יהודה קונפורטס – בלוג

ברכות על תפקידך החדש כשר התמ"ת. נכון, אהבת מאוד את תפקידך הקודם, כשר החקלאות, ואילולי תעלולי היו"ר החדש של התנועה אליה הצטרפת, סביר להניח שהיית מעדיף להישאר שם – בעולם העצים, הגידולים והאדמה. גם תפקיד יו"ר קק"ל, אותו כל כך רצית, התרחק לו בינתיים – אך עם דגש על המילה "בינתיים", כי בפוליטיקה הישראלית, כפי שאדוני ודאי יודע, הכל אפשרי.

לאור מערכת היחסים שלך (אם אפשר בכלל להגדיר זאת כך) עם השר היוצא, בנימין בן אליעזר, סביר להניח שהחפיפה ביניכם לא תתקיים. עובדי המשרד ומנהליו יניחו על שלחנך נושאים רבים שעליך ללמוד וכך תחל כהונתך.

משרד התמ"ת הוא אחד המשרדים החשובים בממשלה. הוא חולש על מגזרים רבים במשק הישראלי, כאשר אחד מהם הוא ענף ההיי-טק ובתוכו המו"פ, באמצעות תקציבי המדען הראשי. להלן כמה טיפים ראשוניים לתחילת הדרך.

אם תבקש לעיין בקטעי עיתונות מהחודש שעבר, תוכל לקרוא את המאמרים והכתבות שפורסמו לקראת ואחרי הכנס השנתי הגדול שערך איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה בתל אביב, בהשתתפות קודמך בתפקיד. עיון מהיר ילמד אותך שראשי החברות הגדולות בתעשייה – אנשים שעשו הרבה למען המשק בישראל – מסתובבים מודאגים מאוד בימים אלו. הם לא דואגים דווקא לעתיד העסקים שלהם, אלא לעתיד המדינה בכלל.

כדי שהיקף הייצוא יישאר על כנו ואף יגדל, הממשלה שאתה חבר בה חייבת לנקוט במספר מהלכים. בתור התחלה – הגדלת מספר המהנדסים הישראלים המסיימים כל שנה את המוסדות האקדמיים. מזה שנים טוענים ראשי התעשייה, כי הם זקוקים ל-11 אלף מהנדסים לפחות כדי להמשיך ולשמור על הגחלת. בפועל, ישראל מצליחה לנפק בקושי כ-8,000 מהנדסים מדי שנה. בנושא זה, אדוני השר, עליך לשתף פעולה עם שר החינוך, גדעון סער. הוא מודע לבעיה, ואף קיבל מראש הממשלה, בנימין נתניהו, 2 מיליארד שקלים כדי לשקם את נושא התיקשוב במערכת החינוך, אבל זה לא מספיק. המצוקה היא עכשווית ודורשת פתרון מיידי – כזה שאפילו יאפשר לך לגזור את הסרט לפני סוף הקדנציה.

קודמך בתפקיד החל במהלך של האצת שילוב חרדים וערבים בתעשייה. זה מהלך נכון ואפשרי, שכבר עובד בכמה אזורים בארץ. אם אתה שותף לרעיון, יש בידך להמשיך ולהשלים את המיזם הזה. עובדה זו תסייע למלא את אחת המשאלות המרכזיות של התעשיינים, והיא לדאוג לכך שישראל לא תהיה מדינת סטארט-אפים קטנים שנמכרים ונעלמים, אלא כזו שתחזיק פה תעשייה חזקה ומשגשגת, עם חברות שישכפלו את ההצלחה של אמדוקס, קומברס, נייס ואפילו סאיטקס למי שעוד זוכר.

ולגבי אותן חברות ההזנק, בתקציב 2011 אישרה הממשלה לראשונה ארבעה חוקים חשובים לטובת ענף ההיי-טק – ביניהם תיקון לחוק עידוד השקעות הון, שמסדיר את הסדרי התגמול למדינה מחברות שקיבלו מענק מהמדען הראשי. הבעיה היא שעד שהחוק הזה עבר, איש לא קבע לפי אילו אמות מידה גובה המדינה את הפרמיה שלה, והנושא היה נתון למו"מ שנעשה על ידי פקידי האוצר, שלפעמים חצו את גבול הטעם הטוב. הם ודאי לא מודעים לכך שיש לא מעט עסקות שהיו על סף סגירה, אך בוטלו כי המשקיעים החדשים לא הצליחו להסתגל להתחכמות הישראלית. תפקידך, מר שמחון, יהיה לשמור שהחוק הזה אכן יאכף.

