יהודה קונפורטס – בלוג

ארכיון לנושא ‘מחשבים ומערכןת מידע’

 

לא רק ענני נוצה, ענני כבשה וענני קולומבוס הופיעו השבוע מעל ראשינו, אלא גם ענני מיחשוב ● לדברי מנמ"ר יגואר-לנדרובר, הסיבה שהוא ביצע הגירה של מערך המיחשוב שלו לענן לא הייתה החיסכון, למרות שזה היה ניכר – אלא היעילות ● השבוע שהיה ב-IT

העננים שיחקו השבוע תפקיד מפתח באווירה הישראלית. הם המטירו סוף סוף גשמי ברכה, והזכירו שגם אצלנו יכול להיות חורף אמיתי. יחד איתם הגיעה תוצאת הלוואי הקבועה של כל חורף: הפיכת כל גוש דן לפקק תנועה אחד גדול. גם השנה הצליח להפתיע גנרל חורף את מנהלי בקרת הרמזורים בערי גוש דן, ותפס אותם לא מוכנים. מסתבר שעל מנת לשתק את לב המדינה, לא צריכים להפיל טילים על תל-אביב; מספיק להמטיר גשמים, וישר חצי מעובדי המשק מגיעים באיחור למקום העבודה, ואילו החצי השני סב על עקביו לאחור ונוסע הביתה.

הגשמים והפקקים היוו תפאורה מצויינת לשני כנסים, שניים מני רבים, שעסקו בנושא מיחשוב ענן. זאת, לצד כנסים מתוכננים בנושאי גיבוי והיערכות למקרי אסון. נושא מיחשוב הענן עלה בשני כנסים של שתי שחקניות מרכזיות בתחום: גוגל (Google) ו-CA.

ענקית החיפוש כינסה מנהלי מיחשוב בכירים למפגש בו היא השיקה רשמית את שירותי האירוח והענן שלה לארגונים. ברק רגב, מנהל גוגל אנטרפרייז, ישראל יוון ודרום אפריקה, הסביר למנמ"רים כמה חייהם יהיו קלים אם הם יעברו לענן. גוגל גייסה לכנס לקוח, שכל אחד מהיושבים באולם לא היה מתנגד להיות בעליו של המוצרים שלו: יגואר-לנדרובר. ג'רמי וינסנט, מנמ"ר יצרנית מכוניות היוקרה, לא היסס לספר בשבח המכוניות, כמו גם בשבח הענן של גוגל. הוא הדגיש, כי המעבר למיחשוב ענן נבע מהרצון ביעילות, ולא מהחיסכון, אף שזה היה רב ועומד על קרוב לשני מיליון ליש"ט בשנה. ללמדכם, כי לא תמיד החיסכון הוא הסיבה, והרי תובנה מאוד חשובה למנמ"ר המתלבט.

למחרת, ביום ד', הוזמנו מנהלי IT בכירים מכל המשק לכנס השנתי של CA. גם שם עשו מאמצים לפרוץ את קיר הזכוכית שמפריד בין השוק הארגוני לבין מיחשוב הענן. CA באה לענן מהמקום הטבעי שלה, התשתיות, והיא נוטלת לעצמה את כובע היועץ הנייטרלי שמביא לא רק רעיונות טובים אלא גם מבצע ומספק פתרונות. קהל היעד: המנמ"רים שכבר מבינים שאת הענן הזה הם כבר לא יצליחו להעלים ולכן מוטב להם להתחיל להתכונן ולא לחכות שההנהלה תנחית זאת על ראשם.
מעבר לענן, יש עוד תחומים חמים ב-IT, וגם בהם קורים דברים, כמו למשל שוק האחסון. נט-אפ (NetApp) לא קופאת על השמרים, והודיעה השבוע, כי היא רוכשת את חטיבת האחסון של יצרנית השבבים LSI, המייצרת מערכות איחסון חיצוניות, מהתחומים החמים באחסון. נט-אפ ושאר השחקניות בעולם האחסון ייפגשו ביום רביעי בשבוע הבא בכנס השנתי STORAGE 2011 של אנשים ומחשבים, שם ניתן יהיה לחוש טוב יותר את הדינמיות בתחום הזה שצומח בקצב אדיר.

