פוסטים בתגיות: ‘מיקי איתן’

ביום שישי האחרון, באיחור אופייני של כמעט חצי שנה, נציבות שירות המדינה פרסמה קול קורא,   המזמין מנהלים בענף ההיי טק להציג את מועמדותם לתפקיד מנהל התיקשוב הממשלתי,CIO  משמע, מנמ"ר ממשלתי.(מנהל מיחשוב ראשי) המדובר באחד המהפכים הגדולים שעשתה הממשלה בתחום המיחשוב הממשלתי בעשורים האחרונים.

הממשלה מבקשת לחקות את המודל של הנשיא ברק אובמה ו-ויוק קונדרה, מנמ"ר הבית הלבן, שמונה בתחילת הקדנציה הנשיאותית, לפני שנתיים. אומנם קונדרה פורש מתפקידו בחודש הבא, בשל חילוקי דעות עם הבוס, אבל המודל עדיין שריר וקיים. בעולם הדינמי של היום דרוש בכל ממשל דמות בכירה, ברמת מנכ"ל-על ל-IT שינווט את האוניה הענקית הזו של התיקשוב הממשלתי.

Read the rest of this entry »

 
כאשר נכנס השר מיקי איתן לממשלה לפני שנתיים הוא קיבל מראש הממשלה את המשימה של שיפור השירות לאזרח קיבל איתן לפני שנתיים, עם הקמת הממשלה בראשות בנימין נתניהו. "זו הייתה מעטפה ריקה שהיה כתוב עליה 'שיפור השירות לאזרח'. לא היה בה מידע כלשהו שמסביר את המשימה וגם לא אמצעים או משאבים להפעילה", הוא אומר בחיוך.

השר איתן מסכים עם המבקרים את נתניהו על כך שיש לנו ממשלה גדולה מדי, מסורבלת ולא יעילה. הוא הראשון שיחזיר את התיק אם תיווצר סיטואציה של צמצום מספר השרים. אבל איתן מבהיר כי המשימה של שיפור השירות לאזרח היא חשובה וקריטית, ולשמחתו גם המבקרים מסכימים לכך. לכן הוא נחוש בדעתו לעשות הכל כדי למלא את המשימה שהוטלה עליו. הבעיה שלטעמו הנושא מתנהל לאט מדי, כי ככה עובדת הממשלה, כך מתנהל השירות הציבורי. מכרזים שיוצאים לדרך אחרי הרבה זמן, תהליכים שמבשילים לאט.

השר איתן נמצא בממשלה בדיוק בשביל לשנות את המציאות הזו. הוא שם כדי להניח את התשתית שתשנה את תרבות העבודה במשרדי הממשלה: קודם כל כלפי האזרחים ולאחר מכן, פנימה בתוך המשרדים השונים. המדובר באחד היעדים המרכזיים שמדינת ישראל מציבה לעצמה בשנתה ה-63.

 

איתן לא מתחיל מאפס. בעשור האחרון הממשלות, לא מעט בשל המעורבות של איתן לצד הרבה אנשים אחרים, הלכו כברת דרך וביצעו השקעות בטכנולוגיות, הטמיעו תהליכי עבודה שהביאו לעולם את ממשל זמין. ישראל 2011 אינה דומה כלל לישראל 1990. הטכנולוגיה, מערכות המידע והמיחשוב בממשלה יצרו מציאות חדשה, המאפשרת לאזרחים לבצע שורה ארוכה של פעולות מקוונות, מבלי להטריח עצמם למשרדי הממשלה.

השמועה על המהפכה הזו עוברת מפה לאוזן. אבל הטכנולוגיה לא מספיקה, הכלים והאמצעים שעומדים לרשות כל משרדי הממשלה עדיין לא מספיקים. המהפכה האזרחית-דיגיטלית טרם יצאה לדרך. וזו בעצם מהותה של המעטפה שהשר איתן קיבל מנתניהו לפני שנתיים. במושגים של השר איתן זו מהפכה. היא פשוטה יחסית בתיאוריה: כדי לאלץ משרדים לשרת טוב יותר, מעמידים אותם בתחרות, עם ניקוד ודירוג, על מנת להבחין בין הטובים לרעים. קוראים לזה מדד השירות הממשלתי.

