פוסטים בתגיות: ‘יבמ’
חברת המחקר העולמית גרטנר (Gartner) קיימה השבוע אירוע מיוחד ללקוחותיה הישראליים, במהלכו נחנך באופן רשמי הסניף החדש של החברה בארץ, לאחר 25 שנה בהן יוצגה גרטנר על ידי חברת קומטק, בבעלותו של ברוך גינדין. המרצה המרכזי באירוע היה פיטר סונדרגארד – סגן נשיא בכיר ומנהל המחקר העולמי בגרטנר, שסקר באופן מקיף את שוק ה-IT, סיפר על המגמות בישראל ובעולם והסביר על הטכנולוגיות החמות בשוק. כמה שעות לפני האירוע, הופיע סונדרגארד במסיבת עיתונאים של חברת המחקר, שם פרש את עיקרי משנתו.
מעבר לתחזיות על צמיחת השוק הישראלי, שממשיך לגדול בקצב הגבוה פי 1.5 מהתל"ג, ובנוסף להמלצות הטכנולוגיות החדשות, האיר האנליסט זווית מעניינת, הוליסטית מעט, לגבי היעד אליו מועדות פניהן של ספקיות ה-IT המסורתיות ואיך הן צריכות להתנהל אל מול העולם החדש. סונדרגארד התכוון לספקיות הענק, כגון HP, סאפ (SAP), אורקל (Oracle), יבמ (IBM), מיקרוסופט (Microsoft), סיסקו (Cisco) וגם השתיים הנוספות, שנחשבות ל-"צעירות" יותר – גוגל (Google) ואפל (Apple).
אם נלך אחורה כמה שנים נראה, כי מגמות כמו ענן, וירטואליזציה וכדומה, "תפסו" את הספקיות הגדולות לא ממש מוכנות. המעבר לענן, והפיכתו לטרנד מרכזי בסדר היום של המנמ"ר, לא ממש התאים למודל התמחור של החברות הגדולות. ב-יבמ, למשל, פעלו במשך כשנתיים תחת חזות שהענן לא ממש מטריד אותם, כי "זו מגמה שתחלוף". בפועל, הם פיתחו פתרונות וסיפקו כלים לכל מי שביקש, כי המציאות הכתיבה שאם לספקיות הגדולות אין פתרון, יש מספיק חברות קטנות ולא מוכרות שיכולות למלא את החלל.
כעת הענן עומד בראש סדרי העדיפויות של החברות הגדולות, המנסות לנגוס בנתחי השוק ההולכים וגדלים. זאת, למרות שבכל העולם – ובמיוחד בישראל – הענן עדיין לא נכנס במלוא העוצמה לשוק הארגוני. אם סוקרים את היצע הפתרונות בתחום, מגלים כי לספקיות המסורתיות שמנינו, אין בהכרח יתרון טכנולוגי על חברות אחרות. הגידול של החברות האלו, אם כך, נובע בעיקר מרכישות ומיזוגים. הנחת העבודה הבסיסית היא שמנמ"ר של ארגון גדול יעדיף ללכת לענן (אם וכאשר) עם החברות המסורתיות והגדולות. Read the rest of this entry »
כנס CloudCon השנתי השלישי של אנשים ומחשבים, שנערך היום (ה') במרכז הכנסים אווניו, היה על רקע מזג אוויר גשום בכל רחבי הארץ. זה תאם במידה רבה את האווירה והמסר הכללי ששודרו מכנס זה: הענן כבר אינו באזזוורד, הוא כבר כאן, חי, נושם ובועט. בשטח, הענן מיושם בארגוני SMB בישראל, אבל כל הדוברים בכנס הוכיחו באותות ומופתים שהענן לא מדלג על הארגונים הגדולים בארץ, פשוט התהליך הוא איטי יותר. אם בכנס CloudCon הראשון התעמת ברק רגב מגוגל (Google) עם מנמ"רים של ארגונים גדולים שרמזו, כי ענן זה נחמד אבל לא בבית ספרנו, כיום המנגינה היא אחרת. כי ענן, כפי שרגב הסביר, הוא חלק ממשהו הרבה יותר גדול שקורה לנו: פריצת הסלולר והטלפונים החכמים. רגב ציטט, ולא בהלצה, נתון לפיו עד סוף העשור יהיו בעולם 10 מיליארד טלפונים חכמים, הרבה יותר ממספר האסלות שיהיו בעולם.
