פוסטים בתגיות: ‘משרד הבריאות’
הלילה (ה') יזיז כל עם ישראל את מחוגי השעונים שלו שעה אחת קדימה, לטובת שעון הקיץ שייכנס לתוקף בישראל, עד לחגים. אבל ארגונים שמבוססים שרתי אקסצ'יינג' (Exchange) של מיקרוסופט (Microsoft), גילו בתחילת השבוע שאנשי רדמונד החליטו משום מה להקדים את שעון הקיץ בישראל, ושעוני המחשבים שלהם הוזזו קדימה מבלי שאיש ביקש זאת. במקרה זה לא ברור האחריות של מי גדולה יותר – זו של אנשי מיקרוסופט, או זו של אלי ישי, שר הפנים, שהצליח לבלבל את כל העולם בקשר לשעון הקיץ, כך שאפילו מערכות מחשב מתוחכמות וחכמות לא מצליחות לעקוב אחריו (ע"ע קוד אתי למשרד הפנים, בסוף טור זה).
בנוסף, היה זה שבוע שבו התכנסו כמדי שנה מנהלי ספקיות ה-IT והאזינו במתח רב להרצאתו השנתית של ד"ר ג'ימי שוורצקוף, מנכ"ל STKI. במסגרת ההרצאה, הוא מדרג את החברות הפועלות בתחומי הענף השונים – מי לשבט ומי לחסד. קיראו לכך כוכב נולד ממחושב, ריאליטי–IT או בכל שם אחר, אבל על האמת יש להודות: לחזור על אותו מופע במשך 18 שנים ברציפות ולהחזיק במתח כל כך הרבה אנשים וחברות – זו אומנות.
אז מי זכה השנה? אין הרבה הפתעות: מלם–תים ומטריקס עומדות בראש דירוג חברות האינטגרציה, HP ניצבת בראש חברות המיחשוב הכולל, אלה המספקות יחדיו תוכנה, חומרה ושירותים. ד"ר שוורצקוף הוסיף נדבך משלו לאווירה האופטימית משהו שאפפה את האירוע, ופתח בתחזית ורודה מתמיד: היקף שוק ה-IT בישראל יגדל השנה ב-8.9% ל-5.3 מיליארד דולרים. ההשקעות הרבות שנעשו בשנתיים האחרונות, דווקא בשנות המיתון הביאו לכך שהשוק מוערך כיום ב-4.9 מיליארד דולרים, עלייה של 19.9% לעומת 2009. את חלקה הראשון של הרצאתו הקדיש שוורצקוף להיסטוריה ולסקירת התפתחות מהפכת המיחשוב, וקבע כי אנו עומדים בפני מהפכה שניה.
מהפכה אחרת, לא פחות דרמטית, אירעה בישיבת הממשלה בתחילת השבוע, כאשר אושרה הצעתו של ד"ר יובל שטייניץ, שר האוצר להקים משרד מנמ"ר ממשלתי. האישור הגיע לאחר דיונים שנמשכו כשנה. כעת נשואות העיניים לחלק המעשי שבהחלטה: הקמה בפועל של המשרד וכמובן זהות העומד/ת בראשו. בורסת השמות כבר פורחת, עם מועמדים שוועדת האיתור עשויה לפנות אליהם או כאלו שרוצים שיפנו אליהם. והיה עוד מינוי, שגם עליו אפשר לברך: מנמ"רית חדשה למשרד הבריאות, שירה לב עמי תחליף את איתן מלמד הוותיק. העובדה שהיא לא עבדה קודם לכן בשירות הציבורי, לא הפריעה לוועדת האיתור לבחור בה. אפשר גם לנחש שהחליטו למנותה, בין השאר בשל העובדה שחברי ועדת המכרזים הבינו שלחפש כמעט שנה מנמ"ר, זה קצת יותר מדי. גם במשרד שמזוהה עם חוסר ניהול וארגון מינימלי. כעת נאחל ללב עמי הצלחה, כי אין לנו משרד בריאות אחר…
והיו גם השבוע דיווחים על פרויקטים מעניינים. כך, שדרוג תשתיות הליבה בבנק ירושלים והקמת מערכת CRM על ידי טלדור. הפרויקט מהווה עוד ביטוי למגמה של התרחבות ופריצה לשוק של בנקים קטנים, שהרגולטור מעודד אותם להשקיע בטכנולוגיה על מנת לצמוח ולהתחרות בגדולים. בעלי הבנק הפרטי הזה משקיעים עשרות מיליוני שקלים בפרויקטי מיחשוב שונים, ובתוכם כעשרים מיליון שקלים בפרויקט האמור. הם בוודאי מצפים לקבל החזר נאה על ההשקעה. גם בנק אחר, גדול בהרבה – בנק דיסקונט, השקיע סכום של עשרות מיליוני שקלים בהקמת מערכת BI רחבת היקף, כדי לנתח ולהבין טוב יותר את הנתונים הרצים במערכות ה-IT שלו. אורקל (Oracle) תמשיך להרוויח יפה משדרוג בסיס הנתונים מתוצרתה בחברת נמלי ישראל, בפרויקט בהיקף 4.5 מיליוני שקלים. מטריקס ביצעה פרויקט אחסון בנטפים הישראלית, הפועלת ברחבי העולם.
