פוסטים בתגיות: ‘חתימה דיגיטלית’
מה עושה המממשלה שרואה שהצעת חוק שלה שנועדה להפריט שירות מסויים לא הניבה את התוצאות הדרושות? מחוקקת חוק חדש שסותר את החוק הקודם ומחזירה לידי הממשלה את סמכויות הביצוע והאכיפה. זה מה שעלול לקרות אם תתקבל הצעת החוק לחתימה דיגיטלית, שהונחה על שלחן ועדת המדע על ידי הממשלה. בדרך, עלולה ההצעה למחוק מפעל חיים שלם של חברת קומדע שרואה עחצמה חלוצה ודוחפת את נושא החתימה הדיגיטלית בישראל
אי שם מעבר לים, במדינת חלם, חיפשו חכמים בדחיפות מנעול חכם, שישמור על הנכסים החשובים שלהם. חיפשו וחיפשו, וכאשר לא מצאו, הורה רב החכמים: יש להקים מפעל לייצור מנעולים - ומיד!הסיפור הזה עלה בראשי, כאשר קראתי את ההודעה ה-"דרמטית" שיצאה שלשום (ב') מוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, בה נערך הדיון הסוער בנושא חוק החתימה הדיגיטלית. למעשה, מדובר בתיקון להצעת חוק, שתהפוך את מהות החוק על פניו: המדינה החליטה שהיא רוצה להיות "גורם מאשר", הגוף שיזהה את האזרחים שרוצים לעבוד מול הממשלה ומול מוסדות ציבור באמצעות כרטיס חכם או בצורת הזדהות אלקטרונית אחרת. העובדה שיש כבר גורם מאשר, זה שהמדינה הסמיכה אותו לפני שמונה שנים, חברת קומסיין – לא מעניינת את המחוקק. הנימוק: חתימה דיגיטלית היא משאב לאומי, על גבי תשתית לאומית, והמדינה היא זו שיודעת לשמור עליו בצורה המיטבית.
אלא שהתיקון להצעת החוק, בחטא נולד, והמדינה אינה באה בידיים נקיות. התיקון המבוקש נועד לכפר על טעויות העבר, שיצרו מצב בו בסופו של תהליך, המדינה נותרה עם גורם מאשר אחד. מצב זה נוצר לא באשמת אותו "גורם מאשר": הוא אינו שייך לאחד מטייקוני הכלכלה, ואין לחשוד בו שהפעיל לחצים על הממשלה.
חוק החתימה הדיגיטלית נכנס לתוקף ב-2001. באותה העת עמד ח"כ מיקי איתן בראשות ועדת המשנה לאינטרנט, שפעל נמרצות לחקיקתו. אחד מעוגני החוק היה שהמדינה תהא אחראית לזיהוי ולאישור האנשים שיעבדו עימה ומולה בצורה חכמה, אבל תהליך ההזדהות ייעשה על ידי גורמים מקצועיים-טכנולוגיים, שזו מומחיותם. המחוקקים ראו בעיני רוחם כמה חברות שיוסמכו להיות "גורם מאשר", יתחרו ביניהן, וכל עם ישראל יהיה מאושר.
אלא שהמציאות טפחה מעט על פניהם, והייתה שונה מהצפוי. על המציאה הזו, ששמה "גורם מאשר" קפצו רק שני גורמים: חברת סקיורנט וחברת קומסיין, חברה בת של קומדע. רק מעט תחרות הייתה שם: היקף הפרויקטים בתחום החתימה הדיגיטלית היה זעום, הממשלה לא עשתה דבר כדי לקדם את השוק הזה, ובנקים ומוסדות פיננסים לא אימצו אותו כי החוק לא חייב אותם. בקיצור, פרנסה גדולה לא הייתה פה.
בחלוף זמן מה, הודיעה סקיורנט על הפסקת פעילותה. ההיסטריה בקרב פקידי האוצר הייתה גדולה. הם גילו שהם תקועים כעת עם "גורם מאשר" אחד - קומסיין. זו, בניגוד לממשלה, לקחה את ההסמכה שקיבלה ברצינות, השקיעה בציוד, כוח אדם, מבנים, סידורי אבטחה. הכל היה מוכן במשך שנים כדי שהמדינה תחליט מה היא רוצה להיות כשתהיה גדולה. בינתיים, עו"ד יורם הכהן, שהיה סמנכ"ל בסקיורנט, עבר לצד השני של המתרס, ומונה לראש הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע. בין שאר תפקידיה, הרשות היא הרגולטור של קומסיין, בהנהלת זאב שטח, שבעבר היה מתחרה שלו
חוק לא סגור
באוצר הבינו כי החוק שנכנס לתוקף בתחילת העשור, לא ממש סגור עד הסוף, וכי העובדה שהמדינה פועלת באמצעות "גורם מאשר" אחד, לא תתקבל בחיוב על ידי גורמים שונים. אז מה עשתה הממשלה כדי לתקן טעות זו? הגישה הצעת תיקון לחוק הקיים. אלא שאם תתקבל הצעת התיקון לחוק, יירדו לטמיון בבת אחת השקעות של מיליונים, השקעות שה"גורם המאשר" השקיע, לאחר שהמדינה הסמיכה אותו לכך.
