פוסטים בתגיות: ‘אשנ"ב’
מבין כל המחבלים הרוצחים שיצאו לחופשי בעקבות שחרור גלעד שליט, אין ספק שהדמות שתיחרט היטב בזיכרון הקולקטיבי שלנו, היא דמותה של המחבלת אמנה מונא. מונא הורשעה ברצח הנער בן ה-16 אופיר רחום ז"ל, בדצמבר 2009 . היא עשתה זאת לאחר שיצרה איתו קשרים באמצעות רשת האינטרנט ופיתתה אותו להגיע לפגישה איתה, לאחר ששלחה לו רמזים אינטימיים.
פרשת הרצח הוכיחה שוב ושוב עד כמה רשת האינטרנט והרשתות החברתיות יכולים להיות מסוכנים עד כדי איבוד חיי אדם. תשומת הלב אומנם הוסתה, בצדק למניע לרצח, שהוא לאומני, אבל הכלים שבהם השתמשה המחבלת הרוצחת שממשים גם סוטים, פדופילים וכל מיני גורמים עוינים שמאיימים על חיי ילדינו.
כאשר פורסמה הפרשה, כמו במקרים רבים אחרים, העלתה לסדר היום שוב ושוב את הסוגיה הכואבת של פיקוח ושמירה על הפעילות של ילדים ובני נוער באינטרנט. כלי התקשורת העלו לשידור מומחים, פעילים של עמותות שונות כמו למשל עמותת אשנ"ב (הח"מ נמנה על הנהלתה) וביקשו לדעת מה צריך לעשות כדי למנוע מילד בן 16 לתרגם שיחות צ'ט עם מבוגרים שמתחזים לצעירות מפתות על מנת לבצע בו את זממם.
השאלה הנשאלת היא האם הלקחים הופקו? האם המודעות גברה? התשובה למרבה הצער היא לא. בשנתיים שחלפו מאז אירעו לא מעט מקרים של פגיעה בצעירים על ידי גורמים עוינים, וחלק מהם הסתיימו במוות בעקבות התאבדות של הילדים.
כעת שאותה חלאת אדם מסתובבת חופשייה על אדמת טורקיה, מן הראוי לנצל את המומנטום הזה כדי לחזור ולשנן הן באוזני ההורים והן בעיני הילדים, את כללי הזהירות שיש לנקוט בעת גלישה ברשת החברתית או בכל פורום אחר.
בישראל פועלת מזה 11 שנה עמותת "אשנב", שהוקמה על ידי קבוצה של פעילים, בראשותו של ד"ר אבשלום אדרת. הרקע להקמתה היה אסון אישי שפקד את משפחת אדרת, לאחר שבנה, ערן ז"ל, התאבד במהלך שירותו הצבאי. בחקירה שנערכה לאחר מכן התברר כי הוא למד על שיטות התאבדות מהתכתבויות וטיפים שקיבל מ"חברים" איתם היה בקשר ברשת האינטרנט, ברחבי העולם. מאז פועלת העמותה באופן שיטתי ובהתמדה בפעילות של הדרכת הורים ובני נוער העוסקת בנושא של כללי זהירות בגלישה ברשת http://eshnav.org.il/default.asp?PageID=44
|
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
.
סרטון אשנב לתחרות "מליון סיבות טובות" של בנק לאומי
חברים ואוהדים יקרים,
במסגרת תחרות "מיליון סיבות טובות" של בנק לאומי הגישה עמותת אשנב סרטון לתחרות.
ע"פ כללי התחרות הסרטון הזוכה הוא הסרטון הנצפה ביותר.
בין התאריכים 5/12/10-25/12/10 נוכל להצביע עבור הסרטון הצבעה אחת בכל יום, בקישורית:
http://www.youtube.com/Leumi1Million
עזרו לנו לזכות בתחרות.
בינתיים, עד ל- 05.12 תוכלו לצפות בסרטון בקישורית:
http://www.youtube.com/amutateshnav
נשמח, אם כבר עתה, תסייעו לנו בהפצתם של הסרט ופנייתנו זו, לכל רשימת התפוצה שלכם.
כך בסיועכם נוכל להגיע למספר הרב ביותר של צפיות והצבעות המזכות בפרס.
בברכת חג חנוכה שמח,
ברוך הינוך, יו"ר העמותה
פרשת האונס הקבוצתי של הנער בן ה-13 שוב מכה גלים. במחזוריות כמעט קבועה, אחת לכמה חודשים אנו עדים לגל של פרסומים וכתבות על ילדים צעירים, נערים ונערות שנופלים קורבן לאונס, רק בגלל שגלשו להנאתם באינטרנט. זה מתחיל בידיעות עמומות, עובר לכותרות פותחות במהדורות החדשות, אח"כ כפולות בעיתונות המודפסת כפולו אפ. במקרה האחרן עוסקת העיתונות יותר בסלבס, שמעורבים בפרשה, מאשר הפרשה עצמה. מבחן בוזגלו שוב יצא מהארון וושואלים מי ששואלים אם בין הנאשמים בפרשה לא היו עיתונאים, עורכי דין וידוענים אחרים, האם גם אז בית המשפט היה מוציא צו חיסיון על שמם.?
אבל שאלת החיסיון או לא היא משנית.הנקודה הבסיסית היא ששוב אנו עדים לתוצאות מזעזעןת כתוצאה מכך שילד בן 13, חסר גבולות כנראה, משוטט באינטרנט ללא פיקוח כלשהוא, מתקשר עם אנשים זרים, בתמימות או שלא בתמימות נופל קורבן. החמור מכל היא התשובה לשאלה, אותה שאלו החוקרים בפרשה: איך יכול להיות שילד בן 13 , יוצא מהבית בלילות, עובר אירועים מזעעים ואף אחד לא יודע כלום.