זה גם היה השבוע בו שוב נוכחו כולם לדעת שמיחשוב הענן בדרך לפה. בעיני הספקים הרבים שצבאו על הלובי של מרכז הכנסים אווניו, זה היה ברור, כי הענן הוא חלק מכל ארגון. אך לא כולם דבקו בעמדת הספקים. כך, אבי שלום, מנהל תוכנית ה-EXP בגרטנר (Gartner) המזה"ת, צינן את הרוחות בקובעו, כי הטמעת מיחשוב הענן בארגונים תארך שנים רבות ואין המדובר במשהו של חודשים עד שנה אחת. שלום סיפק את משפט השבוע: "הכלה עדיין לא מוכנה, החתן יואיל לחכות", אמר.
ואי אפשר לסיים את הסקירה בלי עצה טובה למשרד הפנים. הבוקר פורסם מכרז לקבלת הצעה לכתיבת קוד אתי למשרד הפנים והטמעתו בקרב העובדים והמנהלים. מדור זה מבקש לספק כמה טיפים למי שיזכה במכרז: האחד, לקבוע בקוד האתי כי המשרד יתחייב שלא לנהל בעתיד מכרזים כושלים, כמו למשל זה של תעודות הזהות החכמות. השני, המשרד יתחייב שלא למנות לתפקידי הניהול של מכרזים אלה אנשים שכל קשר בינם לבין המכרז הוא מקרי לחלוטין. השלישי, המשרד והעומד בראשו יפסיקו לשגע את הישראלים ואת העולם כולו בקשר לשעון הקיץ ומה שסביבו (ע"ע מיקרוסופט- אקסצ'ייינג', בראש טור זה).
שבוע טוב וקיץ נעים וקריר
היתה זו שנה בה המנמ"רים יכלו לחייך אל הבוסים שלהם, ולהראות להם ש-ROI זה לא רק מנטרה כדי לקבל עוד תקציב, אלא משהו שקורה באמת. בכלל, המנמ"רים שמעו השנה, יותר מפעם אחת, כי הם זכו לעבוד ולנהל ארגוני IT בתקופה מעניינת למדי של ענף ה-ICT, תקופה שבה הכל עומד להשתנות.
האנליסטים מאוחדים בדעתם, כי שנת 2011 תהיה ראשיתו של עשור, בו תפקידו של המנמ"ר, המשימות שיוטלו עליו והאתגרים שהוא יעסוק בהם – יהיו שונים. יהיה זה עולם שבו הוא יצטרך להתרגל לעובדה שחלק מהמידע כבר אינו בשליטתו, וכך גם יהיה בעתיד. רבים מהמנמ"רים לא יודו בכך, אבל המציאות הזו חזקה מהם. בתוך כל המהפכה הזו תשתלבנה הרשתות החברתיות, שנתפסות כיום כשטח מחוץ לתחום הארגוני. וכמובן, אי אפשר בלי שיגעון הטלפונים החכמים.