יש לציין, כי ההסמכה שניתנה ל-"גורם המאשר", כוללת התחייבויות רבות והוראות לאכיפתן. במקרים קיצוניים, אם חלילה "הגורם המאשר" נכשל בתפקידו, הוא עלול לתת את הדין על כך ועלול להישפט למאסר בפועל. לכן, יש להניח, שדמי מהגורמים המאשרים שהחליט ליטול על עצמו את התפקיד - ידע מה הוא עושה ולמה הוא נכנס, והוא יעשה הכל על מנת שלא להיכשל בתפקידו.
אבל לממשלה ולפקידים יש חיים משלהם. לפעמים נדמה כי הם חיים במין בועה, בתוך חדר סגור, בלא לדעת מה קורה שם, בחוץ, בשטח. שיחות שערך בעל הטור עם גורמים שונים, בוועדת המדע והטכנולוגיה ומחוצה לה, העלו הסכמה: העובדה שרק חברה אחת נותרה בודדה כמי שפועלת בתחום "הגורם המאשר" – אינה אשמתו. אז במקום שהממשלה תתעורר, תפתח עוד ועוד שירותים שיעודדו גורמים ורשויות שונות לפעול בצורה מבוססת חתימה אלקטרונית – היא הולכת בדרך הקלה ביותר. מהי? פונה לכנסת ומציעה הצעת חוק, שאם יאושר, יהפוך אותה לגורם מאשר לאומי, זה שיחלק תעודות לאומיות לכל אחד.
הממשלה לא צריכה ללכת רחוק, יש לה דוגמאות חיוביות בבית. כך, למשל, הודיעה רשות המיסים כי החל משנת המס הבאה, 2010 עסקים בעלי מחזור מסוים, יעבירו את הדיווחים שלהם בצורה אלקטרונית. על מנת שיוכלו לעשות זאת, יהיה עליהם לסור לאחד מסניפי קומסיין ולבצע פעולת הזדהות חד פעמית. אלא שנוצר מצב אבסורדי, בוא הממשלה באה לכאורה בטענות כלפי קומסיין על היותה מונופול, ומנסה להפקיע ממנה את פעילותה בתחום, הסמכה כ"גורם מאשר", בו זכתה מול הממשלה. כעת, הממשלה רוצה להיות גם היא "הגורם המאשר" השני, כלומר להתחרות בקומסיין. מעבר להיבט הקפקאי, נראה כי במהלך זה נולדים הדפים הבאים באחד מדו"חות הביקורת העתידיים שיכתוב השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, מבקר המדינה.
השורה התחתונה: הממשלה זיהתה בעיה, בכך שיש רק "גורם מאשר" אחד. אלא שבמקום לפעול לתיקון המצב ולמנות גורמים מאשרים נוספים, בתוקף היותה הרגולטור – היא החליטה למנות את עצמה ל-"גורם מאשר". הממשלה אינה מנסה לבדוק כיצד באמת אפשר לממש את החוק ולמנות עוד גורמים מאשרים, בתוקף היותה גם רגולטור. במקום זאת, הממשלה תהיה שחקן יחיד בשוק, וכדרכן של ממשלות – היא תהיה שחקן לא יעיל, יקר ובזבזן. כך, במקום למצוא מפתח למנעול, היא הורתה על בניית מפעל למנעולים. ובא לציון הגואל.
אף אחד מהמפלגות כמעט לא התייחסה במצע שלה, לנושא הטכנולוגיה והמדע בבחירות האלו. דורון אופק, מומחה לקוד פתוח ולינוקס הפנה את תשומת ליבי שיש יוצאים מהכלל. התנועה הירוקה-מימד. לא, דורון אינו פעיל של המפלגה וכמוהו גם לא קבוצת האנשים שביחד איתם חיברה את המצע הטכנולוגי, שנשלח לכל המפלגות עם היתר חופשי להעתקה, שימוש וציטוט. בין האנשים הללו ניתן למצוא את עו"ד יונתן קלינגר, העיתונאי שוקי גלילי ואחרים. מימד, התנועה הירוקה, הייתה היחידה שאימצה את המצע הטכנולוגי. זה לא אומר שהיא מסכימה עם כל מה שנאמר שם, אבל לפחות ראשיה ראויים לברכה על כך שבכלל התייחסו לנושא.
להלן כמה קטעים נבחרים שבחרנו מתוך המצע הארוך:
בתנועה הירוקה-מימד מאמינים שהטכנולוגיה נועדה לשרת את האדם, ועל המחוקק להעמיד בראש שיקוליו היבטים הקשורים לכבוד האדם, חירויותיו וצמיחתו.
