יהודה קונפורטס – בלוג

פוסטים בתגיות: ‘אולמרט’

 כמה תובנות בעקבות פרשת  התחקיר של ערוץ 10 ביבי טורס והופעתה של שרה נתניהו בערוץ 2

 הגברת נתניהו טוענת כי הם לא היחידים.זה כמובן לא אומר שהם לא צריכים  לתת הסברים. שהרי על משקל טענה זו, המשטרה הייתה צריכה לשחרר את מחצית העבריינים שהיא תופסת, שכן רובם לא ממש יצירתיים ועושים דברים שרבים עשו לפניהם. תקראו לזה נורמה תקראו לזה עברינות סדרתית ועוד. נורמה, היא עניין של  אופנה, זמן ותקופה. נתניהו בהחלט היה חלק מנורמה זו. הוא לא הראשון שעשה את מה שעשה, אבל הוא  גם לא יהיה הראשון שיפסיק אותה. פראייאר הוא  לא.

שרה נתניהו טוענת כי התחקיר של דרוקר, כמו תחקירים אחרים, הוא חלק מקמפיין פוליטי משולב עם אינטרסים  כלכליים. נגד בעלה. טענה זו מורכבת משני חלקים.  לגבי הקמפיין הפוליטי: זה לא חדש וחלק מנורמה שמקובלת בחיים הפוליטיים. גברת נתניהו יודעת  שביבי שלה נכנס פעם שנייה, מרצונו החופשי למטבח הפוליטי, וכבר נאמר לא פעם שמי שלא  סובל ריחות לא נעימים שלא יתקרב למטבח.ובפעם השלישית,אם תהיה כזו כשביבי שלה ירצה לרוץ שוב, מתבקשת הגברת נתניהו  לתפוס את בעלה במטבח,  ברגעים שהם ביחד, ולהגיד לו: עד כאן.   ביבי חזור הביתה.

גברת נתניהו יודעת  שביבי שלה נכנס פעם שנייה, מרצונו החופשי למטבח הפוליטי, וכבר נאמר לא פעם שמי שלא  סובל ריחות לא נעימים שלא יתקרב למטבח.ובפעם השלישית,אם תהיה כזו כשביבי שלה ירצה לרוץ שוב, מתבקשת הגברת נתניהו  לתפוס את בעלה במטבח,  ברגעים שהם ביחד, ולהגיד לו: עד כאן.   ביבי חזור הביתה.

לגבי החלק השני של הטענה  על מניעים כלכליים: צריך להיות ישרים ולהודות שיש בזה משהו. אין זה מוריד כהוא זה מחומרת הטענות לכאורה שהתחקיר העלה, אבל המתקפות על ראש הממשלה, אכן מונעות ממניעים  כלכליים טהורים של טייקוני תקשורת . הסיבה ידועה: קשריו של נתניהו עם שלדון אדלסון,  הבעלים של העיתון "ישראל היום", אויבו של ידיעות אחרונות

השאלה הגדולה שצריכה להישאל, ללא קשר לתחקיר הנוכחי, האם כדי לממש מטרות עסקיות כלכליות של מו"ל  פרטי, כל הדרכים כשרות? ומה פשר ההתגייסות החריגה של כלי תקשורת מתחרים כדי לעזור למוזס? אם השת"פ הזה היה במישור יותר מוחשי עסקי, מסחרי, מן הסתם שלושת הטייקונים של העיתונות המודפסת מוזס, נמרודי ושוקן כבר היו מבלים כמה שעות בחקירה אצל הממונה על ההגבלים העסקיים.

ויש כאן עוד שאלה שאמצעי התקשורת שוב צריכים לתת את הדעת עליה: אם במשך כל כך הרבה שנים הזוג נתניהו נסעו על חשבון ברונים ולכאורה עברו עבירות אתיות, איפה היתה התקשורת אז? ידעה? לא ידעה  ? ידעה ושתקה? שאלות שלא כדאי לטייח אותן. הן נשאלו בכמה פרשיות אחרות שהיינו עדים להם באחרונה כמו פרשת קצב, כמו פרשת הולילנד ועוד. אין זה מבטל את החשיבות של התחקיר העיתונאי של דרוקר, שראוי לכל שבח, בהנחה שהוא יודע להגן על כל פרט ופרט שחשף בתחקיר.

ויכול להיות שבסופו של דבר מכל הרע הזה ייצא אולי עוד משהו טוב: אכן המבקר יידרש לחקירות נוספות לגבי אישים נוספים, ואפשר לחקור אחורה כל מי שרוצים או יודעים עליו,  הנורמות  האלו יפסקו לפחות לגבי העתיד. הדרך היחידה למנוע אותן היא השקיפות, הנהגת כללי דיווח מפורטים יותר  לעיני הציבור על כל נסיעה ועל כל אירוע, בזמן אמת.

