פוסטים בתגיות: ‘משרד הפנים’
המכרז של לשכת הפרסום הממשלתית לביצוע סקר לאומי בנושא חוק הביומטריה http://www.pc.co.il/?p=36324הוא חסר תקדים – לפחות על פי זיכרונם של "זקני השבט" במיחשוב הממשלתי. בכלל, הממשלה ממעטת מאוד לשאול את דעתם של אזרחיה על חוקים – ובוודאי אחרי שהם עברו בכנסת. מטרת הסקר, כך נאמר לנו, היא להכין את הקרקע לקראת קמפיין הסברתי ענק שיערוך משרד הפנים, על מנת לשכנע את האזרחים שכדאי להם להוסיף שבב ביומטרי לתעודות הזהות שלהם.
החוק, כידוע, עבר בתום מאבק משפטי וציבורי רווי יצרים. הוא כולל פשרה אחת עיקרית, לפיה החוק לא יחייב את האזרחים להוסיף שבב ביומטרי, אלא רק אם ירצו בכך. על כן, כדי לשכנע את האזרחים, צריך קמפיין שיסביר במה המדובר. קמפיין כזה עולה הרבה כסף. כדי לסבר את האוזן, קמפיין דומה שערך ממשל זמין עלה כשלושה מיליון שקלים. בטרם הולכים לשפוך את הכסף הזה, מבקש משרד הפנים לברר מה חושב הציבור על החוק.
התומכים בחוק, בראשות ח"כ מאיר שטרית - שיזם אותו, משוכנעים שההיענות תהיה גדולה. הציבור, כך אומרים התומכים, בוגר מספיק ויודע מה קורה בעולם, ועל כן מבין את המשמעויות של הוספות שבב ביומטרי. המתנגדים סבורים שרוב הציבור חרד לפרטיות שלו ולא יתנדב מרצונו החופשי מידע לאח הגדול.
יש לציין, כי החוק אינו לגמרי וולנטרי. על פי מה שידוע כעת, החל ממועד מסוים, אזרחים שעומדים לקבל פעם ראשונה תעודות זהות יוכלו לקבל רק תעודות עם שבב ביומטרי. נקודה זו היוותה גם את אחד מסלעי המחלוקת בנוגע לחוק. המתנגדים טוענים, כי לילד בן 16 עדיין אין שיקול דעת עצמאי מפותח דיו כדי לקבל החלטה מחייבת וגורלית כל כך, ולכן יש לתת להוריו להחליט בשבילו.
ההערכות הרשמיות של משרד הפנים קובעות (למרות שלא ברור על סמך מה) שחלוקת התעודות תיארך חמש שנים. אבל חמש שנים ממתי? המכרז לתעודות זהות חכמות אמנם יצא לדרך כבר לפני כמה שנים, אך המצב הנוכחי הוא שאיש לא יודע בוודאות מתי תונפק התעודה הראשונה. רוב הרכיבים וגורמי התהליכים שאמורים להניע את הפרויקט כבר מוכנים ובמשרד האוצר יש ועדת תיאום בראשות טל הרמתי – סגן בכיר לחשב הכללי, שאמורה להגביר את התיאום בין משרדי הפנים, האוצר וגורמי הביטחון כדי שיניעו את הפרויקט לכלל ביצוע.
במקביל, ממתינים לפסיקתו של השופט יורם נועם בערעור שהגישה קומדע נגד HP בנוגע למכרז היישום של המערכות הביומטריות. אם עד תחילת השבוע הבא לא יפסוק השופט, ימתין התיק לפחות עד אחרי החגים, כאשר בתי המשפט ישובו מהפגרה. אגב, לא נכון יהיה לבוא בטענות לשופט במקרה זה. "מה אתם רוצים ממני", ודאי חושב לעצמו השופט, שאפילו קיבל לפני זמן מה מכתב מהשלטונות שמבקש ממנו להזדרז. הוא בוודאי שם לב שמשרד הפנים, שהגדיר את התביעה הזו כדחופה ביותר, לא דאג להזדרז בעצמו לתת תשובות לבית המשפט ואת התשובה האחרונה הגיש באיחור של חודשים. בכל מקרה גם אם הפסיקה תתקבל לפני הפגרה, עדיין תידרש כמעט שנה לתפעול וליישום, לשינוי חקיקה בכנסת שתאפשר הקמת מאגר ביומטרי ארצי נפרד לתעודות זהות (שלא יהיה קשור למאגר הביומטרי הלאומי) ועוד לא דיברנו על תחילת הייצור בפועל של התעודה. בקיצור: מדובר על תהליך שיתחיל במקרה הטוב – רק בעוד שנה. עם זאת, כשמגלים שהסקר יצא לדרך במקרה הטוב רק ברבעון האחרון של 2010, אפשר להניח ששנה היא מועד קצת אופטימי.
