פוסטים בתגיות: ‘מיחשוב ענן’
כנס CloudCon השנתי השלישי של אנשים ומחשבים, שנערך היום (ה') במרכז הכנסים אווניו, היה על רקע מזג אוויר גשום בכל רחבי הארץ. זה תאם במידה רבה את האווירה והמסר הכללי ששודרו מכנס זה: הענן כבר אינו באזזוורד, הוא כבר כאן, חי, נושם ובועט. בשטח, הענן מיושם בארגוני SMB בישראל, אבל כל הדוברים בכנס הוכיחו באותות ומופתים שהענן לא מדלג על הארגונים הגדולים בארץ, פשוט התהליך הוא איטי יותר. אם בכנס CloudCon הראשון התעמת ברק רגב מגוגל (Google) עם מנמ"רים של ארגונים גדולים שרמזו, כי ענן זה נחמד אבל לא בבית ספרנו, כיום המנגינה היא אחרת. כי ענן, כפי שרגב הסביר, הוא חלק ממשהו הרבה יותר גדול שקורה לנו: פריצת הסלולר והטלפונים החכמים. רגב ציטט, ולא בהלצה, נתון לפיו עד סוף העשור יהיו בעולם 10 מיליארד טלפונים חכמים, הרבה יותר ממספר האסלות שיהיו בעולם.
הראש היצירתי של כל עורך חדשות מתחיל היה מתפתה להפוך את הנתון הזה לכותרת עסיסית: למה דווקא אסלות? משום שהן מסמלות את אחד ממוצרי הצריכה שאי אפשר בלעדיהם. הטלפונים החכמים מתקרבים לאותה רמה של פופולריות של מוצרי צריכה בסיסיים. הם נמצאים כמעט אצל כל עובד, ואותו מכשיר משמש לצרכים הארגוניים ולצרכים האישיים. ההפרדה מאוד דקה ובעייתית. כאשר העובד הוא בעל מכשיר חכם, שמאפשר לו להיות נייד ולקחת את העבודה הביתה, הוא כבר לא רק צרכן או עובד שתלוי בשירותים שהוא מקבל מהמנמ"ר, אלא הוא זה שמכתיב איזה שירותים יהיו לו על הענן. ונתון זה מחזיר אותנו לנושא המרכזי של הכנס: הענן שיהיה חלק בלתי נפרד מהשירותים והתשתיות שלנו.
אין זה מקרי שאת הכנס פתחו שני נציגים משני עולמות שונים. ברק רגב מגוגל, שמלבד סיפור האסלות דיבר על הבייבי של גוגל: הכרום, שנועד בהתחלה להניע את שוק הדפדפנים, אבל הפך מהר מאוד למערכת הפעלה לכל דבר, שמאפשרת למשתמש לבצע את כל הדברים שהוא רגיל לעשות על מחשב רגיל, רק בהבדל אחד: הכל מצוי בענן.
קדם לברק רגב, מנכ"ל יבמ (IBM) ישראל, מאיר ניסנסון. יבמ מייצגת את העולם שהשוק הארגוני מכיר היטב מזה שנים רבות. הכניסה שלה לענן לא נעשתה בבת אחת. כמו כל החברות הגדולות, בתחילת הדרך המתינו בענק הכחול בצד, לראות אם אולי הגל הזה יעבור. אבל מהר מאוד הבינו אנשי יבמ, כי לא מדובר בטרנד חולף. צודק ניסנסון שאמר, כי עבור המשתמש המעבר לענן אינו כל כך טראומתי, אבל לא כך עבור הספקיות, אלו שצריכות לתחזק ולהעביר את הארגונים לענן. לשם כך הפנתה יבמ משאבים בסדרי גודל של מיליארדי דולרים כדי לפתח שירותים ופתרונות. כיום הענן נחשב לאחת הפעילויות המרכזיות של יבמ במסגרת השירותים שהיא מספקת לארגונים.
ניסנסון אמר, כי כאשר הם החלו לדבר עם אנשים בעולם על הענן הם נשאלו איך לא עשיתם את זה עד היום, הרי זה לא חדש? מה שנכון נכון. הענן הוא העתק משוכלל של לשכות השירות שהענק הכחול התפרנס מהן במשך שנים. אבל גם ותיקי יבמ יודו, כי את החיות והבאז הגדול לענן נתנה גוגל וחברות אחרות שקמו בעקבותיה. הם לא המציאו שום דבר, אבל הם נתנו את הפתרונות הנכונים לצרכים שעלו עקב התפתחויות טכנולוגיות של רוחב פס והתלות הגוברת שלנו באינטרנט.
