פוסטים בתגיות: ‘אינטל’
למרות ההתאוששות האיטית של של הכלכלה העולמית שוק תוכנות לאבטחה הולך וגדל. השוק הזה מובל על ידי כמה חברות ענק כגון סימנטק טרנד מיקרו, יבמ EMC ומקאפי שנרכשה בסוף השבוע על ידי אינטל תמורת 7.6 מיליארד דולר, היקף המכירות העולמי של של תוכנות אבטחה נאמד בכ-16.5 מיליארד דולרים, והוא גדל ב-11.3 אחוזים לעומת 2009 , על פי גרטנר.
הרכישה של אינטל את מקאפי הפתיעה במידה רבה את השוק, שנחשב לדי "רדום" בחינת השחקנים בו והפעילות בו. אינטל היא מסוג החברות שלא שיחקנו במגרש הזה, ועצם הכניסה לשוק היא הפתעה רבה וללא ספק הכניסה קצת עניין לשוק האבטחה.
מנכל אינטל פול אוטוליני אמר כי שתי החברות ניהלו מו"מ ועבדו ביחד על הנושא כ-18 חודשים. הוא העריך שאינטל תשלב את מוצרי האבטחה של מקאפי כבר בשנה הבאה" בכל מקום שאנו מוכרים מעבדים יש לנו הזדמנות לחבילת של רכיבי אבטחה" אמר אוטוליני ובזה הוא הסביר את הרציו של המכירה הזו.
גורג קורטס, ה-CTO וסגן נשיא מקפאי, פירטבבלוג שלו רשימה אפשרית של מוצרים שמקאפי מוציאה, ואיך הם יכולים להיות מותאמים למוצרים אחרים, שאינטל אחראית להם, כמו למשל מוצרים משובצי מחשב של ווינד ריבר , שנרכשה על ידי אינטל לפני קצת יותר משנה.
שוק הרכיבים הניידים היה מאז ומעולם שוק פוטנציאלי עבור אינטל והיא הייתה מהמובילות בפיתוח מעבדים עבורו . גם מקאפי העמידה את הפתרוות של האבטחה למובייל ברש סדרי העדיפויות שלה מה שהגביר את ההגיון בשיתוף פעולה בין שתי החברות. למרות שמקפאי תמשיך לפעול כחטיבה עצמאית, היא תסייע לאינטל להמשיך פעילות שכבר קיימת אצלה בתחום החומרה שמבוססת על אבטחה הנקראת VPPRO . כמובן שאוטוליני הדגיש כי הרכישה של מקפאי לא תמנע מאינטל לעבוד עם ספקי תוכנות אבטחה אחרות בשוק.
ומה לגבי המתחרים?סימנטק שמוצריה מתמקדים בסטורג, גיבוי ושירותים, מחזיקה ב-20 אחוזים משוק האבטחה, על פי גרטנר, כאשר לפני שלוש שנים החזיקה בנתח שוק גדול יותר -24.11 אחוזים וותחזיותיה לגבי המכירות העתידיות כללו אזהרות ללקוחות להיזהר מהרפתקאות בעיקר, בגלל מצב השוק העולמי. גם מתחרות אחרות כגון טרנד מיקרו, מקאפי היו במצב של צמיחה איטית יחסית, מה שלא נכון לגבי הגדולות כגון יבמ, EMC RSA וסיסקו, הממצבות את עצמן כמנהיגות עולם האבטחה. יבמ, מהווה גם שותף עסקי מרכזי ביותר של סימנטק וגם מקאפי בו זמנית, ו-HP משחקת במגרש הזה בתחום פרויקטי אבטחה גדולים תחת EDS נרכשה על ידה.
אבל ללא ספק המהלך של אינטל דורש התייחסות מהמתחרה העיקרית של מקאפי, סימנטק."הנוף התחרותי של השוק משתנה" – מודה ביל רובינס, סגן נשיא סימנטק למכירות עולמיות. סימנטק עצמה. השקיעה מיליונים רבים ברכישת מספר חברות שמתמחות בהצפנה וזיהוי, כדי להתחרות בטרנד מיקרו העומדת להכריז על מוצרים חדשים בתחום. אנליסטים סבורים שהגיוון בשוק זה חיוני ביותר לשוק. במיוחד כאשר מכירות פתרונות אבטחה בשוק הארגוני, הפכו להיות חלק מחבילות שלימות של פתרונות שחברות אינטגרציה מציעות ללקוחות, פעם כמתנה בעסקה גדולה. "ראיתי עסקות שם ההצפנה היא חינם", אומר האנליסט של גרטנר ניל מקדולנד.
