יהודה קונפורטס – בלוג

פוסטים בתגיות: ‘וקס’

אחד הדברים היפים ביותר שנוצרו כאן ב-62 שנות המדינה הוא תעשיית ההיי-טק והאלקטרוניקה, שבתוכה פועלת כמובן גם תעשיית ה-IT, המשרתת את השוק הארגוני בישראל. נכון, היא לא נולדה עם קום המדינה, היא נחשבת לתעשייה צעירה, מה שהופך את הסיפור למרתק יותר. אז לכבוד יום העצמאות ריכזנו כמה נתונים שעושים טוב על הלב.

ערב יום העצמאות 2010 יש בישראל כ-3,000 חברות טכנולוגיות שמעסיקות יותר מ-500 איש עם הכנסות של מעל 20 מיליון דולרים בשנה. בכל שנה נולדים פה 200 סטארט-אפים, 120 חברות ישראליות נסחרות בנאסד"ק, למעלה מ-400 חברות ישראליות מחזיקות שלוחות בארצות הברית, 80 מתוך 500 החברות בדירוג של המגזין פורצ'ן מפעילות בישראל מרכזי מחקר ופיתוח, שמעסיקים אלפי עובדים ומשקלם הסגולי גדול עשרות מונים מגודלם האמיתי. מרכזי הפיתוח הם ללא ספק אחת ההוכחות להצלחה של ההיי-טק הישראלי ומהווים מקור לגאווה לא רק למי שעובד בענף. כאשר מדברים על מעבדות מחקר ופיתוח אי אפשר שלא לתת מקום של כבוד לוותיקים ולראשונים..

יבמ, שחנכה בחיפה גוף מחקר ופיתוח בשנת 1972. זה החל כמרכז מדעי שברבות השנים הפך למעבדת מחקר, שהיא הגדולה ביותר של החברה מחוץ לארה"ב. מועסקים בה 800 חוקרים ומפתחים בשלוש מעבדות מחקר ופיתוח, וכן גם מעבדות תוכנה וחומרה. חוקרי המעבדה בחיפה, בראשות עודד כהן, רשמו במשך השנים מאות פטנטים, הם מתמקדים בפיתוח אלגוריתמים וטכנולוגיות בתחומים כמו שיתוף ואיחזור מידע, בריאות ומדעי החיים, יישומי תקשור, וניהול מערכות מחשב.

ב-1974 החלה אינטל את פעילותה בישראל, והיא מפעילה ארבעה מרכזי פיתוח, בחיפה, יקום, ירושלים ופתח תקווה, שני מפעלי ייצור בקריית גת וירושלים. אינטל היא המעסיק הגדול ביותר בישראל במגזר הפרטי, והיא מפרנסת 6,340 עובדים ישירים ואלפי עובדים חיצוניים. ההערכה היא שההשפעה העקיפה של אינטל היא בתעסוקה של עשרים אלף איש. בשנת 2009 ייצאה אינטל 3.4 מיליארד דולרים, עליה של 145% לעומת שנת 2008 – למרות המשבר. במעבדות המחקר שלה פותחו טכנולוגיות ומוצרים שמהווים כיום את חוד החנית של החברה בתחומים שונים.

HP השקיעה בעשור האחרון למעלה מ-6 מיליארד דולרים ברכישת טכנולוגיות ישראליות ובהקמת אתרים חדשים בישראל ועובדה זו הפכה אותה למשקיעה הזרה השניה בגודלה בישראל. החברה מעסיקה למעלה מ-5,000 איש בארץ במגוון תחומי עיסוק ופעילות. לאחר רכישת מרקורי בשנת 2006 הרחיבה HP את פעילות מרכז הפיתוח של החברה ביהוד והפכה אותו למרכז פיתוח עולמי של חטיבת התוכנה שלה. המרכז אחראי ליצירת 40% ממכירות החטיבה העולמית, ומרקורי הובילה את HP לצמרת חברות התוכנה בעולם, כאשר היא מדורגת כיום במקום השישי. מרכז המחקר של החברה בחיפה, שהוקם ב-1994, מתמחה בעיבוד תמונה, פתרונות אוטומציה של IT, ודפוס דיגיטאלי. בתחום הזה מפעילה HP את חטיבת ההדפסה שלה, אינדיגו, שנרכשה ב-2002 מידי מייסדה בני לנדא וכן את חטיבת סאיטקס, המבוססת על רכישת החברות הישראליות סאיטקס ויז'ן ונור.

