פוסטים בתגיות: ‘מאיר שטרית’
תרגיל העורף "נקודת מפנה 5", ששיאו היה היום (ד'), תרגל ובדק רק פן אחד של מוכנות העורף לשעת חירום. יהיו תוצאות התרגיל אשר יהיו, כל מקבלי ההחלטות בדרג האזרחי והצבאי שישבו במתקן התת-קרקעי בירושלים שנחנך היום, יעשו שקר בנפשם אם ינוחו על זרי הדפנה, תוך התבססות על מסקנה מוטעית לפיה העורף אכן מוכן לשעת חירום.
המוכנות לשעת חירום כבר הפסיקה מזמן להיות עניין של יכולת האזרחים לרוץ למרחב המוגן הקרוב. רק לפני כמה ימים אמר השר האחראי על הגנת העורף, מתן וילנאי, כי במלחמה הבאה "ייפלו מאות טילים ביום על ישראל, מתקני הגז יעלו באש. צריך להתכונן למלחמה כוללת עם סוריה, חיזבאללה וחמאס".
" כוונותיו של משרד הפנים להתקין צו שיאפשר להתחיל לבצע פיילוט שיבחן את הפעלת חוק המאגר הביומטרי, כוללת שורה של פגמיים וקשיים מקצועיים ולא יוכל לעמוד בהוראות החוק וולכן תקופת המבחן לא תוכל להתבצע.
כך טוען השר מיכאל איתן, במכתב ששיגר אתמול לראש הממשלה בנימין נתניהו, נתניהו משמש כיושב ראש ועדת השרים לעניין ישומים ביומטריים. השר איתן מסתמך על חוות דעת של הרשות למשפט וטכנולוגיה במשרד המשפטים, שבדקה את הצו . היא העריכה ושאם משרד הפנים אכן ינסה ליישם את תקופת הפיילוט הפיילוט לא תוכל לעמוד במבחן החוק. השר דורש לכנס מייד את ועדת השרים לעניין ישומים ביומטריים כדי לדון בכשלים של החוק. השר מעיר כי הדיון בוועדת השרים נועד לאתר הסכמות, למנוע התנגדויות ופניות לבג"ץ.
על פי דברי ההסבר המופיעים בחוק הביומטרי" תקופת המבחן תאפשר בחינה מהימנה וקונקרטית של אופן יישום החוק הביומטרי על כל מרכיביו, ובתקופה זו אמורה להיבחן הפעלת המאגר מול שורה של גורמים ציבוריים, טכנולוגיים, תפעוליים, וכן היבטים הנוגעים להגנה על הפרטית. כאמור הרשות לטכנולוגיה מצאה פגמים בהצעה לפיילוט והשר דורש דיון מחודש.
במכתבו מציין השר כי בפני הגורמים אשר דנו בהצעת החוק, ביניהם ח"כ מאיר שטרית, הועלו פתרונות חלופיים על ידי פרופסור עדי שמיר, שהיו מקובלים על ידי שרה של גורמים. אולם לטענת השר ההצעה הזו הוסרה מסדר היום עוד בטרם נדונה.
השר איתן מסיים את מכתבו לראש הממשלה בהערה לפיה המאבק נגד החוק הביומטרי פוגע בהכנות לתעודת זהות חכמה ויוצר לה דימוי שלילי, למרות היותה כלי מודרני וחשוב שיכול לשפר את השירות לציבור.
"" ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, קיימה היום דון יון לקראת הנחת הצעת חוק אשר קוראת להקמת קרן פיצוי לילדים אשר נולדו עם מום גנטי בלידה. כיום אחוז העוברים עם פגם גנטי קשה הוא בין 2-3%. חלק מהפגמים מתגלים במהלך ההיריון וההיריון מופסק, אך חלקם מתגלים רק לאחר הלידה מפאת מגבלות הידע הקיים. יו"ר הועדה ח"כ מאיר שטרית יזם בשיתוף פרופ' מוטי שוחט מבית החולים שניידר את הצעת החוק לפני מספר חודשים, על הצעת החוק חתומים 19 ח"כים מכל סיעות הבית.