מרדף אחרי הלקוח עם כל כך הרבה אפשרויות אבטחה, בתחום הסטורג, גיבוי, אבטחה בדסק טופ ושירותים הוא ללא ספק באופנה כעת. "אנו נאמר כעת למנמ"ר הנה החזון שלנו, וזה מה שאנו יכולים לעשות היום, וזו מפת הדרכים" אמר ה-CTO של של סימנטק ערב המכירה, דיווחה סימנטק על גידול של 38 אחוזים במכירות ברבעון השני, אשר עיקר המכירות הם דרך שותפים עסקיים. מקאפי שחררה מוצרים רבים באחרונה הקשורה באבטחה למכשירי סמארט פון, אייפון ואנדרויד מבוססי שירותים, עובדה שנוגעת לכל משתמש ומשתמש.
בנוסף, מקאפי עצמה מיזגה לעצמה באחרונה חברה קטנה שמפתחת פתרונות למובייל, הנקראת טרסט דיגיטל, וכן חברה מסינגפור שמוכרת פתרונות אבטחה לשוק הניידים לצרכנים.
מקאפי מבססת את 85%ממכירותיה באמצעות ערוצי ההפצה, יש להם 20 אלף שותפים עסקיים, 1000 מהם ממקדים את עיקר הפעילות שלהם בפתרונות וביניהם גם חברות ענק כגון דל, איי טי אנ טי, ורז'ון, ו-HP .
HP מתמודת עם האתגרים בשוק הזה ולא מכבר רכשה חברת אנליסטים בשן פורטיס, שמציעה פתרונות ומוצרים לשוק האבטחה.HP אינה מסתירה את תאבונה לגבי שוק האבטחה והיא עושה זאת בין היתר דרך חטיבת התוכנה המליח שלה מרקורי וחברה אחרת שמונעת התקפות רשת בשם טיפינג פוינט, שנרכשה באפריל האחרון. אבל גרטנר סבורה כי HP לא מצליחה למצב את עצמה כשחקנית בולטת בשוק האבטחה לפחות ברמת המכירות שוק תוכנות האבטחה זה שהניבו 2.4 מיליון דולר בשנת 2009 לעומת 15.1 מיליון דולר ב-2008 . HP קיוותה שהמיזוג עם EDS יגביר את הנוכחות שלה בשוק הפרויקטים באמצעות EDS תמורתה שילה ב-2008 14 מיליארד דולר כצעד נגד יבמ. כעת יצאה החטיבה של EDS עם םתרונוץ אבטחה מבוססי צד שלישי במענה לרגולציות שונות.
ומה אומרים הלקוחות? הלקוחות המנמ"רים לא תמיד אוהבים שחברות כמו מקאפי אופ אפילו קטנת יותר נעלמות. הרכישה הרחיקה את סימני הדאגה שנשמעו בשנים האחרונות לגבי אינטל לגיב יכולתה לצאת מהתדמית של יצרנית שבבים בלבד ולהיכנס לתחום התוכנה, שינוי מהותי שדומה לשינוי שעברה יבמ.
" לטווח ארוך, בעקבות הסימנים להאטה בחוקיות של חוק מור, אינטל חייבת לצאת מתלות מוחלטת בעולם השבבים ויותר ללכת לכיוון" התוכנות ויעוץ- משהו הדומה למודל של יבמ:" כותב האנליסט קריג ברגר בבלוג שלו. "אם אינטל תמיד במדיניות שלה, אנו יכולים לצפות לעוד מיזוגים שנועדו לייצב את אגף התוכנה של יבמ והשירותים מסביב",כותב אותו אנליסט. הוא מזכיר כי למעשה לא צריך להיות מופתעים, משום שכאשר אינטל רכשה את וינד ריבר לפני שנה היו לא מעט אנליסטים שאמרו כי זו תחילה של דרך שבה יהיו עוד מיזוגים שיתאימו למדיניות של אינטל.
