יהודה קונפורטס – בלוג

פוסטים בתגיות: ‘עובדים’

שבוע  העבודה של עובדי ההיי-טק ברמת החייל בתל אביב היה הפעם מגוון מתמיד. לצד בתי הקפה, המסעדות והפאבים שמקיפים את בנייני ההיי-טק, פגשו העובדים חמורים שנשאו את השלטים "אל תיתן לאחרים לעשות כסף על הגב שלך". יוזמת הקמפיין היא חברת גו מיליון (Go-Million), הפועלת בתחום הלימודים וההכשרה ליזמים. הבחירה שלה בחמורים עבור הקמפיין המקורי, שנחשב לנועז בנוף ההיי-טקי, לא היתה מקרית – כולנו הרי משתמשים במושג "עובד כמו חמור", ובמקרים רבים, אפילו בגוף ראשון.

סביר להניח שעובדים רבים שראו את החמורים, נזכרו בתלוש המשכורת שלהם והגיעו למסקנה שיכול להיות שהם כבר לא במקצוע הנכון. המיתון האחרון הוכיח, כי היכולת של חברות לשרוד, תלויה קודם כל ברמת הגמישות הניהולית שלהן, שמאפשרת לנייד ולפטר עובדים. באופן עובדתי, החברות ששרדו את המיתון היו החברות שפיטרו עובדים, ביטלו מישרות והשטיחו עצמן.

הצד השני של המטבע הזה הוא שעובדים רבים מצאו את עצמם חסרי כל זכויות. החוזים הנחמדים עליהם חתמו כאשר התחילו לעבוד בחברה, היו טובים לאותה תקופה, אך הם לא כללו הרבה מאוד דברים, כמו למשל תנאים סוציאליים. אחת הסיבות לכך היא שדפוס העבודה בהיי-טק מחייב התמסרות טוטאלית לתפקיד, ולכן לרבים כלל אין זמן להסתכל ימינה ושמאלה.

כך, המיתון הותיר לא מעט עובדים עם זכויות חסרות, מה שהוסיף עוד כמה לקוחות לעורכי דין ומומחים ליחסי עבודה. בשנתיים האחרונות נעשו מספר ניסיונות לאגד את עובדי ההיי-טק. עופר עיני, יו"ר ההסתדרות, דיבר על כך רבות והוא עדיין לא אמר את המילה האחרונה. המעסיקים, באופן טבעי, לא אוהבים את זה, אבל סביר שהם יחיו עם זה, שהרי אף אחד לא באמת מאמין שהתארגנות עובדים במאה ה-21 תתבטא רק בשביתות ובמהומות.

במגזר הממשלתי המצב חמור יותר, בעיקר בגלל שיטת העסקת עובדי מיחשוב על בסיס "קוסט-פלוס". גם שם היתה התארגנות מוצלחת של עובדים ששכרו עורך דין, והקבוצה הזו מנהלת כעת מו"מ עם נציבות שירות המדינה. אם העובדים הללו יצליחו, תהיה זו מהפכה של ממש, שלא בטוח שמשרד האוצר ידע להתמודד איתה.

במקביל, הודיע ח"כ איתן כבל (עבודה), כי מיד לאחר פגרת הקיץ של הכנסת, הוא יקים את שדולת עובדי ההיי-טק של ישראל. "זו לא תהיה עוד שדולה למען ההיי-טק", הסביר כבל בתשובה לשאלתו של ח"כ מאיר שטרית ,שתמה כמה ארגוני היי-טק צריכים להיות במדינה אחת. ח"כ כבל אמר, כי הכוונה היא לטפל במאות עובדים שמנוצלים על ידי מעסיקיהם, מקבלים שכר מינימום (כן, יש כאלו בהיי-טק, תתפלאו) ובכל פעם שהם קוראים בעיתון על שכר בכירי החברה שלהם ותוצאותיה העסקיות – הם מרגישים כמו חמורים.

גם בעלי מקצועות מבוקשים בהיי-טק סובלים מזליגת תעריפים. מכרז בתי התוכנה של החשב הכללי עשוי (או עלול – תלוי מי קורא) להיות אירוע מכונן בעבור התעריפים בשוק, אם אכן יתממש. מנהלי ארגונים רבים עוקבים בעניין רב אחר הנעשה במכרז, ולאף אחד אין ספק שאם אכן התעריפים שמוצעים בו יתממשו, צפויים עובדים רבים לקבל פניות מהנהלה שלהם להורדת שכר. כך, נראה, המיתון אמנם הסתיים רשמית – אבל השגשוג והפריחה עדיין רחוקים.