. ולבסוף: גם אם יתברר בסוף התחקיר של מבקר המדינה כי, בפרשת נסיעות הזוג נתניהו  היו חריגות אתיות (בתקווה שלא מעבר לזה)  וגם אם המסקנה הציבורית תהיה שזו שחיתות, שום רעידת אדמה פוליטית לא תקרה כאן.

בשבועות האחרונים ראינו על מה הציבור האדיש, מוכן לצאת לרחובות ולהפיל ממשלה: פגיעה ישירה בכיס, עליית מחירי דלק, ביטוח חובה לרכב דו גלגלי, משכנתאות.,פרשת ברוני הגז, שישנסקי.  וגם :רחמנא לצלן: הפסקת תוכניות ריאליטי כמו האח הגדול, כוכב נולד, הישרדות וכדומה. כל עוד נתניהו וממשלתו לא יעשו את הטעויות האלו,  שרה יכולה להתכונן לנסיעתה הבאה, הקצרה, הקשה והלא נעימה………… ".

בשבועות האחרונים ראינו על מה הציבור האדיש, מוכן לצאת לרחובות ולהפיל ממשלה: פגיעה ישירה בכיס, עליית מחירי דלק, ביטוח חובה לרכב דו גלגלי, משכנתאות.,פרשת ברוני הגז, שישנסקי.  וגם :רחמנא לצלן: הפסקת תוכניות ריאליטי כמו האח הגדול, כוכב נולד, הישרדות וכדומה. כל עוד נתניהו וממשלתו לא יעשו את הטעויות האלו,  שרה יכולה להתכונן לנסיעתה הבאה, הקצרה, הקשה והלא נעימה………… ".

 בשנתה ה-63 צריכה מדינת ישראל להכריז על השנה הבאה כשנה של מאבק בשוחד המאורגן. בניגוד לפשע המאורגן, שפגיעתו  יכולה להשפיע על קומץ קטן של אזרחים חפים מפשע, השוחד המאורגן מסוכן הרבה יותר.

מדובר במעגלים שלמים של אנשים, שהגבול בין הון לשלטון לא קיים עבורם. בתקופות מסוימות בחייהם הם היו בצד של ההון, אח"כ עברו לשלטון, ובסוף ימיהם בשלטון חזרו להון.  פרשת הולילנד המככבת כעת  בתקשורת  רחוקה מאוד מלהגיע לשיא שלה.  דומה שכל הנעצרים והנחקרים עד כה מהווים רק "להקת חימום" או תפאורה לקראת  הפרק הכי מרכזי בהצגה.

 סביר להניח שחלק מהנחקרים הרבים יצליחו להוכיח את חפותם. שכן מעבר לעניין של עבירה על החוק. יש כאן דפוס התנהגות  תרבותית פוליטי שנחשב בעיני רבים ככשר לחלוטין. כל מערכת היחסים בין פקידים בוועדות ערים מקומיות ומחוזיות לבין טייקוני נדלן היה ועדיין בעייתי. נקודות החיכוך רבות מדי, אין מספיק רגולציה ואין אכיפה ומכאן שאין הרתעה. בדיוק כמו שנהגים רבים לא חוששים לחצות רמזור באדום, כמו שלא אוכפים את החוק למניעת  עישון במקומות ציבוריים,  כי אף אחד לא מפחד, כך גם אין רתיעה ואין מניעה מצד קבוצות מסוימות לצפצף על החוקים והנורמות ולקבל שוחד.

אחר כך מתפלאים על התעוזה של  מה שאנו מכנים "הפשע המאורגן". מה לנו כי לנין נגדם, יש להם דוגמאות חיות מול העיניים. אם להירשזון, בנעיזרי, דרעי ואחרים מותר, למה לא להם?  הסיכויים להיתפס קלושים ביותר. אפשר להניח שאילו אותו ":מקור" שהפך לעד מדינה בפרשת הולילנד לא היה מחליט לדבר, דיירי הולילנד וכל העצורים בפרשה היו ממשיכים בחייהם הרגילים.  את הסוגיה הזו צריכים לברר גם אנשי יחא"ה, אחרי שיתפנו מהעבודה הקשה שהם עושים.

 אני לא מתרגש מקלישאות של שופט מכובד ככול שיהיה שסיפק כותרות יפות לעיתונות באומרו כי מדובר בפרשת שחיתות הגדולה ביותר.  את זה אומרים על כל פרשה וזה נכון, כי היא הפרשה הגדולה ביותר  עד לחשיפת הפרשה הבאה. 

