פוסטים בתגיות: ‘מנמ"ר’
מאחורי כל ההתקדמות הטכנולוגית הזו, שמתורגמת לשירות טוב יותר לאזרחים, עומדים מנמ"רים ברשויות, המנהלים צוותים לא קטנים ואחראים על תקציבי מיחשוב של עשרות מיליוני שקלים.
כל המידע הזה כנראה לא מספיק משכנע עבור שר הפנים, אלי ישי, ואנשי משרדו. ממכתב ששיגר השבוע ראש עיריית אריאל, רון נחמן, המשמש כיו"ר ועדת המיחשוב בשלטון המקומי עולה, כי עד היום לא קיים במשרד הפנים תקן רשמי המגדיר את תפקידו של המנמ"ר בעירייה. פשוט אין. זאת למרות שבפועל מועסקים בתפקיד זה, ובתפקידים הקשורים לאגפי מערכות המידע בעיריות, מאות עובדים. בחלק מהרשויות הגיעו המנמ"רים לתפקידי ניהול בכירים, אבל בפועל אין להם שום הגדרה רשמית ומשרד הפנים פשוט לא מכיר בהם. אגב, הפעם האחרונה שמשרד הפנים עדכן את קובץ התפקידים הייתה ב-1992.
לא מדובר בעניין סמנטי בלבד או בהליך בירוקרטי. תפקיד שאינו מוגדר על ידי משרד הפנים, (יש לציין כי לא רק מנהלי מיחשוב לא קיימים בקובץ התפקידים), מותיר יותר מדי אופציות עבור ראשי הערים. ברצותו יכול להחליט ראש עיר שתפקיד המנמ"ר ממש לא חשוב, ואת השכר שהוא משלם לו הוא יקצה לטובת פרויקטים אחרים, כגון נטיעת גנים, בניית כיכרות וכו'. הרי כולם יודעים שפארק ירוק מצטלם טוב יותר מחוות שרתים חדשה שהעירייה רוכשת לצורך עבודתה.
אבל גם זה לא מספיק חמור. בהעדר הגדרת תפקיד למנמ"ר, אין לרשות המקומית ולראש העיר שום כלים לבדיקת הכישורים של מנמ"ר בעת שמגייסים אותו ואת הכפופים לו. הדבר קריטי במיוחד במכרזים פומביים שהרשויות מחויבות לערוך, הכוללים את התנאים אותם חייב המועמד למלא. כיום, חלק מהרשויות מתייעצות עם אנשי מקצוע, ביניהם ד"ר עדי קפליוק, יו"ר פורום המנמ"רים ברשויות ומנמ"ר עיריית גבעתיים. אבל חוות הדעת של קפליוק, כמו של מומחים אחרים, אינן יכולות להחליף את ספר התפקידים הרשמי שהממשלה, באמצעות משרד הפנים, צריכה לחבר. יש בכך פגיעה קשה ברמה המקצועית של אלו שמתקבלים לתפקיד, כאשר אין סף מינימאלי של השכלה וכישורים הנדרשים לתפקיד, כפי שמקובל למשל בתפקידי מנמ"רים בממשלה, בהתאם להוראות נציבות שירות המדינה.
כבר למדנו יותר מפעם אחת שכאשר אין סרגל אחד בשירות הציבורי שכולם מתיישרים על פיו – זה מקור לאלף בעיות, שלא לדבר על העדר שקיפות. ראשי ערים הם פוליטיקאים, וכאשר יש פרצה הם יודעים לנצל אותה טוב מאוד.
ב-2005, כך למדנו ממכתבו של רון נחמן, שכר משרד הפנים את שירותיה של חברת ייעוץ ארגוני. אנשי החברה ישבו במשך חודשים ארוכים עם אנשי השלטון המקומי ופורום המנמ"רים ברשויות, וכתבו המלצות מפורטות לגבי תיאור התפקידים ברשויות המקומיות. אנשי משרד הפנים גילו התלהבות רבה, והעבודה כמעט הגיעה לסיומה. עד שיום אחד, ללא שום התרעה מוקדמת, החליט מי שהחליט במשרד הפנים להפסיק את ההתקשרות עם אותה חברה. למה? ככה.
