פוסטים בתגיות: ‘אייפון’
אפליקציית ה-iPhone החדשה של אנשים ומחשבים. כל חדשות ההיי-טק, המיחשוב, הטלקום והטכנולוגיה – ישירות בכף ידכםבמסגרת אירועי שנת ה-30 להקמתה, השיקה השבוע קבוצת אנשים ומחשבים – The People אפליקציה חדשה למכשירי iPhone ו-iPod Touch. האפליקציה המעוצבת מציעה את כל החדשות, הכתבות, הסקירות והמאמרים מפורטל הקבוצה, pc.co.il והניוזלטר היומי שלה, DailyMaily.באפליקציה החדשה, שאופיינה והוקמה על ידי חברת GreenShpits, תוכלו למצוא את כל חדשות ההיי-טק, המיחשוב, הטלקום והטכנולוגיה – ישירות בכף ידכם. בין היתר, מאפשרת האפליקציה לקבל את המידע העדכני ביותר בנושאי המיחשוב השונים בכל מקום ובכל זמן. האפליקציה, שזמינה כעת ב-App Store של אפל (Apple), אף כוללת אפשרות להוספת כתבות לרשימת המועדפים, לשם קריאה בשלב מאוחר יותר – ללא צורך בחיבור לאינטרנט. האפליקציה עוצבה בצורה נקייה ונוחה, ומתאימה במיוחד לקריאה של כתבות ולשימוש ארוך.
קבוצת אנשים ומחשבים מזמינה גם אתכם לקרוא את הידיעות שמעסיקות את קהילת מנהלי מערכות המיחשוב והמידע, מנהלי התקשורת והרשתות, אנשי העסקים, היזמים, מנהלי הפיתוח ואנשי המפתח בארגונים.
להורדת האפליקציה החדשה של אנשים ומחשבים ללא תשלום.
GreenShpits היא חברת פיתוח אפליקציות שהוקמה על ידי שני חברי ילדות – ג'ו גרין ואייל שפיץ, ושמה לה למטרה להביא את בשורת האפליקציות לישראל. אחת מהאפליקציות הראשונות שפיתחו GreenShpits הייתה משחק מטקות שעדיין מככב ב-App Store. האפליקציה מאפשרת לשני מכשירים לתקשר ביניהם באופן המדמה משחק מטקות – יחד עם רעש הכדור והערות בכל פעם שאחד המשתתפים לא מצליח "להכות" בכדור בזמן.
כיום GreenShpits מספקת שירותי פיתוח אפליקציות לאנשים פרטיים ולחברות בארץ ובעולם ובעלת למעלה מ-50 אפליקציות בחנות של אפל.
עשרה פועלים סינים שעבדו במפעל המייצר בין היתר את האייפודים והאיייפונים עבור אפל שמו קץ לחייהם בנסיבות שונות. סיפור ההתאבדות עורר של מחאות בעולם נגד אפל ונגד הגלובליזציה. אין זה סוד שמזה שנים יצרניות המחשבים הגדולות, ואפל ביניהן, מייצרות את המכשירים הנחשקים בעול בקווי ייצור שהן שוכרות באסיה, סין, קוריאה, טייואן, הודו וכעץ מתחילים גם בווייטנאם. השיקולים הם כרגיל כלכליים. התחרות העזה בין החברות מחייבת הורדת מחירם דרסטית לטובת כיסו של הצרכן, שמשמעותה הוזלת עלויות. העולם השלישי, גילה את הצורך הזה, והסינים בראשם והם מקימים מפעלי ענק עם קווי ייצור משוכללים, המעסיקים לידם עובדים סינים. העובדים האלו משלמים את מחיר התחרות, בשכר הנמוך שהם מקבלים ובעיקר בתנאי העסקה מבישים, המזכירים את ימי טרום המהפכה התעשייתית.
מנכ"ל אפל, סטיב ג'ובס הגיב מייד לאחר פרסום דבר ההתאבדויות, ואמר כי אפל תחקור את הנושא. בעלי המפעל בסין שהם בכלל קוריאנים מכחישים כל קשר בין ההתאבדות לשכר שהעובדים מקבלים, ואומרים שזה קרהבגלל סיבות אישיות. אחת השמועות אומרת שעובד אחד התאבד לאחר שפרוטוקול סודי שכלל פרטי קוד תצורת אחד המכשירים החדשים אבד לו.
בעלי המפעל הקוריאנים חשפו את שכרם של הפועלים 131 דולר לחודש לא כולל בונוסים והטבות בגין עבודה מאומצת בתקופת לחץ. בעלי המפעל אף הרחיב וטענו כי במפעל הזה, יש לעובדים חדרי מנוחה והרגעות, דבר שלא קיים כמעט בשום מפעל אחר. הם גם מציינים כי בשנה האחרונה מרכיב השכר בייצור המכשירים עלה ויעלה שוב ביולי, דבר שישפיע על מחירי המכשירים ויגרום לקשיים בקרב החברות המשווקות שיתקשו לעמוד בתחרות.
