תשע"א תיזכר כשנה טובה. זו הייתה שנת היציאה מהמיתון, שהחל ב-2008 והשמיע חרחורי גסיסה בספטמבר 2010 – בשיאה של האופטימיות. סיכמנו אז בשמחה שלמרות שהיה זה מיתון לא קל, הפגיעה שלו בענף ה-ICT היתה מזערית, וההיי-טק חזר במהרה להיות הקטר שמוביל את המשק. אחת הסיבות לכך הייתה שארגונים הבינו שקיצוץ, הפסקה או ביטול פרויקטי ICT, משמעותם נזק גדול הרבה יותר לארגון מאשר ההוצאה.

 אבל סופה של שנה טובה זו מלווה בלא מעט חששות וספיקות וברחבי העולם כבר מדברים שוב על מיתון שעלול ליפול על ראשינו. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסו ערב החג, אנו למדים שמשקלו של ההיי טק-הישראלי מסך הייצוא הכללי של ישראל אמנם קטן בשנה זו, אבל הוא עדיין דומיננטי. זו אמנם מגמה מדאיגה, אך היא אינה חדשה. תשע"א הייתה השנה שבה איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה התריע מעל כל במה אפשרית מפני הסכנה שישראל תאבד את היתרון התחרותי שלה כמדינת היי-טק. הסיבות לכך זה מתחיל בחינוך, בהעדר תמריצים שיגרמו לעוד ועוד צעירים ללכת ללמוד את מקצועות המדעים, וממשיך בהעדר השקעה בתשתיות שמאפשרות הקמת תעשיית היי-טק איתנה כחול-לבן.

 בשנים שלפני המיתון, התמקדה תדמיתו על ענף ההיי-טק באקזיטים של חברות ההזנק שמילאו את ליבנו גאווה, אבל משום מה, עם הזמן, נשכחו אלו שמייצרים פה – הארגונים שמעסיקים אלפי עובדים ומתמודדים יום-יום עם מה שקרוי "משבר הדולר". אלו אותם הדולרים שיאפשרו לממשלה ליישם חלק מהמלצות דו"ח טרכטנברג שהוגש אתמול (ב') לראש הממשלה. הדו"ח הוא המסמך הממשלתי הראשון שנולד ברשת החברתית. זה החל במאהלים והפגנות והסתיים בעבודה של אנשי מקצוע ומומחים בראשותו של הפרופסור טרכטנברג. במאהלים ובהפגנות ניתן היה לפגוש גם אנשי היי-טק – מנהלים ועובדים מהשורה. הם שייכים לאותו מעמד ביניים, שלדעת כולם נושא בנטל.

 בזירה הטכנולוגית המשיכה תשע"א לממש טרנדים שדובר עליהם בשנים קודמות, ובראשם מיחשוב ענן, וירטואליזציה, CRM חברתי וכמובן מובייל וניידות. השורה התחתונה בהקשר הזה היא שהארגונים מפנימים, כי הטרנדים הללו נמצאים ממש מעבר לדלת – ונערכים בהתאם. התחזיות אומרות שבשנת העבודה הבאה נוכל כבר לבשר על פרויקטים בפועל.

במגזר הממשלתי התבשרנו השנה על כמה פרויקטים חשובים, כמו למשל מכרז כח האדם לבתי התוכנה העובדים עם הממשלה. המכרז יצא לדרך לאחר שהתעכב בבתי משפט ובוועדות ערעור שונות. סימנים מעודדים מבשרים שמיד לאחר החגים נוכל סוף-סוף גם לראות את האזרחים הראשונים שבכיסם תעודת זהות חכמה. זאת, לאחר שרוב המכשולים הוסרו, והחסם האחרון – סוגיית המאגר הביומטרי – ירדה מהפרק בינתיים. ההערכות גורסות, כי ביום הולדת העשירי לציון הפרויקט הכושל הזה, נוכל להתחיל לנשום לרווחה.

 במשרדי הממשלה האחרים המשיכו לבצע פרויקטי IT לשיפור ושדרוג השירותים. כך, למשל, זו היתה השנה שבה נושא שיפור השירות וממשל זמין קיבלו תקציבים נוספים. השר מיכאל (מיקי) איתן, שקיבל לפני שנתיים וחצי מעטפה ריקה מראש הממשלה עליה כתוב "שירות לאזרח", יוכל בתום הקדנציה שלו להחזיר אותה כשהיא מלאה תוכן והישגים.