בראשונה בתולדות המדינה, עובדי משרדי ממשלה ייבחנו לא על פי שעות העבודה שלהם, אלא על פי תפוקות, משמע איכות השירות שהם יתנו לציבור. אין כאן שום המצאה. המגזר העסקי חי על פי מדדים אלה כבר שנים. חברות ענק יכולות לקרוס רק בגלל חווית שירות לקויה. הנה כי כן, בישראל, באיחור אופנתי, מתחילים להפנים את המושג של "האזרח כלקוח".

ואיך מביאים את הספינה הענקית הזו, הממשלה, על כל עובדיה ואנשיה לשנות את דרכה? על פי השיטה של השר איתן, המנוף הטוב ביותר למימוש הרעיון הוא אור השמש, החשיפה, הפרסום העוצמתי של המדד מדי שנה, עם כל הפרטים וכל העובדות.

איתן מאמין בכוחו הצרכני של האזרח הדיגיטלי המודרני, זה החי בעידן של כוכב נולד ומאמץ באדיקות את תרבות הרייטינג. שום סנקציה לא יכולה להשתוות לחשיפת המדד, טפיחה על השכם למשרדים ויחידות שיצטיינו בשירות, או מסע תירוצים של מי שייכשל במתן שירות איכותי לאזרחים.

עובדי המשרדים, צרכני שירות חכמים בעצמם, יודעים היטב שגלגלי המהפכה כבר החלו לנוע. השר איתן לא יזם את המהפכה, הוא רק זה שמסייע למשרדי הממשלה להיערך טוב יותר אל מול המציאות החדשה שאליה הם ייחשפו בתוך כמה שנים. מציאות שבה האזרח הדיגיטלי ירצה וגם יקבל את השירותים שהוא צריך מהר יותר ממה שהוא מקבל היום אותם היום. מציאות שבה המתנה מעבר למספר דקות בתור תיחשב למשבר ותביא לקריסה שתאלץ לערב אפילו את ראש הממשלה. מציאות שבה המידע הרב והחשוב שנמצא כיום ברשות עובדי הממשלה כבר לא יהיה רק שלהם – הוא יהיה של הציבור, המורכב מהאזרחים הדיגיטליים החדשים. כך יבוא לידי ביטוי שילוב מנצח של טכנולוגיות מתקדמות שהמשלה תיישם. היא תעשה זאת בשילוב ובעזרת השוק, ענף ההיי-טק ובעזרת כוח אדם שהיא תפעיל, לצד תהליכי עבודה חדשים המבוססים על איכות השירות. השאיפה למצוינות בשירות הציבורי והתחרות בין המשרדים מי יספק לנו, האזרחים, את החוויה הטובה ביותר, ישמשו למהפכה כדלק.

נשמע לכם כמו חזון אחרית הימים, או חזון המזרח התיכון החדש בנוסח שמעון פרס? אולי. ערב יום העצמאות, אסור לשכוח שאת המדינה הזו הקימו לפני 63 שנה אנשים שחלמו והיה להם חזון. וכל השאר כתוב בדברי ימי ההיסטוריה.

 

" כוונותיו של משרד  הפנים להתקין צו  שיאפשר להתחיל לבצע פיילוט שיבחן את  הפעלת חוק המאגר הביומטרי,  כוללת שורה של פגמיים וקשיים מקצועיים ולא יוכל לעמוד בהוראות החוק וולכן תקופת המבחן לא תוכל להתבצע.

כך טוען השר מיכאל איתן, במכתב ששיגר אתמול לראש הממשלה בנימין נתניהו, נתניהו משמש כיושב ראש ועדת השרים לעניין ישומים ביומטריים. השר איתן מסתמך על חוות דעת של הרשות למשפט וטכנולוגיה במשרד המשפטים, שבדקה את הצו . היא העריכה ושאם משרד הפנים אכן ינסה ליישם את תקופת הפיילוט  הפיילוט לא תוכל לעמוד במבחן החוק.  השר דורש לכנס מייד את ועדת השרים לעניין ישומים ביומטריים כדי לדון בכשלים של החוק.  השר מעיר כי הדיון בוועדת השרים נועד לאתר הסכמות, למנוע התנגדויות  ופניות לבג"ץ.

 על פי דברי ההסבר המופיעים  בחוק הביומטרי" תקופת המבחן תאפשר בחינה  מהימנה וקונקרטית של אופן יישום החוק הביומטרי על כל מרכיביו, ובתקופה זו אמורה  להיבחן הפעלת המאגר מול שורה של גורמים ציבוריים, טכנולוגיים, תפעוליים, וכן היבטים הנוגעים להגנה על הפרטית.  כאמור הרשות לטכנולוגיה מצאה פגמים בהצעה לפיילוט והשר דורש דיון מחודש.