אבל אפל אינה לבד. בפברואר שנה שעברה פרסם גוף בשם NLC העוקב אחרי תנאי הסעקה של עובדים בעולם השלישי, ח חמור בן 60 עמודים על מצבם העגום של הפועלים הסינים .זאת בעקבות בדיקה ממושכת שערכו הנציגים של גוף זה, כולל סיור במפעלים וראיונות עם עובדים. הם גילו תנאי עבודה מזעזעים, פועלים שעובדים שעות רבות ליד קווי ייצור בשכר נמוך, ללא שום פרופורציה לתפוקה של אותם פועלים.
באחד המפעלים, נאמר באותו דו"ח, 200 עובדים סינים, בעיקר נשים צעירות מייצרות מקלדות וציוד היקפי אחר עבור HP , דל, לנובו, מיקרוסופט ויבמ. בראיונות אחד על אחד עם אותם עובדים, ומתמונות שצולמו במפעל עולה תנאי העסקה פרימיטיביים, אולמות שינה שבהם מורשים הפועלים ללון, בתנאי סביבה לא אסטטיים.
עדויות נוספות: הפועלים יושבים על שרפרפים מעץ קשיחים ביותר ומייצרים 500 מקלדות בשעה, בפעולה רצופה שנמשכת 12 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, עם שני ימי חופשה בשנה בלבד. יש להם זמן לנוח 1.1 שניה בין ייצור מקש אחד לשני בכל מקלדת, פעולה שנמשכת 3250 פעמים בשעה 35,750 ימים 250 אלף פעמים בשבוע מיליון פעם בחודש. פועלים מקבלים אחד חלקי חמישים סנט על כל מקש במקלדת. אסור להם לדבר, להאזין למוסיקה או להזיז את ידיהם למנוח וחובה עליהם לגזוז את ציפורניהם אחת לכמה ימים. תנאי הרחצה משפילים, וביציאה מהמפעל עוברים בדיקות בטחוניות מקיפות ומציקות. אין תשלום שעות נוספות, למרות שהפועלים מבלים במפעל כ-87 שעות בפועל תמורת 41 סנט לשעה. בפועל האסירים כלואים במפעל ארבעה ימים בשבע ואסור להם אפילו לצאת לטיול. כל אלו לא מונעים ממנהלי המפעל להרביץ בפועלים תורה ולשכנע אותם שהמפעל הוא כמו ביתם ועליהם לאהוב אותו בהתאם.
כאמור השיקול הכלכלי הוא המניע את העולם. המעבר לסין גרם ל1.4 מישרות מיותרות בארצות הברית שעובדיהם משתכרים בים 12 לך-14 דולר לשעה בעוד שפועל ממוצע בסין מרוויח 131 דולר לחודש. ויש עוד כהנה וכהנה עדויות לא סימפטיות שמראות את הצד המכוער של הגלובליזציה, המנצלת א המצוקה הכלכלית של מילארדי סינים, שמוכנים לעבוד בכל מחיר רק כדי להשביע את רעבונם ולהאכיל את ילדיהם. חסרי המצפון מבין בעלי ההון מרגיעים את עצמם בכך שהם טוענים שללא המפעלים האלו הפועלים האלו היו גוועים ברעב.
אז בפעם הבאה כשתחזיקו א האייפוד או האייפון שלכם או שתקלידו במקלדת של אחת מחברות המחשבים הגדולות עם המותגים הכי טובים, יכול להיות שזה היה המכשיר האחרון שאותו פועל ייצר בטרם שם קץ לייסוריו והתאבד. עולם אכזר וציני.
כנס E-BANKING 2020 שנערך היום http://www.pc.co.il/?p=32358 הוכיח שוב שענף הבנקאות והפיננסים מצוי כיום באחת התקופות הסוערות ביותר שלו – בנקאות דיגיטלית, בנקאות באינטרנט, בנקאות סלולרית, ארנק אלקטרוני (בנק הפועלים) ואפילו אפליקציה ל-iPhone למשיכת מזומנים (בנק לאומי). נדמה שהסניף הישן והמוכר לכולנו הולך ונעלם.