בין לביו צריך להיזהר בכמות הבוץ שנזרקת כעת לכל עבר. לא כל הפקידים מושחתים לא כל הפוליטיקאים  גנבים. החריגים מטילים כתם על כל המחנה. החלשים  שמבין הפקידים שאין עליהם שום פיקוח לא מספיק חזקים לעמוד בפיתוי. ולכן מעבר לכל המשפטים והטענות שצריכות להתברר, החברה הישראלית, הממשלה,

 חברי הכנסת ומערכת החינוך צריכים להתגייס ולהכריז על השנה הבאה כשנת הטיהור והמאבק בשוחד המאורגן. צריך להתחיל את זה מגן הילדים, בבתי הספר התיכוניים. צריך  לטפל בזה גם בצה"ל שאיננו נקי מחוליים אלו. מוסדות אקדמיים שמכשירים עובדי רשויות צריכים לתת הרבה יותר דגש על נושא השקיפות, היושרה.  ירון זליכה, החשב הכללי לשעבר  נהג לצטט משפט חשוב: אור השמש מחטא הכל. כיום, בעידן המידע,האינטרנט, שאין שום דבר כמעט חסוי, קל יותר לאכוף רגולציה, לקבוע סדרי עבודה וגם לפקח עליהם. עיני  הציבור הם הפקחים הטובים ביותר ובזה צריכים להשקיע. אין פתרון קסם, אין זבנג וגמרנו. האווירה צריכה להשתנות, הקודים החברתיים צריכים לשדר גם לאלו שחיים אי שם בצמרת, שהם לא יוכלו להסתתר מאחורי מגדלי השן שלהם לאורך שנים, וגם אם זה יקח  זמן, הם ייתפסו. זה לא פרויקט ליום אחד אבל צריך להתחיל מנקודה מסויימת וכמה שיותר מהר יותר טוב. ערב  יום העצמאות, צריכה מדינת ישראל להרים גם את דגל  המאבק בשחיתות. לא די לקדש את המאבק על הבית היהודי בישראל, לא די להנציח את זכר אלו שנתנו את חייהם למעננו, צריך לדאוג שאלו שחיים בזכותם יחיו במדינה שכייף לחיות בה. חג עצמאות שמח

.

.

ו

הנשים שמאחורי מנהיגים, תמיד היו נושאים לאייטמים מעניינים הצצה לחדר המיטות  של ראש  הממשלה ורעייתו, תמיד מסקרנת את הציבור.  במיוחד אם מדובר בנשים שהקפידו לאורך הקדנציה של בעליהן להישאר מאחורי הקלעים.עליזה אולמרט,  אשת רוה"מ היוצא, היא אחת כזו . עכשיו עליזה אורזת. אין לה הרבה. כל מה שהם הביאו זה שלחן פינת אוכל, קצת  כסאות ודברים אישיים. מה הם משאירים? הרבה מאוד זיכרונות, חלקם לא טובים. בראיון לדנה וויס  במגזין ליל שישי של ערוץ 2 ,בהגשת יאיר לפיד, מבקשת עליזה אולמרט לחלוק איתנו את הדברים הלא טובים שהיא לוקחת מבית  ראש  הממשלה. בעיקר  את תחושת התסכול, מהנסיבות שהביאו אותם לצאת מהבית הזה שנתיים מוקדם מדי.

עליזה ואהוד אולמרט.

  

למרות שעליזה אולמרט דוחה בתוקף כל ניסיון לדבר על הנסיבות עצמן, כלומר 15 החקירות בשלל התיקים שעומדים ותלויים נגד בעלה, היא לא מסתירה את העובדה שהיא חושבת שלא רק  היא  צריכה לצאת  בתחושות תסכול, אלא גם אנחנו הצופים, צריכים לחלוק איתה את תחושת החמיצות. "רדפו אותנו" היא אומרת בראיון בידיעות אחרונות, שתוזמן בדיוק ליום שבו היא מתראיינת  לערוץ 2   אנחנו, שאפשרנו לכל מיני אנשים חורשי רעתו של בעלה, לתפור לו תיקים. לא אחד ולא שניים. הרבה. לא בכולם היא הייתה מעורבת,אבל באחד מהם, ראשון טורס היא מכירה את הסיפור מקרוב. בכל פעם שהייתה נסיעה על הפרק, כך סיפרה לדנה ויס, הנוהל במשפחת אולמרט הוא שמתקשרים לממונה על הנסיעות בראשון טורס ושואלים כמה נקודות הצטברו לזכות אבא, ואז מחליטים אם ליסע או לא. לא, עליזה והילדים בכלל לא שאלו מאיפה הנקודות? מה מקורם? האם זה בכלל שלהם? זה מסוג הדברים שרעיית רוה"מ לא צריכה לשאול. בטח לא ראש הממשלה עצמו. נתנו, לקחה. ואם הם ישנו בבית מלון מפואר זה או אחר אז מה? זה אורח החיים שהתפקיד מכתיב. זוהי רמת החיים שהיא הורגלה אליה. 

