ביום שישי האחרון, באיחור אופייני של כמעט חצי שנה, נציבות שירות המדינה פרסמה קול קורא,   המזמין מנהלים בענף ההיי טק להציג את מועמדותם לתפקיד מנהל התיקשוב הממשלתי,CIO  משמע, מנמ"ר ממשלתי.(מנהל מיחשוב ראשי) המדובר באחד המהפכים הגדולים שעשתה הממשלה בתחום המיחשוב הממשלתי בעשורים האחרונים.

הממשלה מבקשת לחקות את המודל של הנשיא ברק אובמה ו-ויוק קונדרה, מנמ"ר הבית הלבן, שמונה בתחילת הקדנציה הנשיאותית, לפני שנתיים. אומנם קונדרה פורש מתפקידו בחודש הבא, בשל חילוקי דעות עם הבוס, אבל המודל עדיין שריר וקיים. בעולם הדינמי של היום דרוש בכל ממשל דמות בכירה, ברמת מנכ"ל-על ל-IT שינווט את האוניה הענקית הזו של התיקשוב הממשלתי.

המבנה הנוכחי של מערך התיקשוב הממשלתי בנוי טלאי על גבי טלאי, ויש היאמרו אף שבאופן מקרי. מסיבות היסטוריות, הטיפול ביחידות הרוחב של המיחשוב הממשלתי הופקד בידי החשב הכללי של האוצר באמצעות אחד מסגניו – איציק קליין, איציק כהן וכיום טל הרמתי. כל אחד מהם ניהל מאות עובדים, והיה אחראי לפרויקטי רוחב לא מעטים שאפיינו את מהפכת התיקשוב הממשלתית בשני העשורים האחרונים. אולם לאיש מהם לא הייתה הסמכות לשמש כמנהלי-על מקצועיים ולתאם בין כל יחידות המיחשוב הממשלתיות. כל אחד עשה זאת בפועל בדרכו, והמנמ"רים בהתאם לאופיים ומעמדם שיתפו פעולה, או שלא. המנמ"רים של משרדי הממשלה כפופים לשרים ולמנכ"לי משרדיהם. המציאות היא שכיום, בתחומים רבים ב-IT אין תיאום בין המשרדים. בהעדר מדיניות כוללת, מנסה כל משרד וכל בעל תפקיד למשוך לכיוונים שונים. הכל כמובן מתוך כוונה טובה, אבל התוצאה היא כפילויות או העדר מעש בנושאים רבים שאינם בתחום אחריות של המנמ"ר בכל משרד ומשרד.

המנמ"ר הממשלתי החדש יצטרך להיות מנצח תזמורת מעולה, רקדן וירטואוז היודע לרקוד על כמה במות, והכי חשוב: עליו להיות בעל ראש גדול, פתוח, הפועל מחוץ לקופסה. הוא צריך להיות מנהיג טכנולוגי, דמות שכולם סומכים עליו – בהסתמך על ניסיונו, הידע הרב והיכולת שלו לראות לטווח רחוק. בנוסף הוא זה שיצטרך להביא לידי מימוש את חזון שיפור השירות לאזרח, אותו מוביל כיום השר מיכאל (מיקי) איתן.

השאלה הגדולה היא מי יאייש את התפקיד?

. ההיגיון הצרוף מכוון לכך שיהיה זה מי שנושא בתפקיד דומה כבר כיום, טל הרמתי, סגן בכיר לחשב הכללי. אלא שכנראה בגלל שיקולים פוליטיים פנים-ארגוניים, בתוך משרד האוצר, החליט מי שהחליט שיש לבחון מועמדים נוספים מחוץ לאגף החשב הכללי.

בניגוד לתפקידים אחרים, לא ברור כלל וכלל כי תהיה הסתערות של מועמדים טובים וראויים על התפקיד של מנמ"ר הממשלה. כלומר, תיבת הדואר תוצף בקורות חיים, אבל בקרב בכירים בממשלה מקנן החשש שאלו שהם היו רוצים שיתמודדו – לא יעשו זאת. בין הסיבות לכך שהחשש עלול להתממש, היא התדמית הלא טובה שיצרה לעצמה הממשלה. מנהלים בכירים, מנמ"רים בעלי ניסיון, בעלי תפקידים בכירים במשק שנסיונם המקצועי רלוונטי לתפקיד, נרתעים מללכת לעבוד בממשלה.

מי שאחראי למצב זה היא קודם כל הממשלה, ולכך יש סיבות רבות: ריבוי בכירים שפורשים מהשירות הציבורי, ממשרדי ממשלה, מלשכת ראש הממשלה; תחרות קשה במגזר העסקי בכלל ובתחום המיחשוב וההיי-טק בפרט; מכרזים ששואבים אליהם כוח אדם זול בגלל התחרות בשוק; מכרזים שמסתיימים בבתי המשפט; אלה ועוד שורה ארוכה של סיבות יצרו אווירה לא טובה ולא נעימה, אווירה אשר מרחיקה אנשים מהשירות הציבורי. זוהי תופעה מדאיגה, שוועדת האיתור צריכה לדעת לטפל בה בצורות שונות, בין השאר על ידי הצעות שכר ותנאים מפתים. דרוש גיבוי מוחלט של ד"ר יובל שטיייניץ, שר האוצר ושל חיים שני, מנכ"ל משרדו, בהיבטי תקציבים ומשאבים. כי אם על כל פעולה יצטרך המנמ"ר הממשלתי שייבחר להתחנן לתקציבים בפני פקידי האוצר, הוא ימצא את עצמו מהר מאוד בחוץ.

