פוסטים בתגיות: ‘משרד הפנים’
מאחורי כל ההתקדמות הטכנולוגית הזו, שמתורגמת לשירות טוב יותר לאזרחים, עומדים מנמ"רים ברשויות, המנהלים צוותים לא קטנים ואחראים על תקציבי מיחשוב של עשרות מיליוני שקלים.
כל המידע הזה כנראה לא מספיק משכנע עבור שר הפנים, אלי ישי, ואנשי משרדו. ממכתב ששיגר השבוע ראש עיריית אריאל, רון נחמן, המשמש כיו"ר ועדת המיחשוב בשלטון המקומי עולה, כי עד היום לא קיים במשרד הפנים תקן רשמי המגדיר את תפקידו של המנמ"ר בעירייה. פשוט אין. זאת למרות שבפועל מועסקים בתפקיד זה, ובתפקידים הקשורים לאגפי מערכות המידע בעיריות, מאות עובדים. בחלק מהרשויות הגיעו המנמ"רים לתפקידי ניהול בכירים, אבל בפועל אין להם שום הגדרה רשמית ומשרד הפנים פשוט לא מכיר בהם. אגב, הפעם האחרונה שמשרד הפנים עדכן את קובץ התפקידים הייתה ב-1992.
לא מדובר בעניין סמנטי בלבד או בהליך בירוקרטי. תפקיד שאינו מוגדר על ידי משרד הפנים, (יש לציין כי לא רק מנהלי מיחשוב לא קיימים בקובץ התפקידים), מותיר יותר מדי אופציות עבור ראשי הערים. ברצותו יכול להחליט ראש עיר שתפקיד המנמ"ר ממש לא חשוב, ואת השכר שהוא משלם לו הוא יקצה לטובת פרויקטים אחרים, כגון נטיעת גנים, בניית כיכרות וכו'. הרי כולם יודעים שפארק ירוק מצטלם טוב יותר מחוות שרתים חדשה שהעירייה רוכשת לצורך עבודתה.
אבל גם זה לא מספיק חמור. בהעדר הגדרת תפקיד למנמ"ר, אין לרשות המקומית ולראש העיר שום כלים לבדיקת הכישורים של מנמ"ר בעת שמגייסים אותו ואת הכפופים לו. הדבר קריטי במיוחד במכרזים פומביים שהרשויות מחויבות לערוך, הכוללים את התנאים אותם חייב המועמד למלא. כיום, חלק מהרשויות מתייעצות עם אנשי מקצוע, ביניהם ד"ר עדי קפליוק, יו"ר פורום המנמ"רים ברשויות ומנמ"ר עיריית גבעתיים. אבל חוות הדעת של קפליוק, כמו של מומחים אחרים, אינן יכולות להחליף את ספר התפקידים הרשמי שהממשלה, באמצעות משרד הפנים, צריכה לחבר. יש בכך פגיעה קשה ברמה המקצועית של אלו שמתקבלים לתפקיד, כאשר אין סף מינימאלי של השכלה וכישורים הנדרשים לתפקיד, כפי שמקובל למשל בתפקידי מנמ"רים בממשלה, בהתאם להוראות נציבות שירות המדינה.
כבר למדנו יותר מפעם אחת שכאשר אין סרגל אחד בשירות הציבורי שכולם מתיישרים על פיו – זה מקור לאלף בעיות, שלא לדבר על העדר שקיפות. ראשי ערים הם פוליטיקאים, וכאשר יש פרצה הם יודעים לנצל אותה טוב מאוד.
ב-2005, כך למדנו ממכתבו של רון נחמן, שכר משרד הפנים את שירותיה של חברת ייעוץ ארגוני. אנשי החברה ישבו במשך חודשים ארוכים עם אנשי השלטון המקומי ופורום המנמ"רים ברשויות, וכתבו המלצות מפורטות לגבי תיאור התפקידים ברשויות המקומיות. אנשי משרד הפנים גילו התלהבות רבה, והעבודה כמעט הגיעה לסיומה. עד שיום אחד, ללא שום התרעה מוקדמת, החליט מי שהחליט במשרד הפנים להפסיק את ההתקשרות עם אותה חברה. למה? ככה.
