פוסטים בתגיות: ‘גלעד שליט’
הפוליטיקה הישראלית, משוועת לכוחות חדשים, צעירים, כאלו שלא באים מתוך המסגרות הקיימות, כאלו שמוכנים לסתום את האף לצלול אל מעמקי הפוליטיקה הלא נקייה, במיוחד כאשר מדובר בבית הזכוכית שליד קריית הממשלה.
המערכת הפוליטית געשה השבוע, בגלל שתי דמויות חדשות שהחליטו להכנס לזירה הציבורית ולהתמודד על מקום בכנסת, לקראת הבחירות הבאות. השתיים נועם שליט מצד אחד, ויאיר לפיד מהצד השני. על אף שלכאורה אין קשר בין שני האירועים, התגובות בציבור על המהלכים היו מעט דומות. המכנה המשותף ביניהם: אם אתה מחליט להכנס לפוליטיקה אתה צריך להסביר, להצטדק, להסביר, למה החלטת ללכת למהלך הזה. מה פתאום?
האחד, יאיר לפיד, מוכר כמעט בכל בית בישראל. את הרייטינג שלו הוא צבר בזכות מקומות עבודתו, רשות השידור, ערוץ 2 , אולפן שישי וידיעות אחרונות. הוא אינו העיתונאי הראשון ולא האחרון שהגיע למסקנה שמקיטורי ליל שישי, המבוססים בין היתר על הטורים שלו בעיתון ועל הופעתו בטלוויזיה, לא ישתנה דבר. הוא מבין, שאם יש סיכוי לשנות משהו בחברה הישראלית, צריך לעשות זאת במקום שבו קובעים את מרבית אורחות חיינו: הכנסת. הוא ראה את המחאה החברתית בקיץ שהוציאה רבע מיליון איש לרחובות גוועה עם הגשם הראשון שגירש את כל יושבי המאהלים, בעזרתם הלא אדיבה של פקחי עת"א, שליחיו של חולדאי. כאיש תקשורת הוא מבין טוב מאוד שמהפכות, במדינה דמוקרטית, נעשות בקלפיי. עכשיו מבקשים ממנו להסביר, לתרץ, להוכיח שידיו נקיות, ושהוא לא ניצל את אולפן שישי לקידום מסע הבחירות שלו. אלו שמעלים טענות אלו, שוכחים שבאולפן של לפיד ביום שישי התראיינו בין היתר חברי כנסת פוליטקאים בהווה וכאלו שרוצים להיות בעתיד, וגם הם ניצלו את כשרונו של לפיד כמראיין לקדם אג'נדה משלהם. אז מה כל ההבדל? באיזה צד של הכסא אתה יושב באולפן?. לפיד כמו מגישים אחרים יגידו לך שבצד השני, כמרואיין, לפעמים יותר קל. אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה, במיוחד אם אתה בשידור חי. . Read the rest of this entry »
ברוך הבא, גלעד. אתה חוזר הביתה אחרי חמש שנים, כנראה גם מנותק מכל מידע על מה שעבר עלינו פה. ועבר עלינו לא מעט. באופן כללי , חזרת כמעט לאותה מדינה, אבל תתפלא לשמוע, שעצם חזרתך, הפכה אותה לטובה יותר, בעלת חוסן פנימי חזק יותר. בקיצור חזרת לארץ נהדרת.
כן, ילד, אתה פה בין היתר כי הרשת החברתית פייסבוק הייתה אחת הזירות המרכזיות, שם ניהלו כל החברים שלך"(צבא החברים של גלעד") את המאבק שלהם למענך. ולא רק הם. אומה שלמה, ללא הבדל דת גזע ומין יצאה לרחובות, השתתפה בהפגנות וצעדה ממצפה הילה לירושלים. הם ליוו את אבא ואמא שלך הנפלאים, לאוהל המחאה מול ביתו של ראש הממשלה נתניהו. שם הם גרו שנה וחצי, בחום, בקור ובעיקר בחוסר הוודאות לגבי גורלך. אף אמא ואף אבא לא היה רוצה להיות במקומם. מעטים במצבם היו מסוגלים להישאר שפוי
בחמש השנים,עברנו שתי מלחמות, האחת פרצה זמן קצר לאחר שנחטפת ואחת ממטרותיה הייתה שחרוך. המלחמה השנייה הייתה מוגבלת יותר באזור הדרום והיו לה שתי מטרות: האחת להחזיר את השקט לתושבי הדרום, שספגו מאות טילים על ראשיהם והמטרה השנייה, לנסות ולזרז את שחרורך על ידי ניסיון למוטט. את שלטון החמאס. המשימה השנייה לא צלחה, לצערנו.