 במשרד הבריאות, לעומת זאת, המשיכו גם בתשע"א לא לעשות דבר לקידום פרויקט הליבה מזו"ר, שתוקצב לפני שש שנים ברבע מיליארד שקלים. זו גם היתה השנה שבה דיברנו רבות על היערכות לשעת חירום, והוכחנו שוב את מרכזיותו של ה-ICT בהכנה לרעידות אדמה, מתקפות טילים וכמובן מלחמות סייבר.

ובזירה שלנו, באנשים ומחשבים, תחל תשע"ב באירוע משמח: בחודש נובמבר הקרוב נחגוג 30 שנה להקמת העיתון והקבוצה. בהמשך השנה נוסיף לקיים את פעילות הכנסים, הוועידות והפורומים המקצועיים שלנו, המשרתים את הקהילה הכי מחוברת שקיימת כיום במשק הישראלי. בכל יום נמשיך להגיע אל כל אחד מכם עם הדיווחים, הסיפורים והחדשות החמות ביותר של קהילת ה-ICT.

שתהיה לכולנו שנה טובה.

——————————————————————————–

המאמר הודפס מאנשים ומחשבים – פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות http://www.pc.co.il

לינק למאמר: http://www.pc.co.il/?p=70203

 מדוע מנהלי מערכות המידע מנהלים קמפיינים מאורגנים נגד מיחשוב ענן? הם מ-פ=ח=ד=י=ם. * כמה תובנות שאמורות להרגיע אותם*. הענן כבר פה, תזרמו איתו

סיסקו (Cisco) פרסמה באחרונה תוצאות סקר שערכה בקרב לקוחותיה לגבי מגמות בתחום מיחשוב הענן. הממצאים, כפי שתגלו מיד, לא היו מפתיעים. נכון לסוף 2010, רק 18% מהלקוחות השיבו שהם מיישמים אפליקציית ענן כלשהי בארגון. עם זאת, העתיד נראה טוב יותר: 88% מהמשיבים אמרו שהם מתכננים לנסות את הענן, על צורותיו השונות, במהלך שלוש השנים הבאות.

הסיבות לממצאים אלו מגוונות, אולם המשמעות היא שיש עדיין פער גדול בין התמונה הוורודה שהספקים מציירים לגבי הענן, לבין המציאות בשטח. בשלב זה, כל מה שנותר לחברות הספקיות הוא לממן סקרים שיפיקו נתונים חיוביים לגבי העתיד, ובכך לרכך את המנמ"רים.

אחת ההתנגדויות הבולטות לענן נובעת מהעובדה שמנמ"רים ואנשי יחידות ה-IT חוששים באופן אישי מכך שהענן יפגע במעמדם. המנמ"רים כמובן לא יגידו את זה, אלא יתרצו את אי-המעבר לענן באיומי האבטחה. מנקודת המבט של המנמ"ר, הענן נכנס לו לסדר היום ברגע קצת לא מתאים. התקופה היא פוסט-מיתון ואנשים עדיין עסוקים בהשבת מעמדם ומיצובם למצב שהיה לפני המיתון. המציאות המורכבת הזו מרתיעה מנמ"רים מלקחת סיכונים. כן, יישום מיחשוב ענן בארגון הוא לחלוטין סיפור של ניהול סיכונים.

