השבוע האחרון היה שבוע של  הדחות. ארבעה מנכ"לים בחברות היי טק שונות עפו הביתה, או בלשון מכובסת יותר "סיימו את תפקידם בחברה" כלשון ההודעות המנומסות שיצאו מטעם הבוסים שלהם. רק שכחו לציין שהם סיימו את עבודתם מוקדם מהצפוי.

ללא ספק זה היה שבוע די נדיכ בהיקף ההדחות.   ביום א' התבשרנו על פרישתו של אורי ארד, מנכ"ל מלם מערכות מקבוצת מלם-תים. ביום ג' הודיעו המנכ"לים המשותפים של גלאסהאוס ישראל, דורון רוזנבלום ומיכאל בורשטיין, על סיום תפקידם בחברה. כאילו שבכך לא היה די, ביום ד', ממש שלשום, נודע על השעתו של צפריר חקלאי, מנכ"ל מק'אפי ישראל.   כל אחד מהמפוטרים הוא סיפור בפני עצמו

 קבוצת מלם-תים, המנוהלת על ידי בעל השליטה ומנהל העסקים הראשי, שלמה איזנברג, החליפה מספר מנכ"לים בשנים האחרונות. במקביל, היא סובלת מפרישה סדרתית כמעט של בכירים. המדובר במנהלים מוערכים כמו אלי אחי מרדכי, רונן בנבניסטי וכמובן שי בסון, שעומד להתמנות לתפקיד מנמ"ר חברת הביטוח מגדל. 

חלק מאותם בכירים, יצוין, נשמעו בשיחות סגורות כשהם מנמקים את פרישתם במערכת היחסים עם המנכ"ל, אורי ערד. לאו דווקא ברמה האישית, אגב, אלא יותר בזו המקצועית. מי שמכיר את מלם, יודע היטב, כי שום דבר לא זז שם ללא ידיעתו של איזנברג. מכאן, שידו היתה בעניין.

מצד שני, אי אפשר לגמד את חלקו של אורי ערד בתוצאות שהציגה החברה ב-2009: מלם עברה מהפסד לרווח נקי של 39.2 מיליון שקלים ורשמה גידול של 8% בהכנסות. מספר נוסף שמצביע על היותו של ערד מנכ"ל מוערך, היא עלות שכרו – כ-1.5 מיליון שקלים בשנה.

 אז מה גרם לפרישתו של ערד? אחת ההערכות גורסת, כי הוא פשוט המנהל הראשון שמשלם את מחיר ההפסד הצורב של החברה במכרז כוח האדם של הממשלה. כזכור, מלם היתה היחידה מבין חברות ה-IT הגדולות שלא זכתה באף אחד מהאשכולות במכרז.

 הסיפור של שלושת המודחים האחרים – רוזנבלום, בורשטיין וחקלאי, הוא שונה בתכלית. מיכאל בורשטיין הוא יזם, שגם מתחריו יסכימו שיש לו יד ורגל ביסוד ענף האחסון בישראל. במשך שנים הוא שיווק דיסקים ופתרונות אחסון שונים. לימים הקים את MBI וצירף אליה את דורון רוזנבלום, שהפך להיות מנהל משותף בחברה, למעשה לקח את המושכות לידיו ואפשר לבורשטיין לעסוק בפיתוח וביוזמות עסקיות.

 בפברואר 2007 עשה בורשטיין אקזיט נאה, כאשר מכר את החברה לגלאסהאוס, שהוקמה בשנת 2001 על ידי מארק שירמן, שעומד בראשה עד היום. שירמן, אגב, הוא זה שנחת בישראל בתחילת השבוע ובפגישה עם רוזנבלום ובורשטיין סוכם על פרישתם מהנהלת החברה. גם בהודעה הרשמית לעיתונות של החברה לא פורטו הסיבות להחלטה. הרי השניים נחשבים מאוד בענף ובעלי ניסיון רב. הם אחראים לניהול חברה שגם אחרי המיזוג ממוצבת גבוה בשוק שירותי ה-IT בישראל, וידועה ברמה הגבוהה של אנשיה.

 אלא שיתכן והסיפור של השניים הוא עוד דוגמה לעד כמה גם מיזוגים מוצלחים לכאורה יכולים להיות עצובים. גלאסהאוס הרי הביאה איתה, מטבע הדברים, תרבות ניהולית שונה מזו שהיתה נהוגה ב-MBI. המפגש של התרבויות האלו מעולם לא היה שקט וחלק. בחלק מהחברות הוא מסתיים בהצלחה בעקבות כך שהמנכ"לים שורדים את כל התקופה, ובחברות אחרות זה נגרם בהיפרדות כידידים. ההנהלות הזרות – אירופאיות או אמריקניות – מעריכות מאוד את החדשנות הישראלית, את ההעזה ו-"הראש הגדול", אבל לא מוכנות לסבול סטיות מהנהלים הנוקשים שהציבו. כך, כל התנגשות בין השניים, מחייבת לשיטתן של החברות הזרות להסתיים בכך שהצד השני ישנה את הרגליו.

