פוסטים בתגיות: ‘מדען ראשי’
ברכות על תפקידך החדש כשר התמ"ת. נכון, אהבת מאוד את תפקידך הקודם, כשר החקלאות, ואילולי תעלולי היו"ר החדש של התנועה אליה הצטרפת, סביר להניח שהיית מעדיף להישאר שם – בעולם העצים, הגידולים והאדמה. גם תפקיד יו"ר קק"ל, אותו כל כך רצית, התרחק לו בינתיים – אך עם דגש על המילה "בינתיים", כי בפוליטיקה הישראלית, כפי שאדוני ודאי יודע, הכל אפשרי.
לאור מערכת היחסים שלך (אם אפשר בכלל להגדיר זאת כך) עם השר היוצא, בנימין בן אליעזר, סביר להניח שהחפיפה ביניכם לא תתקיים. עובדי המשרד ומנהליו יניחו על שלחנך נושאים רבים שעליך ללמוד וכך תחל כהונתך.
משרד התמ"ת הוא אחד המשרדים החשובים בממשלה. הוא חולש על מגזרים רבים במשק הישראלי, כאשר אחד מהם הוא ענף ההיי-טק ובתוכו המו"פ, באמצעות תקציבי המדען הראשי. להלן כמה טיפים ראשוניים לתחילת הדרך.
אם תבקש לעיין בקטעי עיתונות מהחודש שעבר, תוכל לקרוא את המאמרים והכתבות שפורסמו לקראת ואחרי הכנס השנתי הגדול שערך איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה בתל אביב, בהשתתפות קודמך בתפקיד. עיון מהיר ילמד אותך שראשי החברות הגדולות בתעשייה – אנשים שעשו הרבה למען המשק בישראל – מסתובבים מודאגים מאוד בימים אלו. הם לא דואגים דווקא לעתיד העסקים שלהם, אלא לעתיד המדינה בכלל.
כדי שהיקף הייצוא יישאר על כנו ואף יגדל, הממשלה שאתה חבר בה חייבת לנקוט במספר מהלכים. בתור התחלה – הגדלת מספר המהנדסים הישראלים המסיימים כל שנה את המוסדות האקדמיים. מזה שנים טוענים ראשי התעשייה, כי הם זקוקים ל-11 אלף מהנדסים לפחות כדי להמשיך ולשמור על הגחלת. בפועל, ישראל מצליחה לנפק בקושי כ-8,000 מהנדסים מדי שנה. בנושא זה, אדוני השר, עליך לשתף פעולה עם שר החינוך, גדעון סער. הוא מודע לבעיה, ואף קיבל מראש הממשלה, בנימין נתניהו, 2 מיליארד שקלים כדי לשקם את נושא התיקשוב במערכת החינוך, אבל זה לא מספיק. המצוקה היא עכשווית ודורשת פתרון מיידי – כזה שאפילו יאפשר לך לגזור את הסרט לפני סוף הקדנציה.
קודמך בתפקיד החל במהלך של האצת שילוב חרדים וערבים בתעשייה. זה מהלך נכון ואפשרי, שכבר עובד בכמה אזורים בארץ. אם אתה שותף לרעיון, יש בידך להמשיך ולהשלים את המיזם הזה. עובדה זו תסייע למלא את אחת המשאלות המרכזיות של התעשיינים, והיא לדאוג לכך שישראל לא תהיה מדינת סטארט-אפים קטנים שנמכרים ונעלמים, אלא כזו שתחזיק פה תעשייה חזקה ומשגשגת, עם חברות שישכפלו את ההצלחה של אמדוקס, קומברס, נייס ואפילו סאיטקס למי שעוד זוכר.
ולגבי אותן חברות ההזנק, בתקציב 2011 אישרה הממשלה לראשונה ארבעה חוקים חשובים לטובת ענף ההיי-טק – ביניהם תיקון לחוק עידוד השקעות הון, שמסדיר את הסדרי התגמול למדינה מחברות שקיבלו מענק מהמדען הראשי. הבעיה היא שעד שהחוק הזה עבר, איש לא קבע לפי אילו אמות מידה גובה המדינה את הפרמיה שלה, והנושא היה נתון למו"מ שנעשה על ידי פקידי האוצר, שלפעמים חצו את גבול הטעם הטוב. הם ודאי לא מודעים לכך שיש לא מעט עסקות שהיו על סף סגירה, אך בוטלו כי המשקיעים החדשים לא הצליחו להסתגל להתחכמות הישראלית. תפקידך, מר שמחון, יהיה לשמור שהחוק הזה אכן יאכף.