כנס אחר הטיל זרקור על תחום צומח אחר בעולם ה-IT השנה והוא ה-BI. נתי אברהמי, מנכ"ל קבוצת יעל, אמר בכנס לקוחות של טיבקו (Tibco), אותה יעל מייצגת, כי החברה תעמיק את פעילותה בתחום ה-BI ובתחום האינטגרציה, וזאת במסגרת התאמת החברה לעידן הנוכחי.

השבוע קיבלנו שני נתונים סותרים על מצב הענף בישראל. החדשות הרעות (לטעמם של אחדים, מוגזמות בחריפותן) באו מטעם IVC, שסיפרה את מה שרבים ידעו: בשנת 2010 לא היו כלל גיוסי הון בשוק הישראלי, והייתה זו השנה הגרועה ביותר בעשור האחרון. עם זאת יש תקווה לגיוסים לא רעים בשנת 2011. זאת, בתנאי שקרנות הון הסיכון ישנו את מבנה הפעילות שלהן. עושה רושם שישראל סופגת את ההדף האחרון של המיתון העולמי שהחל ב-2008 וכעת היא נערכת לקראת גל הגיוסים הבא.

בסוף השבוע הופיעו ידיעות בכמה עיתונים על תעודת הזהות החדשה של אזרחי ישראל, שתונפק בקרוב. מרבית הקוראים דילגו על המילה "בקרוב" שהופיעה בסיקור התקשורתי. ה-"בקרוב" הזה מובטח לנו כמעט 10 שנים. גם בגלגול האחרון שלו, לפני ההכרזות על תחילת הייצור וההפקה של התעודות, דובר על הקיץ הקרוב. האם השתנה משהו ומשרד הפנים יעמדו בהבטחתו? נראה שהשמחה שבאה לידי ביטוי בכותרות העיתונים מעט מוקדמת וכי יש עוד על מה לחלום

החדשות הטובות הגיעו בסוף, השבוע מחברת המחקר מקינזי. אנשיה גילו כי 6.5% מהתמ"ג הישראלי מקורו בכלכלת האינטרנט. המשמעות היא שהרשת הולכת ומחזקת את מעמדה כפלטפורמה לעשיית עסקים. התחזית הזו בוודאי מתבססת על כך שעד 2015 חלק גדול מהשוק הארגוני יהיה בענן, בצורה זו או אחרת. והנה לנו כלכלה מסוג חדש: כלכלת האינטרנט.

בסוף השבוע הופיעו ידיעות בכמה עיתונים על תעודת הזהות החדשה של אזרחי ישראל, שתונפק בקרוב. מרבית הקוראים דילגו על המילה "בקרוב" שהופיעה בסיקור התקשורתי. ה-"בקרוב" הזה מובטח לנו כמעט 10 שנים. גם בגלגול האחרון שלו, לפני ההכרזות על תחילת הייצור וההפקה של התעודות, דובר על הקיץ הקרוב. האם השתנה משהו ומשרד הפנים יעמדו בהבטחתו? נראה שהשמחה שבאה לידי ביטוי בכותרות העיתונים מעט מוקדמת וכי יש עוד על מה לחלום.

לאמירעם היידקר, ראש אגף מערכות המידע בחברת נמלי ישראל, יש אתגר לא פשוט: לשמור על אחידות ה-IT בנמלי ישראל המופרטים, ולשמור אותם בחזית הטכנולוגיה ● "בעבר הייתה פחות או יותר אחידות בתהליכי ה-IT בכל הנמלים, אך עם פרוץ הרפורמה היה חשש שנגיע לכאוס אמיתי, כאשר כל נמל ימציא תהליכי מיחשוב, כלים וקודים חדשים שישבשו לחלוטין את תהליכי הסחר הממוחשבים", אמר היידקר לאנשים ומחשבים וסיפר על כמה פרויקטי דגל שהוביל

בפברואר 2005 החלה המדינה בביצוע הרפורמה בנמלי הים. במסגרת זו, חדלה להתקיים רשות הנמלים ובמקומה החלו לפעול חברות ממשלתיות חדשות לתפעול וניהול הנמלים בחיפה, אשדוד ואילת. במקביל, הוקמה חברת נמלי ישראל, שהופקדה על פיתוח תשתיות הנמלים וניהול הנכסים בתחומם.

