פוסטים בתגיות: ‘גרטנר’
חברת המחקר העולמית גרטנר (Gartner) קיימה השבוע אירוע מיוחד ללקוחותיה הישראליים, במהלכו נחנך באופן רשמי הסניף החדש של החברה בארץ, לאחר 25 שנה בהן יוצגה גרטנר על ידי חברת קומטק, בבעלותו של ברוך גינדין. המרצה המרכזי באירוע היה פיטר סונדרגארד – סגן נשיא בכיר ומנהל המחקר העולמי בגרטנר, שסקר באופן מקיף את שוק ה-IT, סיפר על המגמות בישראל ובעולם והסביר על הטכנולוגיות החמות בשוק. כמה שעות לפני האירוע, הופיע סונדרגארד במסיבת עיתונאים של חברת המחקר, שם פרש את עיקרי משנתו.
מעבר לתחזיות על צמיחת השוק הישראלי, שממשיך לגדול בקצב הגבוה פי 1.5 מהתל"ג, ובנוסף להמלצות הטכנולוגיות החדשות, האיר האנליסט זווית מעניינת, הוליסטית מעט, לגבי היעד אליו מועדות פניהן של ספקיות ה-IT המסורתיות ואיך הן צריכות להתנהל אל מול העולם החדש. סונדרגארד התכוון לספקיות הענק, כגון HP, סאפ (SAP), אורקל (Oracle), יבמ (IBM), מיקרוסופט (Microsoft), סיסקו (Cisco) וגם השתיים הנוספות, שנחשבות ל-"צעירות" יותר – גוגל (Google) ואפל (Apple).
אם נלך אחורה כמה שנים נראה, כי מגמות כמו ענן, וירטואליזציה וכדומה, "תפסו" את הספקיות הגדולות לא ממש מוכנות. המעבר לענן, והפיכתו לטרנד מרכזי בסדר היום של המנמ"ר, לא ממש התאים למודל התמחור של החברות הגדולות. ב-יבמ, למשל, פעלו במשך כשנתיים תחת חזות שהענן לא ממש מטריד אותם, כי "זו מגמה שתחלוף". בפועל, הם פיתחו פתרונות וסיפקו כלים לכל מי שביקש, כי המציאות הכתיבה שאם לספקיות הגדולות אין פתרון, יש מספיק חברות קטנות ולא מוכרות שיכולות למלא את החלל.
כעת הענן עומד בראש סדרי העדיפויות של החברות הגדולות, המנסות לנגוס בנתחי השוק ההולכים וגדלים. זאת, למרות שבכל העולם – ובמיוחד בישראל – הענן עדיין לא נכנס במלוא העוצמה לשוק הארגוני. אם סוקרים את היצע הפתרונות בתחום, מגלים כי לספקיות המסורתיות שמנינו, אין בהכרח יתרון טכנולוגי על חברות אחרות. הגידול של החברות האלו, אם כך, נובע בעיקר מרכישות ומיזוגים. הנחת העבודה הבסיסית היא שמנמ"ר של ארגון גדול יעדיף ללכת לענן (אם וכאשר) עם החברות המסורתיות והגדולות. Read the rest of this entry »
הנתונים העדכניים של IDC לגבי היקף השימוש במיחשוב ענן ציבורי, מחזקים את ההערכה שקיימת בעולם, לפיה קצב חדירת הענן הציבורי יהיה מהיר בהרבה ממה שחשבו לפני שנה או שנתיים, כאשר החלו הדיבורים על מגמת המיחשוב החדשה. על פי נתוני IDC, קצב הגידול של השימוש בשירותי מיחשוב ענן יעמוד בממוצע על 26% מדי שנה, והיקפו יעמוד בשנת 2015 על 73 מיליארד דולרים. הערכות דומות משמיעים גם אנליסטים של גרטנר (Gartner).
אבל החידוש בתחזית של IDC הוא בכך שהארגונים מתכוונים להשקיע הרבה יותר מהמתוכנן בענן הציבורי, דבר שעד לפני שנה נחשב כלא הגיוני. החלוקה בין ענן ציבורי וענן פרטי, היא חלוקה לא טבעית. כאשר מדברים על הוצאת שירותי מיחשוב ומשאבים אל הענן, הכוונה היא לענן ציבורי, כלומר העברת משאבים ואחריות לניהול יישומים מסויימים מחוץ לכותלי הארגון. כאשר הנושא הלך ותפס תאוצה בקרב הארגונים, ולאו דווקא מכיוון ה-IT, המציאו המנמ"רים, יחד עם הספקים, שהבינו שיש כאן בעיה – את מושג הענן הפרטי
2010 הייתה שנה מצוינת לשוק איחסון מבוסס בקר דיסק חיצוני ולספקיות בתחום. הגידול של השוק מלמד שהתחום מצוי בדהירה, ושנת 2011 מבטיחה עוד יותר.
