יהודה קונפורטס – בלוג

פוסטים בתגיות: ‘ברק’

.האיום האסטרטגי על מדינת ישראל מחייב גם הערכות בתחום הגנה על המידע, שמירתו, ויכולת שיחזורו בזמן מהיר כדי הארגון יחזור לעבודה במהירות.

התסריט שבו בזמן חירום חלק ממשרדי ההממשלה יושבתו מעבודה הביא את קברינטי הממשלה לתכנן, על הנייר, לפחות, תוכניות לשעת חירום. התוכניות כוללות השקעה בטכנולוגיה ובכלים לגיבוי ושיחזור המידע, איחסון חלק מהמידע במקומות שונים ועוד. אבל יש מישוה במשרד האוצר, באגף החשב הכללי, שלקח את  התסריט  הזה צעד אחד קדימה.  יש  אנשים באגף החשב הכללי שכנראה יודעים שניים שלושה דברים שאהוד ברק או בנימין נתניהו לא יודעים, ואולי אפילו אחמידני'גאן עדיין לא יודע. אותם אנשים, היושבים באגף החשב הכללי, הממונים על כלל מערכי המיחשוב הממשלתיים, נערכים כעת ליציאה למכרז ענק, מהגדולים ביותר  שידעה מדינת ישראל, להקמת מתקנים תת קרקעיים  שבהם יאוחסן כל המידע במחשבי הממשלה,  לשם יוכלו הפקידים של משרדי הממשלה, לבוא לעבוד  בעת שהטילים  יעופו. הנחת העבודה שלהם, של אנשי אגף החשב  הכללי היא  כנראה, שמדובר בתקופת חירום של כמה שבועות, או אולי חודשים.  הם כל  כך מתרגשים מהמכרז הזה, עד שהם פרסמו בינתיים מכרז מקדים לבחירת היועצים שיכתבו את המכרז. כמקדמה, אישר החשב הכללי בנוהל  מזורז פטור ממכרז פומבי, והיקצה לטובת העניין יותר מ- 25 מיליון שקל, כסף קטן לעומת מיליארדי השקלים שיעלו לקופת המדינה אם  וכאשר חלילה התוכניות ההיסטריות האלו  של אותם פקידים בחשב הכללי יצאו לפועל

 גיבוי, כן, שיחזור כן, DRP חס וחלילה

נושא הגיבוי והשיחזור של נתונים והיכולת של ארגון  לחזור לעבודה בטווח מיידי הןא תורה בפני עצמה שהתפתחה  מאוד לאחר אסון התאומים. הקמת מתקני DISSASTER RECOVERY PLANING)DRP   הם השלב הגבוה ביותר, היקר ביותר בתורה הזו  פירושו בניית מתקנים תת קרקעיים מעובי בטון שבהם מעתיקים אחד לאחד את עבודת המשרד אותו רוצים להכין לשעת חירום. אחזקת המתקנים פירושה ניהול כפול של כל מערכות המיחשוב והמידע של אותו ארגון בשיטת "גיבוי חם", כך שבכל רגע נתון ניתן יהיה להעתיק את הפעילות ממקום א למקום ב.

התהליך הזה  מתבצע במגזר העסקי ורק אצל ארגונים גדולים או כאלו ששייכים למגזרים  שהם באמת קריטיים לחיי היום יום: פיננסי, ביטחון, בריאות, וגם שם לא  כל המגזר ולא כל המידע. אבל לממשלה כידוע אין תקציבים אבל יש לה הרבה כסף שאותו אפשר לשרוף על כל גחמה של כל פקיד.התוכנית הגאונית שהתגבשה באוצר  אומרת להוריד את כל המשרדים למבנים תת קרקעיים, כדי שכל הפקידים יוכלו להמשיך לעבוד כרגיל כעת שהטילים יעופו כאן לכל עבר.