בשנת 2006 הקימה מיקרוסופט מעבדת פיתוח בהרצליה, בראשותו של משה ליכטמן, ששב אז לארץ אחרי 18 שנות עבודה במיקרוסופט העולמית. כיום מעסיק המרכז כ-600 עובדים, חלקם עובדים שהוחזרו לארץ על ידי ליכטמן, והוא מילא תפקיד מרכזי ברכישת שבע חברות הזנק ישראליות על ידי מיקרוסופט. לאחרונה קיים המרכז את אירוע החדשנות השנתי שלו, שבו נחשפו כ-40 טכנולוגיות חדשות פורצות דרך – מתוכן 20 ישראליות.

 יבמ, HP, אינטל ומיקרוסופט לא לבד כמובן. בישראל פועלים מרכזי פיתוח ומחקר של חברות ענק גדולות לא פחות כגון מוטורולה, EMC , סאפ, קודאק, סוני, דויטשה טלקום והרשימה עוד ארוכה

הייצוא של ההיי-טק מהווה כ-50% מסך כל הייצוא של המשק. (22 מיליארד דולרים ב-2009) מה שהעניק לו את התואר "הקטר של המשק". שלמה וקס, מנכ"ל איגוד תעשיות האלקטרוניקה, מאשר שאכן ישנה התאוששות בענף, ונראה שהמיתון נעלם, אך הבעיה מספר אחת של הייצוא, שער הדולר, לא נפתרה. עובדה זו, מזהיר וקס, עלולה להוביל אותנו למציאות שבה מאות חברות ישראליות ולא ישראליות יעדיפו לפתוח מרכזי פיתוח חדשים בחו"ל, ולא בישראל. הם לא יסגרו את המרכזים אבל ההדלדלות תורגש במשך כמה שנים והתוצאות ברורות.

גם תעשיית ה-IT שרדה יפה. מנתונים שפרסמה חברת המחקר STKI בחודש מרץ עולה, כי שוק המיחשוב הארגוני יצמח ב-12.6% ויגיע להיקף של 4.575 מיליארד שקלים. אודי ויינטראוב, מנכ"ל אומניטק ומוותיקי התעשיה, אופטימי מאוד לגבי ביצועי תעשיית ה-IT: "אני חושב שתוצאות החברות הציבוריות בתחום ה-IT הוכיחו שיש לנו תעשיה אומנם לא גדולה אבל יציבה. בעשור האחרון התעשיה התבגרה – היחסים בין הספקים ללקוחות ובין העובדים למעסיקים השתפרו פלאים".

כיו"ר חברת הזנק ישראלית, קומאקס, אומר ויינטראוב, כי הוא גם מעודד משינוי חשוב שחל בתעשייה: מנמ"רים ומנהלים מתחילים לתת עדיפות לתוכנה כחול לבן. "יש להם מודעות רבה יותר", אומר ויינטראוב, שהיה בין הראשונים בתעשיה שקראו – עם תחילת המיתון – לשוק הארגוני להעדיף חברות תוכנה כחול לבן כדי למנוע פיטורי עובדים. "אני שמח לומר שאכן המודעות קיימת, חברות למדו לקח מהמיתון ואני בטוח שזה יימשך".

בשורה התחתונה: חגיגות עצמאות 2010 יכולות להעלות למרכז הבמה את תעשיית ההיי-טק הישראלית. הזרקורים צריכים להיות מופנים אל עבר האנשים שעובדים בתעשיה זו, לא רק כדי לטפוח להם על השכם, אלא כדי להזכיר למקבלי ההחלטות שאם קצת יותר תשומת לב, הקטר הזה יכול להוביל הרבה יותר קרונות במשק הישראלי, לטובת כלל החברה.

אף אחד לא יצא מרוצה אתמול (ב') מישיבת ועדת הכספים של הכנסת, שדנה במכרז בתי התוכנה.  זהו המכרז  שבו הממשלה מבקשת לקבל שירותי מיחשוב מחברות מחשבים וחברות כוח אדם. המכרז שנוי במחלוקת מרגע שיצא לאוויר העולם. עכשיו הוא חטף "טיל משפטי" ואתמול "בעיטה פרלמנטרית" מצד חברי הכנסת יחימוביץ ואורבך.  לכאורה, נציגי איגוד התעשיינים היו צריכים לצאת מהישיבה מחויכים. במשך יומיים רצופים הם נחלו ניצחון במאבק הציבורי שלקחו על עצמם, במסגרתו טענו שהמכרז של החשב הכללי עלול לגרום נזק רב יותר מאשר תועלת. שלשום שלחה השופטת מוסיה ארד את הצדדים לפשרה, תוך שהיא שולחת רמיזות עבות לנציגי המדינה שעליהם להתעשת, שאם לא כן – היא עלולה לפסוק שלא לטובתם. הרמז של השופטת נקלט והובן, ומאז שלשום מחליפים עורכי הדין של הצדדים – המדינה, איגוד בתי התוכנה ומטריקס – פקסים ומיילים שדנים בניסוחים השונים, כך שבסופו של דבר יימצא נוסח המוסכם על כל הצדדים. בישיבת ועדת הכספים אתמול, שוב מצאו עצמם אנשי החשב הכללי תחת אש. הפעם המטווחים היו חברי הכנסת שלי יחימוביץ' (עבודה) ואורי אורבך (הבית היהודי).