אבל כמו בכל הפרטה, גם כאן עלתה בין היתר סוגיית אחידות המשאבים של כל הנמלים, דרך התפעול שלהם והקשר שלהם עם העולם החיצון. משלוח או יבוא של סחורות דרך הנמל הוא הליך מורכב, שמעורבים בו שורה ארוכה של גורמים. האתגר הונח, כצפוי, לפתחו של ראש אגף מערכות המידע בחברת נמלי ישראל, אמירעם היידקר, המכהן בתפקיד משנת 1994 – אז היה מנמ"ר רכבת ישראל, בתקופה שבה היא היוותה חלק מרשות הנמלים. "בעבר הייתה פחות או יותר אחידות בתהליכי ה-IT בכל הנמלים, אך עם פרוץ הרפורמה היה חשש שנגיע לכאוס אמיתי, כאשר כל נמל ימציא תהליכי מיחשוב, כלים וקודים חדשים שישבשו לחלוטין את תהליכי הסחר הממוחשבים", אמר היידקר לאנשים ומחשבים.

לצורך כך, אמר, הקימה חברת נמלי ישראל מיזם משותף לכל הגורמים אשר שותפים לסחר הימי בשם תס"ק-ים (ר"ת תהליכי סחר ממוחשבים בקהילת הים). "המטרה היתה לייצר פלטפורמה טכנולוגית המשלבת את כל השחקנים, כ-65 במספר, בסחר הימי: נמלי הים, סוכני אוניה, סוכני מכס וכדומה. התחלנו לפעול כחברה לכל דבר, כאשר אני, כמנמ"ר, עומד בראשה. יושבי הראש של החברה היו מנהל רשות הספנות – יגאל מאור ומנהל המכס – דורון ארבלי. עמדתי בראש אגף שמנה כ-14 איש ועוד מספר אנשים שקשורים עם גורמי חוץ".

גדי בן משה – מנהל תשתיות המיחשוב של החברה, ונתן פוזניאק – הממונה על מערכות מידע ופיתוח בתס"ק-ים, השתתפו גם הם בשיחה עם אנשים ומחשבים. במבט לאחור, הם אומרים, כי המיזם הוכיח את עצמו ושהוא חתום למעשה על מהלך מרכזי, במסגרתו כל תהליכי הסחר הימי מתבצעים באופן ממוחשב, ללא נייר וכמעט ללא מגע יד אדם.

כל הנציגים שקשורים בת"סק-ים נפגשים לפגישות עבודה מקצועיות ומסודרות ודנים הן בתהליכי עבודה והן בתהליכי מיחשוב, כאשר צוות האגף אמון על החיבור ביניהם. המבחן הוא יומיומי, כאשר המדד הוא אפס תקלות ועצירות בתנועת האוניות מישראל ואליה. "למרות שהשתתפות בפרויקט הזה היא וולנטרית, הרי שרמת שיתוף הפעולה וההצלחה הם מדהימים", אומר היידקר.

לדברי המנמ"ר, "אחד הפרויקטים המרשימים שבוצעו, הוא יישום מתג מסרים ממוחשב מבוסס כספות וירטואליות, שבעזרתו מועברים מסרים אלקטרוניים בין חברי קהילת הים. המסרים האלו מחליפים עשרות טפסים נייר שהיו כרוכים בתהליכי שחרור וטיפול במטענים בנמלים וכל מי שפעם נחשף לזה יודע במה המדובר. רק כדי לסבר את האוזן, במתגים האלו עוברים כ-7.5 מיליון מסרים בכל חודש ב-80 סוגים שונים של פעילויות". ה-ROI לא איחר לבוא. מבדיקה שערכה חברת נמלי ישראל עולה, כי הפרויקט – שהוא תוצאה של שת"פ והטמעה של כלים טכנולוגיים אחידים – חוסך למשק כמאה מיליון דולרים בשנה.