שיקומו כבוד החשב הכללי, מר שוקי אורן, או אחד מעוזריו, ויסבירו לנו בצורה שכלתנית, איזה נזק יגרם לתושבי מדינת ישראל, אם מערכות המיחשוב הממשלתיות לא תעבודנה בעת אסון? מה יקרה אם במשרד השיכון לא יעדכנו את הנתונים של חברות הבניה? אם במשרד הרישוי תופסק עבודת הזנת רשיונות נהיגה לכמה שעות או לכמה ימים? או שבמשרד הדתות לא יטפלו במערך המיחשוב של סניפי המועצות הדתיות? בכלל, מה יקרה למדינת ישראל אם בזמן חירום אמיתי חלילה, שבו יש סכנת חיים לכל מי שמוציא את ראשו מחוץ לממד, מה יקרה עם חלק ממערכות המיחשוב לא יעבדון? תהיה אי נוחות, יהיה קשה אבל אף אחד לא ימות.

מעבר מגלומני

ייאמר מיד, על מנת שלא נתבלבל: גיבוי עדכני ונכון הוא בגדר פעולה שחובה על כל משרד לעשות כל השנה ולבדוק את עצמו. גיבוי עדיין לא אומר  לבנות מתקנים מתחת לאדמה בשטחי נדל"ן שרק אלוהים יודע איפה הם יהיו וכמה זה יעלה.  מימוש המכרז, מהמצב כיום של גיבוי שכזה, ועד להקמת מתקני DRP שיהיו למעשה העתק "חם" של כל משרדי הממשלה – ולא משנה מה הם עושים או שלא עושים, מעבר שכזה הוא בבחינת מגלומניה מסוכנת.

אילו תקציב מדינת ישראל היה בלתי מוגבל בהיקפו, ייתכן והייתה הצדקה למהלך שכזה. מדינה נאורה יודעת לשמור על נכסי המידע שלה בזמן אמת, ולא תיתן לגורם עוין כלשהו להשבית לה את העבודה. אולם הקמת מבני DRP והפעלת מערך מסובך כל כך של תכניות להיערכות לאסון והתאוששות ממנו, הן פעולות יקרות שלמדינת ישראל אין את המשאבים הנדרשים לביצוען. 

עוד בטרם החלו לבחון לעומק את תהליכי הפרויקט,  כבר החלו ברגל שמאל. המכרז המקדים, הפך להיות פתאום מכרז סגור לחמש חברות עובדה שהקפיצה את ארגון היועצים למערכות תקשורת ומידע, שפנה בדחיפות לחשב  הכללי ותהה הכיצד? החשב נבהל, וכתב שישמח לצרף עוד חברות (למה הוא היה צריך להמתין למכתב של הארגון) ואף הודה בגילוי לב כי אומנם פנה לחמש חברות, אבל רק שלושה נענו. מעניין למה. אולי מפני שאפילו החברות הגדולות הללו הבינו שמישהו שם למעלה קצת נסחף, מישהו שם לא מבין את ההבדל בין הצורך לגבות מידע לבין הצורך לבנות מבצרים תת קרקעיים שיגנו על שום דבר

תגובת משרד האוצר
סגן בכיר לחשב הכללי מר טל הרמתי, הממונה על כל המיחשוב בממשלה ומי שנושא באחריות לפרויקט  ההזוי הזה, , בחר להגיב על הדברים האלו  באמצעות טוק בק. שנשלח למערכת אנשים ומחשבים, שם פורסם תמצית הסיפור בתחילת השבוע. להלן  מכתבו של מר הרמתי. לא נגעתי . וכך כותב מר הרמתי סגן בכיר לחשב  הכללי

 מר קונפורטס הנכבד,
מאיפה אתה בכלל מתיימר להבין מה הצורך של הממשלה בהמשכיות עסקית?
האם היית שותף לתהליכים שבוצעו בשנה האחרונה וניתחו את המשמעות של אובדן מידע או יכולת לבצע מהלכים עסקיים?
האם אתה מבין למשל שאם המערכות הממשלתיות, כולל מערכי בטחון, דוברות והסברה, מכס, טרנזקציות כספיות ועוד אינן עובדות – חלק גדול מהמשק משותק, כולל כל מערכי היצוא והיבוא של מדינת ישראל?
האם אתה מודע לכך שאם אין אפשרות לבצע טרנזקציות כספיות יש בכך משום סיכון למעמדה של מדינת ישראל, לדירוג שלה, לעלות האשראי שלה ועוד.
מאיפה אתה לוקח את החוצפה לטעון בנונשלנטיות כזו שאין צורך במערך של התאוששות מאסון – מבלי לדעת על בוריין את העובדות כולן ואת המשמעות העסקית של השבתה כזו.
"שלומיאליות טיפוסית ישראלית מצד הבירוקרטיה הממשלתית… מישהו לא מבין את ההבדל בין צורך לגבות מידע לבין צורך לבנות מבצרים תת קרקעיים" – מציע שלפני שאתה טוען טענות כאלה – התעדכן בבקשה בטכנולוגיה, בצורך החיוני לקיים המשכיות עסקית, במקום המכריע שיש כיום למערכות המידע במכלול התנהלות הממשלה – לפני שאתה טוען טענות כאלה משתלחות.