ענף ה-ICT משרת בהיקף לא מבוטל את המגזר הציבורי והממשלה. שנת 2010 הייתה השנה שבה סוף סוף הסתיים המכרז הגדול של בתי התוכנה. למען הדיוק, הוא הסתיים על הנייר, כי עדיין יש כמה חסמים שמעכבים את הוצאתו לפועל. אבל ההיערכות בקרב המשרדים היא בעיצומה. הטענה העיקרית שטענו נגד המכרז, הייתה העובדה שהוא יגרום להורדת הרמה של כוח האדם שעובד בתחום המיחשוב בממשלה. זאת, בעקבות פתיחת השוק לשחקנים חדשים והורדה דרסטית של תעריפים. בבתי המשפט עדיין תלויים ועומדים כמה תביעות נגד המכרז, שאיש אינו יודע מהן יהיה בסופן של ההתדיינויות המשפטיות.
במידה רבה, הממשלה הימרה פה, ומי שראוי להערכה הוא טל הרמתי, סגן בכיר לחשב הכללי, בשל הסיכון הרב שלקח על עצמו. שכן אם המכרז ייכשל בסופו של דבר, וכל התחזיות השחורות תתגשמנה, אין ספק מי ישלם את המחיר. אבל אם הדברים יתנהלו אחרת, אני מכיר יותר משני אנשים שיצטרכו לאכול את הכובע.
הממשלה לא הצליחה השנה לעמוד ביעד של הגדלת היקף המכרזים שהיא מוציאה לשוק, ואשר מהווה מקור פעילות חשוב לענף. הסיבה היא התארכות ההחלטה לגבי מכרז בתי התוכנה, העיכובים בבתי המשפט וגם סכסוך העבודה ב-11 משרדי ממשלה, שעצר את המשך פרויקט המרכב"ה. התקווה היא שהודעתו של הרמתי, כי 2011 ו-2012 יהיו השנים בהן תושלם המלאכה. כך, הדבר יביא גם לגידול בהיקף המכרזים הנוספים שהממשלה תוציא לשוק, לצד הגעתה, סוף סוף, של המרכב"ה אל תחנתה הסופית.
גם ב-2010 הממשלה לא הצליחה לסיים את פרויקט תעודת הזהות החכמה. זהו אחד המכרזים הכושלים ביותר שהיו בתולדות המיחשוב הממשלתי. שני ראשי ממשלות, שלושה שרי פנים וכמה וכמה מנכ"לים הפריחו לחלל האוויר תאריכי יעד להנפקת התעודה הראשונה. כרגע מדברים על 2011, אבל גם זה לא סופי. אמנם קווי הייצור בקיסריה כבר עובדים, יש תקציב להקמת גורם מאשר ממשלתי, אבל אף אחד לא יכול להבטיח שכאשר התעודות תהיינה מוכנות – עם ישראל יסתער עליהן. הויכוח הנוקב שהיה סביב פרשת החוק הביומטרי, אותו הוביל ח"כ מאיר שטרית, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה – השאיר הרבה מאוד דיסאינפורמציה בקרב רבים בציבור. גם ההודעות, כי המאגר הביומטרי שיוקם במשרד הפנים לצורך הנפקת התעודות, לא קשור כלל לחוק הביומטרי – לא הצליחו לשכנע. בתוכנית העבודה של הממשלה יש תקציב לקמפיין ענק, שיעשה לנו קצת סדר בראש.
אין מזור למזו"ר
ובמערכת הבריאות? שם הכל כרגיל. כלומר, פרויקט המיחשוב המרכזי מזו"ר תקוע, יש לו תקציב "צבוע" מראש בהיקף של רבע מיליארד שקלים, אבל אם וכאשר יקרה נס משמיים, ומישהו במשרד יתחיל להניע את הפרויקט, הוא עלול לגלות שהתקציב עבר דיאטה רצינית. ידיים אלמוניות שיחקו בסעיפי התקציב הזה לטובת פרויקטי מיחשוב כושלים אחרים, כגון פרויקט נמ"ר שלא נגמר לעולם, או כל מיני פרויקטים ששייכים בכלל למרכב"ה, חשובים לכשעצמם.
האם מישהו שמע על החוק האוסר העברת סעיפים בין התקציבים של המשרדים? נראה שלא כך הדבר במשרד הבריאות. המשרד לא מכחיש, כמו גם האוצר, אבל טוענים שמדובר ב-"כמה מיליונים בודדים". לא צריך להאמין לאף אחד, צריך פשוט לפתוח את ספרי התקציב ולראות. הכל שקוף.