ניתוח מעניין ערך אתר Storage.com, אשר השווה בין נתוני שתי חברות המחקר הגדולות בשוק – IDC וגרטנר (Gartner). על פי גרטנר, שוק זה צמח ב-18.1% ב-2010 ועמד על 19.4 מיליארד דולרים. ואילו על פי IDC היקף המכירות בשוק זה צמח ב-16.2% והגיע ל-21 מיליארד דולרים. שתי חברות המחקר מציינות כי כל שוק האחסון גדל בשנה החולפת בצורה יפה מאוד.
EMC, על פי גרטנר, הובילה את התחום בשנה החולפת, עם היקף מכירות של 5.4 מיליארד דולרים, נתון המשקף עליה של 32.4% לעומת 2009, הרבה מעבר לגידול של כלל השוק. יבמ (IBM) מדורגת במקום השני, עם נתח שוק של 14.4%, המשקפים מכירות של 2.7 מיליארד דולרים. שלישת נמצאת נט-אפ (NetApp), עם מכירות של 2.07 מיליארד דולרים ונתח שוק של 10.7%. רביעית HP, עם 9.8% מהשוק, חמישית היטאצ'י (Hitachi), עם נתח שוק של 9.2% וששית דל (Dell) עם 8.2% מהשוק.
EMC מובילה גם על פי IDC, עם נתח שוק של 25.6%, לאחריה יבמ עם 13.8% מהשוק, נט-אפ עם 11.1% ולאחריהן HP ודל כל אחת עם 9.1%.
עורכי האתר מציינים כי HP ודל הראו קצב גידול של 11-13.4%, פחות מקצב גידול של כלל השוק. מנהלי HP מקווים שרכישת 3Par תשפר את מצבם בשוק, וייתכן כי תקוותם תוכח כנכונה השנה. דל נראית גם היא בתקופת מעבר, בין השאר בזכות רכישת קומפלנט (Compellent). על פי דו"חות הנרכשת, מכירותיה ערב רכישתה הגיעו ל-120 מיליון דולרים בשנה. עורכי האתר Storage.com סבורים, כי גידול של 50% בפעילותה של חברה זו אינו בגדר ציפיה מוגזמת, ואשר על כן, דל תוכל להוסיף עוד 200 מיליון דולרים להיקף המכירות שלה בתחום זה ב-2011.
מנגד, EMC תולה תקוות רבות במכירות של סדרת האחסון החדשה שלה VNX, שהושקה בינואר השנה. זוהי פלטפורמת ניהול ואיחסון אחודה, שנועדה לארגונים המשתמשים בקלריון, והיא מספקת תשתית ניהולית ותפעולית ממקום אחד, ומתאימה בעיקר לדטה סנטרים וירטואליים.
עורכי האתר שביצעו את ההשוואה בין נתוני המחקר, כתבו כי הם מצפים לבשורות חדשות ומהפכניות בקרוב. יש גם שמועות בקהילה המקצועית, לפיהם יבמ מתכוונת להחליף את מערכות הטיבולי הישנות שלה במערכות קומוולט (CommVault), בין היתר מפני שפריצת דרך בתחום הגיבוי תסייע לענק הכחול להגדיל את הפערים שלו מול EMC המובילה בשלב זה.
ומה לגבי נט-אפ? החברה עושה פעולות חזקות בכיוונים שונים כדי לחזק את מקומה בשוק זה, לעבור את יבמ המקדימה אותה במקום השני ולהיות צמודה ל-EMC. אבל האנליסטים אומרים שהם זקוקים להבהרות, כי "נט אפ מתנהגת כמו רכבת דוהרת, ולכן עליה להבהיר איפה תהיה התחנה הבאה שלה ב-2011".
הסיפור של סאן (Sun) ואורקל (Oracle) מורכב הרבה יותר: עד כה הביצועים של החברה המאוחדת הזו בתחום האחסון היו חלשים יחסית. החברה איבדה עוד מנתח השוק שלה, עובדה שלא מבשרת טובות לגבי העתיד. אנשי אורקל סבורים אחרת ואומרים שמוקדם עדיין לקבוע מה יהיה ב-2011, ולו בזכות מכונת בסיס הנתונים שלהם, האקסה דטה.
ומה לגבי השוק הישראלי? על פי נתוני IDC שוק האיחסון המקומי גילגל ב-2010 כ-4 מיליון דולרים, צמיחה של 31.8% לעומת 2009. EMC הובילה גם בישראל עם נתח שוק של 45%, אחריה נט-אפ עם 25%, ויבמ שלישית בתחום עם 12% מנתח השוק. גם בישראל צופה IDC שב-2011 הביקושים הגדולים לנפח יניעו את השוק לגידולים גבוהים יותר.
הוכחה מוחשית לכך אפשר יהיה לקבל ביום ד' הקרוב, בוועידת הענק SMART STORAGE 2011 של אנשים ומחשבים, שתתקיים במלון דיוויד אינטרקונטינטל. כך, 21 חברות, ביניהן כל המובילות בשוק העולמי, יתייצבו על במה אחת, כדי לעדכן ולספר על המגמות החדשות הצפויות בשוק חם זה השנה. ניתן לקבל פרטים נוספים ולהרשם לכנס בכתובת הבאה.