משרת המנמ"ר כוללת בין היתר גם היבטים של "עבודה שחורה", או כך לפחות מכנים זאת המנמ"רים. הכוונה היא למשימות דוגמת תמיכת משתמשים – החל ממדפסת שלא עובדת וכלה בהדרכה ובסיוע בהפעלת אפליקציות. עם זאת, המשרה כוללת גם רמה גבוהה יותר של עבודה (שוב: על פי המנמ"רים) שבאה לידי ביטוי בתחזוקת תשתיות, טיפול ברכש ומו"מ עם ספקים. בארגונים קטנים ובינוניים המטלות האלו תופסות חלק נכבד מסדר יומו של המנמ"ר. והנה לפתע פתאום מנחיתים על ראשו של המנמ"ר את הענן, שאחד מיתרונותיו הוא שחרור מהטיפול בתשתיות – ובמידה רבה גם באנשים. לכאורה, המנמ"ר צריך להיות שמח – אבל כל בר דעת מבין, כי יישום תפיסת הענן פירושו פגיעה ישירה במשרה שלהם.
ברגע שארגון עובר למודל כמו זה של גוגל (Google), הוא כבר לא צריך, למשל, תקציבים ייעודיים לתחזוקת שרתי הדואר האלקטרוני. החור הזה בתקציב מיד מתורגם על ידי ההנהלה כ-"צעדי ייעול". גם בהיבט שולחן העבודה של המנמ"ר, יש הרבה מאוד פעולות שנעשות היום על ידי אנשי IT שתהפוכנה מיותרות בעידן הענן – ודי אם תסתכלו על מודל הרישוי, שאפליקציות ה-SaaS שינו לחלוטין. כך, למשל, המשתמש הממוצע יכול לחיות מצוין עם מערכת הפעלה בענן, שתגרום לארגונו לשלם לספק רק עבור השימוש בפועל ולא עבור חבילות. כך, המשתמש יכול לעבוד מכל מקום בעולם והוא לא ירגיש כלל בחסרונו של המנמ"ר המפוטר.

כמובן שאל מול הפחדים הטבעיים האלו של המנמ"ר, אפשר מיד להעמיד גם טיעונים מרגיעים: נכון הוא שחלק מהשירותים יוצאים מחוץ לארגון, נכון שאין עלויות תחזוקה ונכון הוא שהענן הוא בעצם חזרה לימי לשכות השירות; אך האם אז לא היו מנמ"רים? בוודאי שהיו! גם היום, כאשר אתה מעביר פעילות אל מחוץ לארגון, מישהו צריך לנהל את זה, לפקח על זה ולקבל אחריות. לא תמצא אף אחד ליד שלחן ההנהלה שיתנדב לקחת אחריות במקומך, ולכן, אתה – המנמ"ר – לא צריך לחשוש כל כך.

יש האומרים, כי במעבר לתשתיות מבוססות ענן, הרשת של הארגון הופכת להיות הדבר המרכזי ביותר. בהתאם לכך, דווקא עולה מעמדו של מנהל ה-IT. איש בארגון לא יוכל לזוז בלעדיו – גם בעידן הענן. אולי לא המנמ"ר לא יעסוק בהתקנת שרתי דואר, אבל הוא בהחלט ישקיע לא מעט אנרגיה בסנכרון ובשיפור נתבים ובקרי תקשורת. כל זאת, כדי להראות למנכ"ל איך הוא – המנמ"ר – חוסך לו הרבה כסף.

לבסוף, העצה החכמה ביותר שאפשר לתת למנמ"ר השרוי בטראומת הענן, היא: כלכל את תגובותיך וצעדיך כלפי הענן בצורה חכמה – גם אם אתה נראה בעיני עצמך כמי שכורת לעצמו את ענף הפרנסה. הנראות כאן חשובה, שכן אחרת תיתפס כ-"דובי לא-לא", כפי שכינה זאת בלשונו הציוריות ד"ר ג'ימי שוורצקוף מ-STKI.

השורה התחתונה: הענן כנראה כבר פה. במקום להדחיק אותו ולפחד ממנו, זרמו איתו ותראו כמה תועלות תוכלו להביא לעצמכם ולארגון.

 תחום מיקור-החוץ מלווה את ארגוני ה-IT מזה עשור. רעיון העברת אחריות התפעול והביצוע בתחום ה-IT לספקים המתמחים בכך, הפך להיות מודל נפוץ, כאשר לנגד עיניי הארגון עומדים שיקולי התייעלות וחיסכון.

עם זאת, ההאטה בשוק הביאה לכך שהתחום כמעט וקפא. עכשיו, כאשר מתחילים להתאושש, תחום מיקור-החוץ לובש צורה חדשה. כך, בעוד חמש שנים יתכן ובכלל נשכח את המושג "מיקור-חוץ" ונדבר במקומו על מיחשוב ענן, SaaS וירטואליזציה ועוד.

התחזית הזו היתה אחת התובנות המרכזיות בכנס Outsourcing 2010 שנערך היום (ה') בהרצליה. בין כל הדוברים הייתה הסכמה, כי הדור הבא של שירותי מיקור-החוץ יהיה מיחשוב ענן. עם זאת, הגדיר זאת יפה מוטי אשכנזי מ-HP, כשאמר שהמעבר לענן לא מבטיח גן עדן במערכת היחסים שבין הספק ללקוח. רוצה לומר: אסור לשגות ולחשוב ש-SaaS יבטל את כל הקשיים שהיו קיימים מאז ומעולם ביציאה למיקור-חוץ.