 במכתבו מציין השר כי בפני הגורמים אשר דנו בהצעת החוק, ביניהם ח"כ מאיר שטרית, הועלו פתרונות חלופיים  על ידי פרופסור עדי שמיר, שהיו מקובלים על ידי שרה של גורמים. אולם לטענת השר ההצעה הזו הוסרה מסדר היום עוד בטרם נדונה.

השר איתן מסיים את מכתבו לראש הממשלה בהערה לפיה המאבק נגד  החוק הביומטרי  פוגע בהכנות לתעודת זהות חכמה ויוצר לה דימוי שלילי, למרות היותה כלי מודרני וחשוב שיכול לשפר את השירות לציבור.

ח"כ זאב ביילסקי, לשעבר ראש עיריית רעננה. צילום: קובי קנטור

אורח הכבוד בכנס IT מוניציפאלי 2010, שנערך הבוקר (ד') בהפקת אנשים ומחשבים ובשיתוף עם פורום המנמ"רים ברשויות המקומיות, היה חבר הכנסת זאב ביילסקי – ראש העיר המצליח ביותר בתולדות רעננה, תפקיד אותו מילא כ-17 שנה. ח"כ ביילסקי אמר שבכנס כזה, של מנהלי מיחשוב מכל הרשויות המקומיות, היה מצפה לראות בשורה הראשונה את המנהלים הבכירים של משרדי הפנים, האוצר ומשרדי הממשלה אחרים. אני מצפה מהם, אמר ביילסקי, שיבואו לכאן ויספרו לכם על היוזמות החדשות, החידושים והדברים שהממשלה יוזמת למען השלטון המקומי, הכפוף אליה בעבותות ואזיקים.

אבל ביילסקי אינו תמים. הוא יודע היטב שהם לא מגיעים – לא מפני שאין להם זמן או כי הכנס לא מתאים להם. הם לא באים, כי אין להם מה לחדש – פשוט אין להם בשורות. כל בכיר ממשרד הפנים, למשל, שיגיע לכנס פומבי העוסק ביוזמות מיחשוב, יודע שהוא שם את נפשו בכפו. הרי יחלפו דקות בודדות עד שיוצף בשאלות מביכות, בין היתר על תעודות זהות חכמות ופרויקטים אחרים.

אבל לפרנסי משרד הפנים ומשרדי הממשלה האחרים יש גם סיבות טובות בכל זאת להגיע לכנס של מנהלי מיחשוב ברשויות המקומיות. כך, לו היו מגיעים היום, היו נוכחים לדעת שהרשויות המקומיות לא מתכוונות להמתין למשרד הפנים ולמשרדים אחרים. לפחות בתחום המיחשוב, הן צועדות לקראת עידן חדש, שבו מערכות המידע, המיחשוב והטכנולוגיה מהוות את מנוע הצמיחה לשיפור השירות לאזרח.

מנהלי מערכות המידע ברשויות המקומיות שדרגו את מעמדם בשלוש השנים האחרונות. בחלק מהרשויות הם אף חברים בשורת היועצים של ראש העיר. איתם ובעזרתם מבצעים פרויקטים רבים – אמנם בקצב איטי, אבל בהתמדה. כך, למשל, ניתן היה לראות כיצד עיריית ראשון לציון עושה כסף מהאשפה שלה באמצעות טכנולוגיית RFID. ראינו גם כיצד עיריית פתח תקווה צועדת קדימה ובוחנת את נושא מיחשוב הענן באופן עצמאי. עוד ראינו איך שורה של רשויות צלחה בהצלחה את גל המכרזים של השנה שעברה, למרות ועל אף מגבלות הממשלה.

 

 

הדוגמה הכי בולטת לסניליות של הממשלה בתחום השלטון המקומי, היא דווקא הפרויקט המצליח ביותר של הממשלה בתחום המיחשוב: ממשל זמין. במשך שנים בנתה הממשלה מגדל בבל משלה. יש אמנם ים של שירותים שנועדו לשפר את השירות ולהפוך את חיינו לקלים יותר, ובמקרים רבים זה גם מצליח, אבל אין קשר בין המערכות הללו ובין אלה של הרשויות המקומיות. התוצאה היא בזבוז כספי ציבור משווע. הרשויות לא היו מוכנות לסבול את הקיפוח הזה והן החלו לפתח שירותי ממשל זמין משלהן. החברות הגדולות בענף התפרסו לא רע מזה, אבל אט-אט נוצר מצב שבו האזרח החל להיות מבולבל והעיקרון של "תפסת מרובה לא תפסת" עבד פה יפה מאוד.

