<?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?>
<rss version="2.0"
	xmlns:content="http://purl.org/rss/1.0/modules/content/"
	xmlns:wfw="http://wellformedweb.org/CommentAPI/"
	xmlns:dc="http://purl.org/dc/elements/1.1/"
	xmlns:atom="http://www.w3.org/2005/Atom"
	xmlns:sy="http://purl.org/rss/1.0/modules/syndication/"
	xmlns:slash="http://purl.org/rss/1.0/modules/slash/"
	>

<channel>
	<title>&#8235;יהודה קונפורטס - בלוג &#187; דפוס&#8236;</title>	<atom:link href="http://www.yehudak.com/tag/%d7%93%d7%a4%d7%95%d7%a1/feed/" rel="self" type="application/rss+xml" />
	<link>http://www.yehudak.com</link>
	<description>&#8235;&#8236;</description>	<lastBuildDate>Sun, 29 Jan 2012 20:19:17 +0000</lastBuildDate>
	<generator>http://wordpress.org/?v=2.9.2</generator>
	<language>he</language>
	<sy:updatePeriod>hourly</sy:updatePeriod>
	<sy:updateFrequency>1</sy:updateFrequency>
			<item>
		<title>&#8235;מהפכת ה-iPad: המו&quot;לים כבר לא מפחדים&#8236;</title>		<link>http://www.yehudak.com/2010/06/24/%d7%9e%d7%94%d7%a4%d7%9b%d7%aa-%d7%94-ipad-%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%9b%d7%91%d7%a8-%d7%9c%d7%90-%d7%9e%d7%a4%d7%97%d7%93%d7%99%d7%9d/</link>
		<comments>http://www.yehudak.com/2010/06/24/%d7%9e%d7%94%d7%a4%d7%9b%d7%aa-%d7%94-ipad-%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%9b%d7%91%d7%a8-%d7%9c%d7%90-%d7%9e%d7%a4%d7%97%d7%93%d7%99%d7%9d/#comments</comments>
		<pubDate>Thu, 24 Jun 2010 19:28:43 +0000</pubDate>
		<dc:creator>&#8235;admin&#8236;</dc:creator>				<category><![CDATA[כללי]]></category>
		<category><![CDATA[ipad 'אפל]]></category>
		<category><![CDATA[גוטנברג]]></category>
		<category><![CDATA[דפוס]]></category>
		<category><![CDATA[מו"לים]]></category>
		<category><![CDATA[קינדל]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://www.yehudak.com/?p=787</guid>
		<description><![CDATA[&#8235;קבוצת מו"לים בכירים שהשתתפו בכנס כלכלי גדול שנערך בניו-יורק, דנו ביניהם בהשפעות של ה-iPad על תחום העיסוק שלהם ● כותב שורות אלו סבור שכשם שהווידיאו לא חיסל את תעשיית הקולנוע, וכשם שהאינטרנט לא חיסל את הניירות במשרדים - כך ה-iPad לא ישמיד את תעשיית המו"לות ● חומר למחשבה&#8236;]]></description>			<content:encoded><![CDATA[<div dir="rtl"><p dir="rtl"> יהעולם נחלק בימים אלו לשני מחנות: אלו שהחליטו שהם רוצים את ה-iPad ואלו שעדיין לא ממהרים לרוץ לחנויות. אתמול (ה') פורסמה ברוב כלי התקשורת ידיעה לפיה אפל (Apple) מכרה יותר משלושה מיליון מכשירי iPad ב-80 ימים &#8211; מה שהביא את המתמטיקאים שבנינו למסקנה שבכל שתי שניות נמכר מכשיר אחד.</p>
<p dir="rtl">בינתיים, המפעלים שמייצרים את מכשיר הפלא החדש הזה אינם עומדים בביקוש, ובארצות הברית צריך להצטרף לרשימת המתנה כדי ליהנות מהזכות לרכוש את המכשיר. אבל כמו כל המצאה טכנולוגית, מה שמכריע את הכף הם לא יכולות השיווק של היצרן &#8211; אלא דווקא היישומים מצד שלישי. מאז שהמכשיר יצא לשוק, פותחו עבור ה-iPad לא פחות מ-11 אלף יישומים &#8211; מה שמחזק את הטענה של מומחי השוק בארצות הברית, כי ה-iPad הוא פה כדי להישאר.</p>