לתדהמתם של אנשי השלטון המקומי, במשרד הפנים אמרו לרון נחמן, כי המשרד החליט לנסח את הגדרת התפקידים בעצמו, ללא עזרה מבחוץ, וזה יעשה בשני שלבים, כאשר בשלב הראשון, ברור שתפקיד המנמ"ר לא ייכלל בהגדרות. אף אחד במשרד הפנים לא הסביר את הסיבה לכך ובעצם אפשר להבין. השר כלל לא מתעניין בכך, כשם שהוא לא מתעניין במחדלים אחרים של משרדו, כגון פרויקט תעודת הזהות החכמה, שהחל לפני 11 שנים, ועדיין לא ברור מתי יעלה לאוויר, או פרשת הפריצה למאגרי המידע של מרשם האוכלוסין, שפוענחה רק לאחר חמש שנים, וגם אז הגורם המפענח היה הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים.
שורה תחתונה: ההתייחסות של משרד הפנים אל תפקיד המנמ"ר משקפת את יחסה של הממשלה כולה אל הרשויות המקומיות. במשרד יודעים היטב, כי אין היום אף רשות שיכולה לתפקד ללא מיחשוב, וכי אם תקרה תקלה ברשות מרכזית בארץ, חצי מדינה תהיה על הרגליים. אבל למי אכפת?
מקצוע מערכות המידע עבר בשני העשורים האחרונים תהפוכות רבות, הן מבחינת הפונקציות שאותו ממלא המנמ"ר בארגון והן בהשכלה הנדרשת ממנו. רבים מהדור הראשון של מנהלי מערכות מידע הגיעו מיחידות המיחשוב הצה"ליות, וממר"ם בראשן. הם שילבו את הידע שלהם עם תואר אקדמי באחת האקדמיות, מתחום מדעי ההנדסה, או מדעי המחשב.
עם השנים, כאשר תפקידו של המנמ"ר הפך להיות מרכזי יותר ויותר בארגון, לצד כניסת דור חדש של מנהלי מערכות מידע, בלט הצורך במענה אקדמי לצרכים המיוחדים של תפקיד המנמ"ר. בשנים האחרונות התגבשה התובנה שכדי לענות לצורכי התעשיה בעשורים הבאים, יש צורך בהקמת מסלול לימודים ייחודי שיעניק תואר אקדמי רשמי למקצוע המנמ"ר.
אחד המוסדות שהחליט לטפל בנושא הזה הוא המכללה האקדמית תל אביב יפו. זו הוקמה בשנת 1994 ביוזמה משותפת של אוניברסיטת תל אביב, עיריית תל אביב והמועצה להשכלה גבוהה. במכללה לומדים כ-3,000 סטודנטים והיא מקיימת בתחומיה, בין היתר, לימודים לתואר ראשון ושני במדעי המחשב. בשנתיים האחרונות החלה המכללה להפעיל מסלול חדש – תוכנית לתואר ראשון במערכות מידע. החל משנת הלימודים הבאה יעמוד בראש התוכנית ד"ר ישע סיון, מומחה לממשק שבין טכנולוגיות המידע לבין אנשים.
xיון עשה את עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת הרווארד, בנושא תקנים המקשרים בין עולמות העסקים, הטכנולוגיה והידע. סיון לימד בעבר בהרווארד, בטכניון, באוניברסיטאות תל אביב ובר אילן, ובשנים האחרונות התמחה בעולמות הווירטואליים, דוגמת סקנד לייף, ואף חיבר ספר, "העולם הבא, מדריך למשתמש, סקנד לייף כמבוא למטא-וורס". בין לבין הוא שולח את ידו גם בפעילות בתעשיה, הוא ניהל חברת תוכנה והקים קרן הון סיכון. ד"ר סיון, שיחל רשמית את תפקידו באוקטובר, שוחח עם אנשים ומחשבים על מקצוע המנמ"ר הנוכחי והעתידי, ועל תוכנית הלימודים החדשה.
כיצד אתה מגדיר את תחום מערכות המידע ואת תפקיד המנמ"ר?
"תחום מערכות מידע עוסק בקשר בין מערכות המידע לבין משתמשים וארגונים. ארגונים קטנים וגדולים, מקומיים ורב-לאומיים, במגזר הפרטי והציבורי, מעסיקים אנשי מערכות מידע ברמות שונות. עם הצמיחה בשימוש, מתעדכן גם התפקיד של אנשי מערכות מידע – מן הקלאסי אל המודרני. התפקיד הקלאסי הוא של ניהול התשתית של הארגון: משכורות, מלאי, כוח אדם, וכו' התפקיד הנוכחי הוא של ניהול התפעול והמוצרים של הארגון, כגון שרשרת הספקים (SCM), הלקוחות (CRM), השיווק (למשל באינטרנט), וניהול הקשר הפנימי (מערכות תקשורת, סקייפ, שיתוף ידע, וכו').
