פוסטים בתגיות: ‘הצעת חוק’
"" ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, קיימה היום דון יון לקראת הנחת הצעת חוק אשר קוראת להקמת קרן פיצוי לילדים אשר נולדו עם מום גנטי בלידה. כיום אחוז העוברים עם פגם גנטי קשה הוא בין 2-3%. חלק מהפגמים מתגלים במהלך ההיריון וההיריון מופסק, אך חלקם מתגלים רק לאחר הלידה מפאת מגבלות הידע הקיים. יו"ר הועדה ח"כ מאיר שטרית יזם בשיתוף פרופ' מוטי שוחט מבית החולים שניידר את הצעת החוק לפני מספר חודשים, על הצעת החוק חתומים 19 ח"כים מכל סיעות הבית.
יו"ר הועדה, ח"כ שטרית: "הצעת החוק באה לפתור בעיה חמורה, זהו מעשה חברתי ממדרגה ראשונה. הרעיון הוא להקים קרן לפיצוי לאנשים אשר נולדו עם מום בין אם כתוצאה מרשלנות ובין אם מבחינה רפואית, לצערי היום הדרך היחידה לקבל את הפיצוי היא על ידי תביעה ובה צריך להוכיח את העוולה ולכן, רק אנשים בעלי אמצעים כלכליים מסוגלים לעמוד מול מערכת המשפט." המטרה היא להקים ועדת רופאים מקצועית אשר תקבע את רמת הפיצוי שההורים יקבלו, התשלום יתקבל באופן שנתי לצורך טיפול בילד החולה.
מנתונים שהציג יו"ר הועדה עלה כי בשנת 1991 סך כל הפיצויים עמד על כ-10.9 מיליון דולר ואילו בשנת 2008 סך הפיצויים עמד על כ-40.2 מיליון דולר. כמו כן הציג ח"כ שטרית תמונת מצב עגומה לפיה יש אוכלוסיות שלמות אשר לא מוכנות לבצע הפלה וחייבות כיום לחתום על מסמך לויתור תביעה עתידי. עוד הוסיף:"התפתחה בארץ רפואה מתגוננת. הרופאים נאלצים להגן על עצמם ועקב כך נוצר מצב שבו כל רופא שולח את האישה ההרה לעשרות בדיקות שלא לצורך, בדיקות יקרות מאד."
בדיון השתתפו רופאים רבים מכל בתי החולים וקופות החולים, עורכי דין ונציגי משרדי ממשלה שונים. חלק מן הנוכחים הביעו את התנגדותם להצעת החוק ובראשם עו"ד שמואל ילינק. בתגובה אמר ח"כ שטרית:"המערכת הרפואית קיבלה את הרושם שאי אפשר לחקור אותה, אין כוונה ליצור חסינות לרופאים." מולם הגיבו מספר רופאים אשר תומכים בהצעת החוק, פרופ' אלון פרס, מנהל המכון הגנטי –ביה"ח תל השומר:"יש כרגע כ-10 תביעות נגדי, אך אנחנו מבצעים 100,000 בדיקות בשנה. אין דבר כזה טעות, טעות פירושה רשלנות. אנחנו מונעים לידתם של כ-100 תינוקות עם מומים קשים." ד"ר ליאוניד אידלמן, יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל:"מדובר פה על שינוי דרמטי למדינה, אנחנו לפני מהפכה חברתית. אנחנו צריכים להחזיר את האמון ההדדי בין החולים למטופלים." פרופ' אריה הרמן חיזק את דעת הרופאים ואמר:"רפואת הילודה בישראל היא מהטובות בעולם, אך תמיד יש אפשרות של לידה עם מום. לרופא היום קשה לתפקד כאשר חרב התביעה נמצאת מעליו וכאשר אנו צריכים לצאת למלחמה מול המטופלים שלנו." פרופ' רוני טפר, מנהל יח' אולטרה סאונד בביה"ח מאיר אמר:"אנו צריכים להגיע למצב שרופא יוכל לומר-טעיתי, ושרופאים אחרים ילמדו מטעות זו." רבים מהרופאים הנוכחים הביעו אף הם את תמיכתם בקריאה זו, רופא לא צריך להסתיר את טעותו מחשש לתביעות.
ד"ר גוסטבו מלינגר, מנהל יח' נשים במרכז הרפואי וולפסון הוסיף:"הרופאים היום חושבים אל מי הם מעבירים את האחריות, ונוצר מצב שבו עקב חשש זעום ההורים מבקשים להרוג את העובר."