 בחיים זה כמובן לא קורה, וכנראה זה מה שהוביל למאורעות בגלאסהאוס. אין זה מלמד על המשך הפעילות של החברה. אין ספק שיש כאן תחושת החמצה, אבל מי שמכיר את המנהלים הפורשים יודע שעוד נשמע מהם.

מק'אפי היא דוגמה עצובה. המנכ"ל חקלאי יאלץ לסיים את תפקידו לאחר שהנהלת החברה ערכה כאן ביקורת שגרתית. לכאורה, זה לא צריך להפתיע, כי זה דפוס פעילות קבוע בחברות בינלאומיות וכבר היו דברים מעולם, אבל ההפתעה פה נובעת מכך שהמנכ"ל הקודם, יניב אלפי, סיים גם הוא את תפקידו מוקדם מהמתוכנן, בגלל אותה סיבה בדיוק. במקרה של אלפי לא הוגשה שום תביעה והוא לא נחשד בכלום. היעלה על הדעת שמישהו – בצד הישראלי או מעבר לים – לא למד דבר ולא הפיק לקחים? ימים יגידו, ואנו כמובן מאחלים לחקלאי שייצא נקי מכל הסיפור.

 שורה תחתונה: מי שמחפש מישרות בכירות להלן הרשימה: דרושים מנכ"לים בחברות מלם-תים, בגלסהאוס וגם במקאפי ישראל.

מי שרצה לראות במו עיניו מה המשמעות של מיתון 2008 היה צריך לבוא השבוע למלון הילטון בת"א.

למעלה מ-1500 דורשי עבודה, רובם מובטלי היי טק "טריים" שפוטרו מעבודתם בחודשים האחרונים, צבאו שלשום על  האולם שבו נערך יריד התעסוקה לקריירות בהיי טק, שערכה קבוצת אנשים ומחשבים. כבר משעות הבוקר המוקדמות, השתרכו  תורים ארוכים ליד  הביתנים של החברות שהשתתפו ביריד והציעו מאות מישרות "חמות" למפוטרים הטריים.  חוסר הפרופורציה בין מספר דורשי העבודה שעמדו שעות בתור, לבין מספר המצומצם של המעסיקים שיש לו עבודה, שיקף לדעת רבים את המציאות   של מיתון 2008 .

מובטלי היי טק טריים, ממתינים בתור לדוכני מעסיקים. צילום: קובי קנטור, אנשים ומחשבים

 ציפי ספאגני, מנהלת  גיוס  גוש דן בשירות התעסוקה, לא הופתעה כלל מההמונים הגיעו " את רובם אנחנו מכירים, כי הם רשומים אצלנו" היא  אומרת. שירות התעסוקה ניצל את האירוע כדי לכוון את המובטלים, לעדכן רשימות ולהפנות אותם למעסיקים שפנו אליהם. בתשובה לשאלה כיצד השירות נערך לגל הפיטורים הגואה והולך היא אומרת:" נכון הוא שמספר  הפונים אלינו גדל מיום ליום. נערכנו מבחינת כוח אדם, ועושים את המיטב מבחינתנו,  אם זה הפניה למעסיקים, אם זה על ידי הכשרות והסבות. המראות לא ממש מלבבים, אבל עושים מה שיכולים ומתפללים לטוב"  היא  אומרת, וממהרת לטפל  בעוד כמות גדולה של אנשים שהצטברו ליד הדלפק  של השירות.

 תומר   ויקינסקי ,מנהל גיוס בחברת התוכנה לוג און אמר כי  ש ברשותו כמה מישרות "חמות"  להשמה מיידית. החברה מחפשת מומחים למיקרוסופט, מומחים במוצרי תוכנה שונים, מומחי ג'אווה,  c++     בדיקות תוכנה ועוד. "פרופיל האנשים שהגיע לכאן הוא ברמה גבוהה" אומר תומר "המדובר באנשים שרק עתה סיימו את עבודתם הקודם, התעסוקה מאוד חשובה להם והם מחפשים עבודה חלופית. להערכתי נוכל לספק את הביקושים, כאשר כמובן היריד עצמו הוא  רק שלב ראשון של הגיוסים"

 בין המאות שהמתינו בסבלנות  בתורים האינסופיים, פגשנו את גיל, בשנות  ה-30 לחייו, שעבד 9 שנים באודיוקודס, ונמנה על  העובדים שנשלחו הביתה בגל הפיטורים שהיה לפני כחודש.  תפקידו האחרון שם היה  עבודה בצוות הפיתוח של טלפוניה.  הוא הגיע לכאן במסגרת מסע החיפושים המפרך אחרי מישרה חדשה " אני מקווה שאמצא מישרה בתחום ההתמחות שלי ואולי אפילו אתקדם ואהיה ראש צוות" הוא אומר.  בתשובה לשאלה איך ההרגשה השיב  "כמובן שלא טובה. יש משפחה עם ילדים, אבל לשמחתי הם מקבלים את זה בצורה הכי טובה ומאוד מעודדים אותי" הוא אומר.