גוגל ויבמ כמובן לא לבד בהתמודדות עם האתגרים הרבים שהציב הענן. במעבר למודל ענן יש אתגרי ניהול, ניתוב, תחזוקה, ובעיקר קצב וביצועים. כאן היה מעניין לשמוע את נציג בזק בינלאומי שסיפר, כי הכבל התת-ימי שהם הניחו בין ישראל לאיטליה, לא נועד רק כדי להגדיל את המהירות של הגלישה. הכבל החדש, מבטיחים בבזק בינלאומי, יאפשר לנו לצרוך הרבה יותר שירותים בענן, עם ביצועים סבירים שלא יאלצו אותנו לקחת כדורי הרגעה פעמיים ביום.
בזק בינלאומי גם מייצגת את המגמה שהענן הוא פתרון אידיאלי לגופים חסרי משאבים שמשרתים ציבור רחב וצריכים לחסוך כסף. כך, מערכת החינוך הלכה לפרויקט שאפתני בענן בעזרת בזק בינלאומי. ההערכה היא שאחרי שהממשלה קפצה למים אנו צפויים לראות עוד ועוד דוגמאות. ושמענו גם הרצאות מחברות כגון סימנטק (Symantec), שהתייחסה לנושא האבטחה, אחד החסמים המרכזיים בכניסה לענן.
בהמשך הכנס הוצגו פתרונות של חברות ותיקות וחדשות שדיברו על מודלים של ענן, בראש וראשונה SaaS, אחסון, שירותים שונים ועוד.
שורה תחתונה: הענן אינו טרנד חולף, הוא חלק משינוי בדרך ההתנהגות שלנו – הן כצרכנים והן כעובדים המשתמשים בכלים חכמים. אפשר כבר לצפות שבכנס CloudCon הרביעי נשמע על סיפורי לקוחות של ארגונים גדולים שעברו לענן.
הנתונים העדכניים של IDC לגבי היקף השימוש במיחשוב ענן ציבורי, מחזקים את ההערכה שקיימת בעולם, לפיה קצב חדירת הענן הציבורי יהיה מהיר בהרבה ממה שחשבו לפני שנה או שנתיים, כאשר החלו הדיבורים על מגמת המיחשוב החדשה. על פי נתוני IDC, קצב הגידול של השימוש בשירותי מיחשוב ענן יעמוד בממוצע על 26% מדי שנה, והיקפו יעמוד בשנת 2015 על 73 מיליארד דולרים. הערכות דומות משמיעים גם אנליסטים של גרטנר (Gartner).
אבל החידוש בתחזית של IDC הוא בכך שהארגונים מתכוונים להשקיע הרבה יותר מהמתוכנן בענן הציבורי, דבר שעד לפני שנה נחשב כלא הגיוני. החלוקה בין ענן ציבורי וענן פרטי, היא חלוקה לא טבעית. כאשר מדברים על הוצאת שירותי מיחשוב ומשאבים אל הענן, הכוונה היא לענן ציבורי, כלומר העברת משאבים ואחריות לניהול יישומים מסויימים מחוץ לכותלי הארגון. כאשר הנושא הלך ותפס תאוצה בקרב הארגונים, ולאו דווקא מכיוון ה-IT, המציאו המנמ"רים, יחד עם הספקים, שהבינו שיש כאן בעיה – את מושג הענן הפרטי
לטובת אותם המנמ"רים שכבר הפנימו את העובדה שהענן הוא עובדה קיימת, אך מתלבטים בין ענן פרטי לענן ציבורי – לובשת CA את כובע היועץ הנייטרלי ומתנדבת לעזור למנמ"ר להחליט, ולצעוד איתו יד ביד בשלבים השונים שדרושים כדי להגיע לענן ● באופן זה, מראה לו CA שלא מדובר בשד נורא כל כך, כל עוד עושים את הדברים בצורה נכונה
הכנס השנתי של CA ישראל עסק הפעם בנושא עידן הענן. הנחת היסוד באירוע היתה, שהענן כבר פה – בין אם המנמ"רים בארגונים הפנימו זאת או לא. CA מסתמכת בקביעה הזו על ניסיונה הרב ומעורבותה בשוק ה-IT, כמו גם על מחקרים שערכו באחרונה חברות המחקר הגדולות המסקרות את ענף ה-ICT.