תשובה למר הרמתי

עד כאן תשובת מר הרמתי. אינני נוהג להגיב  לטוקבקים  ובכלל להתייחס אליהם  בגלל נמיכות הקומה של רמתם, וגם בגלל חוסר הוודאות מי באמת כתב את התגובה. גם פה לרגע פקפקתי האם זה אותו טל הרמתי, סגן בכיר לחשב הכללי שאנו מכירים? אם כן, מדוע בחר את ערוץ הטוק בק, ולא פנה דרך דובר המשרד שקיבל מראש את הפרטים על הידיעה שפרסמתי ואף הגיב באופן רשמי?  אבל מאחר ומדובר בעניין יותר מדי רציני, הנה תגובתי העניינית

מר הרמתי,הקורא הישר והמקצוען של המאמר יבחין שהנק' העומדת במרכז הדברים הוא משך הזמן להתאוששות המערכת מול המשאבים שמשך זמן זה דורש.

השקעה מול בזבוז.

אין הכוונה לאיבוד מידע, או לביטול אותה המשכיות אלא כמה עשרות מיליוני שקלים נדרשים ע"מ שההתאוששות תהיה מיידית וללא דיחוי של רגע אחד נוסף.ללא ספק יש תהליכים עבורם נדרש זמן התאוששות מיידי, אולם רוב התהליכים והמידע יכולים לחזור לשגרה גם אחרי מספר ימים וללא הצורך לבזבז בנתיים את כספי הציבור על DRP  מגלומני מיותר. יסביר לי אדוני מדוע נדרש שהתאוששות תהיה מידיית ע"מ להוציא עובד מדינה לפנסיה או לרשום לו הערה בתיקו האישי, האם לא ניתן לדחות תהליך עסקי זה בשבועיים ימים עד לבניה מחודשת של האתר?
אם מערך הרגלוצייה של המדינה יושבת לשבועיים יגרם נזק בלתי הפיך?
האם כל עשרות אלפי הפקידים במדינת ישראל עוסקים בעבודה ומשתתפים בתהליכים שלא ניתן להפסיקם לתק' של חודש ולחדשה מיידת לאחר ההתאוששות מאסון?
הנה רוב רובם של עובדי המדינה יוצאים לחופשת חגים של מעל שבוע ימים (חלק גדול שבועיים רצופים), וללא ספק רוב המערכות יושבתו מכורך החופשה. האם נגרם נזק בלתי הפיך בכך?
אני בטוח שגם בזמן החופש, תהיה כוננות צבאית, ביטחונית בריאותית אבל רוב רובם של עשרות משרדי הממשלה יהיו סגורים ולא יגרם כל נזק לאומי.

וזה ההבדל בין בזבוז להשקעה נבונה

 ולשאלתך, מר הרמתי "מי שמך"? העובדה שאני אזרח במדינת ישראל שמשאביה מוגבלים ורואה בעבודתי העיתונאית שליחות שתפקידה למנוע בזבוזי כספים מיותרים רק בגלל מגלומניה של פקידים שאת משכורתם אני משלם, בן היתר. וחוץ מזה. תקרא קצת היסטוריה מר הרמתי, פשפש בקלסרים שיש במשרדך, ותלמיד שהנושא הזה כבר עלה לדיון גם בקדנציה  של קודמיך בתפקיד ובקדנציה של החשב הכללי לשעבר, ושרי אוצר אחרים. התוכניות לא יצאו לפועל. מעניין למה?   חומר למחשבה.

שנה טובה