ארכיון לנושא ‘היי טק’
איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה יבחר השבוע יו"ר נשיאות חדש במקומו של יהודה זיסאפל – יו"ר קבוצת בינת, שמסיים את תפקידו. זיסאפל יסיים שבע שנות פעילות ציבורית, מתוכן שלוש כיו"ר ארגון בוגרי הטכניון וארבע כיו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה. האיגוד, כידוע, מייצג את תעשיות ההיי-טק הישראלית, שמנתה בשנה שעברה כ-3,000 חברות טכנולוגיות, המכניסות כ-23 מיליארד דולרים מדי שנה למשק הישראלי – כמעט מחצית מסך כל היצוא.
יהודה זיסאפל. הממשלה לא אטומה אבל לא עושה מספיק.(צילום: קובי קנטור)
זיסאפל, שיהיה מרצה אורח בכנס השנתי של האיגוד – "חזון או חלום", שייערך בתחילת פברואר בהפקת אנשים ומחשבים, מסיים את תפקידו עם הרבה סיפוק של עשייה, אבל גם עם לא מעט דאגה ואפילו אכזבה. נדמה שהמסר המרכזי אותו משדרים תעשייני ההיי-טק בשנים האחרונות, לפיו על הממשלה להשקיע יתר בחינוך הטכנולוגי, לא ממש נקלט. את החלל הזה עדיין ממלאים התעשיינים, מתוך דאגה לעתיד הענף ולעתידה של מדינת ישראל כולה. עם זאת, לכולם ברור שגם זה עלול להיעצר יום אחד.
בניגוד לכלכלנים ופרשנים שונים, סבור זיסאפל שהמיתון של 2008 עדיין כאן ורחוק מאוד מלעזוב אותנו. "אנחנו מצויים בעיצומו של משבר כלכלי חריף שנמשך מאז 2008, ואנו רק הולכים ושוקעים בו. הכספים הרבים שהבנקים בעולם שופכים לא יעזרו. המיתון החריף שמשתולל באירופה חייב להשפיע על המשק הישראלי, כי הרזרבות הולכות ונגמרות". Read the rest of this entry »
התפטרותו הרועמת של מנכ"ל משרד האוצר, חיים שני, היא עוד שלב ברעידת האדמה הפוליטית-חברתית שעוברת על מדינת ישראל בימים אלו. שני, למי שלא זוכר, הגיע לתפקיד באוצר מתעשיית ההיי-טק, שם נחשב לאחד המנהלים המוצלחים והמוערכים ביותר במשק. האג'נדה שלו מבוססת, לא במקרה, על אותם עקרונות שבגינם התפטר.
אחד העקרונות הללו, הוא הגדלת השימוש בכלים טכנולוגיים. מערכות מיחשוב הרי יכולות לסייע לממשלה – לכל ממשלה – לטפל בצורה יעילה יותר בחלק גדול מהנושאים נגדם מפגינים בשבועות האחרונים יושבי האוהלים. כך, בין היתר, אחת מיוזמותיו של שני הייתה ההחלטה ההיסטורית על הקמת משרד CIO ממשלתי, כדי שנימנה על המתוקנות שבמדינות העולם. רצה הגורל ושני פרש אחרי שכבר פורסם המכרז ו-ועדת האיתור למינוי המנמ"ר עומדת להתחיל את עבודתה. מנכ"ל חדש או שר אחר לא יוכלו לעצור את זה, אלא אם יתעקשו מאוד ויציגו נימוקי נגד סבירים.
הכלים הטכנולוגיים שמייצרים את ממשל זמין ומגבירים את השקיפות כלפי האזרח, מאפשרים דו שיח ענייני בין הממשלה לציבור. השר מיכאל (מיקי) איתן טוען כבר זמן רב שחוכמת ההמונים אינה פחותה מחוכמתם של שרים וחברי כנסת שנבחרו וקיבלו מכונית ולשכה. ההפגנות הנוכחיות ממחישות זאת היטב ומשקפות עד כמה נבחרי העם כבר מזמן לא מייצגים את העם.
מהי שיגרת עורף?