בחמש השנים האחרונות התחלפו פה ראשי ממשלה, רמטכ"לים, ראש מוסד וראש שב"כ. ראש הממשלה, ביבי נתניהו, שהחזיר אותך, קיבל את ה"תיק" שלך בירושה מאהוד אולמרט, ששלח אותך למלחמה.גם הוא מאוד רצה להחזיר אותך, אבל לא הצליח. בינינו, נתניהו קיווה שגם הוא יצליח איך שהוא להעביר את ה"תיק" שלך בירושה לבאים אחריו, אבל המציאות כרגיל חזקה מכל שאיפה אחרת. בעל כורחו הוא הפך למנהיג שיודע לקבל החלטות גורליות. את זה כבר אף אחד לא ייקח ממנו לעולם. אתה חייב לו תודה ענקית Read the rest of this entry »
. לחיצת ידל לנועם. כמה מילות נימוס. חיבוק קל לאביבה. ישיבה על כסאות לבנים הפזורים באוהל. שתיקה רועמת. חותמים על עצומה, ממשיכים הלאה. יום חמישי, א ראש השנה תשע"א. ביקור באוהל של אביבה ונועם שליט רחוב עזה 1 שכונת רחביה. אם לא היית שם בדרך לשם ובחזרה אתה מרגיש מעט מתוסכל. כי מה עשית בסך הכל? נסעת, הגעת, ישבת, לחצת יד, חזרת הביתה עם האשה והילד הפרטי שלך.. הילד שלהם עדיין לא. אח"כ אתה משכנע את עצמך שזה המינימום שאתה יכול לעשות, מעבר לתמיכה מוסרית ורגשית. אבל אם גם את זה לא תעשה לא תוכל לספר לנכדיך יום אחד שגם אתה לקחת חלק במאבק להחזיר את גלעד שליט .
מישהו תוקע בשופר. קבוצת נשים חרדיות חזרה זה עתה מבית הכנסת. הן מספרות לנועם על תפילות מכל הלב שהן היפנו ליושב במרומים שיחזיר את הבן הביתה. איך שהוא, לאלו שנכחו באוהל באותו רגע היתה תחושה שלאיש שגר ממול לאוהל, זה שנסע לעשות את החג כנראה בקיסריה, יש יכולת לעשות הרבה יותר, כדי שאביבה ונועם יחגגו את החג בשנה הבאה יחד עם גלעד, במצפה הילה. אמן.
המחאה של נועם ואביבה נשענת על אחד הדברים ששום מימשל, מושל או ראש מדינה, יכול להיות אטום לה. זוהי המחאה השקטה, המנומסת, שכל מה שיש לה למכור זה עיניים ומבט של אמא ואבא ששלחו את בנם לצבא לפני חמש שנים ועד היום הוא לא חזר. אלף תירוצים, הסברים מתוקשרים ומנוסחים היטב של פוליטיקאים ודוברים , לא יצליחו לכבות את הזעקה הבוערת ממבטם .
שרים וראשי ממשלות יחלפו לידם אלף פעם, אבל בסוף הם ישברו. הם יודעים שההחלטה היא בידיהם.לא רק, אבל לאצבע שלהם יש משקל מכריע. אביבה ונועם רוצים את גלעד בבית. . הם לא מנהלים את המו"מ, הם לא קבעו את תג המחיר והם יודעים שבצד השני לא יושבים צדיקים גמורים. אבל הם יודעים שכל עוד לא קיבלו הודעה אחרת, גלעד שלהם, ובמובנים רבים, שלנו, חי, ומחכה שישחררו אותו. השקט הזה אסור לו להיפסק לרגע. עבור אלו שיש להם מצפון הוא מחריש אוזניים,מכה בהם בראש קורע לב ולכן בסוף ינצח.