הגיוני הוא שטובי הרעיונאים במדינה שוקדים בימים אלה על דרך מקורית למכור לציבור את האח הגדול הביומטרי. המציאות היא שכיום חלקים גדולים בציבור כלל לא מכירים את הנושא. על כן, סקרים וקמפיינים עלולים להעיר דובים משנתם ולהפחיד את האזרחים יותר מאשר לעודד אותם לרוץ למשרד הפנים ולספק את טביעת האצבע או צילום הפנים שלהם. דרוש פה קמפיין מנצח עם תעמולה רועשת, שימנע את תסריט הבלהות של משרד הפנים: כמיליון וחצי התעודות שיונפקו בשלב ראשון – ישכבו כאבן שאין לה הופכין.
השורה התחתונה: כדי להכין את העם לקראת המהפך הביומטרי, פונה הממשלה לעזרת הסוקרים וחברות המחקר – שיבדקו את הלך הרוח שלנו בנושא. כך, נראה שמינה צמח היא שתקבע האם העם החליט ביומטרי או לא.
אחת התופעות היותר מכוערות של הבחירות האחרונות, כפי שמתגלית כעת, עם ספירת הקולות שעדיין לא נספרו, היא העובדה שיותר מדי אנשים, בעיקר סטודנטים או צעירים שגרים הרחק מביתם, ניצלו את הפרצה בתקנות ועדת הבחירות, המאפשרת לנכים להצביע בכל מקום ללא קשר למקום מגוריהם, ובלא הצורך להוכיח את נכותם. עובדה זו הקשתה מאוד על עבודתה של ועדת הבחירות, וגרמה לכך שרק היום (ה') יסיימו לבדוק את המעטפות הכפולות – אותן מעטפות הצבעה של חיילים, אסירים, ישראלים שעובדים בחוץ לארץ וכדומה. זאת, מאחר ששיטת ההצבעה היא ידנית, ואין אפשרות לדעת בזמן אמת האם אותו מצביע לא הצביע במקום אחר.
מעבר לעובדה שיש לגנות את התופעה המכוערת של שימוש ציני בנושא של נגישות לנכים כדי להצביע שלא כדין בקלפי שאינך רשום בה, יש לשנן ולברך על דבריו של יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, השופט אליעזר ריבלין, שאמר כי הגיע הזמן למחשב את ספר הבוחרים של מדינת ישראל. השופט התכוון, כמובן, למהלך הרבה יותר מרחיק לכת: לקיים בישראל בחירות ממוחשבות ומקוונות, כפי שזה שנעשה בלא מעט מדינות.
מיחשוב ספר הבוחרים לבדו אינו מספיק, שכן כדי למצות את היתרון של ספר ממוחשב, דרושה תשתית טכנולוגית, מבוססת מחשבים ותקשורת שתדע "לדבר" בין המחשבים של ועדות הקלפי השונות ועם ועדת הבחירות המרכזית.
כל מי שביקר שלשום בקלפי כדי להצביע, לא יכול היה שלא להתרשם מהשיטה הארכאית שבה פועלת ועדת הבחירות, שלא השתנתה מאז קום המדינה: פקידה אחת קוראת את שמך ואת פרטיך, שני פקידים או פקידות עוברים על תדפיס מחשב עם שמות כל הבוחרים שצריכים להצביע בקלפי זו, ומסמנים בקו שאכן באת להצביע. הזיהוי נעשה על ידי הצגת תעודה מזהה, ומבוסס על יכולת ההבחנה של עובד הקלפי להשוות בין התמונה שעל התעודה לבין מי שעומד או עומדת מולו – זיהוי חד ערכי בעייתי ביותר, שכבר אינו תופס כמעט בשום מתקן אחר ששם נדרשים אמצעי זיהוי כלשהם.
מיחשוב תהליך הבחירות מאפשר לטפל הן במיחשוב ספר הבוחרים, תקשורת מיידית בן כל ועדות הקלפי והעברת נתוני הצבעה אמיתיים בכל רגע. בפועל, זה היה מקצר מאוד את ליל הבחירות, התוצאות הסופיות היו מגיעות לקראת חצות – עובדה שאיש לא היה מתנגד לה, ובוודאי שלא הפוליטיקאים המתוחים.