התפקיד המודרני של מערכות מידע מטפל בהיבטים נוספים, דוגמת טכנולוגיות כגון אינטרנט, תקשורת ניידת, ומיחשוב ענן. כדי להבין את משמעות התפקיד, ניתן להסתכל על תעשיות שלמות שהשתנו בזכות מערכות מידע: תעשיית המוסיקה, העיתונות, הרפואה, ניהול השירות ועוד. כולם התפתחו על ידי מערכות מידע. בארגונים רבים, מערכות מידע הן ליבו הפועם של הארגון, כי הן אחראיות הן על תפעול שוטף והן על מימוש מוצרים ושירותים בעתיד".
מה החשיבות של תחום מערכות המידע ביום יום?
"מערכות המידע היום נוגעות בכל דבר, בכל מוצר, כל שירות שאנחנו מקבלים. לכן, הביקוש למקצועות מערכות מידע צפוי לגידול המהיר ביותר בין השנים 2011-2020. נתונים של הלמ"ס האמריקני מלמדים שחמישה מתוך עשרים המקצועות הצפויים לגידול הגבוה ביותר בשנים הבאות, הינם מקצועות הקשורים במערכות מידע. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של ישראל מלמדים ששכר העבודה במקצועות שרותי מיחשוב, בהם עוסקים אנשי מערכות מידע, הוא מן הגבוהים ביותר".
מה צריך לדעת כדי להיות איש מערכות מידע מצוין?
"אני מאמין שאנשי מערכות מידע צריכים להכיר לעומק מחד את מערכות המיחשוב ומאידך את המערכות העיסקיות. כדי ליצור ערך.עליהם להכיר את מערכות המיחשוב עצמן, את התרבות של המחשב, הרשת, התקשורת. את הדינאמיקה של פיתוח מערכת, התחזוקה שלה, טיפול בבאגים, וניצול נכון של משאבים. שנית, עליהם להכיר היטב את הסביבה הארגונית. את עולם העסקים. את השיווק, ההתנהגות הארגונית הפנימית, הדינאמיקה התחרותית, את שוק ההון והדינאמיקה של בעלי מניות. הכרות כוללת עם שני התחומים תזמן אפשרויות רבות לשולטים בהם".
מה כוללת התוכנית המיוחדת לתואר ראשון במערכות מידע?
"לתוכנית יש מספר עקרונות בסיסיים שמובילים אותה. הכשרה בסיסית מעמיקה בתחומי מדעי המחשב וניהול, תוך חיבור לתעשייה המקומית בארץ. הכרות עם הדינאמיקה של חדשנות ויכולת להוביל בבטחה חידושים. הובלה ועבודת צוות – הן יכולת להוביל ולקבל החלטות והן יכולת להשתלב בארגונים בצוותים קטנים וגדולים. דגש על 'לומד עצמאי' שיוכל להתמודד עם העדכונים התכופים. רב לאומיות – דגש על תרבויות, שפות ואנשים מן העולם. חיזוק שפות זרות ככלי לביטוי וללמידה".
למי מיועדת התוכנית ובאילו תפקידים מעניינים עשויים הבוגרים להשתלב?
"התוכנית מיועדת הן לסטודנטים חדשים, שרואים את עתידם במקצוע מערכות המידע בעידן החדש שלו, והן למנמ"רים מכהנים שרוצים להרחיב את תחומי הידע שלהם,ולאפשר לעצמם להציע את עצמם לתפקידים בכירים בארגון בעתיד כגון מנהל מערכות מידע ראשי (CIO). תפקידי המנמ"ר כוללים קביעת צורכי המידע של הארגון, רכישת מערכות מידע ומחשבים שיענו על צרכים אלה, העסקה והכשרה של כוח אדם של מערכות מידע וניהול שוטף של המערכות המיושמות".
אחת השאלות הנצחיות שמעסיקות כל פורום מנמ"רים (מנהלי מיחשוב בכירים) , עוסקת בדיון המתמשך על אופיו ותפקידו של המנמ"ר. מנגד, המנמ"רים אוהבים לדבר על הארגונים שלהם, על הצרכים שלהם ועל האתגרים הנובע ממימוש ה-IT את הצרכים הללו.
מעט מאוד מנמ"רים, כמו גם מנהלי ארגונים, נותנים את דעתם לסוגיות אחרות: האם המנמ"ר מתאים לאופיו של הארגון? האם כישוריו הולמים את התרבות הארגונית של מקום עבודתו? האם הוא מסוגל לעמוד בדרישות של הבעלים או ההנהלה? סוגיה זו מעלה המגזין CIO במהדורתו המקוונת.