המהפך החל כבר לפני כמה שנים. התפתחות תשתיות התקשורת, השתלטותו של הסלולר על חיינו והמיתון העולמי האחרון, הביאו את הבנקים לשתי תובנות: הראשונה, היא שבכדי להתייעל, לשמר את הלקוחות ולגייס חדשים – עליהם להשקיע בטכנולוגיה בקצב הרבה יותר מהיר משהיו רגילים אליו. השניה היא, שיש קהל הולך וגדל שמתרחק מהם – והוא דווקא הדור הצעיר, שהבנקים כל כך רוצים ביקרו. כרטיסים למופעים, דיסקים ומנויים לעיתון כבר לא "עושים את זה" לבני הנוער. הם מחפשים חוויות. הם רוצים למצוא את הבנק שלהם במקומות בהם הם נמצאים. הם לא לבד. גם עולם העסקים צועד בצעדי ענק לרשתות החברתיות ול-Web 2.0, וכמו הצעירים – גם הוא רוצה שהבנק שלו יבוא אחריו.
המהפכה הזו, כמו רבות אחרות, התנקזה אל שולחנו של המנמ"ר. תקציבים גדלים והולכים מהנהלות הבנקים החלו לזרום למחלקות ה-IT, עם ציפיות תובעניות ביותר. המרוץ נגד הזמן חייב את אגפי ה-IT ליצירתיות, זריזות ושיתוף פעולה הדוק עם נציגי הביזנס של הארגון.
עם המטען הרב הזה הגיעו אתמול (ה') 17 הדוברים לכנס eBanking השנתי. על במה אחת התייצבו ראשי אגפי ה-IT של הבנקים הגדולים בישראל – בנק הפועלים, בנק לאומי ובנק דיסקונט. באולם ישבו בכירים רבים ממערכת הבנקאות הישראלית, שבאו לשמוע על המהפכה הטכנולוגית בה הם לוקחים חלק.
הריצה אחר הטכנולוגיה מעמידה בפני הבנקים אתגרים גדולים בתחום אבטחת המידע. אבי שלום מגרטנר (Gartner) המזה"ת התריע על כך בהרצאת הפתיחה שלו. שלום מכיר את המערכת הפיננסית לפני ולפנים. הוא יושב תכופות עם המנמ"רים מהתחום ורואה מקרוב את האתגרים שעומדים בפניהם.
דוד טוביאס, מנמ"ר בנק ישראל, תיאר את מצבו של המנמ"ר במערכת הפיננסית בצורה קולעת: מצד אחד הוא חבר הנהלה שצריך לקבל החלטות ולתפקד כאיש מטה, ומצד שני עליו להמשיך ולדאוג לתפעול השוטף. טוביאס אמר שמדובר בסוג של סכיזופרניה, אך כזו שמהווה חלק בלתי נפרד מהמקצוע.
המנמ"ר, אמר טוביאס, לעולם יידרש לתת פתרונות תפעוליים, אך בעתיד הוא יהיה מחובר הרבה יותר לביזנס. החיבור הזה פירושו פגישות עם הלקוחות הסופיים של הארגון. כאן הוא משלב את הידע הטכנולוגי שלו עם הכרת העולם העסקי. בשלב זה נכנסת לתמונה המלחמה על הזמן – איזה חלק עליו להשקיע בלקוחות ובאיזה חלק למלא את תפקידו הטכנולוגי?
גם לעולם הביטוח חדר הטרנד המקוון. שלמה שמאי, מנמ"ר הפניקס, לא ניסה לייפות את המציאות וקבע חד משמעית שחברות הביטוח מפגרות בעדכון הטכנולוגי שלהן. לדבריו, הן משקיעות הרבה בבית, אבל רק באחרונה הן הבינו שעליהן להשקיע גם בחוץ ולעלות על עגלת הווב והסלולר (אולי אפליקציה ל-iPhone?).
מערכת הבנקאית אפשר היום כבר להעביר כספים ולנהל פעולות בנקאיות באמצעות הסלולר, אך בעולם הביטוח והפנסיה זה מסובך יותר. יש אינסוף תהליכים שעדיין לא מתבצעים באופן אוטומטי והעבודה עוד רבה. שמאי הציג כיצד הפניקס, החברה שהוא עומד בראש אגף מערכות המידע שלה, מתקדמת לעבר העתיד. היא עושה זאת, אמר, באמצעות תוכנית עבודה מסודרת, גישה ניהולית של הצבת יעדים, שיתוף ההנהלה ומעורבות ה-IT בביזנס.
חג הפסח, הלוא הוא גם חג האביב, מסמל במגזר העסקי, מעין פסק זמן עם סיום הרבעון הראשון של 2010. זה הזמן לסיכום ביניים קצר, במתכונת ההגדה של פסח אל ארבע הקושיות המסורתיות נוסיף את ארבע הקושיות האלטרנטיביות, ברוח הזמן הדיגיטלי
1. האם התחזיות הוורודות, שאפיינו את סוף שנת 2009 לגבי סיום המיתון, אכן התממשו באמת? האם פרויקטים שהוקפאו בשיאו של המיתון הקודם, עקב חוסר הוודאות יפשירו והמציאות תשוב להיות כפי שהיתה ערב המיתון?