וכדי שלא נשכח מה היה, קיבלנו בתחילת היום את הרצאתה של גלית פיין מ-STKI, שאמרה כי ב-2009 נושא מיקור-חוץ לא נמנה על סדר העדיפויות של המנמ"רים בישראל. אחת הסיבות לכך, ציינה, היא כמות גדולה מדי של מרירות ואכזבה בקרב ארגונים רבים שיצאו למיקור-חוץ לפני כן. פיין אף הרחיקה לכת ואמרה, כי בישראל קיימת בעיה תרבותית: חברות בינלאומיות לא מצליחות להפנים את המתודולוגיות הגלובליות שפותחו בעולם. משהו לא תופס פה בשוק הישראלי והחריקות לא מעטות.

מצד שני, ברור היום יותר מתמיד שבמקרים לא מעטים, אין לארגונים ברירה אלא לצאת למיקור-חוץ. בנוסף, הזכירה פיין, ידוע הוא שמיקור-חוץ הפך להיות חביבם של מנהלי הכספים בארגון, ולכן בעתיד הנהלות ידרשו הסברים ממנמ"רים שלא שקלו מעבר לענן או למיקור-חוץ.

ההרצאה שתפסה את כולם מהנהנים בראשם לאות הזדהות, היתה ללא ספק הרצאתו של צביקה ישראלי. ישראלי, כיום יועץ עצמאי, בילה שנים רבות מחייו המקצועיים מהצד השני של המתרס – כספק בנס טכנולוגיות. הבוקר הוא יכול היה להרשות לעצמו לומר דברים רבים שבתור ספק הוא לא התאפשר לו לומר. למשל, הוא דיבר על פערי ציפיות במערכות היחסים שבין ספקים ללקוחות – פערים שבמקרים רבים לא ניתן לגשר עליהם.

משפט אחד מתוך המצגת של ישראלי תמצת את הכל: "בדיקת שפיות הפרויקט מול המטרות שלו". זו אולי השורה התחתונה בכל הסיפור הזה: בהיסטוריה הארוכה של פרויקטי מיקור-החוץ במדינת ישראל היו הרבה מאוד מצבים של חוסר שפיות – הן מצד הספקים שלקחו על עצמם פרויקטים מבלי שהם יכלו לעמוד בהם, והן מצד הלקוחות – המנמ"רים – שלא הבינו לעומק את העובדה שזה שאתה מוציא החוצה פרויקט, לא אומר שאתה מוציא החוצה את האחריות.

בנוסף, בישראל גם אין תרבות גירושים. אחד המשתתפים דיבר על בנקים בארצות הברית שהפסיקו את חוזה מיקור-החוץ שלהם עם ספקים ענקיים ועברו לעבוד בבית. בישראל קרו מקרים בודדים כאלו, אך הם עברו בדרך כלל בבתי המשפט.

וישנה עוד נקודה שבוודאי יחקרו אותה ההיסטוריונים של הענף: איך זה שמכרז כוח האדם של הממשלה שינה לגמרי את תחום מיקור-החוץ בישראל? כיצד ייתכן שספקים נלחמו אחד בשני על מי ייתן את המחיר הנמוך יותר, כאשר את המחיר האמיתי – רמת התעריפים בשוק – ישלמו כולם, בין אם ירצו בכך או לא. השוק העסקי ממתין לראות כיצד הממשלה תצא מהמכרז הזה, כיצד היא תעצב מחדש את שוק המיקור-חוץ, ולאן כל זה יוביל.

השורה התחתונה: תחום מיקור-החוץ לא נעלם והשמועות על מותו היו מוקדמות מדי. במקום, הוא רק אורז את עצמו באריזה חדשה יותר בשם מיחשוב ענן. כך, מיקור-החוץ ימשיך להכיל בחובו את כל היתרונות והחסרונות שהיו בו עד היום, וכמו תמיד – כדי לצאת ולחזור בשלום, אסור לשכוח את הלקחים והעקרונות.

 משרד החינוך פרסם אתמול (ה') מכרז ענק וראשון מסוגו להעברת מערכות המיחשוב של 4,000 מוסדות החינוך בישראל לסביבת ענן** פרטי. היקפו הכספי של המכרז נאמד במאות מיליוני שקלים.