לתדהמתם של אנשי השלטון המקומי, במשרד הפנים אמרו לרון נחמן, כי המשרד החליט לנסח את הגדרת התפקידים בעצמו, ללא עזרה מבחוץ, וזה יעשה בשני שלבים, כאשר בשלב הראשון, ברור שתפקיד המנמ"ר לא ייכלל בהגדרות. אף אחד במשרד הפנים לא הסביר את הסיבה לכך ובעצם אפשר להבין. השר כלל לא מתעניין בכך, כשם שהוא לא מתעניין במחדלים אחרים של משרדו, כגון פרויקט תעודת הזהות החכמה, שהחל לפני 11 שנים, ועדיין לא ברור מתי יעלה לאוויר, או פרשת הפריצה למאגרי המידע של מרשם האוכלוסין, שפוענחה רק לאחר חמש שנים, וגם אז הגורם המפענח היה הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים.
שורה תחתונה: ההתייחסות של משרד הפנים אל תפקיד המנמ"ר משקפת את יחסה של הממשלה כולה אל הרשויות המקומיות. במשרד יודעים היטב, כי אין היום אף רשות שיכולה לתפקד ללא מיחשוב, וכי אם תקרה תקלה ברשות מרכזית בארץ, חצי מדינה תהיה על הרגליים. אבל למי אכפת?
הלילה (ה') יזיז כל עם ישראל את מחוגי השעונים שלו שעה אחת קדימה, לטובת שעון הקיץ שייכנס לתוקף בישראל, עד לחגים. אבל ארגונים שמבוססים שרתי אקסצ'יינג' (Exchange) של מיקרוסופט (Microsoft), גילו בתחילת השבוע שאנשי רדמונד החליטו משום מה להקדים את שעון הקיץ בישראל, ושעוני המחשבים שלהם הוזזו קדימה מבלי שאיש ביקש זאת. במקרה זה לא ברור האחריות של מי גדולה יותר – זו של אנשי מיקרוסופט, או זו של אלי ישי, שר הפנים, שהצליח לבלבל את כל העולם בקשר לשעון הקיץ, כך שאפילו מערכות מחשב מתוחכמות וחכמות לא מצליחות לעקוב אחריו (ע"ע קוד אתי למשרד הפנים, בסוף טור זה).
בנוסף, היה זה שבוע שבו התכנסו כמדי שנה מנהלי ספקיות ה-IT והאזינו במתח רב להרצאתו השנתית של ד"ר ג'ימי שוורצקוף, מנכ"ל STKI. במסגרת ההרצאה, הוא מדרג את החברות הפועלות בתחומי הענף השונים – מי לשבט ומי לחסד. קיראו לכך כוכב נולד ממחושב, ריאליטי–IT או בכל שם אחר, אבל על האמת יש להודות: לחזור על אותו מופע במשך 18 שנים ברציפות ולהחזיק במתח כל כך הרבה אנשים וחברות – זו אומנות.
אז מי זכה השנה? אין הרבה הפתעות: מלם–תים ומטריקס עומדות בראש דירוג חברות האינטגרציה, HP ניצבת בראש חברות המיחשוב הכולל, אלה המספקות יחדיו תוכנה, חומרה ושירותים. ד"ר שוורצקוף הוסיף נדבך משלו לאווירה האופטימית משהו שאפפה את האירוע, ופתח בתחזית ורודה מתמיד: היקף שוק ה-IT בישראל יגדל השנה ב-8.9% ל-5.3 מיליארד דולרים. ההשקעות הרבות שנעשו בשנתיים האחרונות, דווקא בשנות המיתון הביאו לכך שהשוק מוערך כיום ב-4.9 מיליארד דולרים, עלייה של 19.9% לעומת 2009. את חלקה הראשון של הרצאתו הקדיש שוורצקוף להיסטוריה ולסקירת התפתחות מהפכת המיחשוב, וקבע כי אנו עומדים בפני מהפכה שניה.