<p dir="rtl"> אם לא די בכך, בשבוע שעבר התקבלה הוכחה נוספת לכך שהמהפכה הדיגיטלית הזו צפויה להישאר עמנו לאורך זמן. היה זה בכנס כלכלי גדול שנערך בניו-יורק, בו השתתפו נציגים בכירים של המו&quot;לים הגדולים בעולם. אלו, כזכור, הפגינו אי-נחת גלויה כאשר החלו לצאת מכשירים דיגיטליים לקריאת ספרים ועיתונים. הטענה שלהם היתה, שזה עלול להרוס תעשיות שלמות וכי מרבית הקוראים עדיין אוהבים את הדפוס. הטענות האלו לא נמוגו, אך אם קוראים את מה שחלק מהמו&quot;לים אמרו בשבוע שעבר בניו יורק, אפשר להגיע למסקנה שנפל להם האסימון והם הבינו סוף-סוף שאי אפשר לעצור את הטכנולוגיה הזו. כך, על פי הכלל הוותיק, אם אינך יכול להלחם בהם &#8211; הצטרף אליהם.</p>
<p dir="rtl">בכנס המדובר דיברו אנשים כמו דונלד גראהם &#8211; מנכ&quot;ל וושינגטון פוסט, קרוליין רידי &#8211; מנכ&quot;ל סיימון ושוסטר, ויוויאן שילר &#8211; מנכ&quot;ל NPR, שרה צ'וב &#8211; נשיאת קונדה נאסט דיגיטל ועוד. הפאנל שבו השתתפו נועד להעריך את שוק מחשבי הלוח. הנה כמה ציטוטים נבחרים.</p>
<p dir="rtl"> שילר מ-NPR: &quot;זה [ה-iPad] בהחלט מכשיר טרנספורמטיבי &#8230; אין ספק שיצרנים אחרים יבואו עם גרסאות אחרות של מחשבי לוח, אבל הרעיון מרגש באמת. אין ספק שהוא ישנה את הדרך שלנו לעשיית עסקים בעתיד. לא הייתי מתערבת נגד אפל&quot;.</p>
<p dir="rtl">קרוליין רידי, מנכ&quot;ל סיימון ושוסטר: &quot;אני בהחלט מסכימה שזה שנוי גדול בתעשיה. ה-iPad הוא הקורא היחיד שמאפשר שילוב הגיוני בין טקסט ווידיאו. זו הפלטפורמה היחידה שבה ניתן יהיה לייצר ספרי לימוד דיגיטליים לילדים, הכוללים ויזואליזציה &#8211; שהיא מרכיב חשוב מאוד בימינו&quot;.</p>
<p dir="rtl"> משתתף נוסף, יעקב וייסברג &#8211; The Slate Group, אמר, כי &quot;הצדק ההיסטורי מחייב לומר שמי שפרץ את הדרך למהפכה הזו הוא מכשיר הקינדל (Kindle) של אמזון (Amazon). עם זאת, חייבים להודות שה-iPad הוא משהו מיוחד. בעיני, הוא עדיין צעצוע גדול. בטווח הקרוב אני צופה מכירות מרחיקות לכת, אבל בטווח הארוך אני קצת סקפטי &#8211; דווקא משום שמדובר באפל &#8211; שכב עשתה כמה טעויות בעבר עם הצלחות גדולות שלה, וכבר היינו בסרט הזה&quot;.</p>
<p dir="rtl"> לדעתה של המו&quot;לית שרה צ'וב, &quot;ה-iPad הוא מהפכני כי הוא משנה את הדרך בה לקוחות חושבים על תחום הניידות והאופן שבו הם נגשים לטקסטים. השאלה היא אם אנו, המו&quot;לים, מתרגשים מזה או לא והאם אנחנו יכולים לעמוד בדרישות של הלקוחות לעשות דברים קצת אחרת&quot;.</p>
<p dir="rtl">הדברים של המו&quot;לים, אם כן, מייצגים את תמונת המצב האמיתית בעולם הדיגיטלי של היום: ה-iPad מבשר על מהפכה מסוימת, שחלק גדול ממנה ישפיע על עולם הספרות והעיתונות. כותב שורות אלו סבור שכשם שהווידיאו לא חיסל את תעשיית הקולנוע &#8211; אלא רק שינה אותה, וכשם שהאינטרנט לא חיסל את הניירות במשרדים &#8211; כך ה-iPad לא ישמיד את תעשיית המו&quot;לות. עם זאת, אין ספק שהוא יכנס לפנתיאון של המכשירים שחוללו מהפכה במאה ה-21.</p>
<p dir="rtl"> </p>