שורה תחתונה: אינטל הכניסה משב רוח רענן לשוק פתרונות תוכנה לתחום האבטחה וחיזקה את העובדה שהעולם הולך לכיוון הניידות, וככול שיש יותר פתרונות כאלו בשוק תחום האבטחה הוא קריטי. אינטל הגיעה למסקנה כי לא מספיק לייצר מעבדים מהירים לשוק המכשירים החכמים, חייבים לספק גם אבטחה.
רק עשרה חודשים בתפקיד, ואפשר לומר על גדעון סער, שר החינוך, כי הוא תלמיד חרוץ. מסתגל מהר לסביבה, יודע היטב את השילוב בין להיות שר שיוצר רושם שהוא בקי בענייני משרדו וגם פוליטיקאי לא קטן. בכנס הרצלייה שנערך השבוע במרכז הבינתחומי, הוא זכה למחיאות הכפיים ופירגון אמיתי הן מהקהל שישב באולם, הן מהדוברים על במה והמנחה פרופסור נמרוד אלוני, שלא לדבר על אוריאל רייכמן, שבעת שקדימה הוקמה הוא חלם להיות שר החינוך, כמו סער.
סער ורייכמן החליפו מחמאות זה על ראשו של זה. רייכמן על השר והמרץ שלו והשר שבירך את רייכמן על המפעל האדיר שלו, שהביא היוזמה הפרטית להשכלה הגבוהה בישראל לרמה הכי מתקדמת שלה והעמיד את המשוואה של תואר נחשק תמורת כסף באופן הכי בולט שיכול להיות. כסף, למי שעלול לטעות,הכוונה לכסף פרטי של אנשים בעלי הון שמקימים מוסד אקדמי ומנהלים אותן כמו עסק לכל דבר. המיזם הזה של רייכמן הוליד בין היתר את המותג כנס הרצליה, שחוגג זה 10 שנים לקיומו.
בשנה החמישית לקיומו נתן לו אריק שרון את הלגיטימציה לכנס של המדינה שכל פוליטקאי נלחם כדי להופיע בו, אחרת ייחשב כלא קיים. היה כאשר כאשר שרון נשא את נאום ההינתקות המפורסם והפך את כנס הרצלייה לכנס שבו ראשי ממשלות ונשיאים מבשרים לעם על תוכניותיהם, ולרוב הן חדשות ו"מהפכניות". כך עשה גם שר החינוך סער ביום שני השבוע.
סער מסומן בליכוד מאחד הנסיכים החדשים שאמורים לרשת את נתניהו ביום הימים, אם בדרך הטבע (כלומר לאחר שיפרוש או על ידי התמודדות). סער מרפד את הדרך לצמרת בניסיון לחולל מהפכה באחד המשרדים היותר מסובכים ומורכבים במדינת ישראל. אם באמת יצליח, הרווח יהיה כולו שלנו וגם הוא יוכל לזקוף לעצמו תרומה חשובה למערכת החינוך בישראל. אם ייכשל, הוא שוב ייזכר כעוד שר שלא הצליח להשתלט על מנגנון הפקידות והמערכת המסורבלת של החינוך.
על פי השר, התכנית תכלול מרכיבים של תשתיות, תכנים דיגיטליים והדבקת הפערים הקיימים כיום בין סביבת התלמיד בביתו לבין הסביבה הבית-ספרית. .תוכנית תיושם בתחילה בפריפריה הצפונית והדרומית של ישראל.
סער לא פירט את התוכנית, על מה הן מבוססות, מה התקציב שלהן אבל די היה בדברים שאמר כדי לגרום למרבית יושבי האולם לתמוך בה, ולו רק מפני שיש בה גרעין של תקווה. כי זה מה שמחפשים כיום מרבית אזרחי מדינת ישראל, שלא לדבר על האנשים שעובדים במערכת החינוך. התקווה היא הפתרון היחיד לייאוש האוחז מערכת האת ההורים המורים, הקצינים בצה"ל והתעשיינים.
