פוסטים בתגיות: ‘יורם הכהן’
ההישג השני שייך לעו"ד יורם הכהן, ראש הרשות למשפט וטכנולוגיה. לפני ארבע שנים הוא נקרא לדגל כדי להקים את הרשות ולאפיין את אופייה ותפקידיה. הכהן עזב את עסקיו הפרטיים וניגש למלאכה במלוא המרץ. הבאת הכנס המדובר לירושלים היתה אחד היעדים שהציב לעצמו. קיום הכנס ואירוח כל כך הרבה דמויות מפתח בתחום הפרטיות וההגנה על המידע, הוא בהחלט הישג שעו"ד הכהן והרשות שלו יכולים לזקוף לזכותם ולהתגאות בו.
אין ספק שבמהלך ארבע השנים האחרונות שינה המושג "פרטיות" את אופיו והתעוות למימדים אחרים לחלוטין מאלו שהיו מקובלים בעת הקמת הרשות בישראל. לפני ארבע שנים עיקר עיסוקה של הרשות היה באכיפת חוקים ותקנות שונות החלים על חברות מסחריות וציבוריות בכל מה שקשור בשימוש במידע שברשותם העוסק בלקוחות, אזרחים או מטופלים במקרה של גופים רפואיים.
אחד הדברים המעניינים ביותר בכנס הפרטיות היה ששני הגופים שבגללם נושא הפרטיות פרץ לתודעה – גוגל (Google) ופייסבוק (Facebook) – לקחו בו חלק. ההיגיון הסביר קובע שנציגי שתי החברות הללו היו צריכים לשבת בעמדה מרכזית באירוע ולהשיב על אין סוף שאלות, תמיהות וגם לא מעט תלונות. אבל לא רק שזה לא קרה, אלא שבמפגש עם עיתונאים שנערך, רמז יועץ הפרטיות של פייסבוק, כי האחריות למהומה רבתי שנוצרה כעת בכל העולם סביב נושא הפרטיות מוטלת קודם כל עלינו, המשתמשים. "המידע שאתם משחררים הוא המידע שקיים ברשתות החברתיות", אמר. יש משהו בדבריו, אבל התמונה הכוללת היא חלק מדיון עקרוני שבא לידי ביטוי בכנס, בנושא הגדרת גבולות הפרטיות – מי אחראי לשמירה עליה או להפרתה? האם רק הטכנולוגיה פוגעת בפרטיות שלנו או שמא גם אותם גורמים שמנהלים את הפלטפורמות הללו? כי הרי אם הולכים לשרשרת המזון של הפרת הפרטיות, מגלים שהיא מתחילה במקלדת ובראש של כל אחד מאיתנו.
ההסבר לתופעה הזו הוא סוציולגי-פסיכולוגי ודומה לניסיון לנתח את תופעת תאונות הדרכים. כולם מסכימים שיש לעשות הכל כדי למנוע אותן ועדיין נהרגים בכבישי כל יום אנשים רבים. אך כל זה לא מסיר את האחריות מעל אותן רשתות חברתיות: האם מפעילי הרשת רשאים לעשות ככול העולה על רוחם עם המידע שאנו משתפים את חברינו? האם המידע הזה מופקר?
עומר טנא מהפקולטה למשפטים במכללה למינהל, שהנחה את הפאנל הראשון הבוקר, העלה טיעון מעניין. לדבריו, אנחנו מקבלים מרשתות כמו פייסבוק שירותים רבים בחינם וכל חיינו החברתיים מתרכזים שם – אז אולי החשיפה והשימוש במידע הוא חלק מהתשלום שאנו צריכים לשלם? הרי אין ארוחות חינם. חומר למחשבה.
השורה התחתונה: כנס הפרטיות של ה-OECD הציף שורה ארוכה של בעיות שמאפיינות כיום את החברה המערבית, שהאינטרנט הוא חלק מרכזי בחייה. לא בטוח שמשתתפי הכנס יוכלו לתת את התשובות לגבי דרכי ההתמודדות עם התופעה. יתכן שנצטרך להמתין לשנה הבאה….
עו"ד הכהן. האם אנו מפקירים את הפרטיות שלנו?
הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע הטילה השבוע קנסות על שני גופים – האחד פרטי והשני ציבורי – בגין שימוש לא חוקי בפנקס הבוחרים ועבירה על חוקי הגנת הפרטיות.