אבל "שגרת עורף" הוא מושג שמכיל בתוכו כמה וכמה נושאים. נניח שאחרי ההפגזה, רעידת אדמה או כל אסון אחר, הצלחנו לשרוד, ואנו יוצאים למחרת לעבודה. העובד שמגיע למשרד מצפה למצוא את כלי העבודה וסביבת העבודה שלו פועלים כרגיל. האזרחים שיוצאים מבתיהם רוצים לראות את המרכול שלהם פתוח כרגיל, את בית המרקחת שלהם פתוח כרגיל וכמובן גם את סניף הבנק שלהם.
למשתתפי הכנס שאורגן על ידי אנשים ומחשבים, BCP2011(המשכיות עסקית) ברור היה שקיום חיי שגרה בשעת חירום לא ייתכן ללא הכנה ותפעול של מערכות המיחשוב והמידע בכל ארגון וארגון – מהגדול ביותר ועד לקטן ביותר, למשל: המאפיה שמספקת לחם לחיילי צה"ל או המכבסה שעובדת עם בית החולים הממשלתי שאמור לטפל בנפגעים.
ההודעה הדרמטית שיצאה מלשכת ראש הממשלה בשעות אחר הצהריים יצרה לא מעט סימני שאלה והעלתה אפילו כמה פחדים. מי שלא מקורב לנושא (כמו, למשל, מרבית האזרחים) ודאי לא הבין על מה המהומה, והתקשה להבין את הסיבה להודעה הזו. המקורבים לנושא לא התרגשו, כי ברור היה להם שאין פה שום דבר חדש.
על הקמת מטה הסייבר דיווחה העיתונות כבר לפני חודשיים, בעקבות כנס שנערך באוניברסיטת תל אביב, בו הופיע פרופסור יצחק בן ישראל – ראש המולמו"פ, שגם עמד בראש הוועדה שהגישה את המלצותיה לראש הממשלה נתניהו. סביר להניח שעיתוי שחרור ההודעה, ערב הנאום הדרמטי בוושינגטון והפגישה עם הנשיא אובמה, נועד להפנות את תשומת לבו של העולם לכך שלא רק הטרור הפיסי מאיים על ישראל – אלא גם הטרור הקיברנטי.
הקמת המטה הקיברנטי היא סוג של "מעט מדי, מאוחר מדי", כפי שאמר זאת אופיר זילביגר, מנכ"ל SECOZ. עם זאת, אפשר בהחלט לומר גם שמוטב מאוחר מאשר אף פעם. מדינת ישראל מתמודדת עם האיום הקיברנטי כבר כמה שנים. עוסקים בכך גופים שונים, כל אחד בזווית ובתחום שלו – מי בהגנה על תשתיות המדינה הלאומיות ומי בהתקפה לצורך הגנה.
במלחמה הקיברנטית, בדיוק כמו בזו הפיסית, עליך ליזום, לפתח כלים, להכות איפה שצריך ולהרחיק את האיום מגבולותיך. האמצעי שמדינת ישראל משתמשת בו להתמודדות עם איום זה, הוא המו"פ, או במילים אחרות: המוח הישראלי והתעשייה המתוחכמת שפועלת פה. בהודעה של ראש הממשלה נאמר, כי המטה יכלול השקעה במו"פ אקדמי – מרכז חישוב-על באחת האוניברסיטאות, ושיתוף פעולה עם התעשיה האזרחית.
גם מי שמחפש בשורה כלכלית, ימצא אותה בהודעה של ראש הממשלה, בדמות הקלות לייצוא הביטחוני בתחום הטרור הקיברנטי. מי שמכיר את הנושא יודע עד כמה קשה לחברות ישראליות לייצא ידע ביטחוני לחו"ל. יתכן שכעת יש כאן פתח לשינוי חיובי ביותר. השקעה זו של מאות מיליוני שקלים, כפי שאמר נתניהו, תסייע בעקיפין להחזרת מדענים, לגיוס מוחות ואולי אף תשפיע על השקעה מסיבית יותר בחינוך הטכנולוגי, שסובל מקיפוח תמידי. אין ספק שאם המטה יידע לבנות את עצמו נכון, ויכין תוכנית ראויות המגובות במשאבים – ולא רק במילים, ישראל תהיה ערוכה טוב יותר למלחמה הבאה, ואף תחזק את מעמדה הטכנולוגי בתחום בעולם.