ואם כבר עוסקים במדען הראשי, אתה בוודאי יודע שאחד מתפקידיו של שר במשרד שאתה עומד ראשו, הוא לשמור על גובהו של תקציב המדען. יש במסדרונות האוצר בקריית הממשלה מעין ענף ספורט שהתפתח על ידי הפקידים שם, כאשר מטרת המשחק היא לנגוס כמה שיותר בתקציב המדען. "לנגוס", אגב, היא דרך נעימה יותר לומר "להוציא לו את הנשמה". הריטואל קבוע: קודם מקצצים בתקציב, מביטים בשרים ובחברי הכנסת מתריעים, המדען מודיע שאין יותר כסף וחצי מדינה על הרגליים. ואז פתאום מוצאים את התקציבים. בדרך כלל ראש הממשלה מתערב ומוסיף עוד כסף למדען – אם ישירות או אם דרך המשרד. זה קרה גם השנה וזה יקרה גם בשנים הבאות, אלא אם כן תשים לזה סוף.

השורה התחתונה: תפקידך יהיה לשמור על התעשייה, לשמור על המדען הראשי וליזום רעיונות חדשים כדי שההיי-טק ימשיך להיות הקטר של המשק.

שלום שמחון, שר התמ"ת הנכנס

הסימטריקס הוא מוצר הדגל של EMC ומהווה את הבסיס ל-SAN במרכזי המידע הגדולים – אחד התחומים החמים ביותר כיום, אליו ממקדות חברות האחסון מאמצים רבים. נעמד הוא בעל תואר שני במתמטיקה מאוניברסיטת תל אביב ובעל תואר שלישי במדעי המחשב מאוניברסיטת נורת'ווסטרן האמריקנית. הוא אחראי במידה רבה לחדשנות ב-EMC בכל מה שקשור לפלטפורמת הסימטריקס. את התואר עמית קיבל בין היתר בזכות רעיונות לפיתוחים חדשניים שהמחלקה שלו ביצעה יחד עם צוות המהנדסים של EMC. בין פיתוחים אלו ניתן למנות את טכנולוגיית ה-FAST ואת טכנולוגיית ה-VPLEX.

בראיון קצר, שנערך בעת שביקר בישראל לפני זמן קצר, מתאר נעמד את פעילותו, המבוססת במידה רבה על שיחות עם אנשים, לימוד וחקר תחומים, אך גם על יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסה.

ברכות על קבלת התואר עמית. איך הגעת לתפקידך הנוכחי?
"אני עובד ב-EMC מזה 13 שנים. את תפקידי הנוכחי התחלתי ב-2006. לפני כן עבדתי בארה"ב כ-7 שנים בתור CTO מטעם חברת i-Logix הישראלית, בה הייתי אחראי על פיתוח הסימולציה, הניתוח וטכנולוגיות ליצירת קוד אוטומטי".

 מה משמעות המילה "חדשנות" בעיניך ואיך היא באה לידי ביטוי בפעילות שלכם?
"המחלקה שלי אחראית על הארכיטקטורה, התכנון, הפיתוח והתמיכה בפלטפורמות סימטריקס, אחסון וירטואלי ויישומי תוכנה. המשימה שלנו היא איסוף רעיונות ליישום על פלטפורמת הסימטריקס וכל מה שמסביב לה, ביצוע אנליזה וקידום הרעיונות עם יחד הפיתוח וצוות המהנדסים של החברה. הרבה מאוד סיעור מוחות, מחקר ולימוד עצמי".

כלומר אתם לא מפתחים באופן עצמאי?
"לחלוטין לא. הצוותים שלנו יושבים עם ההנדסה, שמונה 200 איש, ויחד איתם מפתחים את הרעיונות. תחום האחסון הוא אחד התחומים החמים כיום וקצב הגידול שלו הוא מטורף. בין השנים 1970 ל-1990 קפצו קצבי הגידול של המידע פי 14, אבל מ-1990 – הם גדלו פי 90 אלף. EMC היא המנוע העיקרי לקצבי הגידול האדירים האלו. הפעילות שלנו באה לידי ביטוי בכך שמדי פעם אנו מסתכלים על אילו טכנולוגיות חדשות יש בשוק, עוקבים אחר מה שקורה באקדמיה, בוחנים חברות הזנק, ובעיקר מדברים הרבה מאוד עם לקוחות".