הראש היצירתי של כל עורך חדשות מתחיל היה מתפתה להפוך את הנתון הזה לכותרת עסיסית: למה דווקא אסלות? משום שהן מסמלות את אחד ממוצרי הצריכה שאי אפשר בלעדיהם. הטלפונים החכמים מתקרבים לאותה רמה של פופולריות של מוצרי צריכה בסיסיים. הם נמצאים כמעט אצל כל עובד, ואותו מכשיר משמש לצרכים הארגוניים ולצרכים האישיים. ההפרדה מאוד דקה ובעייתית. כאשר העובד הוא בעל מכשיר חכם, שמאפשר לו להיות נייד ולקחת את העבודה הביתה, הוא כבר לא רק צרכן או עובד שתלוי בשירותים שהוא מקבל מהמנמ"ר, אלא הוא זה שמכתיב איזה שירותים יהיו לו על הענן. ונתון זה מחזיר אותנו לנושא המרכזי של הכנס: הענן שיהיה חלק בלתי נפרד מהשירותים והתשתיות שלנו.
אין זה מקרי שאת הכנס פתחו שני נציגים משני עולמות שונים. ברק רגב מגוגל, שמלבד סיפור האסלות דיבר על הבייבי של גוגל: הכרום, שנועד בהתחלה להניע את שוק הדפדפנים, אבל הפך מהר מאוד למערכת הפעלה לכל דבר, שמאפשרת למשתמש לבצע את כל הדברים שהוא רגיל לעשות על מחשב רגיל, רק בהבדל אחד: הכל מצוי בענן.
קדם לברק רגב, מנכ"ל יבמ (IBM) ישראל, מאיר ניסנסון. יבמ מייצגת את העולם שהשוק הארגוני מכיר היטב מזה שנים רבות. הכניסה שלה לענן לא נעשתה בבת אחת. כמו כל החברות הגדולות, בתחילת הדרך המתינו בענק הכחול בצד, לראות אם אולי הגל הזה יעבור. אבל מהר מאוד הבינו אנשי יבמ, כי לא מדובר בטרנד חולף. צודק ניסנסון שאמר, כי עבור המשתמש המעבר לענן אינו כל כך טראומתי, אבל לא כך עבור הספקיות, אלו שצריכות לתחזק ולהעביר את הארגונים לענן. לשם כך הפנתה יבמ משאבים בסדרי גודל של מיליארדי דולרים כדי לפתח שירותים ופתרונות. כיום הענן נחשב לאחת הפעילויות המרכזיות של יבמ במסגרת השירותים שהיא מספקת לארגונים.
ניסנסון אמר, כי כאשר הם החלו לדבר עם אנשים בעולם על הענן הם נשאלו איך לא עשיתם את זה עד היום, הרי זה לא חדש? מה שנכון נכון. הענן הוא העתק משוכלל של לשכות השירות שהענק הכחול התפרנס מהן במשך שנים. אבל גם ותיקי יבמ יודו, כי את החיות והבאז הגדול לענן נתנה גוגל וחברות אחרות שקמו בעקבותיה. הם לא המציאו שום דבר, אבל הם נתנו את הפתרונות הנכונים לצרכים שעלו עקב התפתחויות טכנולוגיות של רוחב פס והתלות הגוברת שלנו באינטרנט.
גוגל ויבמ כמובן לא לבד בהתמודדות עם האתגרים הרבים שהציב הענן. במעבר למודל ענן יש אתגרי ניהול, ניתוב, תחזוקה, ובעיקר קצב וביצועים. כאן היה מעניין לשמוע את נציג בזק בינלאומי שסיפר, כי הכבל התת-ימי שהם הניחו בין ישראל לאיטליה, לא נועד רק כדי להגדיל את המהירות של הגלישה. הכבל החדש, מבטיחים בבזק בינלאומי, יאפשר לנו לצרוך הרבה יותר שירותים בענן, עם ביצועים סבירים שלא יאלצו אותנו לקחת כדורי הרגעה פעמיים ביום.