השחקניות הגדולות בשוק, דוגמת CA, לוקחות את העניין ברצינות רבה והחלו להיערך לכך כבר לפני שנתיים. CA טענה בכנס, שנערך הבוקר (ד'), כי המתחרות שלה בינתיים רק מדברות, בעוד שהיא עשתה כבר כמה צעדים מעשיים למימוש כוונותיה לא להיות עוד שחקן בשוק, אלא גורם מוביל ומאחד. כך, CA לקחה על עצמה את תפקיד המבוגר האחראי שהולך יד ביד עם המנמ"ר ומלווה אותו בדרך לענן.
שי און, מנכ"ל CA ישראל, ייחס למהפכת הענן את אותו המשקל שמייחסים לכמה מהפיכות טכנולוגיות שאירעו בעבר והשפיעו על כולנו למשך תקופה ארוכה – החל מהמיינפריים, דרך המחשב האישי והמערכות הפתוחות ועד להופעת רשת האינטרנט. הרשת, כידוע, שינתה לחלוטין את תפיסת העולם של מבנה המיחשוב הארגוני, ובמידה מסוימת ערערה את אחד ממוקדי הכוח המרכזיים שהיו למנמ"ר: השליטה על כל מערכות המיחשוב, המידע, המשתמשים וכל פעולה דיגיטלית שנעשית בארגון. בראיה לאחור, בכל תקופה שהביאה עמה את השינויים שציינו קודם, נתקלה הקידמה קודם כל בחזית סירוב מצד המנמ"רים. זיו מנדל, הידוע בלשונו הציורית, הגדיר זאת בעבר כאפקט ה-"דובי לא-לא".
רבותיי, ההיסטוריה חוזרת: בשנתיים האחרונות נוצרת לה חזית סירוב טריה וחדשה סביב מיחשוב הענן. למנמ"רים יש שני טיעונים כבדי משקל שאי אפשר לזלזל בהם: אבטחת המידע וחוסר היכולת לשלוט במישרין במידע – הנכס היקר ביותר שהארגון מפקיד בידיהם. עם שני הנושאים הטראומטיים האלו מתכוונים אנשי CA להתמודד בצורה חזיתית – לא רק בדיבורים, אלא גם במעשים.
לגבי האבטחה, מתברר שהמשימה של CA קלה יותר מהצפוי. החברה, שהיתה ממוקדת במשך שנים בפתרונות אבטחה והגנה על תשתיות המידע של הארגונים, יודעת להציע למנמ"רים כלים שיאפשרו להם לוודא שכל טרנזקציה מבוססת ענן שנעשית בארגון, תהיה מאובטחת ובאופן שהמנמ"ר יוכל לנטר.
לגבי אבדן השליטה, העסק קצת יותר מסובך. כאן שולפים אנשי CA טיעון נגדי חזק לא פחות: מרבית המנמ"רים בארגונים הגדולים, שטוענים כי הם חוששים לאבד את השליטה, לא מספרים לנו בקול רם שבפועל הם כבר מזמן לא מנהלים את המשתמשים שלהם באופן מוחלט. היטיב להגדיר זאת פטריק סטארק, יו"ר CA לאזור EMEA, שאמר כי "למנמ"ר לוקח לפחות חודש כדי לספק דרישות להרחבת תשתיות או אפליקציות מסוימות. המשתמשים כיום הם חסרי סבלנות. ללא כל היסוס הם פונים מייד ל-ווב ומורידים את האפליקציה, או משתמשים באפליקציית ענן זמינה, מורידים אותה למערכות של הארגון – והנה מתחיל אובדן שליטה". המסר פשוט: במקום להילחם מלחמה אבודה במשתמשים, שלוט אתה באמצעים – חבר אותם לענן, אכוף מדיניות ברורה, שקופה ובטוחה, וכך תחסוך לעצמך צרות.
לטובת אלו שכבר הפנימו את כל זה, ומתלבטים בין ענן פרטי לענן ציבורי, לובשת CA את כובע היועץ הנייטרלי ומתנדבת לעזור למנמ"ר להחליט, ולצעוד איתו יד ביד בשלבים השונים שדרושים כדי להגיע לענן. באופן זה, מראה לו CA שלא מדובר בשד נורא כל כך, כל עוד עושים את הדברים בצורה נכונה.