תן דוגמה לחדשנות בקבוצה שלך.
"הקבוצה שלי הייתה הראשונה בתעשייה שחקרה את נושא הדיסקים לאחסון בטכנולוגיית פלאש. EMC משקיעה ומפתחת מוצרים בתחום ה-Fast Storage שזה הטרנד החם בתעשיה. הרעיון הוא לנצל את טכנולוגיית הפלאש בצורה אופטימלית, כי היא יקרה מאוד והדרך לחסוך היא בשיפור מהירות התגובה, ואת זה אנו חוקרים ומיישמים. הפיתוח הזה יכול לחסוך לארגון הוצאות בהיקף של מיליון דולרים בשנה. אין לי ספק שה-FAST הוא רק בתחילת דרכו אבל ללא ספק אפשר לומר שהקבוצה שלי היתה החלוצה בנושא.

מוצר נוסף שהחל בקבוצה שלי קשור להכרזה טרייה למדי של EMC: מוצר ה-VPLEX. זה מוצר שמאפשר לגשת למידע – לקרוא ולכתוב מכל מקום בעולם. מדובר באפליינס שנמצא ב-SAN ושולט על שרת האחסון, כך שמכל מקום על הגלובוס הוא יאתר את השרת המקומי שלך ויביא לך את המידע. זה האתגר שעומד כיום בפני חברות האחסון – להביא את המידע ללקוח בכל מקום שהוא נמצא בו ולאפשר לו גישה מהירה למידע הרלבנטי".

איך אתה רואה את טרנד מיחשוב הענן?
"הענן הוא חלק בלתי נפרד מהווירטואליזציה ש-EMC, כידוע, הייתה החלוצה בעולם ליישם אותה – בין היתר בזכות VMware. הפיתוחים האחרונים שיצאו לשוק נועדו לסייע לארגונים לנהל ענן פרטי, פנימי, שהוא דטה-סנטר ארגוני. יש בעולם מספר גדל והולך של חברות שמתעניינות בענן פנימי ומבחינתנו זה טוב פעמיים – פעם אחת מפני שזה טוב לביזנס שלנו ופעם שנייה כי זה מוריד לחץ מהסימטריקס, שהיא מערכת יקרה.

אל תשכח שכל המסחר האלקטרוני בעולם היום נעשה על גבי הענן, ועכשיו לקוחות קטנים שרוצים לבצע מסחר אונליין, יכולים לעשות זאת על ידי רכישת שירותי SaaS על גבי הסימטריקס וכולם מרוויחים מזה, כמובן. כל הרעיונות שאנו עובדים עליהם מוכוונים לענן דרך הווירטואליזציה".

אתם מחפשים שיתופי פעולה עם חברות ישראליות?
"כן. אנו מחפשים רעיונות בתחום של פתרונות אחסון לפלאש, כל פתרון אחסון שמציע יחס עלות/תועלת מעניין ופתרונות שיסייעו לניהול טוב יותר של הדטה-סנטר, שבעזרתו נוכל לפתח מוצרים על הפלטפורמות שלנו".

איך זה להיות ישראלי בחברה גלובלית כמו EMC ועוד בתפקיד כל כך מרכזי?
"הקבוצה שלי מונה 65 איש, מתוכם 10 ישראלים. שאר העובדים מגיעים ממדינות שונות, כמו ארה"ב, הודו, סין , טורקיה, פאקיסטן ואפילו אלבניה. התפקיד הוא אתגר גדול עבורי, כי תמיד עבדתי עם חברות קטנות והבסיס שלי היה בישראל. כשהגעתי ל-EMC, הייתי צריך ללמוד דברים רבים. לנהל קבוצה בחברה שכזו זה לא פשוט – אתה חייב להתגבר על הרבה מכשולים ולייצר תרבות ארגונית משלך".

כמה שעות לאחר מכן, בעיר אום אל-פאחם, היושבת בלב ואדי ערה, התכנסו כמה עשרות יהודים וערבים, מהנדסי היי-טק ובוגרי מדעים מדוייקים, לדון בהקמת קריית היי-טק בעיר. המטרה: גיוס חברות שיקימו שם מרכזי מו"פ, על מנת לשלב יותר אנשי היי-טק ובוגרי מדעי המחשב מהמגזר הערבי בתעשיית ההיי-טק הישראלית. אם תרצו, לפניכם דוגמה לפרדוקס הישראלי-ערבי בישראל 2010: שנאה מחד ורצון לחיות ולעבוד ביחד מנגד.

שילוב אזרחי ישראל הערבים בתעשיית ההיי-טק אינו רעיון חדש. הוא כבר עובד זה מכבר בנצרת, בזכות עקשנותם של כמה יהודים וערבים. אלה הקימו את עמותת צופן, שמטרתה לשלב יהודים וערבים בתעשיות עתירות ידע. לאחר עבודה מאומצת של שנתיים, הצליחה צופן להביא לגיוס של כ-200 מהנדסים ערבים בתעשיית ההיי-טק הישראלית, בעיקר באזור נצרת. עכשיו הם רוצים לשכפל את ההצלחה גם בישובי המשולש.