בזק בינלאומי גם מייצגת את המגמה שהענן הוא פתרון אידיאלי לגופים חסרי משאבים שמשרתים ציבור רחב וצריכים לחסוך כסף. כך, מערכת החינוך הלכה לפרויקט שאפתני בענן בעזרת בזק בינלאומי. ההערכה היא שאחרי שהממשלה קפצה למים אנו צפויים לראות עוד ועוד דוגמאות. ושמענו גם הרצאות מחברות כגון סימנטק (Symantec), שהתייחסה לנושא האבטחה, אחד החסמים המרכזיים בכניסה לענן.
בהמשך הכנס הוצגו פתרונות של חברות ותיקות וחדשות שדיברו על מודלים של ענן, בראש וראשונה SaaS, אחסון, שירותים שונים ועוד.
שורה תחתונה: הענן אינו טרנד חולף, הוא חלק משינוי בדרך ההתנהגות שלנו – הן כצרכנים והן כעובדים המשתמשים בכלים חכמים. אפשר כבר לצפות שבכנס CloudCon הרביעי נשמע על סיפורי לקוחות של ארגונים גדולים שעברו לענן.
הכניסה של עולם המובייל לכל תחום בארגון מאתגרת כמובן גם את ספקי פלטפורמות ה-BI, ששוברים את הראש כיצד להתחיל להשתלב. אומנם ברור, כי התחום הזה טומן בחובו פוטנציאל, אבל רבים מסכימים שנכון להיום הרעש סביב התחום גדול בהרבה מהמציאות בארגונים
אחד מעשרת הנושאים החמים ביותר השנה יהיה ללא ספק תחום ה-BI. סינדי האוסון, בלוגרית שכותבת בשבועון InformationWeek האמריקני, סוקרת את המגמות הצפויות בתחום ומתארת איך הן מתקשרות ליתר הטרנדים החדשים שילכו ויתפסו נתח גדול יותר במהלך 2011.
בסביבה טכנולוגית שמשחררת חדשות לבקרים ים של חידושים, האתגר של החברות הוא להבין את ההשלכות של הטכנולוגיות הללו ואיך הן מדורגות מבחינת סדרי העדיפויות של המשתמשים. לדעת הכותבת, הדרך הטובה ביותר לעשות זאת, היא להסתכל על הנושא דרך פתרונות ה-BI, שנוגעים כמעוט בכל תחום.
הכניסה של עולם המובייל לכל תחום בארגון מאתגרת כמובן גם את ספקי פלטפורמות ה-BI, ששוברים את הראש כיצד להתחיל להשתלב. אומנם ברור, כי התחום הזה טומן בחובו פוטנציאל, אבל רבים מסכימים שנכון להיום הרעש סביב התחום גדול בהרבה מהמציאות בארגונים.
מצד שני, מציינת מחברת המאמר, כי אי אפשר להתעלם מההמצאות שנחתו על השוק בשנה שעברה – כמו למשל ה-iPad, מה שמביא אותה להמליץ לארגונים להתחיל לחשוב על מדיניות ה-BI שלהם בכל מה שקשור לניידות. כאן עולות כמה שאלות, כמו לאיזה מכשירים יספק הארגון תמיכה ומהי האסטרטגיה של הספק שלך?
האתגרים הללו קיימים גם בבואנו לבחון את נושא הטלפונים החכמים בארגונים השונים, דוגמת מכשירי ה-iPhone, הבלקברי (Blackberry) ודומיהם. מיד נגלה שהפלטפורמות הן שונות, ולא תמיד מדברות ביניהן. חברות שנכשלו בתכנון אסטרטגי לגבי BI, עלולות להיכנס למערבולות של כשלי אבטחה.
תחום אחר הוא תחום הרשתות החברתיות. מי שחשב שפייסבוק (Facebook) הוא זירה לרכילויות ושיחות סרק, מבין היום שהוא טעה בגדול. פייסבוק, כמו רשתות חברתיות אחרות, מתגלה מיום ליום כפלטפורמת BI מעולה, המשנה לגמרי את חוקי המשחק בנוגע לניתוח ואיסוף מידע. 500 מיליון משתמשים לא טועים ולא מטעים, אם יודעים לקרוא נכון את מה שהם אוהבים, שונאים, מעדיפים וחושבים. המידע מונח לפנינו כמו ים ענק שמאכלס בתוכו דגים רבים. הדייגים החכמים הם אלו שיצליחו לדוג את המידע הרלוונטי.