התפיסה של CA מכירה בהחלט בעובדה שבשלב הזה של מחזור חיי ה-IT יש אפליקציות קריטיות שיישארו לעולם בארגון. מצד שני, יש לא מעט אפליקציות שיכולות לעבוד בענן והן לא מסכנות את הארגון, כמו למשל סביבות פיתוח ובדיקות, תהליכים עסקיים שלא משפיעים על רווחיות ועוד.
על פי CA, מנמ"ר כבר לא צריך להיות תואם לעסקים – הוא חייב להיות חלק מהם. בתור שכזה, יש לו מחויבות ליעילות, לחיסכון ולתפוקה גדולים יותר. סטארק מ-CA אמר היום, כי בסקר הם שערכו לאחרונה, אמרו המנמ"רים ששאלת ההתייעלות בהקשר של ענן עולה יותר ויותר בשיחות שלהם עם המנהלים והם חשים שבקרוב הם יצטרכו לבוא עם תשובות. התשובות הן בחינת הכניסה לענן בצורה שכלתנית וזהירה. אנשי CA מוכנים לסייע להם.
המאמר הודפס מאנשים ומחשבים – פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות http://www.pc.co.il
היתה זו שנה בה המנמ"רים יכלו לחייך אל הבוסים שלהם, ולהראות להם ש-ROI זה לא רק מנטרה כדי לקבל עוד תקציב, אלא משהו שקורה באמת. בכלל, המנמ"רים שמעו השנה, יותר מפעם אחת, כי הם זכו לעבוד ולנהל ארגוני IT בתקופה מעניינת למדי של ענף ה-ICT, תקופה שבה הכל עומד להשתנות.
האנליסטים מאוחדים בדעתם, כי שנת 2011 תהיה ראשיתו של עשור, בו תפקידו של המנמ"ר, המשימות שיוטלו עליו והאתגרים שהוא יעסוק בהם – יהיו שונים. יהיה זה עולם שבו הוא יצטרך להתרגל לעובדה שחלק מהמידע כבר אינו בשליטתו, וכך גם יהיה בעתיד. רבים מהמנמ"רים לא יודו בכך, אבל המציאות הזו חזקה מהם. בתוך כל המהפכה הזו תשתלבנה הרשתות החברתיות, שנתפסות כיום כשטח מחוץ לתחום הארגוני. וכמובן, אי אפשר בלי שיגעון הטלפונים החכמים.
ענף ה-ICT משרת בהיקף לא מבוטל את המגזר הציבורי והממשלה. שנת 2010 הייתה השנה שבה סוף סוף הסתיים המכרז הגדול של בתי התוכנה. למען הדיוק, הוא הסתיים על הנייר, כי עדיין יש כמה חסמים שמעכבים את הוצאתו לפועל. אבל ההיערכות בקרב המשרדים היא בעיצומה. הטענה העיקרית שטענו נגד המכרז, הייתה העובדה שהוא יגרום להורדת הרמה של כוח האדם שעובד בתחום המיחשוב בממשלה. זאת, בעקבות פתיחת השוק לשחקנים חדשים והורדה דרסטית של תעריפים. בבתי המשפט עדיין תלויים ועומדים כמה תביעות נגד המכרז, שאיש אינו יודע מהן יהיה בסופן של ההתדיינויות המשפטיות.
במידה רבה, הממשלה הימרה פה, ומי שראוי להערכה הוא טל הרמתי, סגן בכיר לחשב הכללי, בשל הסיכון הרב שלקח על עצמו. שכן אם המכרז ייכשל בסופו של דבר, וכל התחזיות השחורות תתגשמנה, אין ספק מי ישלם את המחיר. אבל אם הדברים יתנהלו אחרת, אני מכיר יותר משני אנשים שיצטרכו לאכול את הכובע.
הממשלה לא הצליחה השנה לעמוד ביעד של הגדלת היקף המכרזים שהיא מוציאה לשוק, ואשר מהווה מקור פעילות חשוב לענף. הסיבה היא התארכות ההחלטה לגבי מכרז בתי התוכנה, העיכובים בבתי המשפט וגם סכסוך העבודה ב-11 משרדי ממשלה, שעצר את המשך פרויקט המרכב"ה. התקווה היא שהודעתו של הרמתי, כי 2011 ו-2012 יהיו השנים בהן תושלם המלאכה. כך, הדבר יביא גם לגידול בהיקף המכרזים הנוספים שהממשלה תוציא לשוק, לצד הגעתה, סוף סוף, של המרכב"ה אל תחנתה הסופית.