מהפכה אחרת, לא פחות דרמטית, אירעה בישיבת הממשלה בתחילת השבוע, כאשר אושרה הצעתו של ד"ר יובל שטייניץ, שר האוצר להקים משרד מנמ"ר ממשלתי. האישור הגיע לאחר דיונים שנמשכו כשנה. כעת נשואות העיניים לחלק המעשי שבהחלטה: הקמה בפועל של המשרד וכמובן זהות העומד/ת בראשו. בורסת השמות כבר פורחת, עם מועמדים שוועדת האיתור עשויה לפנות אליהם או כאלו שרוצים שיפנו אליהם. והיה עוד מינוי, שגם עליו אפשר לברך: מנמ"רית חדשה למשרד הבריאות, שירה לב עמי תחליף את איתן מלמד הוותיק. העובדה שהיא לא עבדה קודם לכן בשירות הציבורי, לא הפריעה לוועדת האיתור לבחור בה. אפשר גם לנחש שהחליטו למנותה, בין השאר בשל העובדה שחברי ועדת המכרזים הבינו שלחפש כמעט שנה מנמ"ר, זה קצת יותר מדי. גם במשרד שמזוהה עם חוסר ניהול וארגון מינימלי. כעת נאחל ללב עמי הצלחה, כי אין לנו משרד בריאות אחר…
והיו גם השבוע דיווחים על פרויקטים מעניינים. כך, שדרוג תשתיות הליבה בבנק ירושלים והקמת מערכת CRM על ידי טלדור. הפרויקט מהווה עוד ביטוי למגמה של התרחבות ופריצה לשוק של בנקים קטנים, שהרגולטור מעודד אותם להשקיע בטכנולוגיה על מנת לצמוח ולהתחרות בגדולים. בעלי הבנק הפרטי הזה משקיעים עשרות מיליוני שקלים בפרויקטי מיחשוב שונים, ובתוכם כעשרים מיליון שקלים בפרויקט האמור. הם בוודאי מצפים לקבל החזר נאה על ההשקעה. גם בנק אחר, גדול בהרבה – בנק דיסקונט, השקיע סכום של עשרות מיליוני שקלים בהקמת מערכת BI רחבת היקף, כדי לנתח ולהבין טוב יותר את הנתונים הרצים במערכות ה-IT שלו. אורקל (Oracle) תמשיך להרוויח יפה משדרוג בסיס הנתונים מתוצרתה בחברת נמלי ישראל, בפרויקט בהיקף 4.5 מיליוני שקלים. מטריקס ביצעה פרויקט אחסון בנטפים הישראלית, הפועלת ברחבי העולם.
זה גם היה השבוע בו שוב נוכחו כולם לדעת שמיחשוב הענן בדרך לפה. בעיני הספקים הרבים שצבאו על הלובי של מרכז הכנסים אווניו, זה היה ברור, כי הענן הוא חלק מכל ארגון. אך לא כולם דבקו בעמדת הספקים. כך, אבי שלום, מנהל תוכנית ה-EXP בגרטנר (Gartner) המזה"ת, צינן את הרוחות בקובעו, כי הטמעת מיחשוב הענן בארגונים תארך שנים רבות ואין המדובר במשהו של חודשים עד שנה אחת. שלום סיפק את משפט השבוע: "הכלה עדיין לא מוכנה, החתן יואיל לחכות", אמר.
ואי אפשר לסיים את הסקירה בלי עצה טובה למשרד הפנים. הבוקר פורסם מכרז לקבלת הצעה לכתיבת קוד אתי למשרד הפנים והטמעתו בקרב העובדים והמנהלים. מדור זה מבקש לספק כמה טיפים למי שיזכה במכרז: האחד, לקבוע בקוד האתי כי המשרד יתחייב שלא לנהל בעתיד מכרזים כושלים, כמו למשל זה של תעודות הזהות החכמות. השני, המשרד יתחייב שלא למנות לתפקידי הניהול של מכרזים אלה אנשים שכל קשר בינם לבין המכרז הוא מקרי לחלוטין. השלישי, המשרד והעומד בראשו יפסיקו לשגע את הישראלים ואת העולם כולו בקשר לשעון הקיץ ומה שסביבו (ע"ע מיקרוסופט- אקסצ'ייינג', בראש טור זה).