המשמעות היא שכל מערכות המיחשוב במוסדוות החינוך בישראל יתבססו על שרתים, קווי תקשורת, תוכנות ויישומים שיהיו מחוץ לאתר בית הספר ו"יתארחו" בחוות שרתים אצל חברות שמתמחות בכך, שיזכו במכרז.

 על פי התכנון לענן הפרטי שיוקם יועלו כל היישומים הקיימים כיום בבתי הספר, כולל מערכת מנב"ס, מערכות מינהלה, מערכות לניהול הצד הפדגוגי של בית הספר ועוד. במסגרת המכרז יידרשו שירותים טכנולוגים שונים, הכוללים שירותי תחנות עבודה (VDI), הטמעת שרתים וירטואליים, שירותי תקשורת ואינטרנט, טיפול בתחום אבטחת המידע, שרידות גבוהה, המשכיות עסקית וטכנולוגיות תומכות הוראה.

לדברי סופיה מינץ, מנמ"רית משרד החינוך, מדובר ביוזמה ראשונה מסוגה בארץ, ובין הגדולות בעולם, בתחום מערכות החינוך. "מערכת החינוך היא אחת הסביבות הטבעיות שבהם ניתן להחיל את סביבת הענן", אמרה לאנשים ומחשבים, "בגלל המורכבות הרבה שנדרשת בהפעלת מערכות המיחשוב בבתי הספר והעלויות הגבוהות".

"שירותים אלו יאפשרו שימוש ברכיבי התשתית על פי הצורך, ביצוע עדכונים טכנולוגיים בגמישות מרבית, והתאמת השירותים לדרישות השונות ולתהליכי ההוראה", אמרה מינץ. היא הוסיפה, כי תתאפשר המשכיות בתהליכי הלמידה מחוץ לכותלי בית הספר, והעבודה בתצורת ענן תשחרר את סגל בית הספר מטיפול בתשתיות טכנולוגיות מורכבות. מינץ ציינה עוד, כי המכרז אינו מכתיב את טכנולוגיות התשתית הנדרשות לאספקת השירותים השונים, אלא מספק רק את הגדרת השירות, איכותו ואופן אספקתו לבתי הספר.

יצוין, כי הממשלה הודיעה כבר כמה פעמים, כי היא בוחנת מעבר לסביבת ענן מרכזי בכל משרדי הממשלה. הדבר נדון לראשונה בכנס המנמ"רים של הממשלה, שנערך בסוף 2009 באילת, אז אף הוקם צוות ממשלתי שהכין מסמך אסטרטגי, להצעת פתרונות מעשיים לממשלה. משרד החינוך הוא הראשון שנקט יוזמה בנושא המעבר למיחשוב ענן, והדבר נעשה בעידוד שר החינוך, גדעון סער.המכרז עשוי לעורר עניין בקרב כמה חברות שכבר מספקות כיום שירותי ענן בצורות שונות, ביניהן בזק בינלאומי, טריפל סי ואחרות.

שילוב מערכות המיחשוב בבתי הספר ובמוסדות החינוך השונים היה מאז ומעולם נקודה כאובה בחברה הישראלית. כל מי שביקר אי פעם בבית ספר, כתלמיד או כהורה, לא יכול היה שלא להתרשם מהדלות, חוסר האונים והעדר המוטיבציה השוררים שם בנוגע להשקעה בטכנולוגיה. שוק פתרונות המיחשוב לחינוך הוא שוק מגוון מאוד בישראל וגדל כל שנה בהתאם לצרכים של בתי הספר. מערכת החינוך פתוחה כיום לרעיונות רבים מבעבר, ויש לא מעט חברות שמצליחות לחדור לאותם בתי הספר – חלקן על בסיס עסקי ואחרות בסיס תרומה לקהילה.

באופן מכוון למדי, ניתנת לבתי הספר ולמנהלים יד חופשית להעשיר את הפעילות הבית ספרית. אבל הצרות מתחילות בתחזוקה – בשמירה על רמת העדכון והרחבת מעגל המשתמשים. כאן מתחילה הנסיגה לאחור. בחלק מהמקרים זה בגלל תקנים חסרים, במקרים אחרים זה נובע מספקים שזכו במכרז כלשהו אבל הבינו שלא יתעשרו ממנו ולכן לא נותנים שירות בזמן ועוד. יוזמות חינוכיות מקוריות, כמו גם פרויקטי ייעול שעשויים לחסוך אלפי שקלים, תקועים כיום, כי לא נמצא הסעיף התקציבי לתיקון השרת או לשדרוג רשת האינטרנט והתקשורת. אפשר לספר סיפורים מפה ועד להודעה חדשה, אבל המציאות מדברת בעד עצמה.