</div>]]></content:encoded>			<wfw:commentRss>http://www.yehudak.com/2010/06/24/%d7%9e%d7%94%d7%a4%d7%9b%d7%aa-%d7%94-ipad-%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%9b%d7%91%d7%a8-%d7%9c%d7%90-%d7%9e%d7%a4%d7%97%d7%93%d7%99%d7%9d/feed/</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>&#8235;השמועות על מותו היו מוקדמות מדי&#8236;</title>		<link>http://www.yehudak.com/2009/02/20/%d7%94%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%9c-%d7%9e%d7%95%d7%aa%d7%95-%d7%94%d7%99%d7%95-%d7%9e%d7%95%d7%a7%d7%93%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%93%d7%99/</link>
		<comments>http://www.yehudak.com/2009/02/20/%d7%94%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%9c-%d7%9e%d7%95%d7%aa%d7%95-%d7%94%d7%99%d7%95-%d7%9e%d7%95%d7%a7%d7%93%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%93%d7%99/#comments</comments>
		<pubDate>Fri, 20 Feb 2009 17:04:42 +0000</pubDate>
		<dc:creator>&#8235;admin&#8236;</dc:creator>				<category><![CDATA[מדיה]]></category>
		<category><![CDATA[HP]]></category>
		<category><![CDATA[אינדיגו]]></category>
		<category><![CDATA[דפוס]]></category>
		<category><![CDATA[היידלברג]]></category>
		<category><![CDATA[יריד]]></category>
		<category><![CDATA[ספרים]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://www.yehudak.com/?p=139</guid>
		<description><![CDATA[&#8235;יריד יריד הספרים הבינלאומי מציג לראווה מאות אלפי כותרים מכל העולם, שמיוצגים על ידי 600 מו"לים, עורכים, סוכנים וסופרים מ-30 מדינות. בעיניי, כמי שחי את העולם הדיגיטלי לצד העולם הפיזי, עצם קיום היריד והצגת כל כך הרבה ספרים מודפסים, שניתן לממש אותם בידיים, הוא ההוכחה החותכת נגד התזה שתם עידן הדפוס, ותם עידן הספר המודפס. לא קל להיתפס לתזה כזו, בהתחשב בעובדה שאין דבר שאינך יכול לקרוא היום מול צג המחשב. קריאת ספר למשך פרק זמן ארוך נחשבת לתופעה חריגה ומאפיינת "תולעי ספרים", שהם לעולם המיעוט בכל חברה. מהפכת האינטרנט קיימה דיאלוג חריף מאוד, ולעיתים אפילו קצת אלים, ... &#8236;]]></description>			<content:encoded><![CDATA[<div dir="rtl"><div class="second_title"><strong>י<a href="http://www.yehudak.com/wp-content/uploads/2009/02/22222222.jpg"></a>ריד הספרים הבינלאומי שננעל ביום שישי בירושלים </strong>מציג לראווה מאות אלפי כותרים מכל העולם, שמיוצגים על ידי 600 מו&quot;לים, עורכים, סוכנים וסופרים מ-30 מדינות. בעיניי, כמי שחי את העולם הדיגיטלי לצד העולם הפיזי, עצם קיום היריד והצגת כל כך הרבה ספרים מודפסים, שניתן לממש אותם בידיים, הוא ההוכחה החותכת נגד התזה שתם עידן הדפוס, ותם עידן הספר המודפס.</div>
<div class="entry">
<div class="the_text">
<p><strong>לא קל להיתפס לתזה כזו, בהתחשב בעובדה שאין דבר שאינך יכול לקרוא היום מול צג המחשב. </strong>קריאת ספר למשך פרק זמן ארוך נחשבת לתופעה חריגה ומאפיינת &quot;תולעי ספרים&quot;, שהם לעולם המיעוט בכל חברה. מהפכת האינטרנט קיימה דיאלוג חריף מאוד, ולעיתים אפילו קצת אלים, עם עולם הדפוס הקונבנציונאלי. היא הפילה קורבנות בנישות הדפסה של מגזינים, עיתונים ומוצרי דפוס ייחודיים, אבל היא לא חיסלה אותם, אלא שינתה את דרך הצריכה שלהם, ואולי גם את הנגישות אליהם.</p>