במערכת החינוך, ממתינים לתוצאות אחד המכרזים המהפכניים שהמשרד הוציא: מכרז למיחשוב מחדש של כל בתי הספר על בסיס מיחשוב ענן. מועד המכרז כבר נדחה כמה פעמים, אבל כאשר הוא ייצא לפועל, הוא יהיה אחד המכרזים היותר חשובים שהיו עד כה. בתקציב המדינה שאושר אתמול (ד'), נכללו סכומים לא מבוטלים לתיקשוב מערכת החינוך. יש הרבה תקוות, הרבה הבטחות, אבל מבחן התוצאה הוא שיוכיח האם הכספים האלו נוצלו כהלכה.
בשבוע הבא יתכנסו ראשי איגוד תעשיית האלקטרוניקה והתוכנה לכנס השנתי שלהם. לאוזני השרים בנימין (פואד) בן אליעזר, ד"ר יובל שטייניץ ונגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, הם יאמרו שהסיפורים על תעשיית ההיי-טק שמהווה את הקטר של המדינה קרובים להיות אגדה יפה, שאינה תואמת את המציאות. אלא אם כן הם, השרים, ישנסו מותניים ויבצעו שורה של פעולות שמטרתן לסייע לענף היי-טק כמו גם למדינה כולה. ישראל, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בסוף 2010 היא מאכלסת 7.7 מיליון תושבים. קריסה, חלילה, של ענף ההיי-טק, היצואן מספר אחת של ישראל, עלולה לפגוע בחלק גדול מאותה אוכלוסיה.
גם ב-2010 הממשלה לא הצליחה לסיים את פרויקט תעודת הזהות החכמה. זהו אחד המכרזים הכושלים ביותר שהיו בתולדות המיחשוב הממשלתי. שני ראשי ממשלות, שלושה שרי פנים וכמה וכמה מנכ"לים הפריחו לחלל האוויר תאריכי יעד להנפקת התעודה הראשונה. כרגע מדברים על 2011, אבל גם זה לא סופי.
דו"ח מבקר המדינה 60-ב' כלל שלושה פרקים שונים הקשורים למיחשוב ולמערכות מידע במשרדי הממשלה השונים. המבקר, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, טיפל הפעם במשרד הבריאות, מערכת בתי המשפט ובמשרד החינוך.
חלקו של הדו"ח העוסק בפרויקט נמ"ר במשרד הבריאות הפתיע לא מעט מהמקורבים לפרויקט – לא בגלל עצם פרסומו, אלא דווקא האופי הרך יחסית של הביקורת. למרבה הצער, העוסקים בפרויקט יודעים שהמציאות היא הרבה יותר עגומה ממה שהציג אותה המבקר.
הידיעה כי מבקר המדינה החל לאסוף חומרים על פרויקט נמ"ר פורסמה לראשונה באנשים ומחשבים כבר ב-2008. בשל העומס שעל משרדו, החליט המבקר שלא לכלול את הסעיפים על נמ"ר בדו"ח שמתייחס ל-2008 ודחה אותו לזה הנוכחי, שעוסק ב-2009. המציאות, בינתיים, רק הלכה ונעשתה חמורה יותר.
פרויקט נמ"ר (ר"ת ניהול מרכזיים רפואיים) החל לו אי שם בשנת 1994, ואמור היה להוות את תשתית ה-ERP העתידית של כל בתי החולים שמגלם פרויקט מזו"ר – צרה צרורה בפני עצמה. לפי המבקר, עד דצמבר 2000 אמורה היתה מערכת נמ"ר לפעול ב-11 בתי חולים – מה שלא קרה. מאז נעשו בפרויקט שינויים רבים ומשונים
התוצאה היא שנכון לשנת 2010, בית החולים הגדול ביותר, שיבא תל השומר, עדיין לא הטמיע את נמ"ר ולא נראה שבכוונתו לעשות זאת. הסיבה הרשמית, היא טענות על חוסר תאימות של המערכת לצורכי בית החולים. בפועל, מדובר במניעים אישיים הרבה יותר, או במילים אחרות: היריבות רבת השנים בין מנהל בית חולים תל השומר – פרופסור זאב רוטשטיין, ומנהל בית חולים איכילוב – פרופסור גבי ברבש, שהוא גם יו"ר פרויקט נמ"ר. זאת ועוד, המבקר לא הדגיש את העובדה שארבעה מודולים עיקריים של המערכת טרם יושמו בבתי חולים בישראל שהטמיעו אותה.