בעבר נהגו להשתמש במטבע הלשון "הטובים לטיס". התפקיד החדש, של המנמ"ר הממשלתי, מעבר לאתגרים שיש בו, הוא במידה מסויימת שליחות לאומית. לכן מתבקשת פה פנייה אל כל אותם שיש להם את הכישורים לתפקיד, כאלו שכבר עשו משהו בימי חייהם ורוצים לתרום למדינה, להגיש את המועמדות שלהם לתפקיד עד ה-11.8. הטובים צריכים לחזור לממשלה, לטובת כולנו.

" כוונותיו של משרד  הפנים להתקין צו  שיאפשר להתחיל לבצע פיילוט שיבחן את  הפעלת חוק המאגר הביומטרי,  כוללת שורה של פגמיים וקשיים מקצועיים ולא יוכל לעמוד בהוראות החוק וולכן תקופת המבחן לא תוכל להתבצע.

כך טוען השר מיכאל איתן, במכתב ששיגר אתמול לראש הממשלה בנימין נתניהו, נתניהו משמש כיושב ראש ועדת השרים לעניין ישומים ביומטריים. השר איתן מסתמך על חוות דעת של הרשות למשפט וטכנולוגיה במשרד המשפטים, שבדקה את הצו . היא העריכה ושאם משרד הפנים אכן ינסה ליישם את תקופת הפיילוט  הפיילוט לא תוכל לעמוד במבחן החוק.  השר דורש לכנס מייד את ועדת השרים לעניין ישומים ביומטריים כדי לדון בכשלים של החוק.  השר מעיר כי הדיון בוועדת השרים נועד לאתר הסכמות, למנוע התנגדויות  ופניות לבג"ץ.

 על פי דברי ההסבר המופיעים  בחוק הביומטרי" תקופת המבחן תאפשר בחינה  מהימנה וקונקרטית של אופן יישום החוק הביומטרי על כל מרכיביו, ובתקופה זו אמורה  להיבחן הפעלת המאגר מול שורה של גורמים ציבוריים, טכנולוגיים, תפעוליים, וכן היבטים הנוגעים להגנה על הפרטית.  כאמור הרשות לטכנולוגיה מצאה פגמים בהצעה לפיילוט והשר דורש דיון מחודש.

 במכתבו מציין השר כי בפני הגורמים אשר דנו בהצעת החוק, ביניהם ח"כ מאיר שטרית, הועלו פתרונות חלופיים  על ידי פרופסור עדי שמיר, שהיו מקובלים על ידי שרה של גורמים. אולם לטענת השר ההצעה הזו הוסרה מסדר היום עוד בטרם נדונה.

השר איתן מסיים את מכתבו לראש הממשלה בהערה לפיה המאבק נגד  החוק הביומטרי  פוגע בהכנות לתעודת זהות חכמה ויוצר לה דימוי שלילי, למרות היותה כלי מודרני וחשוב שיכול לשפר את השירות לציבור.

אורח הכבוד בכנס IT מוניציפאלי 2010, שנערך הבוקר (ד') בהפקת אנשים ומחשבים ובשיתוף עם פורום המנמ"רים ברשויות המקומיות, היה חבר הכנסת זאב ביילסקי – ראש העיר המצליח ביותר בתולדות רעננה, תפקיד אותו מילא כ-17 שנה. ח"כ ביילסקי אמר שבכנס כזה, של מנהלי מיחשוב מכל הרשויות המקומיות, היה מצפה לראות בשורה הראשונה את המנהלים הבכירים של משרדי הפנים, האוצר ומשרדי הממשלה אחרים. אני מצפה מהם, אמר ביילסקי, שיבואו לכאן ויספרו לכם על היוזמות החדשות, החידושים והדברים שהממשלה יוזמת למען השלטון המקומי, הכפוף אליה בעבותות ואזיקים.

אחד הנושאים המרכזיים שעלו בדיוני כנס World e-Gov Forum 2010 שנערך  במרכז הכנסים אווניו, יום רביעי 19.10 )  היה נושא שיתוף המידע בין הממשלה לציבור ובין משרדי הממשלה השונים ויחידותיהם. הנושא הועלה, בין היתר, כאשר הדוברים בפאנלים שנערכו בכנס ניסו להעריך כיצד ייראה סדר יומו של המנמ"ר הממשלתי. כזכור, מנכ"ל משרד האוצר, חיים שני, אמר בפתיחת הכנס, כי הוא מאמין שבתוך שלושה חודשים ימנה שר האוצר מנמ"ר לממשלה.