לטענת מפקחי הרשות, חברת דיילקום - העוסקת במתן שירותי חיוג אוטומטי, עשתה שימוש בפנקס הבוחרים הארצי והמקומי שקיבלה במהלך מתן שירותים למפלגות ומועמדים לרשויות המקומיות, לצורך טיוב מאגר המידע שלה, ולשימוש חוזר במידע לטובת לקוחות אחרים שלה. כל זאת, בניגוד לחוק הגנת הפרטיות וחוק הבחירות.
הגוף השני, האגודה השיתופית קריית חיים, הפרה לטענת הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע, את סעיף 28 (ב) לחוק הגנת הפרטיות. כך, אומרים ברשות, ניצלה האגודה את הנגישות שלה לפנקס הבוחרים של עיריית חיפה על מנת לעדכן את רשימת חברי האגודה השיתופית. לרשימה שנלקחה מפנקס הבוחרים, קובעים ברשות, נוסף גם מידע אודות התמיכה הפוליטית של הבוחרים.
התגובה הראשונית למקרא הטענות שהועלו כנגד גופים אלו היא שיש להחמיא לאנשי הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע על פעילותם נגד רמיסת החוק ברגל גסה וחצופה. אבל השמחה נעלמת לה מיד כשמגלים את חומרת העונש שהטילה שהרשות על הגופים הללו. כך, דיילקום – חברה מסחרית שללא ספק עשתה שימוש במאגרים כדי להגדיל את רווחיה, נקנסה – שימו לב – ב-4,000 שקלים! האגודה הציבורית קריית חיים, שניצלה לרעה את הנגישות שלה לספר הבוחרים, נקנסה בלא יותר מ-3,000 שקלים!
לפנינו מקרה קלאסי של ניסיון אמיתי וכנה לאכוף חוק חשוב, אלא שהכלים העומדים לרשותם של אנשי הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע הם פשוט מגוחכים. 4,000 שקלים באמת מהווים קנס כספי ראוי על פריצה למאגר מידע או העתקת נתונים ממנו שלא כדין?! הרי מדובר בעונש מגוחך שמזמין גורמים אחרים להפר את הפרטיות שלנו.
אפשר לנחש, מבלי להסתכן, ששני הגופים שנתפסו מהווים רק חלק קטן משורה ארוכה של ארגונים שמפרים מדי יום סעיפים כאלו או אחרים בחוק הגנת הפרטיות. כל בית שלישי בישראל מקבל מדי ערב שיחת טלפון מחברה כלשהי ש-"שמעה" שיש לך יום הולדת בקרוב, או מתקשרת כדי להציע לבן שלך כרטיס אשראי לחיילים ימים אחדים לפני גיוסו.
עו"ד יורם הכהן, יו"ר הרשות, מצוטט בהודעה שהוציאה הרשות על שני המקרים: "מקרה דיילקום מדגיש את הבעייתיות שבמיקור-חוץ של מידע מוגן פרטיות. בשני המקרים הופר עקרון 'צמידות המטרה' – החובה לעשות שימוש במידע אך ורק למטרה למענה התקבל, שהוא עקרון יסוד בהגנת הפרטיות. אנו נמשיך ונפתח את השימוש בסנקציות כלכליות על כל מי שעושה שימוש בלתי חוקי במידע אישי, שכן זהו כלי אפקטיבי ביותר לטיפול בתופעה".
צר לי, עו"ד הכהן, אך מהמקרים שפורטו בהודעה לא ממש ברור אילו סנקציות כלכליות הוטלו על הגופים הללו ומדוע הן אמורות להרתיע אותם ושכמותם לא לחזור על אותה העבירה למחרת היום.
חשוב לציין שעו"ד הכהן עומד בראש צוות אנשים מיומן, שעושה את עבודתו באופן מיטבי. אך הכהן חייב להפנים את העובדה שגם ללא מיקור-חוץ של מידע רגיש, תמיד יימצא מישהו שיש לו את המידע ומוכן לעשות בו שימוש.
במקביל להמשך עבודתה החשובה של הרשות, אנשיה צריכים להפעיל לחץ על חברי הכנסת כדי שיבינו שלא מספיק לחוקק חוקים להגנה על הפרטיות, אלא צריך לתת בידי רשויות המשפט והחוק את הכלים להרתיע.
במציאות של היום אתה יכול לפרוץ לכל מאגר שהוא ולעשות בו שימוש לצרכיך מבלי לחשוש. הרי במקרה הכי גרוע תשלם 4,000 שקלים ותמשיך לצחוק כל הדרך אל הבנק.