את החשבונות למה ואיך הגענו למצב כזה, נעשה אחרי שגלעד יחזור. הרוצחים לא מחכים לאלו שישתחררו בעקבות עסקת שליט כדי להמשיך לרצוח. אירועי השבועיים האחרונים, רצח ישראלים בכבישים, הוכיחו זאת. זה היה קודם וזה כנראה יהיה גם אם גלעד ישאר שם או יחזור הביתה. מדינת ישראל מספיק חזקה כדי לעקוב ולהרוג את כל אחד מה-400 המחבלים שישובו הביתה ויחליטו לחזור לטירור.
אז אם לא עשיתם את הדבר הפשוט הזה ששמו לקחת את האוטו לסע לשכונת רחביה ולבקר את נועם ואביבה, הימים הבאים, בין כסה לעשור, ימי תשובה ותחילת שנה חדשה הם הזמן הכי טוב לעשות את זה.
באופן כללי, הייתה לנו שנה לא רעה, בוודאי טובה יותר מהשנה שעברה. המשק, וכמוהו גם ענף ה-ICT, נכנסו למסגרת של חזרה לפעילות. אנו עדיין רחוקים מהמצב שבו היינו ערב המיתון, אבל הכיוון הוא אופטימי. החודשים האחרונים של תש"ע סיפקו לנו לא מעט כותרות, שכמעט האפילו על כל השנה.
הסיפור הכי חם הוא כמובן הדחתו של מארק הארד מ-HP בגלל הסתבכות בפרשת הטרדה מינית. הסיפור הזה מסרב לגווע. לצד החיפושים של HP אחר יורש, קיבלנו ממש ערב החג סיפור לא פחות עסיסי, ועל פי אמות מידה לא מעטות, גם שערורייתי. המנכ"ל המודח התקבל בזרועות פתוחות אצל חברו, מנכ"ל ומייסד אורקל (Oracle) לארי אליסון, שפיטר את צ'ארלס פיליפס, ומינה את הארד במקומו. כזכור, כמה ימים אחרי הפרשיה, היה זה אליסון שיצא בביקורת נגד הנהלת HP שהעזה להדיח את הארד בשל עניין פעוט ושולי, רומן עם אישה. עכשיו הוא מצא מקלט אצל אליסון. את הבת הפרטית שלי לא הייתי שולח לעבוד לצידם של שני הג'נטלמנים האלו.
עוד בטרם הספיקה הנהלת HP להתאושש מהטראומה של הארד, היא מצאה את עצמה נאבקת עם יריבתה דל (Dell) על רכישת חברת האחסון 3Par. הסיבה למריבה: מיחשוב ענן המתפתח במהירות ומתקרב לפתחן של חברות הגדולות ומותיר אותה ללא מענה אמיתי בתחום.
גם אליסון היה עסוק השנה בדברים אחרים, כמו למשל בנייה מחדש של הספינה הטובעת סאן (SUN), אותה רכשה אורקל בעסקת ענק. במהלך השנה התבשרנו כי המיזוג כולל, לצד ההיבטים הטכנולוגיים, גם היבטי כוח אדם. כך, אורקל הודיעה לבורסה כי היא מתכוונת להעמיק את היקף הפיטורים בסאן.
גם עולם אבטחת המידע התעורר לפני שבועות אחדים לעסקת ענק, כשאינטל (Intel) הודיעה כי היא רוכשת את ענקית אבטחת המידע מק'אפי (McAfee) תמורת 7.6 מיליארד דולרים. אינטל היא מסוג החברות שלא שיחקו במגרש הזה בעבר, ועצם הכניסה אליו הפתיעה רבים והכניסה קצת עניין לשוק. נשיא החברה, פול אוטליני, אמר כי שתי החברות ניהלו מו"מ ועבדו יחד על הנושא במשך 18 חודשים. הוא העריך שאינטל תשלב בתוכה את מוצרי האבטחה של מק'אפי כבר בשנה הבאה. "בכל מקום שבו אנו מוכרים מעבדים, יש לנו הזדמנות לשלב חבילת רכיבי אבטחה", אמר.