פרויקט אחר שאמירעם היידקר וחבריו לשולחן לא מסתירים את גאוותם ממנו, הוא פרויקט השער החדש של נמל אשדוד – שער ממחושב לחלוטין המיישם את כל התהליכים של יציאה וכניסת משאיות לנמל, באופן אוטומטי וללא נייר. עלות הפרויקט מוערכת בכ-140 מיליון שקלים. השער משתרע על שטח של 150 דונמים וכולל 14 נתיבי כניסה ו-18 נתיבי יציאה. יש בו גם מבנה משרדים שבו ימוקם מרכז השליטה והבקרה של הנמל. למערכות המידע והמיחשוב חלק מרכזי בפרויקט הדגל, שישמש מודל ליתר הנמלים בישראל.

"המערך הטכנולוגי של השער משולב תפעולית עם מערכות אחרות. במרכז עומדת מערכת TOS לניהול מסופי מכולות הפועלות ברציפי נמל אשדוד – דבר המבטיח ייעול תפעולי של הנעת הסחורות", מסביר היידקר. "בשער הוטמעו טכנולוגיות ממוחשבות חדשות בהשקעה של 30 מיליון שקלים, ביניהן ניתן למנות את מערכת ניהול השער – האמונה על כל רכיבי הטכנולוגיה, הזיהוי ועוד, מערכת בידוק ימאים ביומטרית, מערך בידוק מקדים למטענים וכלים נוספים על בסיס תשתיות IT שפותחו במסגרת תס"ק-ים".

פרויקט נוסף שמוביל אגף מערכות המידע הוא ePort – מיזם המשך לפרויקט תס"ק-ים, שעוסק בפיתוחים שוטפים של תהליכי סחר ימי באמצעות האינטרנט. במסגרת זו, נבחנים יישומי מיחשוב ענן, שיאפשרו למשתמשים קטנים הכלולים במעגל הקהילה הימית, לעבוד בצורה ממוחשבת. פרויקטים נוספים צפויים בעתיד.

השורה התחתונה: המשאיות שאתם רואים בדרכם לנמל אשדוד, אינן משאיות רגילות. בכל אחת מהן יושב נהג שביצע שורה של תהליכים ממוחשבים הקשורים למטען שהוא צריך למסור או לפרוק, וכניסתו לנמל מתבצעת ללא ניירת – על ידי זיהוי חכם של השער החדש בנמל, שם ממתינים לו הצוותים התפעוליים שידעו בעתיד לנתב אותו לאוניה הנכונה ובשעה המתאימה. חסל סדר תורי ענק בכניסה לנמל.

 

אחת התובנות המרכזיות בכנס השנתי Virtual 2010 (שנערך ביום חמישי 22 באפריל) היא שווירטואליזציה אינה באזוורד בעולם מערכות המידע והמחשבים, היא אינה המצאה של מישהו, כי אם דבר ממשי לחלוטין.היטיב להגדיר זאת מני צרפתי, מנהל תחום וירטואליזציה ב-HP ישראל, אשר מלווה את התחום מזה כמה שנים, ואף מרצה בנושא בפני סטודנטים למדעי המחשב בתואר שני. אחר הצהרים אתמול, אחרי הכנס הוא נזכר, שלפני כמה שנים, כאשר דיבר על וירטואליזציה באחד הכנסים של אנשים ומחשבים, הסתכלו עליו כעל תמהוני, שכנראה לא מבין כל כך על מה הוא מדבר. עוד בשנה שעברה, עדיין היה צריך לשכנע שאכן הווירטואליזציה היא אמיתית. אתמול, משימת ההוכחה הזו נחסכה מהדוברים בכנס. 

כמה סיבות העלו את הווירטואליזציה אל מרכז הבמה הטכנולוגית. המיתון העולמי, המגמה הירוקה ההולכת וגוברת בכל העולם, הצורך בחיסכון בחשמל כחלק מהחיסכון בהוצאות, עלייתו של הבאזז החדש – מיחשוב ענן. כל אלה צבעו אותה בצבעי כסף ירוק, דולרים, וההתייחסות לנושא עברה להיות דרך משקפיים כלכליות. ארגונים הבינו כי זו הדרך לצמצם את העלויות היקרות של תפעול הדטה סנטרים שלהם, בהיבט צריכת האנרגיה.