שבוע טוב וקיץ נעים וקריר
בעלי הזיכרון הטוב ודאי זוכרים שכאשר עלה לראשונה הרעיון להנפיק תעודות זהות חכמות לתושבי מדינת ישראל, לפני כ-12 שנה בערך, המניע העיקרי היה דרישת כוחות הביטחון. המטרה היתה למצוא פתרון שיחסום מחבלים שמבקשים להיכנס לישראל כדי לבצע פיגועים. מאז, מנסה מדינת ישראל ליישם את הרעיון – אך ללא הצלחה.
ב-1 בדצמבר 2008 הכריזו שר הפנים דאז – מאיר שטרית, ומנכ"ל HP ישראל – יהושוע בקולה, על חתימת הסכם בנושא בין המדינה לענקית המיחשוב. השניים הדגישו, כי "בתוך שנה תהיה למדינת ישראל תעודת זהות ממוחשבת". 270 מיליון שקלים שילמה המדינה ל-HP במסגרת העסקה, שתוקפה נקבע לחמש שנים. ההנחה היתה אז, שבשנת 2013 כבר יהיו רוב אזרחי המדינה מצוידים בתעודות חכמות, או שלכל הפחות יהיו למדינה את כל האמצעים לספק תעודה שכזו.
במקביל, החלה הממשלה בהליך חקיקה מתאים, כך שהתעודות החכמות יכללו גם אמצעי זיהוי ביומטריים. החזון היה שהתעודה תשמש גם כגורם מאשר לביצוע פעולות רבות, בין היתר מול הממשלה. הימים חלפו, ואפילו תהליך החקיקה – שלכשעצמו היה מייגע – הסתיים. כזכור, המדינה סערה וראש הממשלה, בנימין נתניהו, חרג ממנהגו וקיבל החלטה לפיה אזרחי המדינה לא יחויבו להוסיף לתעודה שלהם שבב ביומטרי – אלא יוכלו לבחור אם לעשות זאת או לא.
אבל גם זה לא עזר לתעודה המיוחלת. HP, ששכרה את שירותיו של מפעל פתקית בקיסריה כקבלן משנה לייצור התעודות, לא הצליחה לייצר במשך חודשים ארוכים ולו תעודה אחת. במשך כמעט שנה עמד המפעל שומם. פניות לקיום ביקור עיתונאים במקום נדחו על הסף על ידי משרד הפנים. או שהיה להם מה להסתיר, או שהם פשוט ביקשו להסתיר את הבושה. העיכובים הוסברו כבירוקרטיים גרידא. בסביבתה של HP נשבע כל מי שהיה קשור לפרויקט, כי החברה ערוכה לייצר את התעודות – כפי שהתחייבה. המעצורים, אם כך, הגיעו מכיוון ירושלים.
בשנה שעברה הוקמה ועדה בין-משרדית שבה היו חברים טל הרמתי – סגן בכיר לחשב והכללי ועוד כמה פקידים עם רצון טוב באמת לחלץ את העגלה הזו מהבוץ. הוועדה פעלה בהרמוניה, כאשר אנשי משרד הפנים הרעיפו שבחים על אנשי משרד האוצר. היה מי שהעז לנבא (כנראה שאדם באמת אמיץ) שבינואר 2011 תהיה לנו תעודת זהות חכמה ראשונה. המפעל בקיסריה, שבתחילה קיבל אישור לייצר את ה"גלמים" שהם הבסיס של התעודות, קיבל סוף-סוף אישור ללכת עד הסוף ולייצר את התעודות הסופיות, שיכללו גם את המתקן לשבב שבעזרתו יוכלו אזרחים לבצע את הזיהוי הביומטרי, אם יחפצו בכך. אבל, מה לעשות, ייצור תעודות זהות אינו מעשה קסם; כעת מדווחים מקורות המקורבים למפעל הייצור בקיסריה, כי הסיכוי שתעודות ראשונות תהיינה מוכנות בינואר 2011 שואף לאפס. בחדרי חדרים כבר מדברים על תאריך ריאלי חדש, יוני 2011.