אפילו יצרניות התוכנה הגדולות, כגון מיקרוסופט (Microsoft), סאפ (SAP), אורקל (Oracle) ויבמ (IBM) כבר החלו לשלב אלמנטים של BI מבוסס SaaS במוצריהן, שקורץ לרשתות החברתיות. כלומר שהספקים המובילים מתחילים לתת משקל לתחום. בהקשר זה, אסור לשכוח שאנו רק בתחילת הדרך.
השורה התחתונה: המגמות החדשות בשוק הארגוני עוברות דרך פלטפורמות ה-BI. לצד מעקב אחר המוצרים שהחברות הגדולות יוציאו לשוק ב-2011, על המנמ"ר לבדוק כיצד לאזן בין הדרישות העסקיות מצד הלקוחות הפנים-ארגוניים, לבין היכולת לשלוט ולשמור על המידע הארגוני.
מאירסון נושא את התואר עמית יבמ, שהינו אות כבוד הטכנולוגי הגבוה ביותר שמעניקה החברה לחוקרים ומדענים שהובילו פריצות דרך משמעותיות. בנוסף, הוא אחראי על האקדמיה של יבמ – ארגון פנימי המאגד כ-1,000 מנהלים ומומחים טכניים בתוך החברה ומחוצה לה. במשך שנים הוא היה חבר צוות המחקר של יבמ והוביל חידושים בתחום הנדסת חומרים, מיקרואלקטרוניקה, מערכות אחסון ועוד.
הוא מודע לסכנות שקיימות אצל כל מי שעוסק בחדשנות ופיתוח. בראיון לאחד מכלי התקשורת אמר מאירסון, כי הוא דורש מהאנשים שעובדים איתו במחקר ופיתוח לבוא אליו לפחות פעם בשנה ולהגיד לו איזה טעויות הם עשו – ואיפה. הוא לא מאמין בחדשנות שיש לה הצלחה של מאה אחוזים, אבל זה לא אומר שצריך להוריד את הרגל מהגז ולהפסיק להמציא או לפחד.
"מישהו צריך לשמור ולהוביל את הפיתוח בקצה העליון של הטכנולוגיה – ויבמ לקחה על עצמה את התפקיד הזה", אומר מאירסון בשיחה. לדבריו, אחד האתגרים שעומדים כיום בפני כל מפתח, הוא ההתקרבות המפחידה לגבולות הפיסיקה – תופעה שהחלה כבר לפני שנים ואיימה בין היתר על המשך ההתקדמות על פי חוק מור. "מכונות פועלות כיום מהר כל כך, עד שעצם מבנה המארז ברמת השבב עצמו עלול להשפיע על הביצועים", מסביר מאירסון. "יבמ מפתחת פתרונות שונים כדי להתמודד עם הבעיות האלו, וכחלק מזה, מהנדסי החברה משקיעים במערכת ההפעלה לינוקס (Linux)".
על פי מאירסון, בחמש השנים הקרובות ישתנה האופי הבסיסי של הטרנזיסטור, והעולם הטכנולוגי יפנה לכיוון של טרנזיסטורים תלת-ממדיים, הנבנים בניצב למשטח השבב ולא לרוחבו. בתחום התוכנה, חוזה סגן נשיא יבמ את הופעתן של מערכות המבצעות אופטימיזציה עצמאית של הקוד ברמת הארכיטקטורה. מערכות כאלה, הסביר, ידעו לתכנן ולתכנת מחדש את עצמן תוך כדי תהליך העבודה והשימוש, על מנת לייעל את ביצועיהן. קומפיילרים, ציין, יהיו מסוגלים לבחון אלפי שורות של קוד, לזהות אלגוריתם מרכזי ולשלוף אותו החוצה, על מנת לצרוב אותו על גבי מעבד ייעודי או שבב זיכרון ייעודי – כדי לקבל מהירות ביצוע הגבוהה פי 10 עד 100.
בשיחה איתו אי אפשר היה שלא להתרשם מהביטחון העצמי של האורח ומהבקיאות שלו כמעט בכל תחום שבו יבמ מעורבת. המסקנה מהשיחה היא, שכדי להיות חלק מחדשנות, עליך להגיע למצב שבו החדשנות הופך להיות חלק מה-DNA שלך – אחרת אין סיכוי שזה יעבוד.