התנועה הירוקה-מימד תפעל לקידום התוכנה החופשית והשימוש בתקנים פתוחים (Open Standards) במוסדות המדינה ובמגזר העסקי. זאת, תוך שימת דגש על שימוש בטכנולוגיות החופשיות לשם סיוע לאוכלוסיות מוחלשות, ליצירת משרות מקומיות, להבטחת השקיפות והחשיפה של פתרונות טכנולוגיים לביקורת הציבור, ולהגדלת נגישות הציבור לרשת (מחיר התוכנות). התנועה הירוקה-מימד תפעל ליצירת תשתית טכנולוגית שתשמש בסיס לתכניות לימודים גמישות ודינמיות, שיעודדו שיתוף של מורים, הורים ותלמידים.
צמצום הפער הדיגיטלי: התנועה הירוקה-מימד תפעל לצמצום הפער הדיגיטלי, בשאיפה להעניק לכל אזרח בישראל אפשרות להשתמש בטכנולוגיה לרכישת דעת, התפתחות מקצועית, והיחלצות ממעגל העוני.
התנועה הירוקה-מימד תפעל להסרת מגבלות שמחייבות שימוש בטכנולוגיה ספציפית או הוצאה כספית מיוחדת, לצורך גישה חופשית ונגישות מלאה למידע ציבורי.התנועה תפעל כדי להבטיח שמחשבים ישנים ימוחזרו/יחודשו, ויועמדו חינם או במחיר סמלי לשימושם של מי שאינם יכולים לרכוש מחשבים חדשים.
נגישות לבעלי מוגבלויות: התנועה רואה בהנגשת טכנולוגיה לבעלי מוגבלויות (מוטוריות, סנסוריות, מוגבלויות בתקשורת וכו') אתגר חינוכי, כלכלי ואנושי חשוב. כדי לקדם את הנושא, נפעל בשיתוף עם ארגון W3C העולמי, איגוד האינטרנט הישראלי, עמותת נגישות ישראל, וכל גורם רלוונטי אחר שיוכל לסייע – כמובן, בעדיפות לארגונים וולנטריים ומלכ"רים.
תשתיות תקשורת כמשאב ציבורי: מתוך אמונה, כי הרשת היא משאב ציבורי וראוי לאפשר גישה לכל אזרחי ישראל למשאב זה, תפעל התנועה הירוקה-מימד להקמת תשתיות תקשורת ציבוריות, פתוחות וחינמיות, ולרתימה של תשתיות קיימות לשירות הציבור.
חופש המידע: ברוח חוק חופש המידע, בכוונתנו להילחם על זכותם של אזרחי ישראל ליהנות משקיפות מקסימלית של מערכות השלטון, כשהתשתית הטכנולוגית משמשת להפצת המידע.
ניטרליות הרשת (Net Neutrality): התנועה הירוקה-מימד מאמינה שיש לשמר את האופי החופשי של רשת האינטרנט, וכי התערבות בתכניה צריכה להיות אמצעי אחרון ששמור למקרים נדירים וקיצוניים. לא ניתן יד ליוזמות חקיקה פופוליסטיות שמטרתן הגבלה, סינון, צנזורה, פיקוח, ניטור או העדפה של תכנים מסוג מסוים ברשת.
חוק החתימה האלקטרונית: התנועה הירוקה-מימד תאפשר לאזרחי ישראל נגישות לשירותי הממשלה באמצעות יישום של חוק חתימה אלקטרונית. נתמוך בפרויקטים שיאפשרו לאזרח לבצע פעולות פשוטות כמו הגשת פניות למשרדי הממשלה וקבלת שירותים מהם, ללא צורך לצאת מביתו, וכן להתקשר בעסקאות מרחוק על ידי חתימה אלקטרונית שתזהה אותו ותצפין את מסמכיו. ההנפקה והניהול של מפתחות הצפנה ייפתחו לתחרות ויתבצעו באמצעות צדדים שלישיים, כך שהמדינה לא תחזיק במידע או במפתחות ההצפנה.
התנועה הירוקה-מימד תפעל למזעור הנזקים הסביבתיים של הטכנולוגיה באמצעות מתן עדיפות למוצרים ולטכנולוגיות ידידותיים לסביבה, עידוד של מחזור ושימוש מחדש (Reuse). היא תדחף לכך באמצעות תקינה, מתן פתרונות נגישים לאזרח, דירוג המיסוי והגדרת נוהלי רכש ושימוש "נקיים" עבור משרדי הממשלה והרשויות.
הקמת גוף מייעץ: התנועה הירוקה-מימד תפעל להקמת גוף ידע בלתי תלוי, שיורכב מאנשי אקדמיה ובעלי מקצוע מומחים מתחומי הטכנולוגיה, המשפט והממשל. גוף זה ישמש לבקרה של החלטות הקשורות להשקעה ציבורית.
אז לא משנה בכלל אם אתם תומכים ברב מלכיאור, אם הנושא הירוד קרוב ללבכם. חשוב לזכור כי יש מפלגת אחת שניסתה לקחת את הנושא הזה קצת יותר ברצינות וגם זה משהו בימינו.
חומר למחשבה בדרך לקלפי.