ברחבי העולם צוין השבוע יום הנכה הבינלאומי, שנועד בכדי להסב את תשומת הלב של כולנו – ולו לרגע אחד – לאנשים בעלי צרכים מיוחדים. הרי עם קצת תשומת לב, אפשר להפוך את החיים שלהם לקלים ונעימים יותר.

 יום הנכה הבינלאומי הוכרז על ידי האו"ם ב-1992. בישראל חיים כ-280 אלף בני אדם שמוגדרים כנכים, ומקבלים קצבת נכות מהביטוח הלאומי. ארגונים שונים ציינו את יום הנכה השבוע באירועים ייעודיים, כולל יום מיוחד שנערך בכנסת ובו חברי הכנסת הרגישו על בשרם איך זה להיות נכה.

 בתחום המיחשוב ומערכות המידע, מדברים רבות בשנים האחרונות על שיפור הנגישות לנכים. זאת, בנוסף לנגישות הפיסית, שעומדת בראש מאבק מתמיד שמלווה בלא מעט חוקים ותקנות. אולם התפתחות הטכנולוגיה מציבה אינספור אפשרויות בידי נכים ובעלי מוגבלויות לשפר בצורה ניכרת את איכות חייהם. הטכנולוגיה מאפשרת היום, למשל, לבצע פעולות יומיומיות באמצעות האינטרנט – דרך שחוסכת מאחינו הנכים את הצורך להתנייד באופן פיסי למשרדי ממשלה, מוסדות ציבור וגופים אחרים.

 אך הטכנולוגיה לא מספיקה. ישנם עדיין כלים רבים שנועדו לעזור לבני אדם לייעל את פעילותם שחסומים בפני נכים. הסיבה העיקרית היא העדר מודעות מספקת לנושא הנגישות. אין ספק שבנושא הזה חל שיפור רב בעולם, כמו גם בישראל, אך זה קרה רק לאחר שהחברות הגדולות הבינו, כי במאמץ קטן ביותר, אפשר להנגיש כל תוכנה או אתר – גם לנכים.

שני גופים שבולטים מאוד בפעילותם בנושא הם איגוד האינטרנט הישראלי ועמותת נגישות לישראל. באיגוד האינטרנט פועלת קבוצת משימה מיוחדת לנושא, ומרכזת אותה גילה גרטל. בראיון שהעניקה לא מכבר לקול ישראל, הסבירה גרטל, כי הנגשת אתר היא למעשה עבודה לפי סטנדרטים שמקובלים כיום בעולם האינטרנט, ומודעות לכלים שונים שמסייעים לאנשים בעלי מוגבלויות להשתמש בשירות מסוים.

 הנגשת אתרי אינטרנט חדרה גם לעולם המסחרי והשיווקי. חברות מסחריות, בנקים ואתרים שמוכרים דרך האינטרנט, שואפים לקבל את תו-תקן הנגישות של איגוד האינטרנט. בתחרות מצטייני האתרים השנתית של אנשים ומחשבים, Webi, ישנה קטגוריה מיוחדת של הנגשה, שנבדקת בשיתוף עם איגוד האינטרנט הישראלי. מדהים לראות עד כמה חברות וארגונים נלחמים כדי לקבל את הפרס בקטגוריה הזו.

 מעבר לכך, העולם הטכנולוגי לא מפסיק לפתח מוצרים ופתרונות עבור מוגבלים. רק כדי לסבר את האוזן, נציין כדוגמה מחשב המופעל על ידי מבט. הוא מתאים במיוחד לכאלו שלא יכולים להזיז את הראש או הידיים. מחירו אינו שווה לכל נפש – 65 אלף שקלים, אולם החברה המשווקת אותו בישראל, חברה בשם דגש, הודיעה שהיא עושה מאמצים לבדוק אפשרות של השאלת המחשבים הללו למי שזקוק להם. ויש הרבה מאוד פיתוחים גם בתחומים אחרים, כמו זיהוי קול דיבור, הקראה ממוחשבת ועוד.

 גם הממשלה, באמצעות משרד המשפטים, מגלה ערנות באחרונה לנושא החקיקה בתחום הנגישות, לרבות נגישות המיחשוב. אבל זו רק טיפה בים. המודעות לנושא בישראל עוד רחוקה מאוד מלהיות משביעת רצון. גם פה, ההיי-טק המקומי יכול להוביל את התחום ולשמש דוגמה – החל מיצירת מקורות תעסוקה לנכים שיכולים לעבוד מהבית, דרך הנגשת מקומות עבודה לנכים, ועד הפגנת סימפטיה, התחשבות וחיוך.

אף אחד מהמפלגות כמעט לא התייחסה במצע שלה, לנושא הטכנולוגיה והמדע בבחירות האלו. דורון אופק, מומחה לקוד פתוח  ולינוקס הפנה את תשומת ליבי שיש יוצאים מהכלל. התנועה הירוקה-מימד. לא, דורון אינו פעיל של המפלגה וכמוהו גם לא קבוצת האנשים שביחד איתם חיברה את המצע הטכנולוגי, שנשלח לכל המפלגות עם היתר חופשי להעתקה, שימוש וציטוט. בין האנשים הללו ניתן למצוא את עו"ד יונתן קלינגר, העיתונאי שוקי גלילי ואחרים. מימד, התנועה הירוקה, הייתה היחידה שאימצה את המצע הטכנולוגי. זה לא אומר שהיא מסכימה עם כל מה שנאמר שם, אבל לפחות ראשיה ראויים לברכה על כך שבכלל התייחסו לנושא.

