פוסטים בתגיות: ‘נשים’
x
גם ביום האישה הבינלאומי הנוכחי צצו להם סקרים על האפליה שבין גברים ונשים, וגם הפעם ענף ההיי-טק "מככב" בהם – ולרעה ● חייבים להפסיק את הדיבורים, ולהעלות הילוך במעשים, כדי שכבר בשנה הבאה נוכל לראות את התוצאות
ב-8 במרץ 1857 נערכה בניו-יורק הפגנה המונית של נשים המועסקות במקצועות הטקסטיל. המחאה היתה על תנאי הניצול בהם הועסקו הנשים – שעות העבודה הרבות, השכר הנמוך לעומת הגברים ומתקני עבודה בלתי אנושיים. ההפגנה דוכאה בכוח על ידי משטרת ניו-יורק, והפכה לסמל שבזכותו מציינים בכל שנה את יום האישה הבינלאומי.
ב-20 השנים האחרונות מדברים לא מעט על מעמדן של הנשים במקצועות ההיי-טק. יום האישה הבינלאומי הוא בין היתר גם שעתם של כל הסוקרים והסקרים, שמראים לנו בכל פעם מחדש שהנשים עדיין מופלות לרעה – גם בענף שלנו.
אחד הסקרים, של חברת עוקץ מערכות, מביא עמו שתי תובנות: האחת היא בנושא פערי השכר – נושא שכבר נדוש ונדון באינסוף פורומים, אך נעשה בו מעט מאוד. הנושא השני קצת יותר חדשני: אנשי עוקץ חקרו, בדקו ומצאו, כי אווירת סיום המיתון עליה אנו מדווחים רבות בתקופה האחרונה, לא משפיעה באופן שווה על נשים והגברים. לפי הסקר, שיעור הגברים המועסק במקצועות ההיי-טק השונים גדל ב-5.6% ב-2009, לעומת עלייה של 1.8% בלבד בקרב הנשים. כלומר, שבתהליך הגובר והולך של גיוס עובדים להיי-טק, המעסיקים מעדיפים דווקא את הגברים.
עמי ברגמן, מנכ"ל משותף בעוקץ מערכות, מצוטט בהודעה לעיתונות של החברה באומרו, כי בשיחות טלפון שערכו אנשיו עם מנהלי גיוס, ענו המעסיקים שהם מעדיפים בעת הזו להעסיק גברים, כי "גברים מוכנים להשקיע יותר בעבודה ולעבוד שעות רבות יותר מאשר נשים. בנוסף, הם מוטרדים פחות מהורות וטיפול בילדים". ברגמן מדגיש, כי את התשובות הלא-אינטליגנטיות הללו שמע בעיקר ממנהלים בענף ההיי-טק.
לאמירות בסגנון "הגברים לא מוטרדים מהורות וטיפול בילדים" אין מקום בשיח הציבורי של היום. מקורן באותן דעות שגויות, לפיהן אישה צריכה לגדל ילדים ולכן במקרה הטוב היא יכולה לעבוד חצי מישרה. בפועל, המציאות קצת שונה. למרות שאין ספק כי עדיין יש לא מעט מנכ"לים שסבורים שאישה לא יכולה להחליף גבר בכל תפקיד, אנו שומעים על יותר ויותר מקומות עבודה שבכל זאת בוחרים נשים לתפקידי מפתח.
מעבר לכך, יותר ויותר הנהלות מפנימות כיום, כי חלק מהצלחתו של עובד, בין אם הוא גבר או אישה, נובעת מהשקט הנפשי שלו – שנובע בין היתר מהעובדה שהוא יכול להקדיש יותר שעות למשפחתו. ביותר ויותר ארגונים הצליחו ההנהלות לשנות הרגלי עבודה מיושנים, שכללו בין היתר קביעת דיונים אחרי השעה 17:00. מהשיני הזה נהנים גברים ונשים גם יחד וזו הדרך הנכונה לטפל במציאות הלא מחמיאה שעולה מהסקר.
אבל רצון טוב ומודעות אינם מספיקים. במדינות שונות נחקקו בשנים האחרונות מספר חוקים שנועדו להקל על מעסיקים ליישם את השוויון בין המינים – ולא רק בשכר. לצערנו, המציאות בישראל היום אינה מעודדת נשים לצאת לעבוד, ובוודאי לא נשים שרוצות קריירה. בנושא הזה ישראל מפגרת בהרבה אחרי מדינות אירופה, למשל. המחוקק הישראלי מדבר הרבה על שוויון, ומעמד האישה מופיע בכל מצע מפלגתי לפני הבחירות – אבל בשטח דבר לא קורה.
כך, נשים רבות עדיין עדות כל יום לקיפוח מתמשך בשכרן ובמעמדן לעומת גברים. חשוב להבין, כי לא תמיד נשים בודדות יכולות לצאת למאבק. פעמים רבות גובר הפחד מאיבוד מקום העבודה, על הרצון להילחם. פערי השכר, עליהם מדובר רבות ביום האישה, הם רק פן אחד של התופעה כולה.