 בין המספר  הקטן יחסית של  המעסיקים, אפשר היה למצוא 2  מהמעסיקות הגדולות בשוק ה-ICT .  נס ו אי די אס, שמוזגה באחרונה  ל-HP . בביתן של EDS המתינו למובטלים  הצעירים לא פחות מ-100 מישרות, כפי שמדווחת רוחלה זמיר מנהלת הגיוס של החברה " יש לנו מגוון עצום של מישרות להשמה בתחומי הפעילות העיקריים שלנו: מיקור חוץ, יישום ERP , שירותים מנוהלים וייעוץ ועוד. המישרות מתפזרות על פני כל רחבי הארץ מדן ועד אילת במגוון תחומים, כולם אנשי מקצוע.

 זמיר אינה מתפלאת על כך שאל מול גל הפיטורים הגדול, לו אנו עדים בימים אלו, יש עדיין מישרות רבות שממתינות לאנשים "אנחנו חברה בינלואמית, שקיימת  כ-48 שנים. אנחנו משדרים יציבות, בפרט כעת לאחר שנתמזג עם HP . מעסיקים שמפטרים עובדים, לא מפסיקים לעבוד וחייבים להמשיך לתת שירות, הם רואים בנו, דרך נוחה ונכונה להמשיך ולקלוט כוח אדם, כאשר עלויות המעסיק עלינו" אומרת זמיר. במילים אחרות ניתן לומר כי יתכן ואחת התופעות היותר מעניינות של המיתון הזה היא פריחתו מחדש של תחום מיקור החוץ בכוח אדם . גם  בחברת נס היו עסוקים מאוד שלשום במתן מענה למאות הצעירים והצעירות שהתדפקו ליד הביתן שלהם. נציגי החברה אמרו כי יש להם יותר מ-100 מישרות חמות, בתפקידים נדרשים כגון: אנשי זמן אמת, תוכניתנים, מנתחי מערכות, אנשי DBA , אבטחת מידע וכרגיל תמיד תמיד מחפשים את הבוגרים המצטיינים.

 שחר אשר, מנכ"ל ג'וב קליק, היפנה את תשומת ליבם של הפונים לדוכן שלו ביריד, לשירות שהאתר מעניק למעסיקים ולמחפשי עבודה "האתר קיים כבר משנת 2001 " מספר אשר " הוא מתמחה בהתאמה אוטומטית וממוחשבת בין פניות מעסיקים לבין בקשות או קורות חיים של דורשי עבודה" הוא אומר "בתר נפתחו כרטיסים ל-2500 מעסיקים" אומר שחר "40 אחוזים מהם הם בתחום ההיי טק. בסך הכל עד היום שירת האתר 200  מועמדים שמצאו עבודה.  הוא מדגיש כי כל קו"ח שנקלט באתר מנותב  למעסיק הרלבנטי, אולם לא בהכרח שייענה מייד, אלא ברגע  שתתפנה מישרה מתאימה. במציאות של היום, גם זו נחמה, ועובדה זו לא מנעה מעשרות מובטלים להמתין בתור הארוך לדוכן  ג'וב קליק ולהירשם.  דובי      צ'יז'ק, מנכ"ל חברת ההשמה, מאיה מיקור חוץ, מקבוצת אזטק טכנולוגיות, אמר כי המישרות הכי חמות  היום הם בתחום של דוט נט וג'אוה, "זאת מעבר לתפקידים שונים שמוצעים במגזרים שונים,  מגזר ביטחוני, מיגזר עסקי למעט המיגזר הפיננסי כמובן". צ'יזק  מציין כי בין מאות האנשים שהגיעו ניתן למצוא גם כאלו שמועסקים במקום עבודה, אבל חוששים שיפוטרו ולכן כבר  כעת מכינים לעצמם אלטרנטיבה.

 מעסיקים נוספים שהציעו עבודה שלשום ביריד ALL JOBS , וכיוון ישיר.

הצלחה עצובה

 אחד המדדים להצלחת הפקת אירועים הוא  כמות האנשים. היריד ללא ספק יכול היה להיחשב כהצלחה אדירה בימים טרופים אלו, אילו לא היה  מדובר בתופעה  כל כך מדאיגה ולא משמחת. על זה נאמר, הצלחה עצובה.