זהו סיפור לא קל. ביוני השנה נערך דיון בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, בנושא שילוב ערבים בהיי-טק. אז נמסרו נתוני מחלקת המחקר של הכנסת, לפיהם מתוך 150 אלף מהנדסים ובוגרי מדעים שעובדים בהיי-טק, רק 500 מתוכם הם ערבים-ישראלים. סמדר נהב, מנכ"לית עמותת צופן, ויוסי כותן, מנהל המרכז של צופן בנצרת, אמרו כי יש לא מעט חסמים בשילוב ערבים בהיי-טק המקומי, ואלה הם לאו דווקא על רקע לאומני או פוליטי. "סוד גלוי הוא שלאזרח ערבי יש בעיה לשכור דירה בתל אביב או רעננה", אמרה נהב, "התעשייה היא תובענית, אתה עובד עשר שעות ואז אם מוסיפים לכך שלוש שעות נסיעה מדי יום, מדובר במצב קשה. האנשים הצעירים עושים את זה, ומיד כשהם מתחתנים הפתרון כבר לא בא בחשבון. בנוסף לריחוק הפיסי, יש גם את המרחק התרבותי".

 בנצרת הצליחו להתגבר על מחסומים שונים, ועכשיו חאלד חמדאן, ראש עיריית אום אל-פאחם, רוצה לשכפל את ההצלחה הזו בעירו. אם היוזמה הזו תצליח, היא עשויה להיות סמן ימני ליוזמות רבות אחרות. חמדאן מבין ששום דבר טוב לא ייצא לו מזריקת אבנים על מכוניות הנוסעות בכביש ואדי ערה. תושבי אום אל-פאחם, כשאר תושבי המדינה, רוצים להתפרנס. הצעירים הולכים ללמוד, חלקם מסיים תארים מתקדמים בארץ או בחו"ל. אבל כשהם חוזרים ליישוביהם, האפשרויות שלהם לעבוד במקצוע הקשור להשכלה אותה רכשו – די מוגבלת. זאת, למעט אם הם למדו רפואה או משפטים. אבל אם הם סיימו תארים מתקדמים בהנדסת מחשב, או אז הסיכוי שלהם להיקלט באחת החברות בארץ קלוש עד מאד מאוד.

תעשיית ההיי-טק היא הקטר שמוביל את המשק. תעשיה זו חייבת להיות להוכיח כי השוויון האזרחי מתממש גם בה, במרכזי פיתוח ובמפעלי ייצור גלובליים. ההיי-טק הוא חסר גבולות. כך, ברחבי העולם עובדים בני לאום שונים במרכזי פיתוח או מוקדי שירות, בני לאום שמדינותיהם יריבות. זה לא הפריע להם לשתף פעולה בעבודה. הגיע הזמן שגם תעשיית ההיי-טק הישראלית תנקוט יוזמות דרסטיות יותר, כדי לנצל את כוח האדם האיכותי הקיים בענף במגזר הערבי. המדובר בצעירים ישראלים ועל פי דין אין כל סיבה להפלותם. בדיון שהיה בקיץ בכנסת, הועלו רעיונות שונים הקשורים בממשלה, על שזו צריכה לתת את הדוגמא האישית, ולאפשר שילוב ערבים באמצעים שונים, דוגמת הפליה מתקנת.

מדיניות נכונה של הממשלה, בשיתוף עם גורמי התעשיה המקומית, יכולה לייצר פה גן עדן טכנולוגי, מעין הודו של המזרח התיכון. זו תשרת את כל העולם הערבי, כמו גם את מדינות אירופה. אולם מעבר לכל היתרונות הללו, הצעד מחוייב המציאות עבור תושבי ישראלי הערבים בוגרי מדעי המחשב. זהו הצעד הראשון המעשי לטיפול שורש.

האוכלוסייה הערבית בישראל נמצאת כיום באחת מתקופותיה הקשות. חוסר השוויון הבולט בקשר לזכויות בסיסיות של אזרחים שנולדו כאן, נופל כפרי בשל לידיהם של הקיצונים, דוגמת התנועות האיסלאמיות. הקמת מרכזי מחקר ופיתוח בערים ערביות, שילוב ערבים ויהודים בפרויקטים משותפים והסרת מחסומים פסיכולוגיים – כל אלה יכולים להפוך את תעשיית ההיי-טק לקטר שמוביל לא רק את המשק, אלא גם את השלום.