. היקפו הכספי של המכרז נאמד במאות מיליוני שקלים.

המשמעות היא שכל מערכות המיחשוב במוסדוות החינוך בישראל יתבססו על שרתים, קווי תקשורת, תוכנות ויישומים שיהיו מחוץ לאתר בית הספר ו"יתארחו" בחוות שרתים אצל חברות שמתמחות בכך, שיזכו במכרז.

 

 על פי התכנון לענן הפרטי שיוקם יועלו כל היישומים הקיימים כיום בבתי הספר, כולל מערכת מנב"ס, מערכות מינהלה, מערכות לניהול הצד הפדגוגי של בית הספר ועוד. במסגרת המכרז יידרשו שירותים טכנולוגים שונים, הכוללים שירותי תחנות עבודה (VDI), הטמעת שרתים וירטואליים, שירותי תקשורת ואינטרנט, טיפול בתחום אבטחת המידע, שרידות גבוהה, המשכיות עסקית וטכנולוגיות תומכות הוראה.

 

לדברי סופיה מינץ, מנמ"רית משרד החינוך, מדובר ביוזמה ראשונה מסוגה בארץ, ובין הגדולות בעולם, בתחום מערכות החינוך. "מערכת החינוך היא אחת הסביבות הטבעיות שבהם ניתן להחיל את סביבת הענן", אמרה לאנשים ומחשבים, "בגלל המורכבות הרבה שנדרשת בהפעלת מערכות המיחשוב בבתי הספר והעלויות הגבוהות".

 

"שירותים אלו יאפשרו שימוש ברכיבי התשתית על פי הצורך, ביצוע עדכונים טכנולוגיים בגמישות מרבית, והתאמת השירותים לדרישות השונות ולתהליכי ההוראה", אמרה מינץ. היא הוסיפה, כי תתאפשר המשכיות בתהליכי הלמידה מחוץ לכותלי בית הספר, והעבודה בתצורת ענן תשחרר את סגל בית הספר מטיפול בתשתיות טכנולוגיות מורכבות. מינץ ציינה עוד, כי המכרז אינו מכתיב את טכנולוגיות התשתית הנדרשות לאספקת השירותים השונים, אלא מספק רק את הגדרת השירות, איכותו ואופן אספקתו לבתי הספר.

 

יצוין, כי הממשלה הודיעה כבר כמה פעמים, כי היא בוחנת מעבר לסביבת ענן מרכזי בכל משרדי הממשלה. הדבר נדון לראשונה בכנס המנמ"רים של הממשלה, שנערך בסוף 2009 באילת, אז אף הוקם צוות ממשלתי שהכין מסמך אסטרטגי, להצעת פתרונות מעשיים לממשלה. משרד החינוך הוא הראשון שנקט יוזמה בנושא המעבר למיחשוב ענן, והדבר נעשה בעידוד שר החינוך, גדעון סער.המכרז עשוי לעורר עניין בקרב כמה חברות שכבר מספקות כיום שירותי ענן בצורות שונות, ביניהן בזק בינלאומי, טריפל סי ואחרות.

שילוב מערכות המיחשוב בבתי הספר ובמוסדות החינוך השונים היה מאז ומעולם נקודה כאובה בחברה הישראלית. כל מי שביקר אי פעם בבית ספר, כתלמיד או כהורה, לא יכול היה שלא להתרשם מהדלות, חוסר האונים והעדר המוטיבציה השוררים שם בנוגע להשקעה בטכנולוגיה. שוק פתרונות המיחשוב לחינוך הוא שוק מגוון מאוד בישראל וגדל כל שנה בהתאם לצרכים של בתי הספר. מערכת החינוך פתוחה כיום לרעיונות רבים מבעבר, ויש לא מעט חברות שמצליחות לחדור לאותם בתי הספר – חלקן על בסיס עסקי ואחרות בסיס תרומה לקהילה.

באופן מכוון למדי, ניתנת לבתי הספר ולמנהלים יד חופשית להעשיר את הפעילות הבית ספרית. אבל הצרות מתחילות בתחזוקה – בשמירה על רמת העדכון והרחבת מעגל המשתמשים. כאן מתחילה הנסיגה לאחור. בחלק מהמקרים זה בגלל תקנים חסרים, במקרים אחרים זה נובע מספקים שזכו במכרז כלשהו אבל הבינו שלא יתעשרו ממנו ולכן לא נותנים שירות בזמן ועוד. יוזמות חינוכיות מקוריות, כמו גם פרויקטי ייעול שעשויים לחסוך אלפי שקלים, תקועים כיום, כי לא נמצא הסעיף התקציבי לתיקון השרת או לשדרוג רשת האינטרנט והתקשורת. אפשר לספר סיפורים מפה ועד להודעה חדשה, אבל המציאות מדברת בעד עצמה.