 בשנתיים האחרונות, המנמ"רים נאלצו ללמוד איך לקרוא את חשבון החשמל של מערכי ה-IT בארגונים, וכפועל יוצא מכך – לנסח את התשובות הנכונות למנהל הכספים בארגון, שדרש לצמצמם ומיד. לא עוד חתימה אוטומטית על חיובי חשבונות דמיוניים, שנבעו מצריכה בזבזנית של שרתים בכמויות בלתי נשלטות. וירטואליזציה, אמרו הדוברים בכנס, יכולה לחסוך עד 40% בחשבון החשמל של מערך ה-IT, ואין ארגון – גדול כקטן – שנתון זה לא מדבר אליו.

בעיריית תל אביב-יפו, למשל, הבינו בשנה שעברה, כי וירטואליזציה היא הכלי שבעזרתו ניתן לייעל את העבודה בעירייה. הטיפול בתחום הזה בכלל לא החל מהטכנולוגיה, אלא מההנהלה, ומגזבר העירייה. אלה לא מבינים בטכנולוגיה ולא אמורים להבין בה. הם מבינים במספרים, והמספרים הראו להם שבתוך זמן קצר העירייה תהיה ארגון רזה בהיבט מספר השרתים שב-IT. התוצאות לא תאחרנה לבוא. איתיאל מעיין, ה-CTO של ה-IT בעירייה הכריז, כי החזר ההשקעה יבוא בתוך שנה. גם בלאומי קארד, חברת כרטיסי האשראי הגדולה, הבינו כי עם 700 שרתים שהיו להם לפני מימוש פרויקט הווירטואליזציה, הם לא יוכלו להשיג את ההתייעלות הנדרשת. התוצאה בלאומי קארד: חיסכון של יותר ממאה קילו-וואט בצריכת החשמל בשנה.

 הנה כי כן, דרך הווירטואליזציה יממשו ארגונים את השאיפה המתמדת בחיסכון בנדל"ן, בשטחי אחסון, בהוצאות הקירור לשרתים לוהטים ועוד. אבל אין זה רק עניין כספי. הווירטואליזציה משקפת בתוכה את השינוי הדרמטי שעברו ארגון ה-IT והמנמ"ר. פיני כהן, סגן נשיא ואנליסט בכיר ב-STKI, אמר, כי העומס על ארגוני ה-IT בשנים האחרונות גדל באופן שלא הלם את למשאבים שעמדו לרשותם. לצד דרישה מתמדת של ההנהלה להתייעלות, כמות המשימות שהונחתו על ה-IT גדלו מיום ליום. 

הווירטאוליזציה, כמו גם מיחשוב ענן, יאפשרו למנמ"ר לענות טוב יותר על צורכי הארגון, להיות קשור להיבטיו העסקיים ברמה היומיומית. הווירטואליזציה תאפשר גם לתת מענה מהיר יותר לפרויקטים. קמפיין דחוף, מענה מיידי למתחרה, בניית דטה סנטר שישרת  טוב יותר לקוחות. עד היום, כאשר הגיעו דרישות כאלו מההנהלה, התשובות שהמנמ"ר נתן היו מגומגמות. הוא לא באמת ידע לומר בתוך כמה זמן יוכל לענות לכל הדרישות הללו. הווירטואליזציה תאפשר לו להיות זריז יותר, או כפי שכהן כינה זאת, "גמישות אלסטית".

 הרלוונטיות של התחום הביאה אל הכנס את כל החברות הגדולות שמציעות פתרונות מתחומים שונים. HP, נט-אפ (NetApp), רד-האט (RedHat), מיקרוסופט (Microsoft), ואיך לא – EMC, שצריכה להזכיר לרבים מדי פעם כי ענקית הווירטואליזציה VMware היא בבעלותה. הלהיטות למכור פתרונות ומוצרים מחייבת את המנמ"רים לבדוק היטב מה מתאים להם. וירטואליזציה אינה מילת קסם. היא אומנם חוסכת כסף, אבל במקביל גם יכולה להכניס את הארגון להוצאות יקרות, במיוחד אם המנמ"ר אינו מודע לנושאי הרישוי. בתחילת הדרך שררה תחושה, לא נכונה, כי המדובר על גן עדן של פתרונות חינמיים. המציאות רחוקה מכך, ולכן הלקוחות שדיברו בכנס, הדגישו כי צריך לעשות את ה"שופינג" בזהירות ולבחור את הפתרון המתאים ביותר.