התפשטות הענן לשוק המיחשוב הארגוני מתאימה לבתי הספר כמו כפפה ליד. הרי בבסיס טכנולוגיית הענן, עומדת התפיסה של ניתוק הארגון מכל אותם דברים שאינם בליבת העסקים שלו. כך, מיחשוב ענן מייצר סביבה שמאפשרת לעובדי הארגון למקסם את השימוש במערכות התוכנה והחומרה שהם קנו במיטב כספם, לעשות זאת מכל מקום בעולם ועוד להישאר עם עודף בכיס. אין מערכת שזקוקה לפתרונות שכאלה יותר מאשר מערכת החינוך. הרי כיום בתי הספר מוצאים את עצמם משקיעים אנרגיה ומשאבים בתחומים שאינם תחומי הליבה שלהם, עד שנגמר להם האוויר, התקציב, הסבלנות – או שלושתם ביחד.

ההחלטה שקיבל משרד החינוך, לא מעט בזכות השר גדעון סער וצוות ה-IT בראשותה של סופיה מינץ, היא החלטה מרחיקת לכת ולא פחות מאשר אמיצה. המכרז, כאשר יסתיים, עשוי לפתוח בפני בתי הספר אפשרויות כמעט בלתי מוגבלות בכל הקשור לניצול כלי מיחשוב. התשלום יהיה בהתאם לצריכה האמיתית של צוות בית הספר ותלמידיו, התחזוקה תצא מתחום האחריות שלהם ואנשי החינוך יוכלו סוף-סוף להתרכז – לא תאמינו – בחינוך. במצב שכזה, יישומי מחשב יהפכו להיות פונקציה של מדיניות ומוטיבציה של המנהלים – ותו לא. בנוסף, עבודה בסביבת ענן תאפשר להרבה יותר מורים ותלמידים לתקשר מחוץ לכותלי בית הספר.

המכרז הענק שפרסם משרד החינוך להעברת כל מוסדותיו לסביבת ענן פרטי, עשוי להירשם בספרי ההיסטוריה כאחת מאבני הדרך החשובות ביותר בתולדות המיחשוב במערכת החינוך בישראל.

השורה התחתונה: הענן החכם שמתקרב לבתי הספר בצעדי ענק, מוכיח שוב את הטענה שכל טכנולוגיה חדשה היא ברת קיום, בתנאי שהיא משרתת צורך מסוים. סביבת מיחשוב מעוננת במערכת החינוך היא הצ'אנס הכמעט-האחרון לעשות מהפיכה של ממש בכיתות שבהן מתחנכים הדורות הבאים שלנו. 

 עוד על מיחשוב ענן בקישור הבא http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%A2%D7%A0%D7%9F

חג הפסח, הלוא הוא גם חג האביב,  מסמל במגזר העסקי, מעין פסק זמן עם סיום הרבעון הראשון של 2010. זה הזמן לסיכום ביניים קצר, במתכונת ההגדה של פסח אל ארבע הקושיות המסורתיות נוסיף את ארבע הקושיות האלטרנטיביות, ברוח הזמן הדיגיטלי

1. האם התחזיות הוורודות, שאפיינו את סוף שנת 2009 לגבי סיום המיתון, אכן התממשו באמת? האם פרויקטים שהוקפאו בשיאו של המיתון הקודם, עקב חוסר הוודאות יפשירו והמציאות תשוב להיות כפי שהיתה ערב המיתון?

2. כיצד ייראה מרכז הנתונים הארגוניDATA CENTER  בהמשך השנה ובשנים הבאות? האם שיגעון הענן, ששוטף כל חלקה טובה, יצליח לשבור את מחסומי הפחד של חלק גדול מהמנמ"רים? האם הגדולים שבהם יעלו על עגלת הענן ויגשימו את התחזיות החמות שהיו בתחום? איזה ענן יתפוס מהר יותר – זה הענן ציבורי, או הענן הפרטי? ומי מהספקים ינצח בקרב על ההטמעות?