התפשטות הענן לשוק המיחשוב הארגוני מתאימה לבתי הספר כמו כפפה ליד. הרי בבסיס טכנולוגיית הענן, עומדת התפיסה של ניתוק הארגון מכל אותם דברים שאינם בליבת העסקים שלו. כך, מיחשוב ענן מייצר סביבה שמאפשרת לעובדי הארגון למקסם את השימוש במערכות התוכנה והחומרה שהם קנו במיטב כספם, לעשות זאת מכל מקום בעולם ועוד להישאר עם עודף בכיס. אין מערכת שזקוקה לפתרונות שכאלה יותר מאשר מערכת החינוך. הרי כיום בתי הספר מוצאים את עצמם משקיעים אנרגיה ומשאבים בתחומים שאינם תחומי הליבה שלהם, עד שנגמר להם האוויר, התקציב, הסבלנות – או שלושתם ביחד.

ההחלטה שקיבל משרד החינוך, לא מעט בזכות השר גדעון סער וצוות ה-IT בראשותה של סופיה מינץ, היא החלטה מרחיקת לכת ולא פחות מאשר אמיצה. המכרז, כאשר יסתיים, עשוי לפתוח בפני בתי הספר אפשרויות כמעט בלתי מוגבלות בכל הקשור לניצול כלי מיחשוב. התשלום יהיה בהתאם לצריכה האמיתית של צוות בית הספר ותלמידיו, התחזוקה תצא מתחום האחריות שלהם ואנשי החינוך יוכלו סוף-סוף להתרכז – לא תאמינו – בחינוך. במצב שכזה, יישומי מחשב יהפכו להיות פונקציה של מדיניות ומוטיבציה של המנהלים – ותו לא. בנוסף, עבודה בסביבת ענן תאפשר להרבה יותר מורים ותלמידים לתקשר מחוץ לכותלי בית הספר.

המכרז הענק שפרסם משרד החינוך להעברת כל מוסדותיו לסביבת ענן פרטי, עשוי להירשם בספרי ההיסטוריה כאחת מאבני הדרך החשובות ביותר בתולדות המיחשוב במערכת החינוך בישראל.

השורה התחתונה: הענן החכם שמתקרב לבתי הספר בצעדי ענק, מוכיח שוב את הטענה שכל טכנולוגיה חדשה היא ברת קיום, בתנאי שהיא משרתת צורך מסוים. סביבת מיחשוב מעוננת במערכת החינוך היא הצ'אנס הכמעט-האחרון לעשות מהפיכה של ממש בכיתות שבהן מתחנכים הדורות הבאים שלנו. 

 עוד על מיחשוב ענן בקישור הבא http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%A2%D7%A0%D7%9F

 

        

 

 

חג הפסח, הלוא הוא גם חג האביב,  מסמל במגזר העסקי, מעין פסק זמן עם סיום הרבעון הראשון של 2010. זה הזמן לסיכום ביניים קצר, במתכונת ההגדה של פסח אל ארבע הקושיות המסורתיות נוסיף את ארבע הקושיות האלטרנטיביות, ברוח הזמן הדיגיטלי

1. האם התחזיות הוורודות, שאפיינו את סוף שנת 2009 לגבי סיום המיתון, אכן התממשו באמת? האם פרויקטים שהוקפאו בשיאו של המיתון הקודם, עקב חוסר הוודאות יפשירו והמציאות תשוב להיות כפי שהיתה ערב המיתון?

2. כיצד ייראה מרכז הנתונים הארגוניDATA CENTER  בהמשך השנה ובשנים הבאות? האם שיגעון הענן, ששוטף כל חלקה טובה, יצליח לשבור את מחסומי הפחד של חלק גדול מהמנמ"רים? האם הגדולים שבהם יעלו על עגלת הענן ויגשימו את התחזיות החמות שהיו בתחום? איזה ענן יתפוס מהר יותר – זה הענן ציבורי, או הענן הפרטי? ומי מהספקים ינצח בקרב על ההטמעות?