השורה התחתונה: האנלוגיה בין חמורים לעובדים אולי קצת מעליבה, אבל משקפת את המציאות הקשה שלא כולם מודעים אליה. התארגנות היא המפתח לשמירה על הזכויות.

 ערב ראש השנה תש"ע מתאפיין באווירה של סוף המשבר, כאשר הדגש הוא על המילה אווירה. המנכ"לים ומנמ"ריםן  אליהם פנתה מערכת אנשים ומחשבים  פנתה ,http://www.thepeople.co.il/Index.asp?CategoryID=72

 הסכימו ביניהם על כמה עובדות: תשעת החודשים הראשונים של 2009, כמו גם הרבעון האחרון של 2008, התאפיינו בעיקר במצבי רוח – חוסר ודאות לגבי עוצמת המשבר, חוסר ודאות עד היכן הוא יעמיק, וחוסר יכולת לתכנן קדימה. התוצאה הישירה הייתה עצירה מוחלטת של כל מה שניתן לעצור. זו לא היתה עצירה בגלל בעיות תקציביות או שינוי בסדרי העדיפויות, אלא ישיבה על הגדר – התארגנות מחדש וציפיה לבלתי נודע. בדיעבד, זו הייתה שנה שבה פעלנו בעיקר על פי מצב הרוח ועל פי תחושות פנימיות שלנו, שנבעו מאירועים שונים, בעיקר כאלו שקרו מעבר לים. העצירה הזו הובילה לדחייה של פרויקטי IT בארגונים ולדחייה בקבל החלטות לגבי השקעות חדשות.

 צריך גם לשים לב לעובדה אחרת: מרבית המשיבים למשאל שערכנו לכבוד החג, מצביעים על כך שבשורה התחתונה, ענף ה-IT לא נפגע ישירות מהמיתון. לא שמענו על התמוטטות של ספקים או על פיטורים המוניים בחברות IT, למרות שהארגונים במשק נאלצו לקצץ ולצמצם פרויקטים. ניתן לייחס זאת לתופעה מעניינת שאפיינה את המיתון הזה: מעטים הם הארגונים ששמו את ה-IT על מזבח הקיצוצים. המיתון הנוכחי הוכיח שוב, כי ה-IT כבר אינו בגדר "הוצאה" שיש לחסוך בה, אלא כלי שמסייע לארגונים להרגיע את עצמם מההיסטריה הציבורית אליה נקלענו.

 נדמה שהנהלות ארגונים למדו להעריך באמת את כוחו של הגורם האנושי בתחום ה-IT ובכלל. היטיב להגדיר זאת גדי גילאון, סמנכ"ל מערכות המידע בפרטנר: "הבנו שהדרך לחוסן הארגוני עוברת דרך חיזוק תחושת הביטחון התעסוקתי של העובדים, ובמסגרת המדיניות הכללית – הוחלט שלא לפטר עובדים על רקע המיתון". פרטנר לא הייתה היחידה שנהגה כך. אם יש משהו טוב שאפשר לקחת מהמיתון הזה, הוא שדרוג התובנה לגבי ערכו של עובד מסור ונאמן על פני עובד חדש שעלותו אולי זולה יותר, אבל "שכר הלימוד" להכשרתו יקר ביותר.

 אי אפשר שלא להתרשם מאווירת האופטימיות שבתשובות המנכ"לים והמנמ"רים. אף אחד לא יודע להסביר למה, אבל כולם ממתינים בציפייה לרבעון הראשון של 2010, שסומן כיעד שבו תורגש ההתאוששות. בפועל, ברחבי העולם וגם בישראל לא השתנה דבר. הנסיבות שהביאו לקריסה הכלכלית עדיין מרחפות באוויר, ומה שהשתנה הוא האווירה.

 האיחולים שהמנכ"לים והמנמ"רים איחלו לעצמם ולנו – זהים. שתהיה לנו שנה טובה יותר והכי חשוב הוא שהיא תהיה שנה רגועה ושקטה – גם בחזית הכלכלית וגם בחזית הביטחונית. שתהיה זו שנה שבה נוכל לראות את גלעד שליט חוזר לביתו ולמשפחתו.

חג שמח