יהודה קונפורטס – בלוג

ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה  לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק של חבר הכנסת זאב בילסקי (קדימה), הקובעת כי חברות המפעילות ציי רכב גדולים תחויבנה בתוך מספר חודשים לצייד את כל כלי הרכב במדבקות מיוחדות שעליהן מספר טלפון מקוצר (כוכבית) שיאפשר לנהגים בכביש לדווח לקצין הרכב של אותה חברה על עבירות תנועה שמבצע אותו הרכב.

כיום ניתן לראות לא מעט כלי רכב בכביש שעליהן מדבקות "איך אני נוהג", אבל המדבקות הללו אינן תמיד ברורות, מה גם שתוך כדי נהיגה קשה לחייג את מספר הטלפון הרגיל שמופיע על המדבקות, ולכן האפקטיביות שלהן מוגבלת ביותר. בנוסף, נהגים רבים שניסו לצלצל לאותם מספרי טלפון מדווחים כי לא נענו או קיבלו תגובות לקוניות.

כיום ניתן לראות לא מעט כלי רכב בכביש שעליהן מדבקות "איך אני נוהג", אבל המדבקות הללו אינן תמיד ברורות, מה גם שתוך כדי נהיגה קשה לחייג את מספר הטלפון הרגיל שמופיע על המדבקות, ולכן האפקטיביות שלהן מוגבלת ביותר. בנוסף, נהגים רבים שניסו לצלצל לאותם מספרי טלפון מדווחים כי לא נענו או קיבלו תגובות לקוניות. כעת מבקש ח"כ בילסקי לנצל את עיניהן הבוחנות של כל הנהגים בכביש, כדי לנסות ולצמצם את כמות עברייני התנועה. למרות שזה תפקידה של המשטרה, היא אינה מסוגלת לצערנו להשתלט על כל עברייני התנועה, ואת התוצאות אנו רואים בתאונות הקשות עליהן אנו קוראים מדי יום.

חוק זכתה לכינוי "מלשינון", שעושה לה עוול. לא מדובר בהלשנה, כי אם בדיווח על נהגים שמסכנים את חייהם של אחרים, ומהווים פוטנציאל גבוה לאסונות נוראיים. ההיגיון אומר שבחברה מתוקנת הדברים האלו ייעשו בהסדרה מרצון, אך למרבה הצער, בישראל זה לא עובד.

היו לא מעט מיזמים פרטיים לשיתוף הציבור במלחמה בתאונות. אחד מהם היה זה של אורי קידר, מנכ"ל עיריית רעננה לשעבר, שהפיץ על חשבונו אלפי סרטים אדומים, וניסה לשכנע את הציבור להצמיד אותם לאחת המראות במכוניתם. המיזם זכה להצלחה פושרת בלבד, כי ההתלהבות של הציבור היתה מוגבלת. כולם בירכו, אבל מעטים התגייסו.

עושה רושם שהקנס בגובה 14 אלף שקלים שיוטל על חברה שלא תעמוד בתנאי החוק החדשים, ידרבן את החברות לגלות ערנות גבוהה יתר לאופן שבו מתנהגים עובדיהן בכביש. הצעת החוק גם כוללת הוראות מדויקות, שיחייבו את קציני הבטיחות והרכב של החברות לנהל רישום מסודר של העבירות. כך, על פי הצעת החוק, אחרי תקופה מסוימת יוחרם רכבו של הנהג המסוכן והוא עלול לאבד את משרתו.

הצעת החוק נוגעת בין היתר גם להיי-טק – מגזר בו מופעלים ציי רכב רבים. אין זה אומר, חלילה, שדווקא מגזר זה הוא המוביל בתאונות דרכים, אולם על החברות בו להתגייס למשימה הזו – ולא רק בגלל הצעת החוק הזו. כל חברה שתפעל כך תהווה רווח נקי לכל אזרחי המדינה.

נעם קדם, יו"ר פורום "נוהגים היי-טק", טוען שהחוק מפלה לרעה את רכבי החברות, והוא צריך לחול על כלל הנהגים בישראל. לכאורה הוא צודק, אולם באופן מעשי קשה יהיה לקשר כל נהג לקצין בטיחות שיעקוב אחר מעשיו. בנוסף, כשמדובר בחברות, מרחף מעל העובד גם עונש הפיטורין, לצד הקנס שהוא עלול לקבל מהמשטרה.

ויש גם תקדימים. לפני כמה שנים הודיעה מטריקס, כי היא יוזמת מהלך להפחתת תאונות הדרכים בקרב נהגיה. החברה הכריזה על מיזם בשם "אוטו מטריקס", שנערך בשיתוף עם עו"ד ארגמן עומרי, מומחה לדיני תעבורה, שלקח את הפרויקט הזה בהתנדבות. מעבר להגברת הפיקוח, נשלחו נהגי החברה להשתלמויות בנושאי תחבורה, ובתמורה הובטחה להם הגנה משפטית אם חס וחלילה יהיו מעורבים בתאונות. יש לצפות שיותר חברות היי-טק יציגו מיזמים דומים.

אגב, ראוי להציע ליוזמי החוק לעודד נהגים לדווח לא רק על עבירות תנועה, אלא גם על נהיגה זהירה במיוחד של כלי רכב, על אדיבות בכביש ועל מעשים חיוביים אחרים שננקטו על ידי נהג. אותם נהגים שיצברו נקודות זכות רבות, יזכו להטבה כלשהי מהמעסיק.

השורה התחתונה: תאונות הדרכים הפכו למכת מדינה. תנועות כמו אור וירוק עושות כל שביכולתן כדי לסייע למניעת התאונות, אולם זה לא מספיק. שיתוף הציבור, כך שיפקח על רכבי הארגונים, עשוי למנוע את התאונה הקטלנית הבאה.