2. כיצד ייראה מרכז הנתונים הארגוניDATA CENTER בהמשך השנה ובשנים הבאות? האם שיגעון הענן, ששוטף כל חלקה טובה, יצליח לשבור את מחסומי הפחד של חלק גדול מהמנמ"רים? האם הגדולים שבהם יעלו על עגלת הענן ויגשימו את התחזיות החמות שהיו בתחום? איזה ענן יתפוס מהר יותר – זה הענן ציבורי, או הענן הפרטי? ומי מהספקים ינצח בקרב על ההטמעות?
3. כיצד יתמודדו הארגונים עם התכונות החדשות שמגלמת רשת האינטרנט, הרשתות החברתיות וכמובן שיגעון הסלולר? הרי מעבר לבחירה בפלטפורמות המתאימות, יצטרכו ארגונים לשאול את עצמם כמה שאלות, כגון כיצד להיערך נכון לתופעה זו, שמעבירה חלק גדול מהכוח לידי המשתמשים? אלה הם גם העובדים בארגון, המחוברים לרשתות חברתיות 24 שעות. כיצד לנתב את היכולת שלהם להגיב ולהביע דעה בכל דרך שהיא, מבלי שהם יסבו נזק לארגון, אלא רק שיעצימו את השפעתו השיווקית?
4. מה יקרה במגזר הציבורי-ממשלתי, החוזר שוב למרכז הבמה השנה? הספקים ממתינים לגל של מכרזים שהמדינה צפויה לשחרר, ובמיוחד הם מצפים בכיליון עיניים לתוצאות מכרז בתי התוכנה, שאמור להתפרסם בקרוב מאוד. כמו כן מצפים הספקים למימוש תוכניות, אותן כבר פרסמה הממשלה, בתחומי הפעילות של מימשל זמין, מיחשוב ענן, ופרויקטי DRP לאומיים. הציפייה היא שפעילות זו תעורר עוד גלים ותזרז את היציאה מהמיתון.
חלק מהתשובות לקושיות הללו יינתנו מן הסתם בוועידות ובאירועים של אנשים ומחשבים, שיחזרו מיד לאחר חג האביב. כך, למשל, ISUG – כנס המשתמשים של סאפ (SAP), אשר יעסוק בנושאים שמעניינים את ציבור המשתמשים בעידן הפוסט ERP. המדובר בפתרונות למצויינות תפעולית ולהתייעלות, פתרונות בעולמות הפיננסים ומענה לרגולציות, ניהול נכון של המידע וכמובן גם פתרונות משלימים למערכת הסאפ. לכנס, שייערך בתחילת מאי, יגיע סימונה בלנובה – אורח בכיר מסאפ העולמית, שיציג את תפיסת החברה ומפת הדרכים שלה. עוד הוא יציג כיצד ניתן למקסם את הערך המוסף מפרויקטי סאפ בעולם.
תחום אבטחת המידע ימשיך להיות חם גם ברבעונים הבאים של שנת 2010. בכנס InfoSec2010, המציין השנה עשור לפעילותו, יידונו בין היתר תחום אבטחת היישומים. יש האומרים כי הוא יהיה חזק וסוחף בערך כמו שאבטחת התשתיות היתה בתחילת העשור. בחודש יוני יופיעו על במה אחת שניים שבעבר נהגו לחגוג לבד. מדובר בכנסי BI ו-BPM. תחום ה-BI נחשב לאחד התחומים החמים ביותר כיום, לאחר שארגונים הבינו כי לא די בכך שיש להם יכולת לארגן ולנתח את הנתונים. הם רוצים שה-BI שלהם יהיה אקטיבי, יפלח יותר נתונים ויסייע למקבלי ההחלטות בעזרת אנליזה עסקית. הם מעוניינים שהמערכות יתריעו ויספקו להם דיווחים בזמן אמת על מה שקורה בזירה שלהם. כל אלו, כאשר הם מיושמים, הם חלק בלתי נפרד מתכנון תהליכים עסקיים, BPM, עוד באאז שעולה שוב אל מרכז הבמה. גם המגזר הביטחוני ממשיך להתעדכן ולהשקיע ב-IT, ובוועידה השנתית לנושא זה, יובאו סיפורים והצלחות של פרויקטים בצה"ל ובתעשייה הביטחונית בכלל.
כל אלו ועוד, ייעשו לצד המשך הפעילות השוטפת של הפורומים המקצועיים של אנשים ומחשבים, ובראשם C3, פורום המנכ"לים והמנמ"רים הבכירים. ונחזור לרגע אל הקושיות, וננסה להשיב בקצרה עליהן. נדמה שהתשובה לקושיה הקבועה, שכולנו שואלים כל השנה, "מה יהיה?", היא שהולכים לקראת המשך שנה טובה, עם שמים בהירים והרבה מאוד תקוות באופק.