גם ב-2010 הממשלה לא הצליחה לסיים את פרויקט תעודת הזהות החכמה. זהו אחד המכרזים הכושלים ביותר שהיו בתולדות המיחשוב הממשלתי. שני ראשי ממשלות, שלושה שרי פנים וכמה וכמה מנכ"לים הפריחו לחלל האוויר תאריכי יעד להנפקת התעודה הראשונה. כרגע מדברים על 2011, אבל גם זה לא סופי. אמנם קווי הייצור בקיסריה כבר עובדים, יש תקציב להקמת גורם מאשר ממשלתי, אבל אף אחד לא יכול להבטיח שכאשר התעודות תהיינה מוכנות – עם ישראל יסתער עליהן. הויכוח הנוקב שהיה סביב פרשת החוק הביומטרי, אותו הוביל ח"כ מאיר שטרית, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה – השאיר הרבה מאוד דיסאינפורמציה בקרב רבים בציבור. גם ההודעות, כי המאגר הביומטרי שיוקם במשרד הפנים לצורך הנפקת התעודות, לא קשור כלל לחוק הביומטרי – לא הצליחו לשכנע. בתוכנית העבודה של הממשלה יש תקציב לקמפיין ענק, שיעשה לנו קצת סדר בראש.
אין מזור למזו"ר
ובמערכת הבריאות? שם הכל כרגיל. כלומר, פרויקט המיחשוב המרכזי מזו"ר תקוע, יש לו תקציב "צבוע" מראש בהיקף של רבע מיליארד שקלים, אבל אם וכאשר יקרה נס משמיים, ומישהו במשרד יתחיל להניע את הפרויקט, הוא עלול לגלות שהתקציב עבר דיאטה רצינית. ידיים אלמוניות שיחקו בסעיפי התקציב הזה לטובת פרויקטי מיחשוב כושלים אחרים, כגון פרויקט נמ"ר שלא נגמר לעולם, או כל מיני פרויקטים ששייכים בכלל למרכב"ה, חשובים לכשעצמם.
האם מישהו שמע על החוק האוסר העברת סעיפים בין התקציבים של המשרדים? נראה שלא כך הדבר במשרד הבריאות. המשרד לא מכחיש, כמו גם האוצר, אבל טוענים שמדובר ב-"כמה מיליונים בודדים". לא צריך להאמין לאף אחד, צריך פשוט לפתוח את ספרי התקציב ולראות. הכל שקוף.
במערכת החינוך, ממתינים לתוצאות אחד המכרזים המהפכניים שהמשרד הוציא: מכרז למיחשוב מחדש של כל בתי הספר על בסיס מיחשוב ענן. מועד המכרז כבר נדחה כמה פעמים, אבל כאשר הוא ייצא לפועל, הוא יהיה אחד המכרזים היותר חשובים שהיו עד כה. בתקציב המדינה שאושר אתמול (ד'), נכללו סכומים לא מבוטלים לתיקשוב מערכת החינוך. יש הרבה תקוות, הרבה הבטחות, אבל מבחן התוצאה הוא שיוכיח האם הכספים האלו נוצלו כהלכה.
בשבוע הבא יתכנסו ראשי איגוד תעשיית האלקטרוניקה והתוכנה לכנס השנתי שלהם. לאוזני השרים בנימין (פואד) בן אליעזר, ד"ר יובל שטייניץ ונגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, הם יאמרו שהסיפורים על תעשיית ההיי-טק שמהווה את הקטר של המדינה קרובים להיות אגדה יפה, שאינה תואמת את המציאות. אלא אם כן הם, השרים, ישנסו מותניים ויבצעו שורה של פעולות שמטרתן לסייע לענף היי-טק כמו גם למדינה כולה. ישראל, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בסוף 2010 היא מאכלסת 7.7 מיליון תושבים. קריסה, חלילה, של ענף ההיי-טק, היצואן מספר אחת של ישראל, עלולה לפגוע בחלק גדול מאותה אוכלוסיה.
גם ב-2010 הממשלה לא הצליחה לסיים את פרויקט תעודת הזהות החכמה. זהו אחד המכרזים הכושלים ביותר שהיו בתולדות המיחשוב הממשלתי. שני ראשי ממשלות, שלושה שרי פנים וכמה וכמה מנכ"לים הפריחו לחלל האוויר תאריכי יעד להנפקת התעודה הראשונה. כרגע מדברים על 2011, אבל גם זה לא סופי.