ואז, לפני כשנה, החליט פורום המנמ"רים ברשויות המקומיות בראשותו של ד"ר עדי קפליוק, ליטול יוזמה. הם פנו לטל הרמתי, סגן בכיר לחשב הכללי במשרד האוצר, והציעו לו לנסות להניע שיתוף פעולה. החשדנות היתה רבה משני הצדדים – וכבר היו לא מעט ועדות ופורומים שעסקו בכך, אבל שני הצדדים הבינו לבסוף, כי גם אם יצליחו לגרום לשינוי קטן – זה יהיה מהפכני. ואכן, השת"פ הוכיח עצמו כמוצלח. מיקי איתן, השר האחראי לשיפור השירות לאזרח, שאמור ליישם את מדיניות הממשלה, סיפק רוח גבית. הממשלה, דרך החשב הכללי, גילתה נכונות לשתף פעולה עם הרשויות, בעיקר בתהליכי היומיום של האזרחים.

פאנל המנמ"רים שחתם את הכנס של היום, בירך על היוזמה – אבל לא הסתיר את הסקפטיות שלו. הם כבר היו בסרט הזה יותר. ההבדל הוא שבניגוד לפעמים הקודמות, כל המנמ"רים שישבו בפאנל, יודעים שמעמדם יציב וכי המיחשוב הוא נושא מרכזי ברשות שלהם.

מחזה בולט בכנס, שחימם את הלב, סיפק ראש עיריית נצרת עילית, שמעון גבסו, שישב במשך יום שלם יחד עם צוות לשכתו, שמע את ההרצאות, הסתובב בין החברות המציגות – ולמד. גבסו נמנה על אותם ראשי ערים שמבינים היטב, כי מערכות המידע והמיחשוב מהוות כלי לביצוע חזון העיר. גבסו הרי ניהל את מערכת הבחירות שלו באמצעות האינטרנט. הוא מנהל פעילות ענפה בפייסבוק (Facebook) והוא יהיה כנראה אחד מראשי הערים שיישמו את שיתוף הפעולה בין הממשלה לרשויות.

השורה התחתונה: כנס IT מוניציפאלי 2010 שיקף נאמנה את המציאות הבלתי נסבלת, לפיה הממשלה מנותקת לחלוטין מהשלטון המקומי. עם זאת, הוא יצר תקווה חדשה, שאולי בכל זאת למישהו שם בשלטון המרכזי נפל האסימון והוועדה המשותפת לממשלה ולפורום המנמ"רים תניב פירות. בשנה הבאה נהיה כאן שוב כדי לעקוב ולדווח.

אחד הנושאים המרכזיים שעלו בדיוני כנס World e-Gov Forum 2010 שנערך  במרכז הכנסים אווניו, יום רביעי 19.10 )  היה נושא שיתוף המידע בין הממשלה לציבור ובין משרדי הממשלה השונים ויחידותיהם. הנושא הועלה, בין היתר, כאשר הדוברים בפאנלים שנערכו בכנס ניסו להעריך כיצד ייראה סדר יומו של המנמ"ר הממשלתי. כזכור, מנכ"ל משרד האוצר, חיים שני, אמר בפתיחת הכנס, כי הוא מאמין שבתוך שלושה חודשים ימנה שר האוצר מנמ"ר לממשלה.

כל הדוברים הסכימו, כי אחת ממשימותיו של המנמ"ר הממשלתי תהיה ליישם את עקרון שיתוף המידע – גם בתוך משרדים וגם עם הציבור. גם השר מיקי איתן אמר בנאום הסיום שלו בכנס, כי שיתוף הציבור במידע הוא אחד הנושאים הקריטיים והדחופים ביותר לטיפול. זאת, הדגיש, כחלק מהמאמצים לחיזוק הדמוקרטיה. שיתוף, אמר השר איתן, מייצר שקיפות – עיקרון חיוני מאוד בעולם המערבי. בנוסף, קבע, שיתוף מעביר את הכוח אל הפרטים – שבעזרתו יכולים להתאגד.