פרשת תעודות הזהות החכמות היא אחת השערוריות הגדולות ביותר בתולדות המכרזים הציבוריים. השרים שהיו אחראים על המכרז המקורי כבר מזמן לא יושבים במשרדים המתאימים. את שר הפנים הנוכחי, אלי ישי, ממש לא מעניין עם איזה תעודת זהות אנחנו נסתובב. עם זאת, בהחלט מעניין אותו שהכספים שמיועדים לקהל הבוחרים שלו יגיעו במועד. אפרופו השר ישי, אותן עמותות חרדיות שהזכרנו בהתחלה – אלו שזייפו את תעודות הזהות, השתמשו במידע ממרשם האוכלוסין – אותו מרשם שבאחריות שר הפנים. עם זאת, לא שמענו שהשר הביע זעזוע, הקים ועדת בדיקה או קרא אליו לסדר את הממונים. הרי במדינתנו הקטנה מתרגלים בסוף לכל דבר – רע או טוב. כך, למשל, מתרגלים לכך שבמשך יותר מעשור לא מצליחים לייצר פה תעודה חכמה. מתרגלים גם לכך שהמידע ממרשם התושבים זמין כמעט לכל אחד ולכך שתעודות הזהות החכמות יירשמו בספרי ההיסטוריה כתעודת עניות לכולנו.
אותן עמותות חרדיות שהזכרנו בהתחלה – אלו שזייפו את תעודות הזהות, השתמשו במידע ממרשם האוכלוסין – אותו מרשם שבאחריות שר הפנים. עם זאת, לא שמענו שהשר הביע זעזוע, הקים ועדת בדיקה או קרא אליו לסדר את הממונים
המכרז של לשכת הפרסום הממשלתית לביצוע סקר לאומי בנושא חוק הביומטריה http://www.pc.co.il/?p=36324הוא חסר תקדים – לפחות על פי זיכרונם של "זקני השבט" במיחשוב הממשלתי. בכלל, הממשלה ממעטת מאוד לשאול את דעתם של אזרחיה על חוקים – ובוודאי אחרי שהם עברו בכנסת. מטרת הסקר, כך נאמר לנו, היא להכין את הקרקע לקראת קמפיין הסברתי ענק שיערוך משרד הפנים, על מנת לשכנע את האזרחים שכדאי להם להוסיף שבב ביומטרי לתעודות הזהות שלהם.
החוק, כידוע, עבר בתום מאבק משפטי וציבורי רווי יצרים. הוא כולל פשרה אחת עיקרית, לפיה החוק לא יחייב את האזרחים להוסיף שבב ביומטרי, אלא רק אם ירצו בכך. על כן, כדי לשכנע את האזרחים, צריך קמפיין שיסביר במה המדובר. קמפיין כזה עולה הרבה כסף. כדי לסבר את האוזן, קמפיין דומה שערך ממשל זמין עלה כשלושה מיליון שקלים. בטרם הולכים לשפוך את הכסף הזה, מבקש משרד הפנים לברר מה חושב הציבור על החוק.
התומכים בחוק, בראשות ח"כ מאיר שטרית - שיזם אותו, משוכנעים שההיענות תהיה גדולה. הציבור, כך אומרים התומכים, בוגר מספיק ויודע מה קורה בעולם, ועל כן מבין את המשמעויות של הוספות שבב ביומטרי. המתנגדים סבורים שרוב הציבור חרד לפרטיות שלו ולא יתנדב מרצונו החופשי מידע לאח הגדול.