ח"כ מיכאלי, חבר הועדה ציין כי אף אחד מהתובעים אינו מבקש להתעשר, מדובר פה על דאגה לילדים החולים ולא לרופאים. ח"כ רחל אדטו ציינה לשבח את הרעיון אך ציינה כי קשה לאגד באותו משפט בין רשלנות לגנטיקה.
את הישיבה סיכם יו"ר הועדה, ח"כ שטרית ואמר:"המצב כיום הוא בלתי נסבל, אנחנו מפילים מאות ואלפי עוברים מתוך חשש. צריך לעשות תיקון למצב, הפעולה תועיל למערכת הבריאות, למשפחות ולאוצר המדינה."
מה עושה המממשלה שרואה שהצעת חוק שלה שנועדה להפריט שירות מסויים לא הניבה את התוצאות הדרושות? מחוקקת חוק חדש שסותר את החוק הקודם ומחזירה לידי הממשלה את סמכויות הביצוע והאכיפה. זה מה שעלול לקרות אם תתקבל הצעת החוק לחתימה דיגיטלית, שהונחה על שלחן ועדת המדע על ידי הממשלה. בדרך, עלולה ההצעה למחוק מפעל חיים שלם של חברת קומדע שרואה עחצמה חלוצה ודוחפת את נושא החתימה הדיגיטלית בישראל
אי שם מעבר לים, במדינת חלם, חיפשו חכמים בדחיפות מנעול חכם, שישמור על הנכסים החשובים שלהם. חיפשו וחיפשו, וכאשר לא מצאו, הורה רב החכמים: יש להקים מפעל לייצור מנעולים - ומיד!הסיפור הזה עלה בראשי, כאשר קראתי את ההודעה ה-"דרמטית" שיצאה שלשום (ב') מוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, בה נערך הדיון הסוער בנושא חוק החתימה הדיגיטלית. למעשה, מדובר בתיקון להצעת חוק, שתהפוך את מהות החוק על פניו: המדינה החליטה שהיא רוצה להיות "גורם מאשר", הגוף שיזהה את האזרחים שרוצים לעבוד מול הממשלה ומול מוסדות ציבור באמצעות כרטיס חכם או בצורת הזדהות אלקטרונית אחרת. העובדה שיש כבר גורם מאשר, זה שהמדינה הסמיכה אותו לפני שמונה שנים, חברת קומסיין – לא מעניינת את המחוקק. הנימוק: חתימה דיגיטלית היא משאב לאומי, על גבי תשתית לאומית, והמדינה היא זו שיודעת לשמור עליו בצורה המיטבית.
אלא שהתיקון להצעת החוק, בחטא נולד, והמדינה אינה באה בידיים נקיות. התיקון המבוקש נועד לכפר על טעויות העבר, שיצרו מצב בו בסופו של תהליך, המדינה נותרה עם גורם מאשר אחד. מצב זה נוצר לא באשמת אותו "גורם מאשר": הוא אינו שייך לאחד מטייקוני הכלכלה, ואין לחשוד בו שהפעיל לחצים על הממשלה.
חוק החתימה הדיגיטלית נכנס לתוקף ב-2001. באותה העת עמד ח"כ מיקי איתן בראשות ועדת המשנה לאינטרנט, שפעל נמרצות לחקיקתו. אחד מעוגני החוק היה שהמדינה תהא אחראית לזיהוי ולאישור האנשים שיעבדו עימה ומולה בצורה חכמה, אבל תהליך ההזדהות ייעשה על ידי גורמים מקצועיים-טכנולוגיים, שזו מומחיותם. המחוקקים ראו בעיני רוחם כמה חברות שיוסמכו להיות "גורם מאשר", יתחרו ביניהן, וכל עם ישראל יהיה מאושר.
אלא שהמציאות טפחה מעט על פניהם, והייתה שונה מהצפוי. על המציאה הזו, ששמה "גורם מאשר" קפצו רק שני גורמים: חברת סקיורנט וחברת קומסיין, חברה בת של קומדע. רק מעט תחרות הייתה שם: היקף הפרויקטים בתחום החתימה הדיגיטלית היה זעום, הממשלה לא עשתה דבר כדי לקדם את השוק הזה, ובנקים ומוסדות פיננסים לא אימצו אותו כי החוק לא חייב אותם. בקיצור, פרנסה גדולה לא הייתה פה.