שום דבר כמובן לא מצדיק את מה שקרה לו, שכן גם ילד שבורח מהבית מסיבה זו או אחרת, זכאי לחיות בשלום ולא להיפגע. אבל הגיע הזמן הגיע הזמן להעמיד במבחן את האחריות למעשיהם של הילדים גם מול המחשב להורים יש אחריות שילוחית כלפי ילדיהם, לפחות עד גיל 18 .רובם מממשים אותה בדרך כל בכל מה שקשור לפעילות של הילד בכל תחום. מלמדים אותו לעבור כביש, דואגים לו אם הוא מאחר מבילוי בלילה, מכירים בדרך כל את החברים איתם הוא מתרועע ואפילו את הוריהם. רק בדלת אמותיהם, בבית, בין ארבע קירות, הם מפקירים את בנם. כן, המילה הפקרות אינה מקרית. לדידם, היייצור הקטן שיש שיש לו עכבר ביד, הוא ילד טוב שלא הולך עם "פושעים" וגולש באינטרנו. רבים מהורים לא מבינים שהקלקה בעכבר מסוכנת לפעמים מכל פעילות אחרת שהילד יכול להיחשף אליה מחוץ לבית. אבל למי יש כוח? אחרי יום עבודה ארוך, מכבים את האורות, מסתגרים בחדר, ומשאירים את בן התשחורת לבד, מול העולם האכזר.לא צריך לקרות הרבה כדי שהגלישה מתוך הנאה או אפילו לצורך לימוד, תהפוך לפרשה מזעזעת. במקרה האחרון היא הסתיינה במעצר החשודים ובמקרים אחרים במוות (הנער רחימי שהתרועע עם מחבלת מרמאללה, שלכדה אותו ברשת האינטרנט).
לצד הפעילות של זרועות החוק בפרשת אונס הקטין בן ה-13 , צריך להעמיד במסגרות מחייבות את האחריות של ההורים. מישהו צריך לגיש להם את השטר, ולפרוע אותו. הפרעון לא חייב להיות במסגרת חקיקה דווקא. זו גם אפשרות שאין לפסול אותה, אבל לפני כן יש עוד כמה מהלכים שאפשר לעשותם מבלי להצמיד לידם את זרוע החוק. המהלך הזה הוא הסברה. קמפיין רחב ומאורגן שיגיע לכל בית בישראל. דרך ועדי הורים בבתי ספר, דרך מקומות עבודה, דרך ועדי שכונות או כל מקום שיש בו הורים וילדים. הדבר הבסיסי הוא קודם כל לחשוף בפני ההורים את הסכנות. הרוב המוחלט בכלל אינו מודע לזה, עד שהז מגיע לפתח ביתו, לרוב מאוחר מדי.
כותב שורות אלו הינו חבר הנהלת עמותת אשנ"ב.עמותה המורכבת מקבוצה של אנשים טובים באמצע הדרך, שמשקיעה במשך כל השנה מאמצים בהתנדבות להעביר את המסר הזה בדיוק בכל דרך. באחרונה יצאה העמותה במיזם רחב, יחד עם איגוד האינטרנט, שב פוקדים מתנדבי העמותה מקומות עבודה ומעבירים הדרכות קצרות להורים על הסכנות שברשת. לפני חודשיים השתתפתי בהדרכה זו באחת מחברות ההיי טק הגדולות ברמת גן. היה מדהים להיווכח עד כמה קומץ ההורים שבאו להרצאה שלי, שהסבירה את כל הנושא, בכלל לא מודעים לסכנה, ומדובר רבותי בעובדי חברת היי טק שגולשים כל היום במחשב. אבל כשהם מגיעים הביתה, שוכחים לגמרי את העולם הקיברנטי, ומפקירים את ילדיהם לסכנות.
הפעילות של אשנ"ב לבדה לא יכולה להספיק.ברור שנדרשת כאן פעולה הרבה יותר נרחבה, בעזרת המתנדבים האלו ואחרים. מקומות עבודה צריכים לחייב הורים להשתתף לפחות פעם בשנה בסדנת גלישה זהירה ברשת, בדיוק כמו שהם עוברים סדנאות דומות לנהיגה נכונה בכביש, להרזייה, לחיי בריאות ועוד.מקומות העבודה צריכים לעודד את זה על ידי שילוב ההרצאות בשעות ובזמנים שנוחים לעובדים, ולא כלאחר יד לאחר שעות העבודה.
משרד החינוך צריך לעודד בתי ספר לארגן את ועד ההורים כדי שישמעו לפחות פעם בשנה הרצאות יחד עם ילדיהם על סכנה ברשת. ויש עוד כל מיני דרכים, ואם זה לא יספיק, אין מנוס גם מהטלת אחריות על ההורים לכל נזק שיגרם לנער או ילד כתוצאה מגלישה ברשת. היא אינה סותרת את הענישה לעבריינים שפוגעים בו, אלא היא בנוסף.
הסכנות שהולכות וגדלות בעולם הוירטואלי כבר אינן מזמן משחק ילדים. האחריות על גידול הילד היא של ההורים. בראש וראשונה. ואם ההסברה לא תסייע, ידעו ההורים שאםן בנם מסתבך בפרשיה זו או אחרת, גם אם הוא הקורבן, הם יצטרכו לתת את הדין. ויפה שעה קודם.
ויפה שעה אחת קודם.