השר איתן, כמו גורמים רבים אחרים בכנסת ומחוצה לה, סבור שיש להוביל מהלך ארוך טווח שישנה את התרבות הארגונית הקיימת בשירות הציבורי, לפיה המידע שייך לפקידים שיצרו אותו, ואסור לשתפו עם הציבור, אלא במקרים מיוחדים. על פי השר, זו התשתית לממשל בירוקרטי ולא יעיל.

תפיסת ממשל זמין, שיצאה לדרך לפני 13 שנה, נועדה ליצור את הכלים שיאפשרו למשרדי הממשלה לשתף את המידע שברשותם. במהלך השנים נעשו לא מעט דברים. כך, למשל, פורטל הממשלה gov.il מכיל לא מעט תכנים – אבל ה-"וואו" עוד לא מורגש. מסתבר שעדיין יש איי מידע מבוצרים. הדבר בא לידי ביטוי במיוחד בהחלטות ממשלה הכוללות השלכות על הציבור.

גם הכנסת הייתה יכולה להיות הרבה יותר פתוחה לציבור מכפי שהיא היום. מנכ"ל הכנסת, דן לנדאו, פתח לפני כשנה במהלך רחב היקף שיאפשר את הגברת הנגישות לציבור – קודם כל אל משכן הכנסת באופן פיסי, ובהמשך אל המידע שמייצרים חברי הכנסת, דוגמת תהליכי חקיקה. הנגישות למידע מסוג זה מוגבלת מאוד כיום, ומתאפשרת רק לאנשים שמתמצאים בספר החוקים – בעיקר משום שהיא כתובה בשפה שלא כל אחד יבין.

קחו את חוק ההסדרים, המוכר כחוק התקציב, שעורר סערה גדולה כל כך בציבור. עד לפני כמה ימים, הנגישות לחוק הייתה רק ליחידי סגולה. אם ניסיתם לקבל מידע על התקציב מתוך אתר משרד האוצר, גיליתם עד מהרה שמדובר במשימה בלתי אפשרית. אתמול, במקביל לכנס e-Gov, נעשה צעד ראשון חיובי בכיוון: הממשלה העלתה לרשת את חוק ההסדרים במלואו ועל כל סעיפיו. השינוי המרכזי בכך, הוא שהנגישות למידע הופכת לטריוויאלית. כעת, אפשר להוריד למחשב כל הצעת חוק באופן נפרד (חוק ההסדרים הוא מאגד של חוקים שמוגשים לכנסת ומאושרים בבת אחת – מהלך שמעורר מחלוקת בפני עצמו, י.ק.) בקובץ וורד או PDF. מעבר לזה, ניתן גם להגיב ולהציע הצעות לתיקון וכך להשפיע על החוק עצמו. לדברי השר איתן, חוק ההסדרים מעמיד לראשונה את חוק התקציב למבחן הציבור.

השר איתן מודע לתגובות הציניות שעלולות לצוץ כתוצאה מהמהלך זה. "ואם אני אעיר הערות, מישהו יקרא?". זו תגובה נכונה, אמנם, אבל גם אם התשובה שלילית – תהליך השיתוף חייב להתחיל מנקודה מסוימת. השר איתן, שיזם את המהלך יחד עם שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, משוכנע שההערות יועברו לידי כל נבחרי הציבור.

כפי שכולנו יודעים, חוקי המדינה עוברים בוועדות השונות, בהן משנים ומתקנים סעיפים שונים. חברי הכנסת שמבקשים לשנות את החוקים מושפעים בעיקר מיועצים או לוביסטים. מתן האפשרות לציבור להעיר הערות, מהווה הזדמנות חשובה להשפיע על התהליך הזה.

גם לענף ההיי-טק יש עניין רב בלקרוא סעיפים מסוימים בחוק, כמו למשל סעיף ט', המדבר על שינויים בחוק המו"פ. חובת ההוכחה אמנם מוטלת על נבחרי הציבור, אבל אם הציבור – כלומר אנחנו – לא ינקוט יוזמה ויציף את הממשלה בהערות ושאלות, אין סיכוי שהמהלך הזה יצליח.

שקיפות ושיתוף מהווים חלק ממערכת האמון שצריכה להתקיים בין הממשלה לציבור. עם זאת, הזכות הזו כוללת גם חובה לציבור – והיא להפעיל שיקול דעת וערנות. סוף-סוף יש לנו הזדמנות לעשות יותר מאשר לקטר בארוחות יום שישי. לא ננצל אותה?