ההודעה של נתניהו נשלחה באותו השבוע שבו פרסם מבקר המדינה את דו"ח הביקורת 61-ב', שכלל כמה פרקים חמורים על מצבן העגום של מערכות המידע בכמה גופים ממשלתיים, כגון מינהל מקרקעי ישראל, משרדי ממשלה העוסקים בתיעוד וארכיון ועוד. כמו כן, כלל הדו"ח פרק על פיקוד העורף וחשף את אוזלת ידו בהקמת מערכת שליטה ובקרה ראויה. בהקשר להכרזה על המטה הקיברנטי, כדאי להזכיר למר נתניהו, שטרור קיברנטי עלול להשבית גם מערכות תשתית כגון חשמל, בנקים ובתי חולים. המשמעות יכולה להיות פגיעה באזרחים שפיקוד העורף אמור לטפל בהם. מי שמבין זאת וקורא את הפרק על מערכות השו"ב של הפיקוד, מתקשה לישון בלילה בשקט.
מעבר לדו"חות ולהכרזה על ההכנות למלחמות הבאות, התבשרנו השבוע גם שאנו צפויים לזכות בביקורים של שלושה ראשי חברות היי-טק בינלאומיות. כך, ביוני יבקר פה ליאו אפותקר, שינחת בנמל התעופה בן-גוריון לראשונה כמנכ"ל HP העולמית. אורח שני יהיה מנכ"ל CA, ויליאם מק'קרקן, שישתתף בוועידה של IVA בירושלים. בנובמבר יגיע לישראל בפעם הראשונה ג'ו טוצ'י, נשיא, מנכ"ל ויו"ר EMC העולמית. מטרת ביקורו תהיה לעקוב מקרוב אחר פתיחת מרכז המצוינות שמקימה החברה בישראל, המבטאת את ההשקעות הרבות שלה בחברות ישראליות בשנים האחרונות.
השבוע גם קיבלנו תזכורת לכך שתחום ה-BI ממשיך לתסוס. כך, רשמנו לפנינו את הצהרתה הלוחמנית של רוני רוס מפנורמה, כי מתוכנן לנו צונאמי של הכרזות בתחום ה-BI.
השבוע קראנו גם על רכישתה של סקייפ (Skype) על ידי מיקרוסופט (Microsoft) והשאלה שרבים הוטרדו ממנה: האם הגיע הסוף לשיחות החינם שאנו אוהבים כל כך לבצע באמצעות התוכנה החביבה הזו?
לקראת סוף השבוע למדנו עוד פרק במה טכנולוגיה חכמה יכולה לעשות לעסקים שלא צלחו. כונס הנכסים של חברת מודו (Modu), המיזם הכושל דב מורן, הצליח למכור את הקניין הרוחני שלה לענקית האינטרנט גוגל (Google). היפה הוא שבסבב קודם של מו"מ הציעה גוגל כ-6 מיליון שקלים ואילו השבוע, באמצעות מכרז אלקטרוני מקוון שבו השתתפו מאות חברות מכל העולם, הציעה גוגל פי שלושה מהסכום המקורי. דב מורן סוף-סוף יכול היה לחייך קצת (וגם האנשים להם הוא חייב כספים). גאווה מקומית נוספת בכל הסיפור הזה היא, שמערכת המכרזים המקוונת שכל העולם השתמש בה כדי להתחרות על הקניין הרוחני של מודו, פותחה בישראל. פיתוח כחול-לבן לחלוטין .
השר איתן מסכים עם המבקרים את נתניהו על כך שיש לנו ממשלה גדולה מדי, מסורבלת ולא יעילה. הוא הראשון שיחזיר את התיק אם תיווצר סיטואציה של צמצום מספר השרים. אבל איתן מבהיר כי המשימה של שיפור השירות לאזרח היא חשובה וקריטית, ולשמחתו גם המבקרים מסכימים לכך. לכן הוא נחוש בדעתו לעשות הכל כדי למלא את המשימה שהוטלה עליו. הבעיה שלטעמו הנושא מתנהל לאט מדי, כי ככה עובדת הממשלה, כך מתנהל השירות הציבורי. מכרזים שיוצאים לדרך אחרי הרבה זמן, תהליכים שמבשילים לאט.
השר איתן נמצא בממשלה בדיוק בשביל לשנות את המציאות הזו. הוא שם כדי להניח את התשתית שתשנה את תרבות העבודה במשרדי הממשלה: קודם כל כלפי האזרחים ולאחר מכן, פנימה בתוך המשרדים השונים. המדובר באחד היעדים המרכזיים שמדינת ישראל מציבה לעצמה בשנתה ה-63.