ואם כבר עוסקים במדען הראשי, אתה בוודאי יודע שאחד מתפקידיו של שר במשרד שאתה עומד ראשו, הוא לשמור על גובהו של תקציב המדען. יש במסדרונות האוצר בקריית הממשלה מעין ענף ספורט שהתפתח על ידי הפקידים שם, כאשר מטרת המשחק היא לנגוס כמה שיותר בתקציב המדען. "לנגוס", אגב, היא דרך נעימה יותר לומר "להוציא לו את הנשמה". הריטואל קבוע: קודם מקצצים בתקציב, מביטים בשרים ובחברי הכנסת מתריעים, המדען מודיע שאין יותר כסף וחצי מדינה על הרגליים. ואז פתאום מוצאים את התקציבים. בדרך כלל ראש הממשלה מתערב ומוסיף עוד כסף למדען – אם ישירות או אם דרך המשרד. זה קרה גם השנה וזה יקרה גם בשנים הבאות, אלא אם כן תשים לזה סוף.
השורה התחתונה: תפקידך יהיה לשמור על התעשייה, לשמור על המדען הראשי וליזום רעיונות חדשים כדי שההיי-טק ימשיך להיות הקטר של המשק.
שלום שמחון, שר התמ"ת הנכנס
בחודש פברואר השנה מונה ד"ר גבי אביטל לתפקיד המדען הראשי במשרד החינוך. אביטל הוא ד"ר לאווירונאוטיקה ובטרם מונה לתפקיד המדען הראשי היה מנהל תחום אווירונאוטיקה במפעל של אלביט. בעבר היה מעורב בפרויקטים ביטחוניים וזכה בפרסים. הישגיו של אביטל עד כה נמדדים במספר הכותרות הרעשניות שהוא הצליח לייצר, יחסית לזמן הקצר שהוא בתפקיד. בחודש פברואר השנה, סמוך למינויו, הכריז מלחמה באחת המוסכמות המדעיות היותר פופולאריות תורת דארווין. הוא הקים עליו את כל הקהילה המדעית, שנציגיה מיהרו להזהיר את השר סער מפני מינויו של אביטל לתפקיד המדען. אבל כישוריו האחרים שלא ידועים לציבור וקשריו הידועים עם השר, דרך מפלגתו, הם אלו שהביאו למינויו בכל זאת.
ב-2004 הוא פרסם מאמר במעריב שבו כינה את המחשבים"קללה טכנולוגית ו"עכברים מפלסטיק". ביום שישי האחרון, ארבעה חודשים לאחר כניסתו לתפקיד הוא חוזר על מופע האימים שלו, בראיון ענק שזכה לכותרות בגודל 72 פונט במעריב. http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/149/958.html?hp=1&loc=3&tmp=8357#
בין היתר אמר אביטל באותו ראיון לשלום ירושלמי, שהמחשבים במערכת החינוך הורסים את הילדים שלנו, לא פחות ולא יותר, ושאין צורך להתאמץ כדי לעודד תלמידים לגשת לבחינות בגרות 4-5 יחידות במתמטיקה, חלק ניכר מהתלמידים יכולים להסתפק ב-3 יחידות…".
רק חודשיים לפני כן התראיין אביטל לאחד מהעיתונים המקוונים של המגזר הדתי, שם שיתף את קוראיו במציאות העגומה של מערכת החינוך: רק 8 אחוזים מבוגרי תיכון נגשים לבחינות בפיסיקה או כימיה, 10 אחוזים הולכים ל4-5 יחידות. המשמעות היא חמורה גם בהיבט של מחסור בכוח אדם בשוק בעוד 10 שנים. המדען גם קבל על כך שרוב הציבור הדתי לא פונה ללימודי מתמטיקה ופיסיקה וגם לא להוראה. אז מה עושה המדען הראשי כדי לשנות את המציאות? בינתיים רק מדבר ומרגיז חצי עולם.
