הפוליטיקה הישראלית, משוועת לכוחות חדשים, צעירים, כאלו שלא באים מתוך המסגרות הקיימות, כאלו שמוכנים לסתום את האף לצלול אל מעמקי הפוליטיקה הלא נקייה, במיוחד כאשר מדובר בבית הזכוכית שליד קריית הממשלה.
המערכת הפוליטית געשה השבוע, בגלל שתי דמויות חדשות שהחליטו להכנס לזירה הציבורית ולהתמודד על מקום בכנסת, לקראת הבחירות הבאות. השתיים נועם שליט מצד אחד, ויאיר לפיד מהצד השני. על אף שלכאורה אין קשר בין שני האירועים, התגובות בציבור על המהלכים היו מעט דומות. המכנה המשותף ביניהם: אם אתה מחליט להכנס לפוליטיקה אתה צריך להסביר, להצטדק, להסביר, למה החלטת ללכת למהלך הזה. מה פתאום?
האחד, יאיר לפיד, מוכר כמעט בכל בית בישראל. את הרייטינג שלו הוא צבר בזכות מקומות עבודתו, רשות השידור, ערוץ 2 , אולפן שישי וידיעות אחרונות. הוא אינו העיתונאי הראשון ולא האחרון שהגיע למסקנה שמקיטורי ליל שישי, המבוססים בין היתר על הטורים שלו בעיתון ועל הופעתו בטלוויזיה, לא ישתנה דבר. הוא מבין, שאם יש סיכוי לשנות משהו בחברה הישראלית, צריך לעשות זאת במקום שבו קובעים את מרבית אורחות חיינו: הכנסת. הוא ראה את המחאה החברתית בקיץ שהוציאה רבע מיליון איש לרחובות גוועה עם הגשם הראשון שגירש את כל יושבי המאהלים, בעזרתם הלא אדיבה של פקחי עת"א, שליחיו של חולדאי. כאיש תקשורת הוא מבין טוב מאוד שמהפכות, במדינה דמוקרטית, נעשות בקלפיי. עכשיו מבקשים ממנו להסביר, לתרץ, להוכיח שידיו נקיות, ושהוא לא ניצל את אולפן שישי לקידום מסע הבחירות שלו. אלו שמעלים טענות אלו, שוכחים שבאולפן של לפיד ביום שישי התראיינו בין היתר חברי כנסת פוליטקאים בהווה וכאלו שרוצים להיות בעתיד, וגם הם ניצלו את כשרונו של לפיד כמראיין לקדם אג'נדה משלהם. אז מה כל ההבדל? באיזה צד של הכסא אתה יושב באולפן?. לפיד כמו מגישים אחרים יגידו לך שבצד השני, כמרואיין, לפעמים יותר קל. אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה, במיוחד אם אתה בשידור חי. .
המתמודד השני, נועם שליט, סופג טונות של ביקורות, אמוציונליות ופוליטיות על החלטתו להצטרף למפלגת העבודה. גם שליט, כבש את המסך, של ערוץ 2 וערוצים אחרים, למרבה הצער בנסיבות טרגיות. אם תשאלו אותו, הוא בוודאי יגיד לכם שהוא היה מעדיף לצבור רייטינג בנסיבות אחרות, ולא רק הוא. גם הוא צריך להסביר, אבל ההסברים שלו גולשים כבר למשהו מאוד מאוד אמוציונלי, טרגי, בעיקר מצד המשפחות השכולות. אין זה סוד שהחזרת שליט הביתה לוותה במחלוקת אמיתית בתוך החברה הישראלית. מחלוקת שעדיין לא הסתיימה ובוודאי יהיו לה השלכות. עם משפחות שכולות אסור להתווכח. צריך לקבל את הביקורת שלהן בהכנעה, בשקט ובהרכנת ראש. הן אולי הציבור היחיד שיש לו זכות להגיב כפי שהגיב. אבל צריך להיות ברור: גלעד שליט לא צריך להצטדק על כך שהצלחנו להוציא אותו חי מהשבי החמאס. אף אחד בעולם לא צריך להצדיק את העובדה שהוא חי. כתוצאה מכך, משפחת שליט מרגישה שהיא חבה חוב ענק לחברה הישראלית. האשראי הוא עצום, חסר תקדים, בלתי ניתן להשבה לעולם.