<p><strong>בתוך המהפכה האינטרנטית הזו חיה לה בשקט מהפכת הדפוס הדיגיטלי</strong>. באמצעים ממוחשבים, מבוססי פיתוחים חדשניים (כולל אפליקציות שמוכרות לכולנו מעולם הדסקטופ ומעולם המיחשוב הארגוני), שחברו בעצם לעולם הוובי, וממנפות את עולם המו&quot;לות. <strong>ענת הרינג</strong>, מנהלת תחום הספרים ב-<strong>HP אינדיגו</strong>, שעיסוקה פיתוח וייצור מכונות דפוס דיגיטליות לעולם הדפוס וההוצאה לאור, מסכימה לחלוטין עם האמירה שיריד הספרים הוא עוד הוכחה לכך שהשמועות על מותו של הספר המודפס היו מוקדמות מדי. שותף לדעה זו גם <strong>רן לנדוי</strong>, מנהל הפעילות של אינדיגו בשוק הישראלי.</p>
<p><strong>הרינג אמרה, כי בניגוד לנישות מסוימות בעולם ההוצאה לאור</strong>, שוק הספרים ממשיך להיות סטטי. &quot;הוא כבר לא צומח בקצבים שהיינו רגילים אליהם, אבל עדיין נושם ובועט&quot;, כדבריה. &quot;עולם הווב פילח בצורה קצת יותר חדה את עולם המו&quot;לות, ובהתאם &#8211; את עולם הדפוס, שהוא הפלטפורמה שם מדפיסים את הספרים. אלה מרגשים לא רק את הילדים, אלא גם את המבוגרים&quot;.</p>
<p><strong>הנתונים האחרונים מראים שמתוך סך כל שלושת טריליון דפים של ספרים שמודפסים בעולם בשנה ממוצעת</strong>, 50 מיליארד הם בדפוס דיגיטלי, ושלושה מיליון מהם מודפסים בצבע. קצב הצמיחה של ספרים צבעוניים הוא כ-40% בשנה, אולם הרינג ולנדוי אמרו, כי באינדיגו &#8211; הקצב מהיר יותר. &quot;ברור שבהדפסה צבעונית, הערך המוסף השולי של החיסכון בהדפסה גדול יותר מאשר בהדפסת שחור לבן&quot;, אמרה הרינג, &quot;ולכן &#8211; עדיין קיימת נישה די גדולה של הדפסת ספרים במכונות הקונבנציונליות, אשר משרתות מו&quot;לים שמדפיסים ללא צבע. עם זאת, נתח השוק שלהם הולך ויורד באופן טבעי אל מול האפשרויות הבלתי מוגבלות כמעט של עולם הדפוס הדיגיטלי, המשתלב כמו פרח בר יפה בשטח ירוק&quot;.</p>
<p>&quot;<strong>אנו עדים לאורכי ריצה קצרים יותר בהדפסת מהדורות של ספרים (הכוונה היא למספר עותקים </strong>קטן יותר במונחי עולם הדפוס &#8211; י.ק.), והכי חשוב &#8211; אורך חיי המדף של ספרים מתקצר&quot;, אמרו. &quot;ספרים שלא נמכרים בפרק זמן מהיר יחסית יורדים מהמדף&quot;, הוסיפה הרינג.</p>
<p><strong>איך יוצרים באז לספר, כדי שיעוף מהר מהמדף? </strong>באמצעות פרסום באינטרנט, בפורומים, באתרי מכירות ישירות, וכמובן &#8211; על ידי מבצעי שיווק מקוריים, כפי שאנו רואים לאחרונה: &quot;קנה ספר יחד עם קפה או גבינה, וקבל ספר שני במתנה&quot;, וכדומה.</p>
<p><strong>כדי שספר יימכר מהר, יתאים למבצעי השיווק, יעלה במהירות על המדפים וגם יעוף משם בזמן</strong>, המו&quot;ל זקוק לתהליכי הדפסה והפקה זריזים. כאן נכנס לתמונה הדפוס הדיגיטלי. &quot;זיהינו נישה בעולם של צורך בסיפוק מהיר של לקוחות להביא את הספר במהירות למדף, במספר עותקים מוגבל יחסית&quot;, אמרה הרינג. &quot;בשיטה הקונבנציונאלית של ההדפסה (אופסט), אין כמעט סיכוי לעשות זאת, וגם העלויות רבות. כאן נכנס הדפוס הדיגיטלי&quot;. לדבריה, ניתן היום לבצע תהליכי קדם דפוס והפקה באמצעות הווב, כשמספר העותקים לכל ספר בריצה על מכונות דפוס דיגיטליות הוא ריאלי ובהתאם לצורכי המו&quot;לים, ומאפשר להם להוזיל עלויות, לחסוך שטחי מדף ולשרוד.</p>
<p><strong>אבל מוצרי דפוס חדשים נולדו לא רק באינטראקציה בין הווב לדפוס</strong>. יש גם ספרים ומוצרי דפוס בהדפסה אישית מיוחדת. הדפוס הדיגיטלי הצמיח מו&quot;לים בשירות עצמי, שיושבים בבית, כותבים ספרים, בלוגים או כל דבר שעולה על רוחם, שולחים אותם ללשכת שירות דיגיטלית, ובעלות לא גבוהה מדפיסים 20-50 עותקים לחלוקה אישית בין חברים או בקהילה מסוימת.</p>