בארץ, לאחר עשרים שנות שירות בצה"ל אל"מ (מיל') נתן ברק, הקים את חברת mPrest, אשר הוא מכהן כמנכ"ל שלה. ביולי השלימה מערכת הביטחון את הניסוי האחרון במערכת "כיפת ברזל", שנועדה להגן על העורף מפני רקטות קצרות טווח. מערך השו"ב של "כיפת ברזל" הוא פרי פיתוח של עובדי mPrest.
השנה המשיכו החברות השונות למנף את שילוב החרדים והחרדיות בתעשייה. בירחון InformationWorld, חשפנו את פעילותה של נילי דוידוביץ', מנהלת חברת דעת מקבוצת ריל קומרס.
כסאות מוסיקליים
השנה היו תזוזות של מנמ"רים ומנכ"לים לא מעטים. נזכיר את הבולטים: דוד לוזון, מנמ"ר בנק הפועלים הודיע לפני חודש על פרישתו בתחילת 2011. גדי גילאון מפרטנר פינה את מקומו לרונית רובין, שהגיעה מחברת ויזה כ.א.ל. את מקומה תפס רוני גריסרו. נעם הנגבי, מנמ"ר דיסקונט, קודם לתפקיד בכיר בהנהלה, והוחלף על ידי שי ורדי. רלי מרידור, פינתה את מקומה לשי בסון. מלם-תים ידעה לא מעט זעזועים בצמרת, כאשר מספר מנכ"לים פרשו: אלי אחי מרדכי לטובת החברה לאוטומציה, והפרישה המתוקשרת של אורי ערד, מנכ"ל מלם מערכות, שהוחלף לאחר פעולת איתור לא קצרה על ידי ספי גלעזר, שהגיע מנס. יואל יסקרביץ נכנס לתפקיד מנכ"ל גלסהאוס ישראל, לאחר שסיים את תפקידו כסמנכ"ל בטלדור. אודי ויזנר מונה למנכ"ל חטיבת הקמעונאות של וריפון ומאיר פרידמן מונה לתפקיד מנכ"ל SGI ישראל, תורכיה ויוון. לפני כן היה פרידמן מנהל מגזר הטלקום בסאן.
שנה קריטית בתיקשוב הממשלתי
בחודש מאי השנה הגיעה לסיומה המערכה העיקרית במכרז כוח האדם לשירותי מיחשוב בממשלה. המכרז עבר שורה של תלאות ועצר בכמה תחנות, בעיקר בבתי המשפט. בימים אלה ממש אמור מנכ"ל משרד האוצר, חיים שני, לקבל לידיו את מסקנות הוועדה שהוקמה על ידי שר האוצר במטרה להמליץ לממשלה על הקמת משרד CIO ממשלתי, בדומה לפונקציה שקיימת כבר בארה"ב ומדינות נוספות.
בשנה הבאה, כך הבטיח לנו לא מכבר טל הרמתי, סגן החשב הכללי, נוכל ללכת למשרד הפנים, להתכבד במתן טביעת אצבע ולקבל תעודה חכמה. בסוף השנה, בשלהי הקיץ, הוסרו המכשולים האחרונים למכרז הארוך והכושל ביותר שהיה אי פעם במדינת ישראל.
מגזר החינוך קיבל השנה תגבור רציני, לאחר שהממשלה אישרה תקציב של כמיליארד שקלים לתיקשוב ומיחשוב 280 בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים, סכום חסר תקדים בשנים האחרונות. גם פרויקט מחשב לכל מורה, שהיה כנראה המניע לכל תוכנית התיקשוב בחינוך ציין שלוש שנים להקמתו עם 5,000 מורים שכבר עובדים ומלמדים בעזרת מחשב נייד אישי שקיבלו מקרן אתנה, הסתדרות המורים ומשרד החינוך.
מה יהיה?
התחזיות של חברות המחקר אופטימיות . ערב החג קיבלנו את זו של IDC שמעריכה, כי מגזר ה-ICT יצמח בשנה הבאה ב-7%-8%, קצב לא רע בהשוואה לשנה שעברה.
מייד לאחר החגים יחל גם גל הכנסים והוועידות המקצועיות של אנשים ומחשבים בכל התחומים. גם תחום המיחשוב ענן לא ייפקד.
מחכים לגלעד
בשלהי שנת תש"ע החל שוב שיחות בין ישראל לפלסטינאים, וכולם מקווים שיניבו תוצאות, שכן כבר הוכח כי יש קשר ישיר בין שקט ביטחוני לשגשוג כלכלי.
