פוסטים בתגיות: ‘בחירות’
הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע הטילה השבוע קנסות על שני גופים – האחד פרטי והשני ציבורי – בגין שימוש לא חוקי בפנקס הבוחרים ועבירה על חוקי הגנת הפרטיות.
לטענת מפקחי הרשות, חברת דיילקום - העוסקת במתן שירותי חיוג אוטומטי, עשתה שימוש בפנקס הבוחרים הארצי והמקומי שקיבלה במהלך מתן שירותים למפלגות ומועמדים לרשויות המקומיות, לצורך טיוב מאגר המידע שלה, ולשימוש חוזר במידע לטובת לקוחות אחרים שלה. כל זאת, בניגוד לחוק הגנת הפרטיות וחוק הבחירות.
הגוף השני, האגודה השיתופית קריית חיים, הפרה לטענת הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע, את סעיף 28 (ב) לחוק הגנת הפרטיות. כך, אומרים ברשות, ניצלה האגודה את הנגישות שלה לפנקס הבוחרים של עיריית חיפה על מנת לעדכן את רשימת חברי האגודה השיתופית. לרשימה שנלקחה מפנקס הבוחרים, קובעים ברשות, נוסף גם מידע אודות התמיכה הפוליטית של הבוחרים.
התגובה הראשונית למקרא הטענות שהועלו כנגד גופים אלו היא שיש להחמיא לאנשי הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע על פעילותם נגד רמיסת החוק ברגל גסה וחצופה. אבל השמחה נעלמת לה מיד כשמגלים את חומרת העונש שהטילה שהרשות על הגופים הללו. כך, דיילקום – חברה מסחרית שללא ספק עשתה שימוש במאגרים כדי להגדיל את רווחיה, נקנסה – שימו לב – ב-4,000 שקלים! האגודה הציבורית קריית חיים, שניצלה לרעה את הנגישות שלה לספר הבוחרים, נקנסה בלא יותר מ-3,000 שקלים!
לפנינו מקרה קלאסי של ניסיון אמיתי וכנה לאכוף חוק חשוב, אלא שהכלים העומדים לרשותם של אנשי הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע הם פשוט מגוחכים. 4,000 שקלים באמת מהווים קנס כספי ראוי על פריצה למאגר מידע או העתקת נתונים ממנו שלא כדין?! הרי מדובר בעונש מגוחך שמזמין גורמים אחרים להפר את הפרטיות שלנו.
אפשר לנחש, מבלי להסתכן, ששני הגופים שנתפסו מהווים רק חלק קטן משורה ארוכה של ארגונים שמפרים מדי יום סעיפים כאלו או אחרים בחוק הגנת הפרטיות. כל בית שלישי בישראל מקבל מדי ערב שיחת טלפון מחברה כלשהי ש-"שמעה" שיש לך יום הולדת בקרוב, או מתקשרת כדי להציע לבן שלך כרטיס אשראי לחיילים ימים אחדים לפני גיוסו.
עו"ד יורם הכהן, יו"ר הרשות, מצוטט בהודעה שהוציאה הרשות על שני המקרים: "מקרה דיילקום מדגיש את הבעייתיות שבמיקור-חוץ של מידע מוגן פרטיות. בשני המקרים הופר עקרון 'צמידות המטרה' – החובה לעשות שימוש במידע אך ורק למטרה למענה התקבל, שהוא עקרון יסוד בהגנת הפרטיות. אנו נמשיך ונפתח את השימוש בסנקציות כלכליות על כל מי שעושה שימוש בלתי חוקי במידע אישי, שכן זהו כלי אפקטיבי ביותר לטיפול בתופעה".
צר לי, עו"ד הכהן, אך מהמקרים שפורטו בהודעה לא ממש ברור אילו סנקציות כלכליות הוטלו על הגופים הללו ומדוע הן אמורות להרתיע אותם ושכמותם לא לחזור על אותה העבירה למחרת היום.
חשוב לציין שעו"ד הכהן עומד בראש צוות אנשים מיומן, שעושה את עבודתו באופן מיטבי. אך הכהן חייב להפנים את העובדה שגם ללא מיקור-חוץ של מידע רגיש, תמיד יימצא מישהו שיש לו את המידע ומוכן לעשות בו שימוש.