3. כיצד יתמודדו הארגונים עם התכונות החדשות שמגלמת רשת האינטרנט, הרשתות החברתיות וכמובן שיגעון הסלולר? הרי מעבר לבחירה בפלטפורמות המתאימות, יצטרכו ארגונים לשאול את עצמם כמה שאלות, כגון כיצד להיערך נכון לתופעה זו, שמעבירה חלק גדול מהכוח לידי המשתמשים? אלה הם גם העובדים בארגון, המחוברים לרשתות חברתיות 24 שעות. כיצד לנתב את היכולת שלהם להגיב ולהביע דעה בכל דרך שהיא, מבלי שהם יסבו נזק לארגון, אלא רק שיעצימו את השפעתו השיווקית?

4. מה יקרה במגזר הציבורי-ממשלתי, החוזר שוב למרכז הבמה השנה? הספקים ממתינים לגל של מכרזים שהמדינה צפויה לשחרר, ובמיוחד הם מצפים בכיליון עיניים לתוצאות מכרז בתי התוכנה, שאמור להתפרסם בקרוב מאוד. כמו כן מצפים הספקים למימוש תוכניות, אותן כבר פרסמה הממשלה, בתחומי הפעילות של מימשל זמין, מיחשוב ענן, ופרויקטי DRP לאומיים. הציפייה היא שפעילות זו תעורר עוד גלים ותזרז את היציאה מהמיתון.

חלק מהתשובות לקושיות הללו יינתנו מן הסתם בוועידות ובאירועים של אנשים ומחשבים, שיחזרו מיד לאחר חג האביב. כך, למשל, ISUG – כנס המשתמשים של סאפ (SAP), אשר יעסוק בנושאים שמעניינים את ציבור המשתמשים בעידן הפוסט ERP. המדובר בפתרונות למצויינות תפעולית ולהתייעלות, פתרונות בעולמות הפיננסים ומענה לרגולציות, ניהול נכון של המידע וכמובן גם פתרונות משלימים למערכת הסאפ. לכנס, שייערך בתחילת מאי, יגיע סימונה בלנובה – אורח בכיר מסאפ העולמית, שיציג את תפיסת החברה ומפת הדרכים שלה. עוד הוא יציג כיצד ניתן למקסם את הערך המוסף מפרויקטי סאפ בעולם.

תחום אבטחת המידע ימשיך להיות חם גם ברבעונים הבאים של שנת 2010. בכנס InfoSec2010, המציין השנה עשור לפעילותו, יידונו בין היתר תחום אבטחת היישומים. יש האומרים כי הוא יהיה חזק וסוחף בערך כמו שאבטחת התשתיות היתה בתחילת העשור. בחודש יוני יופיעו על במה אחת שניים שבעבר נהגו לחגוג לבד. מדובר בכנסי BI ו-BPM. תחום ה-BI נחשב לאחד התחומים החמים ביותר כיום, לאחר שארגונים הבינו כי לא די בכך שיש להם יכולת לארגן ולנתח את הנתונים. הם רוצים שה-BI שלהם יהיה אקטיבי, יפלח יותר נתונים ויסייע למקבלי ההחלטות בעזרת אנליזה עסקית. הם מעוניינים שהמערכות יתריעו ויספקו להם דיווחים בזמן אמת על מה שקורה בזירה שלהם. כל אלו, כאשר הם מיושמים, הם חלק בלתי נפרד מתכנון תהליכים עסקיים, BPM, עוד באאז שעולה שוב אל מרכז הבמה. גם המגזר הביטחוני ממשיך להתעדכן ולהשקיע ב-IT, ובוועידה השנתית לנושא זה, יובאו סיפורים והצלחות של פרויקטים בצה"ל ובתעשייה הביטחונית בכלל.

כל אלו ועוד, ייעשו לצד המשך הפעילות השוטפת של הפורומים המקצועיים של אנשים ומחשבים, ובראשם C3, פורום המנכ"לים והמנמ"רים הבכירים. ונחזור לרגע אל הקושיות, וננסה להשיב בקצרה עליהן. נדמה שהתשובה לקושיה הקבועה, שכולנו שואלים כל השנה, "מה יהיה?", היא שהולכים לקראת המשך שנה טובה, עם שמים בהירים והרבה מאוד תקוות באופק.