 אתמול גם כבו האורות למשך שעה בישראל, כאות הזדהות עם כדור הארץ. זה שרק לפני כמה  ימים שלח לנו אותות אזהרה חמורים ביותר בדמות ענן האבק שהשבית את התעבורה האווירית מעל אירופה. הווירטואליזציה היא חלק ממעבר הדרגתי למיחשוב ענן, שללא ספק יאיץ את החיסכון באנרגיה וגם יפחית מאוד את הצורך בטיסות, ויחסוך במפגשי פנים אל פנים.

 השורה התחתונה: הווירטואליזציה היא הדבר האמיתי הבא, שיסייע ל-IT העולמי להתאושש ולהפוך את העולם לירוק יותר.

 ישראל משקיעה מאמצים רבים בזירה הבינלאומית כדי להסביר את מדיניותה ולהתגונן מפני הגל העכור של שנאה ואנטישמיות ששוטף את העולם. משרד החוץ, בעזרת הסגל הדיפלומטי שלו, הפרוש ביותר מ-100 מדינות בעולם, הוא חוד החנית בזירה זו של הסברה.

בעבר הכלים שעמדו לרשות הדיפלומטים היו מוגבלים וברורים – מכתבים רשמיים, פגישות אישיות עם נציגי מדינות, והופעות ופרסומים באמצעי התקשורת המודפסים והאלקטרוניים ברחבי העולם. קצב העבודה היה סביר בדרך כלל, דברים דחופים נשלחו בעזרת מברקים, והשאר – בדברי דואר דיפלומטיים. כיום, בעידן הפייסבוק (Facebook), הטוויטר (Twitter) והגוגל (Google), פרק הזמן שנדרש כדי להגיב, נמדד בשעות, אם לא בדקות. טוקבק אחד באתר נקרא, בלוג נחשב שמופץ ויראלית ברשת על ידי אוהדים, שמכיל מסר לא חיובי על ישראל, יכול להצית בתוך שעות אש לוהטת בכל הרשת. המאבק הדיפלומטי לובש אם כן צורה חדשה, ונדרש להילחם בזירות חדשות, שלא היו מוכרות עד כה.

 בנושא זה עסק מפגש מקצועי שנערך באוניברסיטת תל אביב, שנשא את הכותרת "דיפלומטיה ציבורית 2.0 בעידן הרשתות החברתיות". המפגש נערך במסגרת הפעילות של מכון נטוויז'ן לחקר האינטרנט, הפועל במסגרת האוניברסיטה. השתתפו בו שני נציגים של משרד החוץ: ירון גמבורג – סגן מנהל מחלקת ההדרכה, ואילן שטולמן – סגן מנהל מחלקת ההסברה במשרד החוץ.

 שטולמן הסביר כיצד המשרד מיישם את תפיסת הדיפלומטיה 2.0, שהיא הגרסה המודרנית לדיפלומטיה הקונבנציונלית, המשתמשת בטכנולוגיה ובאמצעי המדיה החדשים. בשל התפתחות הרשת, סיפר שטולמן, שהביאה לכך שכרבע מאוכלוסיית העולם מחובר, משרד החוץ מסתייע ברשת ככלי להתחבר ולהגיע לאוכלוסיות שבעבר לא היה שום סיכוי בעולם להתקשר או לנסות להשפיע עליהן. כך, סיפר, מתוך 1.4 מיליארד אנשים המחוברים כיום לרשת – על פי סקרים של גופים הקשורים לאו"ם – 780 מיליון מהם מצויים במדינות אפריקה, ו-338 מיליון מהם בסין.

 לדבריו, את המהפכה הגדולה ברשת עשתה כמובן גוגל. דווקא התכונה שאנשים פחות אוהבים בחברה הזו, היכולת שלה לדעת הכל על כולם, היא המסייעת לישראל כמדינה. דווקא לנו יש אינטרס שיידעו עלינו הרבה דברים, ורצוי שטובים. "גוגל טרפה את כל הקלפים", אמר שטולמן, "אנו מנצלים את מנוע החיפוש לדעת בזמן אמת מהם הנושאים החמים ברשת הקשורים לישראל, במה הגולשים מתמקדים – ולנסות להגיב מיד". הוא דימה את גוגל לשומר החומות, המתריע מפני כל מתקפת הסברה אנטי ישראלית שהולכת וקרבה, "ואנו מגיבים בהתאם".