ערב החג הזה שוב יציינו אביבה ונועם שליט את ראש השנה החמישי בלי גלעד. התפילות ימשכו ואיתם, יש לקוות, גם המאמצים להשיבו הביתה.
שנה טובה.
ערב ראש השנה תש"ע מתאפיין באווירה של סוף המשבר, כאשר הדגש הוא על המילה אווירה. המנכ"לים ומנמ"ריםן אליהם פנתה מערכת אנשים ומחשבים פנתה ,http://www.thepeople.co.il/Index.asp?CategoryID=72
הסכימו ביניהם על כמה עובדות: תשעת החודשים הראשונים של 2009, כמו גם הרבעון האחרון של 2008, התאפיינו בעיקר במצבי רוח – חוסר ודאות לגבי עוצמת המשבר, חוסר ודאות עד היכן הוא יעמיק, וחוסר יכולת לתכנן קדימה. התוצאה הישירה הייתה עצירה מוחלטת של כל מה שניתן לעצור. זו לא היתה עצירה בגלל בעיות תקציביות או שינוי בסדרי העדיפויות, אלא ישיבה על הגדר – התארגנות מחדש וציפיה לבלתי נודע. בדיעבד, זו הייתה שנה שבה פעלנו בעיקר על פי מצב הרוח ועל פי תחושות פנימיות שלנו, שנבעו מאירועים שונים, בעיקר כאלו שקרו מעבר לים. העצירה הזו הובילה לדחייה של פרויקטי IT בארגונים ולדחייה בקבל החלטות לגבי השקעות חדשות.
צריך גם לשים לב לעובדה אחרת: מרבית המשיבים למשאל שערכנו לכבוד החג, מצביעים על כך שבשורה התחתונה, ענף ה-IT לא נפגע ישירות מהמיתון. לא שמענו על התמוטטות של ספקים או על פיטורים המוניים בחברות IT, למרות שהארגונים במשק נאלצו לקצץ ולצמצם פרויקטים. ניתן לייחס זאת לתופעה מעניינת שאפיינה את המיתון הזה: מעטים הם הארגונים ששמו את ה-IT על מזבח הקיצוצים. המיתון הנוכחי הוכיח שוב, כי ה-IT כבר אינו בגדר "הוצאה" שיש לחסוך בה, אלא כלי שמסייע לארגונים להרגיע את עצמם מההיסטריה הציבורית אליה נקלענו.
נדמה שהנהלות ארגונים למדו להעריך באמת את כוחו של הגורם האנושי בתחום ה-IT ובכלל. היטיב להגדיר זאת גדי גילאון, סמנכ"ל מערכות המידע בפרטנר: "הבנו שהדרך לחוסן הארגוני עוברת דרך חיזוק תחושת הביטחון התעסוקתי של העובדים, ובמסגרת המדיניות הכללית – הוחלט שלא לפטר עובדים על רקע המיתון". פרטנר לא הייתה היחידה שנהגה כך. אם יש משהו טוב שאפשר לקחת מהמיתון הזה, הוא שדרוג התובנה לגבי ערכו של עובד מסור ונאמן על פני עובד חדש שעלותו אולי זולה יותר, אבל "שכר הלימוד" להכשרתו יקר ביותר.
אי אפשר שלא להתרשם מאווירת האופטימיות שבתשובות המנכ"לים והמנמ"רים. אף אחד לא יודע להסביר למה, אבל כולם ממתינים בציפייה לרבעון הראשון של 2010, שסומן כיעד שבו תורגש ההתאוששות. בפועל, ברחבי העולם וגם בישראל לא השתנה דבר. הנסיבות שהביאו לקריסה הכלכלית עדיין מרחפות באוויר, ומה שהשתנה הוא האווירה.
האיחולים שהמנכ"לים והמנמ"רים איחלו לעצמם ולנו – זהים. שתהיה לנו שנה טובה יותר והכי חשוב הוא שהיא תהיה שנה רגועה ושקטה – גם בחזית הכלכלית וגם בחזית הביטחונית. שתהיה זו שנה שבה נוכל לראות את גלעד שליט חוזר לביתו ולמשפחתו.
חג שמח