ילד הוא בסופו של דבר מוצר שמתחיל בקו ייצור מסוים (בית ספר היסודי) ומסתיים בשערי האוניברסיטאות ובמחלקות כוח האדם של חברות הטכנולוגיה וההיי טק. לכולם ברור כיום כי המוצר הזה ששמו תלמיד במערכת החינוך הוא מוצר פגום. המקום שבו צריכים לדאוג לקו ייצור טוב יותר הוא בית הספר. בזמן הקצר שסער שוהה ברחוב שטראוס בירושלים שם שוכן משרד החינוך הוא הספיק ללמוד שבית הספר כמוסד, כסמכות וכבית חרושת לציונים לייצור אותם תלמידים מייצר בכלים ישנים שהיו נכונים לאתמול.
סער לא ניסה לטשטש או לצייר מציאות אוטופית. "מערכת חינוך שמעוניינת להישאר רלבנטית, חייבת להתאים את עצמה לשינויים הטכנולוגיים", קבע השר. "ילדינו חיים בסביבה מתוקשבת. ילד מסוגל ללמוד היום בצורה עצמאית ולהשתמש במגוון טכנולוגיות. אנו צריכים לדעת לרתום את הטכנולוגיות שללו לשירות הפדגוגיה. הדרך הנכונה לעשות זו היא באמצעות התוכנית שבנינו, המוגדרת על ידינו כתפיסה הוליסטית של 360 מעלות. התכנית מתייחסת, בין היתר, לרכיבי תשתית, חיבור לרשת, כיתות חכמות, לוחות אלקטרוניים, מחשבים אישיים, תחזוקה שוטפת וקבועה, התאמה של תוכניות הלימודים, הפקת תכנים דיגיטליים, הכשרה והדרכה".
בהמשך אמר שר החינוך סער, כי בפני ישראל עומדים אתגרים רבים בתחום המבחנים הבינלאומיים שמייצגים את המדדים של מדינות אירופה. "בעוד כשנתיים", הסביר השר, "המבחנים הבינלאומיים יכללו בדיקת ידע במיומנות תיקשוב, ובעוד כשלוש שנים ייערך מבחן חדש שיתמקד באוריינות. על כן, היערכות לעידן החדש היא צו השעה".
לאף אחד לא ברור כיצד התוכנית הזו תיושם ומי יתקצב אותה וכמה שנים יקח לה עד שיבוא שר אחר ויגנוז אותה. סער תיאר מציאות עגומה בחצרות בתי הספר שהוא ממונה עליהם אבל התעלם מאלף ואחד גורמים אחרים שעשויים לפוצץ את התוכנית שלו.
מוקדם עדיין לנבא מה יהיו ציוני הגמר של סער, שכן הוא עדיין לא סגר שנה בתפקיד כאשר יסיים את הקדנציה שלו. דבר אחד ברור: בתעודה שלו ייכתב, כי הוא תלמיד חרוץ. הוא למד מהר מאוד את הפטנט: איך לייצר הבטחות ותוכניות, מבלי לריב עם איש ומבלי להרוס את מה שהיה קודם. שהרי במציאות הפוליטית הישראלית, שבה מדי שנתיים לערך מתחלפת ממשלה, כל שר מבקש להטביע את חותמו ומנפיק תוכניות שיירשמו על שמו בטאבו, ואף יניבו יחסי ציבור ופרסום. יישום התוכניות – טוב זה סיפור אחר, וזה לא בשליטתו של איש, כולל לא של השר.
במערכת החינוך, התופעות הללו בולטות במיוחד. מזה שלושה עשורים מדברים על הצורך ב-"רפורמה בחינוך", בשיפור רמת המורים וההוראה ובהעלאת רמת התלמידים. כך מגיע כל שר חינוך לתפקיד, עם המהפכה שלו.
לימור לבנת, שרת החינוך לשעבר, הביאה לעולם את דו"ח ועדת דוברת, שכמעט ריסק את כל מערכת החינוך והוריד למחתרת את האיש שעל שמו נקרא הדו"ח. הדו"ח הזה, אגב, היה גרוע ביותר לחינוך הטכנולוגי ולתיקשוב.הוא פשוט מחק תחום זה לחלוטין ולא התייחס אליו ב-336 עמודיו – מלבד אמירות כלליות על הצורך בחיזוק המיחשוב החינוך.