יש לציין, כי החוק אינו לגמרי וולנטרי. על פי מה שידוע כעת, החל ממועד מסוים, אזרחים שעומדים לקבל פעם ראשונה תעודות זהות יוכלו לקבל רק תעודות עם שבב ביומטרי. נקודה זו היוותה גם את אחד מסלעי המחלוקת בנוגע לחוק. המתנגדים טוענים, כי לילד בן 16 עדיין אין שיקול דעת עצמאי מפותח דיו כדי לקבל החלטה מחייבת וגורלית כל כך, ולכן יש לתת להוריו להחליט בשבילו.
ההערכות הרשמיות של משרד הפנים קובעות (למרות שלא ברור על סמך מה) שחלוקת התעודות תיארך חמש שנים. אבל חמש שנים ממתי? המכרז לתעודות זהות חכמות אמנם יצא לדרך כבר לפני כמה שנים, אך המצב הנוכחי הוא שאיש לא יודע בוודאות מתי תונפק התעודה הראשונה. רוב הרכיבים וגורמי התהליכים שאמורים להניע את הפרויקט כבר מוכנים ובמשרד האוצר יש ועדת תיאום בראשות טל הרמתי – סגן בכיר לחשב הכללי, שאמורה להגביר את התיאום בין משרדי הפנים, האוצר וגורמי הביטחון כדי שיניעו את הפרויקט לכלל ביצוע.
במקביל, ממתינים לפסיקתו של השופט יורם נועם בערעור שהגישה קומדע נגד HP בנוגע למכרז היישום של המערכות הביומטריות. אם עד תחילת השבוע הבא לא יפסוק השופט, ימתין התיק לפחות עד אחרי החגים, כאשר בתי המשפט ישובו מהפגרה. אגב, לא נכון יהיה לבוא בטענות לשופט במקרה זה. "מה אתם רוצים ממני", ודאי חושב לעצמו השופט, שאפילו קיבל לפני זמן מה מכתב מהשלטונות שמבקש ממנו להזדרז. הוא בוודאי שם לב שמשרד הפנים, שהגדיר את התביעה הזו כדחופה ביותר, לא דאג להזדרז בעצמו לתת תשובות לבית המשפט ואת התשובה האחרונה הגיש באיחור של חודשים. בכל מקרה גם אם הפסיקה תתקבל לפני הפגרה, עדיין תידרש כמעט שנה לתפעול וליישום, לשינוי חקיקה בכנסת שתאפשר הקמת מאגר ביומטרי ארצי נפרד לתעודות זהות (שלא יהיה קשור למאגר הביומטרי הלאומי) ועוד לא דיברנו על תחילת הייצור בפועל של התעודה. בקיצור: מדובר על תהליך שיתחיל במקרה הטוב – רק בעוד שנה. עם זאת, כשמגלים שהסקר יצא לדרך במקרה הטוב רק ברבעון האחרון של 2010, אפשר להניח ששנה היא מועד קצת אופטימי.
הגיוני הוא שטובי הרעיונאים במדינה שוקדים בימים אלה על דרך מקורית למכור לציבור את האח הגדול הביומטרי. המציאות היא שכיום חלקים גדולים בציבור כלל לא מכירים את הנושא. על כן, סקרים וקמפיינים עלולים להעיר דובים משנתם ולהפחיד את האזרחים יותר מאשר לעודד אותם לרוץ למשרד הפנים ולספק את טביעת האצבע או צילום הפנים שלהם. דרוש פה קמפיין מנצח עם תעמולה רועשת, שימנע את תסריט הבלהות של משרד הפנים: כמיליון וחצי התעודות שיונפקו בשלב ראשון – ישכבו כאבן שאין לה הופכין.
השורה התחתונה: כדי להכין את העם לקראת המהפך הביומטרי, פונה הממשלה לעזרת הסוקרים וחברות המחקר – שיבדקו את הלך הרוח שלנו בנושא. כך, נראה שמינה צמח היא שתקבע האם העם החליט ביומטרי או לא.