איתן לא מתחיל מאפס. בעשור האחרון הממשלות, לא מעט בשל המעורבות של איתן לצד הרבה אנשים אחרים, הלכו כברת דרך וביצעו השקעות בטכנולוגיות, הטמיעו תהליכי עבודה שהביאו לעולם את ממשל זמין. ישראל 2011 אינה דומה כלל לישראל 1990. הטכנולוגיה, מערכות המידע והמיחשוב בממשלה יצרו מציאות חדשה, המאפשרת לאזרחים לבצע שורה ארוכה של פעולות מקוונות, מבלי להטריח עצמם למשרדי הממשלה.
השמועה על המהפכה הזו עוברת מפה לאוזן. אבל הטכנולוגיה לא מספיקה, הכלים והאמצעים שעומדים לרשות כל משרדי הממשלה עדיין לא מספיקים. המהפכה האזרחית-דיגיטלית טרם יצאה לדרך. וזו בעצם מהותה של המעטפה שהשר איתן קיבל מנתניהו לפני שנתיים. במושגים של השר איתן זו מהפכה. היא פשוטה יחסית בתיאוריה: כדי לאלץ משרדים לשרת טוב יותר, מעמידים אותם בתחרות, עם ניקוד ודירוג, על מנת להבחין בין הטובים לרעים. קוראים לזה מדד השירות הממשלתי.
בראשונה בתולדות המדינה, עובדי משרדי ממשלה ייבחנו לא על פי שעות העבודה שלהם, אלא על פי תפוקות, משמע איכות השירות שהם יתנו לציבור. אין כאן שום המצאה. המגזר העסקי חי על פי מדדים אלה כבר שנים. חברות ענק יכולות לקרוס רק בגלל חווית שירות לקויה. הנה כי כן, בישראל, באיחור אופנתי, מתחילים להפנים את המושג של "האזרח כלקוח".
ואיך מביאים את הספינה הענקית הזו, הממשלה, על כל עובדיה ואנשיה לשנות את דרכה? על פי השיטה של השר איתן, המנוף הטוב ביותר למימוש הרעיון הוא אור השמש, החשיפה, הפרסום העוצמתי של המדד מדי שנה, עם כל הפרטים וכל העובדות.
איתן מאמין בכוחו הצרכני של האזרח הדיגיטלי המודרני, זה החי בעידן של כוכב נולד ומאמץ באדיקות את תרבות הרייטינג. שום סנקציה לא יכולה להשתוות לחשיפת המדד, טפיחה על השכם למשרדים ויחידות שיצטיינו בשירות, או מסע תירוצים של מי שייכשל במתן שירות איכותי לאזרחים.
עובדי המשרדים, צרכני שירות חכמים בעצמם, יודעים היטב שגלגלי המהפכה כבר החלו לנוע. השר איתן לא יזם את המהפכה, הוא רק זה שמסייע למשרדי הממשלה להיערך טוב יותר אל מול המציאות החדשה שאליה הם ייחשפו בתוך כמה שנים. מציאות שבה האזרח הדיגיטלי ירצה וגם יקבל את השירותים שהוא צריך מהר יותר ממה שהוא מקבל היום אותם היום. מציאות שבה המתנה מעבר למספר דקות בתור תיחשב למשבר ותביא לקריסה שתאלץ לערב אפילו את ראש הממשלה. מציאות שבה המידע הרב והחשוב שנמצא כיום ברשות עובדי הממשלה כבר לא יהיה רק שלהם – הוא יהיה של הציבור, המורכב מהאזרחים הדיגיטליים החדשים. כך יבוא לידי ביטוי שילוב מנצח של טכנולוגיות מתקדמות שהמשלה תיישם. היא תעשה זאת בשילוב ובעזרת השוק, ענף ההיי-טק ובעזרת כוח אדם שהיא תפעיל, לצד תהליכי עבודה חדשים המבוססים על איכות השירות. השאיפה למצוינות בשירות הציבורי והתחרות בין המשרדים מי יספק לנו, האזרחים, את החוויה הטובה ביותר, ישמשו למהפכה כדלק.
נשמע לכם כמו חזון אחרית הימים, או חזון המזרח התיכון החדש בנוסח שמעון פרס? אולי. ערב יום העצמאות, אסור לשכוח שאת המדינה הזו הקימו לפני 63 שנה אנשים שחלמו והיה להם חזון. וכל השאר כתוב בדברי ימי ההיסטוריה.