המבקר כותב, כי בשל הזמן הרב שחלף מאז אושר תקציב הפרויקט, החריגות הסתכמו ב-87 מיליון שקלים. בפועל, החריגות גדולות הרבה יותר, ובמערכת הבריאות נשמעות הערכות על 160 מיליון שקלים. חריגה בתקציב היא עניין יחסי – חריגה לעומת מה? המבקר בחר ללכת לפי בית שמאי, והחליט להשוות את החריגה לעדכון האחרון של התקציב. אולם, כאשר בודקים פרויקט, נוטים להשוות את העלות הנוכחית שלו לזו שנקבעה בהתחלה, קרי בשנת 1994.
המבקר מתייחס בדו"ח גם לאי הסדרים בבחירת ספקים, קרי לדילוג על שלב המכרזים הנדרשים. זאת, למרות שהפרויקט עבר שינויי תכולה מספר פעמים מאז שהחל, ועל פי נהלי החשב הכללי, כל שינוי מחייב מכרז. הפעם האחרונה שנערך מכרז בנושא היתה ב-2007, וגם הוא, כך נראה, לא בדיוק תאם את הנהלים
מיחשוב היכלי הצדק. לפני כשלושה חודשים כינס השופט משה גל, מנהל בתי המשפט, מסיבת עיתונאים חגיגית כדי לציין את הצלחתו של פרויקט מיחשוב בתי המשפט, נט-המשפט. בפועל, מדובר בעוד מגה-פרויקט שברמה הטכנולוגית הוא כנראה לא רע, אך המפגש שלו עם המשתמשים קצת בעייתי. המבקר כותב בדו"ח, כי המערכת סובלת מאי-יציבות, מהירות תגובה איטית ואמינות נמוכה, שהביאו לחוסר שביעות רצון בקרב המשתמשים. נדמה ששוב לא הטכנולוגיה אשמה, אלא חוסר היכולת של המתכננים שלה לספק ללקוח הסופי את חוויית המשתמש לה ציפו.
העסקה בלתי חינוכית. מבקר המדינה מתייחס בדו"ח שלו גם למערכות התיקשוב והמיחשוב במשרד החינוך. מעבר להערות על נהלי מפת"ח שלא יושמו, מתייחס המבקר לבעיה אקוטית שהדיה נשמעו בחוזקה בתחילת השובע, בעקבות פרסום תוצאות מכרז בתי התוכנה של החשכ"ל. המבקר גורס, כי 85% מעובדי מינהל התיקשוב הם עובדי קבלן. על פי בדיקתו, המדינה לא רק שלא חסכה כסף בהעסקתם – אלא שעלותם גבוהה בהרבה מעלותו של עובד בכיר במינהל. כל מי שמכיר את שיטת ה-"קוסט-פלוס" מבין על מה מדבר המבקר. אם למישהו עוד היה ספק עד כמה השיטה הזו מלאה חורים ובעיות, בא הפרק הזה בדו"ח ומספק הוכחה נוספת.
ש לקוות, כי הלקחים שצריכים להיות מופקים אכן יופקו, כי דווקא עתה מצוי המשרד בתקופת זינוק בכל הקשור ליוזמות בתחום המיחשוב. דוגמה מצוינת לכך היא מכרז מיחשוב הענן הענק, עליו דיווחנו לראשונה בשבוע שעבר.
השורה התחתונה: מבקר המדינה מצא ליקויים בשני פרויקטי מיחשוב גדולים, שמהווים סימפטום לבעיה קשה: פרויקטי IT ממשלתיים לעולם לא יסתיימו בזמן, תמיד יחרגו מהתקציב ובדרך יסבלו מחריגות, דילוג על מכרזים וסימפטומים נוספים של העדר שקיפות חולני. לפני כחודשיים הוגש לטל הרמתי, סגן בכיר לחשב הכללי, דו"ח מפורט מפורום המנמ"רים של הממשלה, שעסק בין היתר בהמלצות לשיפור רמת התפקוד של פרויקטי מיחשוב בממשלה. פרויקטי נמ"ר ונט-המשפט יכולים להוות Case Study קלאסי לאיך לא מנהלים מגה-פרויקט בשירות הציבורי.