כל הדוברים הסכימו, כי אחת ממשימותיו של המנמ"ר הממשלתי תהיה ליישם את עקרון שיתוף המידע – גם בתוך משרדים וגם עם הציבור. גם השר מיקי איתן אמר בנאום הסיום שלו בכנס, כי שיתוף הציבור במידע הוא אחד הנושאים הקריטיים והדחופים ביותר לטיפול. זאת, הדגיש, כחלק מהמאמצים לחיזוק הדמוקרטיה. שיתוף, אמר השר איתן, מייצר שקיפות – עיקרון חיוני מאוד בעולם המערבי. בנוסף, קבע, שיתוף מעביר את הכוח אל הפרטים – שבעזרתו יכולים להתאגד.

השר איתן, כמו גורמים רבים אחרים בכנסת ומחוצה לה, סבור שיש להוביל מהלך ארוך טווח שישנה את התרבות הארגונית הקיימת בשירות הציבורי, לפיה המידע שייך לפקידים שיצרו אותו, ואסור לשתפו עם הציבור, אלא במקרים מיוחדים. על פי השר, זו התשתית לממשל בירוקרטי ולא יעיל.

תפיסת ממשל זמין, שיצאה לדרך לפני 13 שנה, נועדה ליצור את הכלים שיאפשרו למשרדי הממשלה לשתף את המידע שברשותם. במהלך השנים נעשו לא מעט דברים. כך, למשל, פורטל הממשלה gov.il מכיל לא מעט תכנים – אבל ה-"וואו" עוד לא מורגש. מסתבר שעדיין יש איי מידע מבוצרים. הדבר בא לידי ביטוי במיוחד בהחלטות ממשלה הכוללות השלכות על הציבור.

גם הכנסת הייתה יכולה להיות הרבה יותר פתוחה לציבור מכפי שהיא היום. מנכ"ל הכנסת, דן לנדאו, פתח לפני כשנה במהלך רחב היקף שיאפשר את הגברת הנגישות לציבור – קודם כל אל משכן הכנסת באופן פיסי, ובהמשך אל המידע שמייצרים חברי הכנסת, דוגמת תהליכי חקיקה. הנגישות למידע מסוג זה מוגבלת מאוד כיום, ומתאפשרת רק לאנשים שמתמצאים בספר החוקים – בעיקר משום שהיא כתובה בשפה שלא כל אחד יבין.

קחו את חוק ההסדרים, המוכר כחוק התקציב, שעורר סערה גדולה כל כך בציבור. עד לפני כמה ימים, הנגישות לחוק הייתה רק ליחידי סגולה. אם ניסיתם לקבל מידע על התקציב מתוך אתר משרד האוצר, גיליתם עד מהרה שמדובר במשימה בלתי אפשרית. אתמול, במקביל לכנס e-Gov, נעשה צעד ראשון חיובי בכיוון: הממשלה העלתה לרשת את חוק ההסדרים במלואו ועל כל סעיפיו. השינוי המרכזי בכך, הוא שהנגישות למידע הופכת לטריוויאלית. כעת, אפשר להוריד למחשב כל הצעת חוק באופן נפרד (חוק ההסדרים הוא מאגד של חוקים שמוגשים לכנסת ומאושרים בבת אחת – מהלך שמעורר מחלוקת בפני עצמו, י.ק.) בקובץ וורד או PDF. מעבר לזה, ניתן גם להגיב ולהציע הצעות לתיקון וכך להשפיע על החוק עצמו. לדברי השר איתן, חוק ההסדרים מעמיד לראשונה את חוק התקציב למבחן הציבור.

השר איתן מודע לתגובות הציניות שעלולות לצוץ כתוצאה מהמהלך זה. "ואם אני אעיר הערות, מישהו יקרא?". זו תגובה נכונה, אמנם, אבל גם אם התשובה שלילית – תהליך השיתוף חייב להתחיל מנקודה מסוימת. השר איתן, שיזם את המהלך יחד עם שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, משוכנע שההערות יועברו לידי כל נבחרי הציבור.

כפי שכולנו יודעים, חוקי המדינה עוברים בוועדות השונות, בהן משנים ומתקנים סעיפים שונים. חברי הכנסת שמבקשים לשנות את החוקים מושפעים בעיקר מיועצים או לוביסטים. מתן האפשרות לציבור להעיר הערות, מהווה הזדמנות חשובה להשפיע על התהליך הזה.

גם לענף ההיי-טק יש עניין רב בלקרוא סעיפים מסוימים בחוק, כמו למשל סעיף ט', המדבר על שינויים בחוק המו"פ. חובת ההוכחה אמנם מוטלת על נבחרי הציבור, אבל אם הציבור – כלומר אנחנו – לא ינקוט יוזמה ויציף את הממשלה בהערות ושאלות, אין סיכוי שהמהלך הזה יצליח.

שקיפות ושיתוף מהווים חלק ממערכת האמון שצריכה להתקיים בין הממשלה לציבור. עם זאת, הזכות הזו כוללת גם חובה לציבור – והיא להפעיל שיקול דעת וערנות. סוף-סוף יש לנו הזדמנות לעשות יותר מאשר לקטר בארוחות יום שישי. לא ננצל אותה?