למרבה הצער, הבחירות המקדימות במפלגת העבודה ובליכוד עשו שם רע לכל התהליך, ושלא בצדק. ראשית, המערכות שעבדו בעבודה לא דומות למערכת הבחירות שמלם הפעילה בליכוד ובקדימה, שם היא זכתה להצלחה ושבחים רבים. בפועל, מדינת ישראל כבר ערוכה טכנולוגית לקיים תהליך של בחירות ממוחשבות. בצורה זו או אחרת, המערכת שמלם הפעילה אתמול, מערכת "דמוקרטיה", היא המערכת שיכולה לקדם את מדינת ישראל לכיוון מערכת בחירות ממוחשבת. אבל היא לא היחידה.
משרד הפנים נקט לפני שנה ביוזמה לעריכת פיילוט של בחירות ממוחשבות במועצות האזוריות. הפיילוט אמור היה להיערך בבחירות שהתקיימו בחלק מהרשויות המקומיות. הוא לא יצא אל הפועל, כי הכנסת התפזרה והשינוי בחקיקה לא עבר. אבל זה עניין טכני לחלוטין ופתיר.
ההחלטה האם לצעוד קדימה לעבר בחירות ממוחשבות היא בידי הפוליטיקאים – אלה שירכיבו את הממשלה הבאה, אלה שיאכלסו את 120 כסאות הכנסת הבאה. קריאתו של השופט ריבלין צריכה להיות מונחת על שולחנה של הממשלה – כל ממשלה שתקום בישראל, ולא רק במסגרת מערכת הבחירות, אלא בכל התחומים. מדינת ישראל נתפסת כמדינת היי-טק, עמק הסיליקון השני בעולם, אבל פנימה היא עדיין מפגרת מאוד בתחומים רבים בכל מה שקשור למיחשוב ומערכות מידע. מערכת החינוך היא רק דוגמה לכך.
גם בנימין נתניהו, שרואה עצמו מועמד לראשות הממשלה, מודע מאוד לחשיבות של העמקת נושא המיחשוב בכל רבדי החברה בישראל. הוא פעל בנושא זה בהיותו שר אוצר וראש ממשלה, וסביר להניח שיוכל להיות שותף גם ליוזמות אחרות שיגיעו. בשתי המפלגות יש ח"כים ושרים לשעבר שנושא הטכנולוגיה וההיי-טק קרוב מאוד לליבם, והבולטים שבהם, אם כי לא היחידים, הם ח"כ מיקי איתן מהליכוד, השר מאיר שטרית מקדימה, ח"כ החדש זאב ביילסקי, ועוד אחרים.
יש בכנסת קואליציה מספיק גדולה של ח"כים, שמבינה שהגיע הזמן להצעיד את מדינת ישראל קדימה בתחום המיחשוב, וכפי שכבר ראינו בעבר – בתחומים אלה אין הבדלי השקפות בין קואליציה ואופוזציה. יוזמות חקיקה של בחירות ממוחשבות, תעודות זהות מבוססות זיהוי ביומטרי, נגישות למוגבלים, צמצום הפער הדיגיטלי – כל אלה יכולים וחייבים לעלות על סדר יומה של הכנסת הבאה, בנוסף ליתר הבעיות הבוערות שעומדות על הפרק.
הבחירות האחרונות, למרות רדידותן, הפנו זרקור חיובי לכל נושא האינטרנט והמיחשוב. הקמפיינים באינטרנט היו הרבה יותר רחבים מאשר בפעמים הקודמות. מרבית האוכלוסייה מוכנה להיכנס למהלך של מיחשוב בתהליכים דמוקרטיים. פורטל הממשלה זכה שלשום ל-53 אלף גולשים שצפו ב-150 אלף דפי מידע. זה עוד שיא שנרשם, בהמשך לשיאים שנרשמו במבצע עופרת יצוקה. בימים רגילים זוכה האתר ל-20 אלף ביקורים ביום. עשרות פניות של גולשים לקבלת מידע נענו ביום הבחירות בזמן אמת, בשאלות שקשורות למיקום הקלפי ועוד.
הכנת מערכת בחירות ממוחשבת אורכת זמן. היא דורשת בעיקר הרבה עבודת הכנה והסברה, ופחות השקעה בטכנולוגיה. זה הזמן שהפוליטיקאים החדשים והישנים שיבואו בקרוב בשערי הכנסת יתנו אור ירוק לוועדת הבחירות המרכזית כדי לממש את קריאתו הטבעית כל כך של כבוד השופט ריבלין: למחשב את ספר הבחירות של מדינת ישראל.