במאמר שפרסם קריס קורן, שותף ו-CTO ב-Diamond Management & Technology, חברה לייעוץ וניהול IT בארה"ב, הוא קובע כי "חייו של המנמ"ר אינם קלים". זאת, הוא מסביר, כיוון שעל המנמ"ר לעבוד עם שכבות ניהול רבות בארגון, "ולשרת לקוחות שונים ומגוונים". לכן, הוא מציין, הסוגיה העוסקת באופיו ובתכונותיו של המנמ"ר – אינה פשוטה כלל ועיקר. לדברי קורן, על הארגון לבצע החלטה אסטרטגית, שתקבע איזה הוא המנמ"ר שיוביל אותו טכנולוגית.
במידה רבה, המנמ"ר, אשר נבחר על ידי הנהלת הארגון, הוא תבנית הנוף הארגוני של החברה, ובהתאם לכך הציפיות המופנות כלפיו. אלא שלא כל המנמ"רים קורצו מאותו חומר, ומחבר המאמר קורן מציע לסווג את המנמ"רים לשלושה סוגים. האחד, המנמ"ר האסטרטגי, זה שיודע לתכנן ויכול לראות לטווח הרחוק. השני, המנמ"ר היזם והמאתגר, זה ששואף לשנות ללא הרף ואף נוטל יוזמות וסיכונים במהלך ביצוע תפקידו. השלישי, המנמ"ר הטיפוסי, זה בעל האופי התפעולי. מנמ"ר זה, מסביר המחבר, מצדיק את התדמית שרוב המנמ"רים אינם אוהבים, של הטכנולוג הבכיר בארגון, שיודע גם להזיז דברים.
נשאלת השאלה: האם הפרויקטים בארגון שמוטלים לפתחו של המנמ"ר, מתאימים לאופיו? האם המנמ"ר מסוגל להשתלב בכל פרויקט, ובכל מצב? התשובה שלילית בדרך כלל. יש ארגונים שעיקר פעילותם מוכוון לעתיד הרחוק. לכאלה, מתאימים מנמ"רים בעלי הראייה האסטרטגית, ארוכת הטווח. מנגד, יש ארגונים שמחפשים את החדשנות ללא הרף. כמו היו משחקים בענפי הספורט השונים, הארגונים הללו מבינים שלא לעולם הם יובילו, ולכן עליהם לשנות כל הזמן את דרכי המתקפה והמגננה שלהם. ארגונים שכאלו נדרשים למנמ"ר שיספק מענה לכל אתגר שיוצב בפניו, כמובן בתנאי שהוא חלק מההנהלה מקבלת ההחלטות. ויש ארגונים שכל מה שהם מחפשים זה את האיש שיידע לקחת את הפרויקט, ולהביאו לידי מימוש מוצלח.
אבל החיים, כידוע, מסובכים יותר. לא פעם קורה שהארגון משנה את אופיו ואת היעדים אליהם הוא מכוון. ולעיתים ארגון עובר מדפוס פעולה של התבוננות אסטרטגית ארוכת טווח, לכזה המחפש חדשנות, הרוצה לספק תוצאות במהירות. מה עולה בגורלו של המנמ"ר שנבחר לפי דפוסי התרבות הארגונית הקודמת? כאן, לדעת המחבר, התשובה עוד יותר מורכבת. ישנה האפשרות לפיה הארגון נאלץ להיפרד ממנמ"ר שכזה ולהחליפו באחר. אלא שהמדובר באפשרות שתמומש רק אם באמת אין ברירה. האפשרות השנייה היא לאפשר למנמ"ר להוכיח את עצמו, לתת לו להתאים את עצמו לארגון החדש, לתת לו את היכולת לבטא את עצמו. בעשותו כך, הארגון לוקח על עצמו סיכונים לא מעטים.
כבכל הדיונים והוויכוחים סביב מעמדו וכישוריו של המנמ"ר, גם כאן אין תשובה אחת לכל הדילמות שמועלות לדיון. קורן חותם את מאמרו במשפט "ידע הוא רק חצי הכוס המלאה". המשפט לקוח מתוך סרט שמוצג כעת על האקרנים, "כוח המחץ", המתאר עלילותיה של יחידת עילית בצבא האמריקני, הנלחמת בארגון רשע בינלאומיים. רוצה לומר: לא מספיק שהארגון בוחר את המנמ"ר שלו על פי הידע המוכח שלו, הניסיון והקבלות; עליו לבחור מנמ"ר שבכל רגע נתון יוכל להתאים את עצמו לשינויים שהארגון בוחר לעשות. בחנו את עצמכם והחליטו: איזה מין מנמ"רים אתם?