3. כיצד יתמודדו הארגונים עם התכונות החדשות שמגלמת רשת האינטרנט, הרשתות החברתיות וכמובן שיגעון הסלולר? הרי מעבר לבחירה בפלטפורמות המתאימות, יצטרכו ארגונים לשאול את עצמם כמה שאלות, כגון כיצד להיערך נכון לתופעה זו, שמעבירה חלק גדול מהכוח לידי המשתמשים? אלה הם גם העובדים בארגון, המחוברים לרשתות חברתיות 24 שעות. כיצד לנתב את היכולת שלהם להגיב ולהביע דעה בכל דרך שהיא, מבלי שהם יסבו נזק לארגון, אלא רק שיעצימו את השפעתו השיווקית?

4. מה יקרה במגזר הציבורי-ממשלתי, החוזר שוב למרכז הבמה השנה? הספקים ממתינים לגל של מכרזים שהמדינה צפויה לשחרר, ובמיוחד הם מצפים בכיליון עיניים לתוצאות מכרז בתי התוכנה, שאמור להתפרסם בקרוב מאוד. כמו כן מצפים הספקים למימוש תוכניות, אותן כבר פרסמה הממשלה, בתחומי הפעילות של מימשל זמין, מיחשוב ענן, ופרויקטי DRP לאומיים. הציפייה היא שפעילות זו תעורר עוד גלים ותזרז את היציאה מהמיתון.

חלק מהתשובות לקושיות הללו יינתנו מן הסתם בוועידות ובאירועים של אנשים ומחשבים, שיחזרו מיד לאחר חג האביב. כך, למשל, ISUG – כנס המשתמשים של סאפ (SAP), אשר יעסוק בנושאים שמעניינים את ציבור המשתמשים בעידן הפוסט ERP. המדובר בפתרונות למצויינות תפעולית ולהתייעלות, פתרונות בעולמות הפיננסים ומענה לרגולציות, ניהול נכון של המידע וכמובן גם פתרונות משלימים למערכת הסאפ. לכנס, שייערך בתחילת מאי, יגיע סימונה בלנובה – אורח בכיר מסאפ העולמית, שיציג את תפיסת החברה ומפת הדרכים שלה. עוד הוא יציג כיצד ניתן למקסם את הערך המוסף מפרויקטי סאפ בעולם.

תחום אבטחת המידע ימשיך להיות חם גם ברבעונים הבאים של שנת 2010. בכנס InfoSec2010, המציין השנה עשור לפעילותו, יידונו בין היתר תחום אבטחת היישומים. יש האומרים כי הוא יהיה חזק וסוחף בערך כמו שאבטחת התשתיות היתה בתחילת העשור. בחודש יוני יופיעו על במה אחת שניים שבעבר נהגו לחגוג לבד. מדובר בכנסי BI ו-BPM. תחום ה-BI נחשב לאחד התחומים החמים ביותר כיום, לאחר שארגונים הבינו כי לא די בכך שיש להם יכולת לארגן ולנתח את הנתונים. הם רוצים שה-BI שלהם יהיה אקטיבי, יפלח יותר נתונים ויסייע למקבלי ההחלטות בעזרת אנליזה עסקית. הם מעוניינים שהמערכות יתריעו ויספקו להם דיווחים בזמן אמת על מה שקורה בזירה שלהם. כל אלו, כאשר הם מיושמים, הם חלק בלתי נפרד מתכנון תהליכים עסקיים, BPM, עוד באאז שעולה שוב אל מרכז הבמה. גם המגזר הביטחוני ממשיך להתעדכן ולהשקיע ב-IT, ובוועידה השנתית לנושא זה, יובאו סיפורים והצלחות של פרויקטים בצה"ל ובתעשייה הביטחונית בכלל.

כל אלו ועוד, ייעשו לצד המשך הפעילות השוטפת של הפורומים המקצועיים של אנשים ומחשבים, ובראשם C3, פורום המנכ"לים והמנמ"רים הבכירים. ונחזור לרגע אל הקושיות, וננסה להשיב בקצרה עליהן. נדמה שהתשובה לקושיה הקבועה, שכולנו שואלים כל השנה, "מה יהיה?", היא שהולכים לקראת המשך שנה טובה, עם שמים בהירים והרבה מאוד תקוות באופק.