עכשיו מבקשים ממנו להסביר, לתרץ, להוכיח שידיו נקיות, ושהוא לא ניצל את אולפן שישי לקידום מסע הבחירות שלו. אלו שמעלים טענות אלו, שוכחים שבאולפן של לפיד ביום שישי התראיינו בין היתר חברי כנסת פוליטקאים בהווה וכאלו שרוצים להיות בעתיד, וגם הם ניצלו את כשרונו של לפיד כמראיין לקדם אג'נדה משלהם. אז מה כל ההבדל? באיזה צד של הכסא אתה יושב באולפן?.
הדרך שאזרח יכול לנסות להחזיר סוג של חוב כזה לחברה הישראלית היא באמצעות עשייה ציבורית. התנדבות בביטוח לאומי, כפי שהציעו כמה נשמות טובות לנועם שליט, תעזור לאדם אחד או שניים. פעילות פוליטית ציבורית, אם וכאשר ייבחר, יכולה להציל אלפי אנשים שזקוקים למתנדבים. שליט האבא התחייב שלא לערב את סיפור בנו בקמפיין הפוליטי, ואין לו סיבה. זה לא קשור. את ההחלטה על שחרור בנו קיבלו ראש הממשלה ודרגים פוליטיים בכירים. משפחת שליט לא קבעה את תג המחיר ואם תשאלו אותם, אפשר היה להחזיר את בנם גם לפני חמש שנים, במחיר דומה או אפילו זול יותר.ואם עוד יותר תדובבו אותם, הם יספרו לכם ששמעו מפי אנשי צבא, מומחים, שהם לא מבינים מדוע צה"ל לא החזיר את שליט הביתה, שעה אחרי שנחטף.

עם משפחות שכולות אסור להתווכח. צריך לקבל את הביקורת שלהן בהכנעה, בשקט ובהרכנת ראש. הן אולי הציבור היחיד שיש לו זכות להגיב כפי שהגיב. אבל צריך להיות ברור: גלעד שליט לא צריך להצטדק על כך שהצלחנו להוציא אותו חי מהשבי החמאס. אף אחד בעולם לא צריך להצדיק את העובדה שהוא חי.
וכאן מגיעים למכנה המשותף הסמוי בין שליט ולפיד. שניהם לא צריכים להסביר למה הם נכנסו לחיים הציבוריים. הפוליטיקה הישראלית, משוועת לכוחות חדשים, צעירים, כאלו שלא באים מתוך המסגרות הקיימות, כאלו שמוכנים לסתום את האף לצלול אל מעמקי הפוליטיקה הלא נקייה, במיוחד כאשר מדובר בבית הזכוכית שליד קריית הממשלה. לפיד ושליט, ויתרו כל אחד על הרבה דברים בעצם ההודעה שלהם ללכת לפוליטיקה. הדרך היחידה לומר את דעתנו עליהם היא בקלפי, ביום הבחירות. מותר לחלוק, מותר להתווכח, אסור לבקש הסברים מדוע אתה חי, ולמה יש לך בן שחזר מהשבי.
אני מניח שהתקשורת העלתה להנחתה במקרה הזה – נשאלו שאלות שנוגעות למהלכים של לפיד ושליט, כך שהציבור הגיב בהרמת גבה.
אני כמוך – חושב שאין מקום לבקש הסברים מדוע. כמו שחברה שלנו פה במיאמי שהיא שוטרת (איננה יהודיה אך אוהבת את ישראל) שאלה: "איך אפשר שלא לעשות את זה?" כשנשאלה מדוע היא אוהבת את ישראל. כל ישראלי שיושב בבית ולא קם מכורסתו כדי לעשות עבור אחרים וכדי לבנות עתיד טוב יותר הוא זה שצריך לתת הסברים ולא אלו שעזבו את ביתם ומקום עבודתם כדי להציל את המדינה כולה!
תודה יניב. מסכים איתך.קיטורי יום שישי לא יועילו לאף אחד. החלטות ומדיניות מתקבלים בכנסת.