במקום לשחרר הודעות היסטריות שעלולות להשפיע על הבורסות ולפגוע ישירות במשקיעים, מוטב שראשי הבנקים יעשו בדק בית ויהדקו את השמירה על המידע הפיננסי של כולנו. יכול להיות שבהפוך על הפוך, צריך דווקא לשלוח זר פרחים למייסד וויקיליקס, על שהעיר כמה בנקאים מתרדמת עמוקה.להדלפות, כידוע, יש שני צדדים: צד אחד עם כלים לאיסוף המידע, וצד שני עם יכולת הפרסום ברבים. כמו כן, עד כה לא הוכח שהיו פריטי מידע שפורסמו בוויקיליקס לאחר שהתקבלו באופן לא חוקי. הכל נעשה באופן חוקי (או לכל הפחות חצי-חוקי) על ידי מדליפים וגורמים אחרים שיש להם גישה למסמכים ולמידע. אסאנג' אמנם לא אישר ולא הכחיש את שאלת המראיין, האם הוא אכן השיג חמישה ג'יגה-בייטים של מסמכים, אבל אף אחד לא יתפלא אם זה יתגלה כאמת.
ההדלפות שפורסמו עד כה לא גרמו לנזק ממשי, מעבר למבוכות פוליטיות. בדיעבד עוד יתברר, כי המידע בכלל תרם לתהליכי מו"מ או תהליכים מדיניים אחרים, והוביל לכך שממשלות ודיפלומטים שינו את מדיניותם.
בניגוד להדלפות המדיניות-פוליטיות, אם אכן חלילה יתאמת החשש של הבנקים ו-וויקיליקס יפרסם מסמכים סודיים מתוך כספותיהם, ניתן יהיה לומר שמדובר באחת התופעות החמורות ביותר שאירעו אי פעם. המצב עלול להיות חמור עד כדי כך שמסגרות ענק פיננסיות, בעלות השפעה על כל הכלכלה העולמית, יקרסו לחלוטין.
בנק הוא מילה כמעט נרדפת לשמירה על סודיות. הבנק הוא מבצר שצריך להיות סמל ודוגמה לאבטחת מידע. במשך שנים חיינו באמונה, לפיה אם אנו מפקידים בסניף בנק את הכסף ו\או המידע שלנו, הבנק יעשה הכל כדי לשמור עליו. נכון, פריצה לכספות בנקים היא תופעה שקיימת עוד מימי הקמת הבנק הראשון, אבל בסך הכל התחושה היא שרכושנו מוגן כל עוד הוא בבנק.
הציטוט לפיו בנקאים מודאגים מהרמזים של אסאנג' לגבי כוונותיו לפרסם מסמכים, קצת תמוה. ראשי הבנקים לא צריכים לעסוק בפחד ובדאגה, אלא לדעת בצורה חד משמעית שהבנקים שלהם מוגנים. האיומים שמייסד אתר ההדלפות משמיע, קשורים לנושא זליגת מידע. בכל מערכת בנקאית יש אנשים שאחראים לנושא – ולא מדובר רק באנשים הטכנולוגים. במערכת הבנקאית יש תורות לחימה שלמות שנועדו לאתר פרצות וחורים. אולם, ידוע הוא שחלק לא קטן מפרצות המידע נובעות מטעויות – מידע שנמסר על ידי פקידים בתום לב, למשל – ובגלל חוסר מודעות. אלה עושים את חייהם של חסרי ההרשאה המעוניינים במידע – לקלים יותר.
עם זאת, נושא האבטחה בכל הארגונים – ובעיקר בבנקים – עלה מדרגה בשנים האחרונות. סקר של גרטנר (Gartner) שפורסם באחרונה גילה בין היתר, כי מאז 2001 ועד היום תקציבי האבטחה בארגונים גדלו ב-28%, בעוד שסך כל תקציבי ה-IT גדלו ב-6% בלבד. אבל זו לא סיבה להעניק לבנקים ולארגונים צל"ש, משום שבמשך השנים האחרונות גם איומי האבטחה גדלו והתפתחו. אותה גרטנר הזהירה לא מכבר שעד 2012 יהיה מיחשוב הענן איום האבטחה הגדול ביותר – וזה נכון במיוחד למערכת הפיננסית.
השורה התחתונה: במקום לשחרר הודעות היסטריות שעלולות להשפיע על הבורסות ולפגוע ישירות במשקיעים, מוטב שראשי הבנקים יעשו בדק בית ויהדקו את השמירה על המידע הפיננסי של כולנו. יכול להיות שבהפוך על הפוך, צריך דווקא לשלוח זר פרחים למייסד וויקיליקס, על שהעיר כמה בנקאים מתרדמת עמוקה.