בחלוף זמן מה, הודיעה סקיורנט על הפסקת פעילותה. ההיסטריה בקרב פקידי האוצר הייתה גדולה. הם גילו שהם תקועים כעת עם "גורם מאשר" אחד - קומסיין. זו, בניגוד לממשלה, לקחה את ההסמכה שקיבלה ברצינות, השקיעה בציוד, כוח אדם, מבנים, סידורי אבטחה. הכל היה מוכן במשך שנים כדי שהמדינה תחליט מה היא רוצה להיות כשתהיה גדולה. בינתיים, עו"ד יורם הכהן, שהיה סמנכ"ל בסקיורנט, עבר לצד השני של המתרס, ומונה לראש הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע. בין שאר תפקידיה, הרשות היא הרגולטור של קומסיין, בהנהלת זאב שטח, שבעבר היה מתחרה שלו
חוק לא סגור
באוצר הבינו כי החוק שנכנס לתוקף בתחילת העשור, לא ממש סגור עד הסוף, וכי העובדה שהמדינה פועלת באמצעות "גורם מאשר" אחד, לא תתקבל בחיוב על ידי גורמים שונים. אז מה עשתה הממשלה כדי לתקן טעות זו? הגישה הצעת תיקון לחוק הקיים. אלא שאם תתקבל הצעת התיקון לחוק, יירדו לטמיון בבת אחת השקעות של מיליונים, השקעות שה"גורם המאשר" השקיע, לאחר שהמדינה הסמיכה אותו לכך.
יש לציין, כי ההסמכה שניתנה ל-"גורם המאשר", כוללת התחייבויות רבות והוראות לאכיפתן. במקרים קיצוניים, אם חלילה "הגורם המאשר" נכשל בתפקידו, הוא עלול לתת את הדין על כך ועלול להישפט למאסר בפועל. לכן, יש להניח, שדמי מהגורמים המאשרים שהחליט ליטול על עצמו את התפקיד - ידע מה הוא עושה ולמה הוא נכנס, והוא יעשה הכל על מנת שלא להיכשל בתפקידו.
אבל לממשלה ולפקידים יש חיים משלהם. לפעמים נדמה כי הם חיים במין בועה, בתוך חדר סגור, בלא לדעת מה קורה שם, בחוץ, בשטח. שיחות שערך בעל הטור עם גורמים שונים, בוועדת המדע והטכנולוגיה ומחוצה לה, העלו הסכמה: העובדה שרק חברה אחת נותרה בודדה כמי שפועלת בתחום "הגורם המאשר" – אינה אשמתו. אז במקום שהממשלה תתעורר, תפתח עוד ועוד שירותים שיעודדו גורמים ורשויות שונות לפעול בצורה מבוססת חתימה אלקטרונית – היא הולכת בדרך הקלה ביותר. מהי? פונה לכנסת ומציעה הצעת חוק, שאם יאושר, יהפוך אותה לגורם מאשר לאומי, זה שיחלק תעודות לאומיות לכל אחד.
הממשלה לא צריכה ללכת רחוק, יש לה דוגמאות חיוביות בבית. כך, למשל, הודיעה רשות המיסים כי החל משנת המס הבאה, 2010 עסקים בעלי מחזור מסוים, יעבירו את הדיווחים שלהם בצורה אלקטרונית. על מנת שיוכלו לעשות זאת, יהיה עליהם לסור לאחד מסניפי קומסיין ולבצע פעולת הזדהות חד פעמית. אלא שנוצר מצב אבסורדי, בוא הממשלה באה לכאורה בטענות כלפי קומסיין על היותה מונופול, ומנסה להפקיע ממנה את פעילותה בתחום, הסמכה כ"גורם מאשר", בו זכתה מול הממשלה. כעת, הממשלה רוצה להיות גם היא "הגורם המאשר" השני, כלומר להתחרות בקומסיין. מעבר להיבט הקפקאי, נראה כי במהלך זה נולדים הדפים הבאים באחד מדו"חות הביקורת העתידיים שיכתוב השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, מבקר המדינה.
השורה התחתונה: הממשלה זיהתה בעיה, בכך שיש רק "גורם מאשר" אחד. אלא שבמקום לפעול לתיקון המצב ולמנות גורמים מאשרים נוספים, בתוקף היותה הרגולטור – היא החליטה למנות את עצמה ל-"גורם מאשר". הממשלה אינה מנסה לבדוק כיצד באמת אפשר לממש את החוק ולמנות עוד גורמים מאשרים, בתוקף היותה גם רגולטור. במקום זאת, הממשלה תהיה שחקן יחיד בשוק, וכדרכן של ממשלות – היא תהיה שחקן לא יעיל, יקר ובזבזן. כך, במקום למצוא מפתח למנעול, היא הורתה על בניית מפעל למנעולים. ובא לציון הגואל.