<p><strong>לדברי הרינג, זהו שוק שהולך ומתפתח בעולם, כמו גם בישראל</strong>. ברשת האינטרנט יש מספר רב של אתרים שזו פרנסתם. אחד מהם הוא אתר <a href="http://www.blurb.com/" target="_blank"><strong><span style="color: #3399cc;">Blurb.Com</span></strong></a>. הפופולאריים ביותר בין הספרים בו הם ספרי בישול וטיולים ונופים. לצד זה יש נישה אחרת, שקשורה לספרי ילדים. על בסיס דמויות מפורסמות מעולם המדיה האלקטרונית, מדפיסים לילד ספר או חוברת עם הדברים שהוא אוהב, וזוהי מתנת יום הולדת נהדרת.</p>
<p><strong>ומה קורה בישראל?<br />
</strong>רן לנדוי אמר, כי בישראל &#8211; כמות ההדפסות הדיגיטליות נמצאת עדיין בשלבי צמיחה וגדילה, בגלל היקפו הקטן של הדפוס. כמו כן, קיים עודף כושר ייצור, שמאפיין את הענף מזה שנים וגורם להורדת מחירים קשה ביותר. בסך הכול, ההתקנות נמדדות בעשרות בודדות, כאשר קצב הגידול הוא כ-30% בשנה. גם המיתון לא היטיב עם הענף, ועל פי נתוני ההתאחדות לדפוס, בשנה שעברה נסגרו כ-15 בתי דפוס בישראל, שלא יכלו לעמוד בתחרות הקשה.</p>
<p><strong>בשורה התחתונה: יריד הספרים הבינלאומי איכלס בתוכו, </strong>מו&quot;לים רבים, שהספרים שלהם הודפסו על מכונות דפוס דיגיטליות. לא יהיה זה מפליא אם הן תהיינה מכונות של אינדיגו. ישראל נחשבת למדינה שפרצה דרך בתחום הזה בזכות החזון של <strong>בני לנדאו</strong>, המייסד של אינדיגו ובעליה, עד שמכר אותה ל-HP.  כאשר פרצה החברה לשוק, ספרו את שנותיה בשנים בודדות, שכן בשוק הדפוס המקובל שיחקו ענקיות כגון <strong>היידלברג</strong>, <strong>זירוקס </strong>ואחרות. בכל שנה נפוצו שמועות על כך שהנה הנה הענקיות מתעוררות משנתן ונותנות פייט אמיתי לדפוס הדיגיטלי &#8211; אויב הדפוס המסורתי הישן. אבל השנים חלפו, הכפר הגלובלי גדל והתרחב, ובני לנדאו צוטט לא מכבר באחד המפגשים עם עובדים ולקוחות באמרו, כי בשנת 2012  תהיה אינדיגו חברת הדפוס הגדולה ביותר.</p>
<p><strong>ומה עם חלום הספר הדיגיטלי שאותו נקרא במיטה</strong>? החברים באינדיגו אומרים שגם השמועות על מותו מוקדמות מדי. נכון הוא  שהבאז הזה קצת התקרר, מן הסתם הקדים את זמנו, אבל יש  לו עתיד, שבו HP תרוויח בכל מקרה: תוכל לקבל במייל או לרכוש בחנות הקרובה, מדיה דיגיטלית שעליה יהיה הספר. תרצה תקרא אותו, לא תרצה תוכל לשלוח אותו להדפסה למדפסת שלך או ללשכת השירות הקרובה לביתך. היום, זה קצת יקר, בעוד שני עשורים, מבטיחים יודעי דבר, כבר לא יהיה אפשר בלי זה. היכונו לארון הספרים הדיגיטלי.</p>
<p><a href="http://www.yehudak.com/wp-content/uploads/2009/02/22222222.jpg"><img class="alignnone size-medium wp-image-144" title="22222222" src="http://www.yehudak.com/wp-content/uploads/2009/02/22222222-300x79.jpg" alt="" width="300" height="79" /></a></p>
<p> </p>
<p> </p>
<p> </p>
<p> </p>
<p> </p></div>
</div>
</div>]]></content:encoded>			<wfw:commentRss>http://www.yehudak.com/2009/02/20/%d7%94%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%9c-%d7%9e%d7%95%d7%aa%d7%95-%d7%94%d7%99%d7%95-%d7%9e%d7%95%d7%a7%d7%93%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%93%d7%99/feed/</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
	</channel>
</rss>