יו"ר הועדה, ח"כ שטרית: "הצעת החוק באה לפתור בעיה חמורה, זהו מעשה חברתי ממדרגה ראשונה. הרעיון הוא להקים קרן לפיצוי לאנשים אשר נולדו עם מום בין אם כתוצאה מרשלנות ובין אם מבחינה רפואית, לצערי היום הדרך היחידה לקבל את הפיצוי היא על ידי תביעה ובה צריך להוכיח את העוולה ולכן, רק אנשים בעלי אמצעים כלכליים מסוגלים לעמוד מול מערכת המשפט." המטרה היא להקים ועדת רופאים מקצועית אשר תקבע את רמת הפיצוי שההורים יקבלו, התשלום יתקבל באופן שנתי לצורך טיפול בילד החולה.
מנתונים שהציג יו"ר הועדה עלה כי בשנת 1991 סך כל הפיצויים עמד על כ-10.9 מיליון דולר ואילו בשנת 2008 סך הפיצויים עמד על כ-40.2 מיליון דולר. כמו כן הציג ח"כ שטרית תמונת מצב עגומה לפיה יש אוכלוסיות שלמות אשר לא מוכנות לבצע הפלה וחייבות כיום לחתום על מסמך לויתור תביעה עתידי. עוד הוסיף:"התפתחה בארץ רפואה מתגוננת. הרופאים נאלצים להגן על עצמם ועקב כך נוצר מצב שבו כל רופא שולח את האישה ההרה לעשרות בדיקות שלא לצורך, בדיקות יקרות מאד."
בדיון השתתפו רופאים רבים מכל בתי החולים וקופות החולים, עורכי דין ונציגי משרדי ממשלה שונים. חלק מן הנוכחים הביעו את התנגדותם להצעת החוק ובראשם עו"ד שמואל ילינק. בתגובה אמר ח"כ שטרית:"המערכת הרפואית קיבלה את הרושם שאי אפשר לחקור אותה, אין כוונה ליצור חסינות לרופאים." מולם הגיבו מספר רופאים אשר תומכים בהצעת החוק, פרופ' אלון פרס, מנהל המכון הגנטי –ביה"ח תל השומר:"יש כרגע כ-10 תביעות נגדי, אך אנחנו מבצעים 100,000 בדיקות בשנה. אין דבר כזה טעות, טעות פירושה רשלנות. אנחנו מונעים לידתם של כ-100 תינוקות עם מומים קשים." ד"ר ליאוניד אידלמן, יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל:"מדובר פה על שינוי דרמטי למדינה, אנחנו לפני מהפכה חברתית. אנחנו צריכים להחזיר את האמון ההדדי בין החולים למטופלים." פרופ' אריה הרמן חיזק את דעת הרופאים ואמר:"רפואת הילודה בישראל היא מהטובות בעולם, אך תמיד יש אפשרות של לידה עם מום. לרופא היום קשה לתפקד כאשר חרב התביעה נמצאת מעליו וכאשר אנו צריכים לצאת למלחמה מול המטופלים שלנו." פרופ' רוני טפר, מנהל יח' אולטרה סאונד בביה"ח מאיר אמר:"אנו צריכים להגיע למצב שרופא יוכל לומר-טעיתי, ושרופאים אחרים ילמדו מטעות זו." רבים מהרופאים הנוכחים הביעו אף הם את תמיכתם בקריאה זו, רופא לא צריך להסתיר את טעותו מחשש לתביעות.
ד"ר גוסטבו מלינגר, מנהל יח' נשים במרכז הרפואי וולפסון הוסיף:"הרופאים היום חושבים אל מי הם מעבירים את האחריות, ונוצר מצב שבו עקב חשש זעום ההורים מבקשים להרוג את העובר."
ח"כ מיכאלי, חבר הועדה ציין כי אף אחד מהתובעים אינו מבקש להתעשר, מדובר פה על דאגה לילדים החולים ולא לרופאים. ח"כ רחל אדטו ציינה לשבח את הרעיון אך ציינה כי קשה לאגד באותו משפט בין רשלנות לגנטיקה.
את הישיבה סיכם יו"ר הועדה, ח"כ שטרית ואמר:"המצב כיום הוא בלתי נסבל, אנחנו מפילים מאות ואלפי עוברים מתוך חשש. צריך לעשות תיקון למצב, הפעולה תועיל למערכת הבריאות, למשפחות ולאוצר המדינה."