פעילות מתמשכת של הסברה והגברת המודעות בקרב הנהלות ארגונים לצד חקיקה מתאימה, יבטיחו ששוויון בין המינים בהיי-טק לא יהיה נושא לסקרים, אלא מציאות בשטח.
?
סקר של חברת הייעוץ עוקץ שפורסם לקראת יום האישה הבינלאומי, גילה באופן לא ממש מפתיע ,כי נשים נפגעו יותר מגברים בגל הפיטורים, בעיקר בהיי טק.
לפי הסקר שהקיף 6500 עובדים, בתחום ניהול מוצר בענף ההיי טק, 13.6 אחוזים הם נשים. אחוז הנשים שעובדות במקצוע זה בהיי טק הוא כ-30 אחוזים. גם בתחום ניהול פרויקטים היה אחוז הנשים המפוטרות גדול יותר לעומת גברים, ביחס לחלקן בסך הכל המועסקים בתחום זה. במקצוע זה, 58 אחוז הן נשים, ואילו חלקן בעוגת הפיטורים מגיעה ל- 39 אחוזים. נתונים דומים קיימים במקצועות אחרים (מקור: חיים ביאור, דה מרקר, 4.3.). ונשאלת השאלה, למה?
אין לכך הסברים מדעיים, וסביר להניח שבמקומות רבים, דנו בכל מקרה בגופו של עניין. אבל אי אפשר שלא להגיע למסקנה כי אלו המקבלים את ההחלטות על פיטורי עובדים, בהנחה שעליהם לצמצם כוח אדם ולא לסגור לגמרי את העסק,מונעים על ידי סטיגמות ידועות ומוכרות שמופנמות אצלם, גם אם הם לא מודים בכך. הנה כמה מהם לדוגמה: נשים, אינן המפרנסות העיקריות בבית, ולכן בבחירה בין גבר לאשה שצריכים ללכת הביתה, עדיף אשה. גם אם היא לא תעבוד, לא יקרה כלום.
תובנה שנייה שמניעה את בעלי החברות או המניות לשלוח הביתה את המין החלש: היא ממילא עובדת פחות שעות, הסיכוי שהיא תעבוד יותר ותביא יותר תפוקה קלוש ביותר. לזה יש לצרף את התובנה המוכרת שגברים הרבה יותר יציבים בעבודה, הם אינם מטופלים בילדים וגם לא נכנסים להיריון.
כאמור יש מעט מאוד מעסיקים שיודו כי זה מה שהנחה אותם לפטר יותר נשים, אבל המציאות הזו היא חלק ממכלול שלם של העדר שיויון אמיתי בין נשים וגברים בעבודה בהיי טק ובתפקידי ניהול רבים. כבר הוכח לא פעם שמנהל גבר, ומנהלת נקבה שעושים את אותה עבודה, נושאים באותה אחריות, לא יקבלו לעולם את אותן שכר. כבר דובר על כך שחלקן של נשים בכלל בתעשיית ההיי טק הוא קטן ממילא, ונערכו אינספור מחקרים ודיונים למה.
איך שלא יהיה הכל מתחיל מלמעלה. ככול שהנהלות ישלבו יותר נשים בתפקידים בכירים, ככול שתהיה במקומות מסוימים העדפה מתקנת, לנשים מול גברים, כדי ליצור את האיזון הדרוש, כך מעמדן של הנשים בתעסוקה יהיה חזק יותר,ומעסיקים יחשבו פעמיים בטרם הם עושים את הבחירה בין גבר לאשר בבואם לפטר עובדים.
סקר אחר, שערך העיתון כלכליסט, לגבי חלקן של נשים בהנהלות בארגונים הגדולים במשק, לא ממש מחמיא לברוני ההיי טק, הבנקים ותעשיות אחרות בבנק הבינלאומי, למשל, רק 43 אחוז מחברי ההנהלה הם נשים, במטריקס, 32 אחוזים, בהוט, מספר דומה, בחרת נס ישראל, 25 אחוזים בלבד, בבנק לאומי, שבראשו עומדת אשה, אחוז הנשים ה בהנהלה הוא 21 אחוז, ב-HP 14 אחוזים.
בסך הכל תמונת מצב ממש לא מעודדת. זאת למרות שהמודעות לנושא נמצאת בעלייה. כל יו"ר דירקטוריון יגיד שלך שהוא בעד הגדלת חלקן של הנשים סביב שלחן ההנהלה, וכל מנכ"ל יתאמץ לספר לך כמה נשים הוא מעסיק. אבל הכל למראית עין. נראה שאם לא תהיה יד מכוונת, מצד גורמי ממשלה, על ידי יצירת תנאים מתאימים להגדלת חלקן של הנשים במעגל הניהול והעבודה בכלל, מכת האבטלה והמיתון יפגעו הרבה יותר קשה במין החלש. בתקופת שפל, כמו גם בתקופת פריחה, משפחה שבה אחד מבני המשפחה אינו עובד, לא יכולה להגיע לרמת חיים סבירה ואין זה משנה אם המובטל הוא גבר או אשה…
,