למרות ההתאוששות האיטית של של הכלכלה העולמית שוק תוכנות לאבטחה הולך וגדל. השוק הזה מובל על ידי כמה חברות ענק כגון סימנטק טרנד מיקרו, יבמ EMC ומקאפי שנרכשה בסוף השבוע על ידי אינטל תמורת 7.6 מיליארד דולר, היקף המכירות העולמי של של תוכנות אבטחה נאמד בכ-16.5 מיליארד דולרים, והוא גדל ב-11.3 אחוזים לעומת 2009 , על פי גרטנר.
הרכישה של אינטל את מקאפי הפתיעה במידה רבה את השוק, שנחשב לדי "רדום" בחינת השחקנים בו והפעילות בו. אינטל היא מסוג החברות שלא שיחקנו במגרש הזה, ועצם הכניסה לשוק היא הפתעה רבה וללא ספק הכניסה קצת עניין לשוק האבטחה.
מנכל אינטל פול אוטוליני אמר כי שתי החברות ניהלו מו"מ ועבדו ביחד על הנושא כ-18 חודשים. הוא העריך שאינטל תשלב את מוצרי האבטחה של מקאפי כבר בשנה הבאה" בכל מקום שאנו מוכרים מעבדים יש לנו הזדמנות לחבילת של רכיבי אבטחה" אמר אוטוליני ובזה הוא הסביר את הרציו של המכירה הזו.
גורג קורטס, ה-CTO וסגן נשיא מקפאי, פירטבבלוג שלו רשימה אפשרית של מוצרים שמקאפי מוציאה, ואיך הם יכולים להיות מותאמים למוצרים אחרים, שאינטל אחראית להם, כמו למשל מוצרים משובצי מחשב של ווינד ריבר , שנרכשה על ידי אינטל לפני קצת יותר משנה.
שוק הרכיבים הניידים היה מאז ומעולם שוק פוטנציאלי עבור אינטל והיא הייתה מהמובילות בפיתוח מעבדים עבורו . גם מקאפי העמידה את הפתרוות של האבטחה למובייל ברש סדרי העדיפויות שלה מה שהגביר את ההגיון בשיתוף פעולה בין שתי החברות. למרות שמקפאי תמשיך לפעול כחטיבה עצמאית, היא תסייע לאינטל להמשיך פעילות שכבר קיימת אצלה בתחום החומרה שמבוססת על אבטחה הנקראת VPPRO . כמובן שאוטוליני הדגיש כי הרכישה של מקפאי לא תמנע מאינטל לעבוד עם ספקי תוכנות אבטחה אחרות בשוק.
ומה לגבי המתחרים?סימנטק שמוצריה מתמקדים בסטורג, גיבוי ושירותים, מחזיקה ב-20 אחוזים משוק האבטחה, על פי גרטנר, כאשר לפני שלוש שנים החזיקה בנתח שוק גדול יותר -24.11 אחוזים וותחזיותיה לגבי המכירות העתידיות כללו אזהרות ללקוחות להיזהר מהרפתקאות בעיקר, בגלל מצב השוק העולמי. גם מתחרות אחרות כגון טרנד מיקרו, מקאפי היו במצב של צמיחה איטית יחסית, מה שלא נכון לגבי הגדולות כגון יבמ, EMC RSA וסיסקו, הממצבות את עצמן כמנהיגות עולם האבטחה. יבמ, מהווה גם שותף עסקי מרכזי ביותר של סימנטק וגם מקאפי בו זמנית, ו-HP משחקת במגרש הזה בתחום פרויקטי אבטחה גדולים תחת EDS נרכשה על ידה.
אבל ללא ספק המהלך של אינטל דורש התייחסות מהמתחרה העיקרית של מקאפי, סימנטק."הנוף התחרותי של השוק משתנה" – מודה ביל רובינס, סגן נשיא סימנטק למכירות עולמיות. סימנטק עצמה. השקיעה מיליונים רבים ברכישת מספר חברות שמתמחות בהצפנה וזיהוי, כדי להתחרות בטרנד מיקרו העומדת להכריז על מוצרים חדשים בתחום. אנליסטים סבורים שהגיוון בשוק זה חיוני ביותר לשוק. במיוחד כאשר מכירות פתרונות אבטחה בשוק הארגוני, הפכו להיות חלק מחבילות שלימות של פתרונות שחברות אינטגרציה מציעות ללקוחות, פעם כמתנה בעסקה גדולה. "ראיתי עסקות שם ההצפנה היא חינם", אומר האנליסט של גרטנר ניל מקדולנד.