להלן כמה קטעים נבחרים שבחרנו מתוך המצע הארוך:

בתנועה הירוקה-מימד מאמינים שהטכנולוגיה נועדה לשרת את האדם, ועל המחוקק להעמיד בראש שיקוליו היבטים הקשורים לכבוד האדם, חירויותיו וצמיחתו.

התנועה הירוקה-מימד תפעל לקידום התוכנה החופשית והשימוש בתקנים פתוחים (Open Standards) במוסדות המדינה ובמגזר העסקי. זאת, תוך שימת דגש על שימוש בטכנולוגיות החופשיות לשם סיוע לאוכלוסיות מוחלשות, ליצירת משרות מקומיות, להבטחת השקיפות והחשיפה של פתרונות טכנולוגיים לביקורת הציבור, ולהגדלת נגישות הציבור לרשת (מחיר התוכנות). התנועה הירוקה-מימד תפעל ליצירת תשתית טכנולוגית שתשמש בסיס לתכניות לימודים גמישות ודינמיות, שיעודדו שיתוף של מורים, הורים ותלמידים.

צמצום הפער הדיגיטלי: התנועה הירוקה-מימד תפעל לצמצום הפער הדיגיטלי, בשאיפה להעניק לכל אזרח בישראל אפשרות להשתמש בטכנולוגיה לרכישת דעת, התפתחות מקצועית, והיחלצות ממעגל העוני.

התנועה הירוקה-מימד תפעל להסרת מגבלות שמחייבות שימוש בטכנולוגיה ספציפית או הוצאה כספית מיוחדת, לצורך גישה חופשית ונגישות מלאה למידע ציבורי.התנועה תפעל כדי להבטיח שמחשבים ישנים ימוחזרו/יחודשו, ויועמדו חינם או במחיר סמלי לשימושם של מי שאינם יכולים לרכוש מחשבים חדשים.

נגישות לבעלי מוגבלויות: התנועה רואה בהנגשת טכנולוגיה לבעלי מוגבלויות (מוטוריות, סנסוריות, מוגבלויות בתקשורת וכו') אתגר חינוכי, כלכלי ואנושי חשוב. כדי לקדם את הנושא, נפעל בשיתוף עם ארגון W3C העולמי, איגוד האינטרנט הישראלי, עמותת נגישות ישראל, וכל גורם רלוונטי אחר שיוכל לסייע – כמובן, בעדיפות לארגונים וולנטריים ומלכ"רים.

תשתיות תקשורת כמשאב ציבורי: מתוך אמונה, כי הרשת היא משאב ציבורי וראוי לאפשר גישה לכל אזרחי ישראל למשאב זה, תפעל התנועה הירוקה-מימד להקמת תשתיות תקשורת ציבוריות, פתוחות וחינמיות, ולרתימה של תשתיות קיימות לשירות הציבור.

חופש המידע: ברוח חוק חופש המידע, בכוונתנו להילחם על זכותם של אזרחי ישראל ליהנות משקיפות מקסימלית של מערכות השלטון, כשהתשתית הטכנולוגית משמשת להפצת המידע.

ניטרליות הרשת (Net Neutrality): התנועה הירוקה-מימד מאמינה שיש לשמר את האופי החופשי של רשת האינטרנט, וכי התערבות בתכניה צריכה להיות אמצעי אחרון ששמור למקרים נדירים וקיצוניים. לא ניתן יד ליוזמות חקיקה פופוליסטיות שמטרתן הגבלה, סינון, צנזורה, פיקוח, ניטור או העדפה של תכנים מסוג מסוים ברשת.

חוק החתימה האלקטרונית: התנועה הירוקה-מימד תאפשר לאזרחי ישראל נגישות לשירותי הממשלה באמצעות יישום של חוק חתימה אלקטרונית. נתמוך בפרויקטים שיאפשרו לאזרח לבצע פעולות פשוטות כמו הגשת פניות למשרדי הממשלה וקבלת שירותים מהם, ללא צורך לצאת מביתו, וכן להתקשר בעסקאות מרחוק על ידי חתימה אלקטרונית שתזהה אותו ותצפין את מסמכיו. ההנפקה והניהול של מפתחות הצפנה ייפתחו לתחרות ויתבצעו באמצעות צדדים שלישיים, כך שהמדינה לא תחזיק במידע או במפתחות ההצפנה.

התנועה הירוקה-מימד תפעל למזעור הנזקים הסביבתיים של הטכנולוגיה באמצעות מתן עדיפות למוצרים ולטכנולוגיות ידידותיים לסביבה, עידוד של מחזור ושימוש מחדש (Reuse). היא תדחף לכך באמצעות תקינה, מתן פתרונות נגישים לאזרח, דירוג המיסוי והגדרת נוהלי רכש ושימוש "נקיים" עבור משרדי הממשלה והרשויות.

הקמת גוף מייעץ: התנועה הירוקה-מימד תפעל להקמת גוף ידע בלתי תלוי, שיורכב מאנשי אקדמיה ובעלי מקצוע מומחים מתחומי הטכנולוגיה, המשפט והממשל. גוף זה ישמש לבקרה של החלטות הקשורות להשקעה ציבורית.

אז לא משנה בכלל אם אתם תומכים ברב מלכיאור, אם הנושא הירוד קרוב ללבכם. חשוב לזכור כי יש מפלגת אחת שניסתה לקחת את הנושא הזה  קצת יותר ברצינות וגם זה משהו בימינו.

חומר למחשבה בדרך לקלפי.