המכרז הזה, אם וכאשר ייצא לפועל ויתגבר על כל המכשולים והמהמורות שבדרך, יביא ליצירת שני מעמדות שונים באותו מקום עבודה, בממשלה. מעמד אחד מורכב מעובדים של בתי תוכנה שעושים פרויקטים עבור הממשלה. עובדים אלו לכאורה "מוגנים", כיוון שהם עובדי חברות גדולות, כגון מטריקס, נס טכנולוגיות, טלדור ואחרות. לצד אלו, ייווצר מעמד שני, נחות: עובדים, שהיום הם עובדי קוסט פלוס, שמעבר לשכר שהם מקבלים מהמדינה, היא זו הדואגת לכל התנאים הנלווים שלהם, מה שקרוי "תנאים סוציאליים".

כאשר יסתיים המכרז, ואם אכן כפי שהתעשיינים טוענים – מספרם של העובדים המועסקים מטעם חברות כוח האדם במכרז יהיה גדול יותר – תהיה בעיה קשה לעובדים אלו. בנוסף, תהיה בעיה קשה לא פחות למעסיק הלא רשמי שלהם, המדינה. במקרים רבים יורעו רטרואקטיבית תנאיהם של עובדי קוסט פלוס, שיצטרכו לדון עם המעסיקים החדשים על תנאי השכר שלהם ו/או על תנאי הפרישה שלהם. כאן עלולה המדינה להיקלע לגל של תביעות מצדם. יש לציין כי המכרז מאפשר תקופת מעבר, המתוחמת בזמן – עד סוף 2010, כדי לאפשר לעובדים אלו להסתגל למציאות החדשה.

אבל גם אם יגיעו נציגי המדינה לפשרה עם בתי התוכנה, עדיין עלולות לצוץ צרות גדולות. שכן אין זה סוד שהענף אינו אחיד בהתייחסות שלו למכרז, למרות שכולם מותחים עליו ביקורת. כל החברות החדשות, שמכונות "חברות כוח אדם" וחברות IT אחרות שהודיעו מראש שהן "עולות על הרכבת", מעוניינות מאד שלא יבוצע כל שינוי בתנאי המכרז. והיה ואכן ייעשו שינויים כאלה, ועל פי מה שנראה כעת לא יהיה מנוס מכך, הן תהיינה רשאיות למצות את כל ההליכים המשפטיים שעומדים לרשותם כדי לעצור את השינויים.

אין מי שמקנא כיום בצוות החשב הכללי במשרד האוצר שערך את המכרז. מסיבות שלא זה הזמן לנתחן, הם נקלעו למבוי סתום, שיהיה קשה מאוד לצאת ממנו, מבלי להרוס את הכל, כלומר לצאת למכרז חדש. מסקנה אחת כבר עולה מניתוח העניינים עד כה, והיא שילוב של דברי השופטת ארד וחבר הכנסת אמנון כהן מש"ס: על הממשלה וחברות המחשבים לעבוד ביחד. לממשלה יש כוח וסמכות לעשות ככל העולה על רוחה. הממשלה רשאית לתקן עיוותים בשוק שמגלגל מיליוני שקלים. היא ריבונית בהחלטתה שלא לאפשר לחברות להתעשר על חשבונה. הכל טוב ויפה. אבל כדי לעשות זאת, היא צריכה  להידבר עם כולם, לשמוע מה יש להם לומר, מה מציק להם, ולאחר מכן להחליט ככל העולה על רוחה.

תהליך הכנת המכרז, הדם הרע שיצא ממנו עוד בטרם הסתיים ובוודאי שלאחר מכן, נותן את אותותיו. אין המדובר בסיפור של "טובים ורעים". לעורכי המכרז היו ויש כוונות טובות בעת שהכינו אותו, וכך גם לחברות ה-IT: הן חפצות לתת את השירות הטוב ביותר לממשלה. על הדרך, מותר להן גם להרוויח. רבים מבין העומדים בראש ספקיות ה-IT היו מוכנים אפילו להרוויח קצת פחות, אילו רק היו מדברים איתם קצת אחרת.

כי בסופו של דבר, כולנו ניפגע. איך אמר שלמה וקס, מנכ"ל איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה? "זה רע למדינה, זה רע לענף, זה רע לעובדים, בקיצור – זה רע". וכל מה שנותר כעת לעשות, הוא להמתין.