במקביל להמשך עבודתה החשובה של הרשות, אנשיה צריכים להפעיל לחץ על חברי הכנסת כדי שיבינו שלא מספיק לחוקק חוקים להגנה על הפרטיות, אלא צריך לתת בידי רשויות המשפט והחוק את הכלים להרתיע.
במציאות של היום אתה יכול לפרוץ לכל מאגר שהוא ולעשות בו שימוש לצרכיך מבלי לחשוש. הרי במקרה הכי גרוע תשלם 4,000 שקלים ותמשיך לצחוק כל הדרך אל הבנק.
אחת התופעות היותר מכוערות של הבחירות האחרונות, כפי שמתגלית כעת, עם ספירת הקולות שעדיין לא נספרו, היא העובדה שיותר מדי אנשים, בעיקר סטודנטים או צעירים שגרים הרחק מביתם, ניצלו את הפרצה בתקנות ועדת הבחירות, המאפשרת לנכים להצביע בכל מקום ללא קשר למקום מגוריהם, ובלא הצורך להוכיח את נכותם. עובדה זו הקשתה מאוד על עבודתה של ועדת הבחירות, וגרמה לכך שרק היום (ה') יסיימו לבדוק את המעטפות הכפולות – אותן מעטפות הצבעה של חיילים, אסירים, ישראלים שעובדים בחוץ לארץ וכדומה. זאת, מאחר ששיטת ההצבעה היא ידנית, ואין אפשרות לדעת בזמן אמת האם אותו מצביע לא הצביע במקום אחר.
מעבר לעובדה שיש לגנות את התופעה המכוערת של שימוש ציני בנושא של נגישות לנכים כדי להצביע שלא כדין בקלפי שאינך רשום בה, יש לשנן ולברך על דבריו של יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, השופט אליעזר ריבלין, שאמר כי הגיע הזמן למחשב את ספר הבוחרים של מדינת ישראל. השופט התכוון, כמובן, למהלך הרבה יותר מרחיק לכת: לקיים בישראל בחירות ממוחשבות ומקוונות, כפי שזה שנעשה בלא מעט מדינות.
מיחשוב ספר הבוחרים לבדו אינו מספיק, שכן כדי למצות את היתרון של ספר ממוחשב, דרושה תשתית טכנולוגית, מבוססת מחשבים ותקשורת שתדע "לדבר" בין המחשבים של ועדות הקלפי השונות ועם ועדת הבחירות המרכזית.
כל מי שביקר שלשום בקלפי כדי להצביע, לא יכול היה שלא להתרשם מהשיטה הארכאית שבה פועלת ועדת הבחירות, שלא השתנתה מאז קום המדינה: פקידה אחת קוראת את שמך ואת פרטיך, שני פקידים או פקידות עוברים על תדפיס מחשב עם שמות כל הבוחרים שצריכים להצביע בקלפי זו, ומסמנים בקו שאכן באת להצביע. הזיהוי נעשה על ידי הצגת תעודה מזהה, ומבוסס על יכולת ההבחנה של עובד הקלפי להשוות בין התמונה שעל התעודה לבין מי שעומד או עומדת מולו – זיהוי חד ערכי בעייתי ביותר, שכבר אינו תופס כמעט בשום מתקן אחר ששם נדרשים אמצעי זיהוי כלשהם.
מיחשוב תהליך הבחירות מאפשר לטפל הן במיחשוב ספר הבוחרים, תקשורת מיידית בן כל ועדות הקלפי והעברת נתוני הצבעה אמיתיים בכל רגע. בפועל, זה היה מקצר מאוד את ליל הבחירות, התוצאות הסופיות היו מגיעות לקראת חצות – עובדה שאיש לא היה מתנגד לה, ובוודאי שלא הפוליטיקאים המתוחים.
למרבה הצער, הבחירות המקדימות במפלגת העבודה ובליכוד עשו שם רע לכל התהליך, ושלא בצדק. ראשית, המערכות שעבדו בעבודה לא דומות למערכת הבחירות שמלם הפעילה בליכוד ובקדימה, שם היא זכתה להצלחה ושבחים רבים. בפועל, מדינת ישראל כבר ערוכה טכנולוגית לקיים תהליך של בחירות ממוחשבות. בצורה זו או אחרת, המערכת שמלם הפעילה אתמול, מערכת "דמוקרטיה", היא המערכת שיכולה לקדם את מדינת ישראל לכיוון מערכת בחירות ממוחשבת. אבל היא לא היחידה.