מרדף אחרי הלקוח עם כל כך הרבה אפשרויות אבטחה, בתחום הסטורג, גיבוי, אבטחה בדסק טופ ושירותים הוא ללא ספק באופנה כעת. "אנו נאמר כעת למנמ"ר הנה החזון שלנו, וזה מה שאנו יכולים לעשות היום, וזו מפת הדרכים" אמר ה-CTO של של סימנטק ערב המכירה, דיווחה סימנטק על גידול של 38 אחוזים במכירות ברבעון השני, אשר עיקר המכירות הם דרך שותפים עסקיים. מקאפי שחררה מוצרים רבים באחרונה הקשורה באבטחה למכשירי סמארט פון, אייפון ואנדרויד מבוססי שירותים, עובדה שנוגעת לכל משתמש ומשתמש.
בנוסף, מקאפי עצמה מיזגה לעצמה באחרונה חברה קטנה שמפתחת פתרונות למובייל, הנקראת טרסט דיגיטל, וכן חברה מסינגפור שמוכרת פתרונות אבטחה לשוק הניידים לצרכנים.
מקאפי מבססת את 85%ממכירותיה באמצעות ערוצי ההפצה, יש להם 20 אלף שותפים עסקיים, 1000 מהם ממקדים את עיקר הפעילות שלהם בפתרונות וביניהם גם חברות ענק כגון דל, איי טי אנ טי, ורז'ון, ו-HP .
HP מתמודת עם האתגרים בשוק הזה ולא מכבר רכשה חברת אנליסטים בשן פורטיס, שמציעה פתרונות ומוצרים לשוק האבטחה.HP אינה מסתירה את תאבונה לגבי שוק האבטחה והיא עושה זאת בין היתר דרך חטיבת התוכנה המליח שלה מרקורי וחברה אחרת שמונעת התקפות רשת בשם טיפינג פוינט, שנרכשה באפריל האחרון. אבל גרטנר סבורה כי HP לא מצליחה למצב את עצמה כשחקנית בולטת בשוק האבטחה לפחות ברמת המכירות שוק תוכנות האבטחה זה שהניבו 2.4 מיליון דולר בשנת 2009 לעומת 15.1 מיליון דולר ב-2008 . HP קיוותה שהמיזוג עם EDS יגביר את הנוכחות שלה בשוק הפרויקטים באמצעות EDS תמורתה שילה ב-2008 14 מיליארד דולר כצעד נגד יבמ. כעת יצאה החטיבה של EDS עם םתרונוץ אבטחה מבוססי צד שלישי במענה לרגולציות שונות.
ומה אומרים הלקוחות? הלקוחות המנמ"רים לא תמיד אוהבים שחברות כמו מקאפי אופ אפילו קטנת יותר נעלמות. הרכישה הרחיקה את סימני הדאגה שנשמעו בשנים האחרונות לגבי אינטל לגיב יכולתה לצאת מהתדמית של יצרנית שבבים בלבד ולהיכנס לתחום התוכנה, שינוי מהותי שדומה לשינוי שעברה יבמ.
" לטווח ארוך, בעקבות הסימנים להאטה בחוקיות של חוק מור, אינטל חייבת לצאת מתלות מוחלטת בעולם השבבים ויותר ללכת לכיוון" התוכנות ויעוץ- משהו הדומה למודל של יבמ:" כותב האנליסט קריג ברגר בבלוג שלו. "אם אינטל תמיד במדיניות שלה, אנו יכולים לצפות לעוד מיזוגים שנועדו לייצב את אגף התוכנה של יבמ והשירותים מסביב",כותב אותו אנליסט. הוא מזכיר כי למעשה לא צריך להיות מופתעים, משום שכאשר אינטל רכשה את וינד ריבר לפני שנה היו לא מעט אנליסטים שאמרו כי זו תחילה של דרך שבה יהיו עוד מיזוגים שיתאימו למדיניות של אינטל.
שורה תחתונה: אינטל הכניסה משב רוח רענן לשוק פתרונות תוכנה לתחום האבטחה וחיזקה את העובדה שהעולם הולך לכיוון הניידות, וככול שיש יותר פתרונות כאלו בשוק תחום האבטחה הוא קריטי. אינטל הגיעה למסקנה כי לא מספיק לייצר מעבדים מהירים לשוק המכשירים החכמים, חייבים לספק גם אבטחה.