פרופסור יולי תמיר, השרה הבאה, הביאה את תוכנית "אופק חדש", שאמורה הייתה לטפל באחת מבעיות היסוד של מערכת החינוך: המורים. הטיפול היה אמור להביא דם חדש למערכת החינוך ולהתמקד באלו שלא רוצים לבוא לעבוד בהוראה בגלל התגמול הנמוך, וכן לעודד את פרישתם של המורים שהמערכת זיהתה כעייפים.
סער לא נגע בתוכנית "אופק חדש", ובכך שבר מסורת ארוכה של שרים אחרים. מנגד, הוא גם לא יצא מגדרו, כדי להניע אותה קדימה. אחרי שמינה כמה אנשים לתפקידי מפתח במשרדו, ולשבחו ייאמר כי הפעם הם באמת מינויים מוצלחים (כגון ד"ר שמשון שושני שהובא כמנכ"ל המשרד), הוא התיישב לתכנן תוכנית ארוכת טווח, כדי לתקוף את כל הבעיות של מערכת החינוך. סער ארז את התוכנית במעטפת שעד היום לא שמענו מאף שר לפניו: התיקשוב. בפרוש העשור השני של המילניום, הבינו במשרד החינוך כי היתרון היחיד האמיתי שיש לישראל על פני מדינות רבות, הוא ההון האנושי, וכי זה הולך ונעלם. ואולי זו באמת הבעיה של מערכת החינוך הישראלית. יותר מדי תוכניות, יותר מדי רפורמות, יותר מדי שרים שבאים כדי להמציא את הגלגל מחדש, והכל מכוונות טובות באמת היטיבה להגדיר זאת מקסין פסברג, מנכ"לית אינטל ישראל וסגנית נשיא אינטל העולמית שאמרה כי הגיע הזמן שגורל החינוך של ילדינו יפסיק להיות מופקד בידי פוליטיקאים שבאים והולכים, מי מהר יותר ומי לאט יותר. פסברג,שכמו מנהלים רבים בתעשיה היא מקבלת את התוצר הכמעט סופי של מערכת החינוך, מוטרדת מאוד. בעיקר היא מוטרדת
כיצד אינטל תגייס כוח אדם חדש בעוד חמש ושבע שנים. לדבריה, היא אינה רגועה בעקבות המחשבות לגבי איכות כוח האדם העתידי ומה יקרה למוטיב המצוינות שמאפיין את סף הכניסה לחברות דוגמת אינטל. "כבר היום אנו מתפשרים", אמרה בעצב בסיום דבריה בכנס.
צדקה פסברג באומרה, כי צריך לרתום את הטכנולוגיה והילדים לטובת הפדגוגיה.יש כבר לא מעט עשייה בשטח, אבל זו לא נעשתה מתוך תכנון וראייה לאומית ארוכי טווח. כדי להניע את מערכת החינוך באמת, נדרשת ראייה כוללת, שאחד המנועים שלה הוא התיקשוב. בנושא הזה סער ובכירי משרדו עשו שיעורי בית מוצלחים. העובדה שהתיקשוב חיוני למערכת החינוך, נכונה וברורה. השאלה היא כיצד עושים זאת? תוכנית חומש היא נקודת התחלה טובה, בתנאי שמי שיזם אותה לא יקפא על מקומו, אלא יילחם לא רק על אישורה – כי אם גם על ביצועה.
יש בישראל מספיק ידע, כוח אדם ותעשיית ICT פורחת, אשר יכולים להתגייס ולסייע לסער במשימה שנטל על עצמו. כל שנדרש הוא שהשר ישכנע אותם שתוכנית החומש שלו היא אכן רצינית, ולא עוד חבילה שנארזה מחדש, ובה תוכן בלתי ידוע. סער צריך להבין: אין לו חמש שנים להצליח בתוכנית. אם הוא לא יציג הישגים בטווח הקרוב, כל כוונותיו הטובות והצטיינותו כתלמיד שלומד מהר – יירדו לטמיון.