 המספר העצום של הגולשים, שבפוטנציה יכול להיות חשוף להסברה הישראלית, מהווה גם אתגר לא פשוט: איפה להשקיע את המשאבים ובמי להתמקד. "אם אתה רוצה להשקיע בשינוי תפיסת דעת קהל", אמר שטולמן, "אתה חייב לספק מסרים ממוקדים, בעלי תוכן רלבנטי לאותם גולשים. עליך לדבר בשפה שלהם, ולהשתמש במושגים שהם מבינים. לדברי שטולמן, "השפה ברשת שונה לגמרי מהשפה הדיפלומטית שכולנו מכירים. זה לא פשוט להתרגל לכך, אבל עושים זאת כי אין ברירה".

 בצד התפעולי, בעבודה השוטפת של משרד החוץ, הרשת משמשת ככלי להפצת מידע ולהפעלת אוהדים במהירות רבה. בעולם יש קבוצות שונות של אוהדים, המפעילים בהתנדבות הסברה ברשת. לפי שטולמן, מספרם מגיע כעת ל-90 אלף, כאשר בכל רגע נתון 7,000 מהם פעילים ברשת, משדרים מסרים חיוביים על ישראל, או מגיבים על התקפות נגדה.

 מבצע "עופרת יצוקה" היה מבחן הדרך הראשון לאפקטיביות של ההסברה הישראלית בחו"ל המבוססת על דיפלומטיה 2.0 הוובית. "במסגרת סרטוני הסברה בספרד, שחלקם היו בעלי רקע הומוריסטי שמדבר לקהל רחב", סיפר שטולמן, "הראינו גם סרטוני תעמולה הקשורים למבצע. באתרים שבהם הם שודרו, נרשמו 8.5 מיליון כניסות של גולשים, והשינוי ביחס של התקשורת הספרדית הורגש אחרי המבצע".

ואם מדברים על ווב 2.0, איך אפשר בלי הפייסבוק. מסתבר שהדיפלומטיה הישראלית משחקת גם במרחב הציבורי הוירטואלי הענק הזה. גמבורג, סגן מנהל מחלקת ההדרכה במשרד החוץ, סיפר שמחלקתו משקיעה מאמצים רבים לשכנע את הנציגויות בעולם להיעזר בפייסבוק או ברשתות חברתיות אחרות, כדי לקדם מטרות הסברה ישראליות, ובעיקר כדי להיות עם היד על הדופק. גמבורג גילה למשתתפים, כי בניגוד למה שנהוג לחשוב, ישראל אינה החלוצה בתחום, ואף לא הנועזת ביותר. את המהפכה הזו מוביל דווקא הצבא האמריקני, ובעמוד הפיייסבוק שלו יש לא פחות מ-48 אלף חברים, ושום סוד צבאי לא דולף משם. משרד החוץ הבריטי הגדיל לעשות אף הוא ומחייב את עובדי המשרד להיחשף לטוויטר.

 ומה אצלנו? "מדובר בתהליך", הדגיש גמבורג, "אני לא מאמין בכפייה. כרגע יש כ-40 קונסוליות ברחבי העולם שיש להם דפי פייסבוק פעילים, והם מנהלים שם פעילות של העברת מסרים, משלבים טוויטר, בלוגים ועוד. תהליך ההטמעה כולל גם הדרכה, חשיפה לעולם החדש ולכלים ולערוצים הללו".

שורה התחתונה ניתן לסכם ולומר שמשרד החוץ הישראלי, והשר אביגדור ליברמן, מבינים כי ווב 2.0 הוא זירה חדשה שעלינו להתמודד בה, אם נרצה או לא. בניגוד למה שניתן לחשוב, הבעיה אינה רק תקציבים, אלא הכשרת אנשים, והנעת התהליכים בכל מעגלי העבודה של המשרד ובנציגויות בעולם. אי אפשר היה שלא להתרשם מהדבקות במטרה שגילו שטולמן וגמבורג שהופיעו בכנס, ומהאמונה שלהם שבסופו של דבר, כל מי שעובד בשירות החוץ הישראלי יהיה חייב להיכנס לעולם של דיפלומטיה 2.0.

      גרסת pdf