משרד הפנים נקט לפני שנה ביוזמה לעריכת פיילוט של בחירות ממוחשבות במועצות האזוריות. הפיילוט אמור היה להיערך בבחירות שהתקיימו בחלק מהרשויות המקומיות. הוא לא יצא אל הפועל, כי הכנסת התפזרה והשינוי בחקיקה לא עבר. אבל זה עניין טכני לחלוטין ופתיר.
ההחלטה האם לצעוד קדימה לעבר בחירות ממוחשבות היא בידי הפוליטיקאים – אלה שירכיבו את הממשלה הבאה, אלה שיאכלסו את 120 כסאות הכנסת הבאה. קריאתו של השופט ריבלין צריכה להיות מונחת על שולחנה של הממשלה – כל ממשלה שתקום בישראל, ולא רק במסגרת מערכת הבחירות, אלא בכל התחומים. מדינת ישראל נתפסת כמדינת היי-טק, עמק הסיליקון השני בעולם, אבל פנימה היא עדיין מפגרת מאוד בתחומים רבים בכל מה שקשור למיחשוב ומערכות מידע. מערכת החינוך היא רק דוגמה לכך.
גם בנימין נתניהו, שרואה עצמו מועמד לראשות הממשלה, מודע מאוד לחשיבות של העמקת נושא המיחשוב בכל רבדי החברה בישראל. הוא פעל בנושא זה בהיותו שר אוצר וראש ממשלה, וסביר להניח שיוכל להיות שותף גם ליוזמות אחרות שיגיעו. בשתי המפלגות יש ח"כים ושרים לשעבר שנושא הטכנולוגיה וההיי-טק קרוב מאוד לליבם, והבולטים שבהם, אם כי לא היחידים, הם ח"כ מיקי איתן מהליכוד, השר מאיר שטרית מקדימה, ח"כ החדש זאב ביילסקי, ועוד אחרים.
יש בכנסת קואליציה מספיק גדולה של ח"כים, שמבינה שהגיע הזמן להצעיד את מדינת ישראל קדימה בתחום המיחשוב, וכפי שכבר ראינו בעבר – בתחומים אלה אין הבדלי השקפות בין קואליציה ואופוזציה. יוזמות חקיקה של בחירות ממוחשבות, תעודות זהות מבוססות זיהוי ביומטרי, נגישות למוגבלים, צמצום הפער הדיגיטלי – כל אלה יכולים וחייבים לעלות על סדר יומה של הכנסת הבאה, בנוסף ליתר הבעיות הבוערות שעומדות על הפרק.
הבחירות האחרונות, למרות רדידותן, הפנו זרקור חיובי לכל נושא האינטרנט והמיחשוב. הקמפיינים באינטרנט היו הרבה יותר רחבים מאשר בפעמים הקודמות. מרבית האוכלוסייה מוכנה להיכנס למהלך של מיחשוב בתהליכים דמוקרטיים. פורטל הממשלה זכה שלשום ל-53 אלף גולשים שצפו ב-150 אלף דפי מידע. זה עוד שיא שנרשם, בהמשך לשיאים שנרשמו במבצע עופרת יצוקה. בימים רגילים זוכה האתר ל-20 אלף ביקורים ביום. עשרות פניות של גולשים לקבלת מידע נענו ביום הבחירות בזמן אמת, בשאלות שקשורות למיקום הקלפי ועוד.
הכנת מערכת בחירות ממוחשבת אורכת זמן. היא דורשת בעיקר הרבה עבודת הכנה והסברה, ופחות השקעה בטכנולוגיה. זה הזמן שהפוליטיקאים החדשים והישנים שיבואו בקרוב בשערי הכנסת יתנו אור ירוק לוועדת הבחירות המרכזית כדי לממש את קריאתו הטבעית כל כך של כבוד השופט ריבלין: למחשב את ספר הבחירות של מדינת ישראל.