מחשבים בכיתות? מחשבים למורים ככלי עזר? על פי אביטל זה אסון ממשי, והם שם כי זה גחמות של אנשי אקדמיה שרוצים להכניס את הקידמה לכיתות ולהשריש אותה בקרב ילדים קטנים. רוצים ללמוד חשבון? "שיקחו נייר ועיפרון".
מעניין שהשר שמינה אותו גדעון סער לא שמע עדיין על האסון המתרחש במערכת החינוך שלו. בראיון לישראל היום, אמר סער בין היתר כי בשנתיים הקרובות מערכת החינוך להשקיע 420 מיליון שקל בהתאמת מערכת החינוך למאה ה-21 . " בתוך זמן קצר לא יהיה יותר לוח וגיר" המטרה היא לשלב את הטכנולוגיה בכיתות. סער דיבר על הפערים שקיימים בין מה שקורה בכיתות הלימוד ורמת המיחשוב של המורים לבין הסביבה המתוקשבת של התלמידים בביתם. הפערים האלו יוצרים חלק גדל מבעיות במערכת החינוך, בתדמית המורה שמפחד מטכנולוגיה ועוד.
לאלו שרוצים בכל זאת לסנגר על המדען הפטפטן, יש כמה נימוקים בארסנל: האחד,זה נכון שהמחשבים נכנסו למערכת החינוך בצורה לא מבוקרת. אבל ד"ר אביטל אמור לדעת שהסיבה לכך היא שקובעי המדיניות בממשלות קודמות לא השכילו לראות את העתיד ולא יכלו לעצור את הקידמה. באין שר בישראל, איש הישר בעיניו יעשה. כל בית ספר, כל רשות, מצאה לעצמה את הפתרונות השונים כיצד להכניס את המחשבים למערכת החינוך.האם תפקידו של המדען כקובע מדיניות במשרד לחסל את המחשבים, או לוודא שאכן הם יוכנסו בצורה מסודרת? על פי הראיון במעריב ד"ר אביטל היה מעדיף שהמחשבים יעופו לו מהעיניים. המציאות הזו מתקיימת בחלקה באזורים נרחבים בארץ, שם קיים הפער הדיגיטלי, שהוא חלק בלתי נפרד מהפער החברתי כלכלי בחברה הישראלית.
ד"ר אביטל יודע היטב שבישובים מסוימים, המאופיינים בשכבה סוציו אקונומית גבוהה, כלל לא יעלה על דעתם של ההורים לפתוח את שנת הלימודים ללא תוכנית מסודרת של שילוב המחשבים בחינוך. בחלק מבתי הספר, מחשב נייד לכל תלמיד זה סטנדרט. בישובים אחרים, שם המודעות נמוכה יותר ימשיכו התלמידים לגדול ולסיים את מערכת החינוך, ללכת לבתי ספר תיכוניים מבלי שתהיה להם הזדמנות שווה להיחשף לסביבה המתוקשבת שילדי רמת אביב, רעננה, חיפה וסביון זוכים לה, לא בגלל שבמשרד החינוך יש מדען ראשי שדואג לעתיד הדור הצעיר פה אלא בגלל שלהוריהם יש כסף.
גם לגבי השטות שפלט בעניין 3 יחידות? גם כאן יש כאלו שיאמרו שזאת המציאות ומספיק לטייח , ומה יש להלין על המדען האמיץ? הם צודקים. אכן מרבית התלמידים בישראל לא רוצים ללכת ל5 -4 יחידות. במקצועות הריאליים. האם זה באמת מפני שהם לא מסוגלים? לא. חלקים גדולים מהם נדחפים על ידי הוריהם לחפש את החיים הקלים, לסיים אצת הבגרות בממוצע גבוה,מצב שהמדען הראשי מאוד אוהב אותו כי על זה הוא נמדד בין היתר, ולעזאזל השאיפה למצוינות, להתגבר על מכשולים. חנוך לנער על פי עצלנותו ועל פי האידיאולוגיה של מערכת החינוך שלו.
המדיניות שד"ר אביטל דוגל זה היא מתכונת להנצחת הבערות בהכוונה ממשלתית, על ידי פקידים ומדענים ראשיים מומחים לתעופה שהבנתם בניהול מערכת חינוך דומה להבנה שיש לתלמידים בהפעלת מטוס.