 באופן פרטי, היא בוחרת היכן לישון בחו"ל ואין זה עניינו של הציבור.  והבית ברחוב כרמייה? אם  זוהי רמת החקירות, אז אנחנו,_כלומר המדינה, לא בעלה)  ב צרות, היא אומרת לדנה וייס. g

 

ליזה אולמרט היא קודם כל רעייתו הפרטית  של אהוד אולמרט מזה 40 שנה. בתור שכזו תפקידה לעשות הכול, כדי לחלץ את בעלה מהצרות שנחתו על ראשו. זה לא צחוק. בעוד חודש הוא  כבר לא רוה"מ ולא חבר כנסת  ומעט גינוני הכבוד שהמשטרה נהגה כלפיו, בכל מהלך החקירות,  מתוקף תפקידו, כל אלו ייעלמו. מר אולמרט יזומן, אם יהיה צורך להמשך התהליך בעניינו ככול האדם. רגע לפני שהוא יורד מהבמה מנסה הגברת אולמרט להוציא מאיתנו כמה דמעות של פרידה. היא  לא כל כך הצליחה. באופן אישי, כולל כותב שורות אלו, כל אחד מקווה שאהוד ייצא מזה זכאי.העובדה שהוא גם חשוד וגם ראש הממשלה ממש לא הקלה עליו יותר מדי. יתכן ולו היה אדם פרטי, החקירות היו  אולי נוחות פחות, באווירה פחות ממלכתית, אבל לפחות היה מצליח להסיר את העננה מעליו.   זכאותו היא גם הזכאות שלנו,  כמדינה, כאומה, שנמשלה במשך שנתיים על רוה"מ שכל כך הרבה דברים לא נעימים אומרים עליו. השמחה  תהיה לא רק של עליזה  בינתיים  לא זה המצב.ולכן ברמה הציבורית, ציפינו  בראיון המוזמן הזה, בכל זאת  לאיזה שהוא בדיל קטן של חרטה, היסוס, הודאה, אולי טעינו, אולי לא נהגנו כשורה? זה עדיין לא הופך את זה לפלילי, זה עדיין לא אומר שטענה אחת אפילו משלל הטענות נגדו נכונות. לא קיבלנו  שום דבר. העולם נחלק בעיני עליזה, לעולם שבתוך משפחת אולמרט והעולם החיצוני, שמכיל הרבה מאוד נחשים ארסיים.  שם המשחק: רדפו אותנו. . 

נכון, עליזה אישה עצמאית, דעתנית ואפשר להאמין לה שלא ממש רצתה את המעבר הזה לבית הזכוכית שנקרא בית רוה"מ.  כשהיא נכנסה לשם היא סומנה פוליטית בכיוון ההפוך מהצד הפוליטי של בעלה . עכשיו בני הזוג אולמרט יוצאים מבית רוה"מ כשדעותיהם ממש קרובות. עליזה לא מותירה ספק ומסבירה שלא היא שינתה את דעתה vיא גאה בפרויקט  המרכזים לגיל הרך שהובילה, כאשת רוה"מ ומונה 100 כאלו ברחבי הארץ. אין ספק שיש יתרון לנהל פרויקטים כאלו כאשר אתה קרוב מאוד למוקד קבלת ההחלטות הלאומי של המדינה.

בחדר העבודה שלה  תלויה תמונתו של טומי לפיד, אבא של יאיר, מגיש המהדורה. עליזה מבקשת לא לדבר הרבה  בנושא, מעבר  לכאב שהיא מביעה על מותו, לפני שהיא תתחיל לבכות. בתחנה המרכזית,  באחד הטייקים, לפני סיום הריאיון הסכרני הזה, היא יורדת  אל העם. "אנחנו כבר מתגעגעים אליו" אומרים לה עוברים ושבים.  לאור תוצאות הבחירות וההרכב של ממשלת ביב ליברמן ואולי לבני, שתחליף את  אולמרט, גם אנחנו עוד  נתגעגע, ולעזאזל החקירות , הפרשיות והמעטפות.

 ועוד הערה אחת: איך שלא  יהיה עליזה אולמרט, תיזכר ללא ספק כרעיית רוה"מ שהיתה הרבה פחות בולטת בתקשורת,לפחות מזו שתבוא אחריה.

התפקיד מכתיב את רמת החיים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 לא ממש נחבאה אל הכלים, לא ממש  אישהשיושבת וממתינה לבואו של בעלה  הביתה בערב, אבל בהחלט רחוקה מכל ההמולה התקשורתית שליוותה את בעלה בקדנציה הקצרה שלו כראש המשלה. קצרה אבל כל כך עמוסה. שתי מלחמות, 15 חקירות, ערימה של תיקים והרבה מאוד עשייה באמצע, גם שלה, כרעיית רוה"מ.