ארכיון ל- אוקטובר, 2011
מבין כל המחבלים הרוצחים שיצאו לחופשי בעקבות שחרור גלעד שליט, אין ספק שהדמות שתיחרט היטב בזיכרון הקולקטיבי שלנו, היא דמותה של המחבלת אמנה מונא. מונא הורשעה ברצח הנער בן ה-16 אופיר רחום ז"ל, בדצמבר 2009 . היא עשתה זאת לאחר שיצרה איתו קשרים באמצעות רשת האינטרנט ופיתתה אותו להגיע לפגישה איתה, לאחר ששלחה לו רמזים אינטימיים.
פרשת הרצח הוכיחה שוב ושוב עד כמה רשת האינטרנט והרשתות החברתיות יכולים להיות מסוכנים עד כדי איבוד חיי אדם. תשומת הלב אומנם הוסתה, בצדק למניע לרצח, שהוא לאומני, אבל הכלים שבהם השתמשה המחבלת הרוצחת שממשים גם סוטים, פדופילים וכל מיני גורמים עוינים שמאיימים על חיי ילדינו.
כאשר פורסמה הפרשה, כמו במקרים רבים אחרים, העלתה לסדר היום שוב ושוב את הסוגיה הכואבת של פיקוח ושמירה על הפעילות של ילדים ובני נוער באינטרנט. כלי התקשורת העלו לשידור מומחים, פעילים של עמותות שונות כמו למשל עמותת אשנ"ב (הח"מ נמנה על הנהלתה) וביקשו לדעת מה צריך לעשות כדי למנוע מילד בן 16 לתרגם שיחות צ'ט עם מבוגרים שמתחזים לצעירות מפתות על מנת לבצע בו את זממם.
השאלה הנשאלת היא האם הלקחים הופקו? האם המודעות גברה? התשובה למרבה הצער היא לא. בשנתיים שחלפו מאז אירעו לא מעט מקרים של פגיעה בצעירים על ידי גורמים עוינים, וחלק מהם הסתיימו במוות בעקבות התאבדות של הילדים.
כעת שאותה חלאת אדם מסתובבת חופשייה על אדמת טורקיה, מן הראוי לנצל את המומנטום הזה כדי לחזור ולשנן הן באוזני ההורים והן בעיני הילדים, את כללי הזהירות שיש לנקוט בעת גלישה ברשת החברתית או בכל פורום אחר.
בישראל פועלת מזה 11 שנה עמותת "אשנב", שהוקמה על ידי קבוצה של פעילים, בראשותו של ד"ר אבשלום אדרת. הרקע להקמתה היה אסון אישי שפקד את משפחת אדרת, לאחר שבנה, ערן ז"ל, התאבד במהלך שירותו הצבאי. בחקירה שנערכה לאחר מכן התברר כי הוא למד על שיטות התאבדות מהתכתבויות וטיפים שקיבל מ"חברים" איתם היה בקשר ברשת האינטרנט, ברחבי העולם. מאז פועלת העמותה באופן שיטתי ובהתמדה בפעילות של הדרכת הורים ובני נוער העוסקת בנושא של כללי זהירות בגלישה ברשת http://eshnav.org.il/default.asp?PageID=44
|
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
.
ברוך הבא, גלעד. אתה חוזר הביתה אחרי חמש שנים, כנראה גם מנותק מכל מידע על מה שעבר עלינו פה. ועבר עלינו לא מעט. באופן כללי , חזרת כמעט לאותה מדינה, אבל תתפלא לשמוע, שעצם חזרתך, הפכה אותה לטובה יותר, בעלת חוסן פנימי חזק יותר. בקיצור חזרת לארץ נהדרת.
כן, ילד, אתה פה בין היתר כי הרשת החברתית פייסבוק הייתה אחת הזירות המרכזיות, שם ניהלו כל החברים שלך"(צבא החברים של גלעד") את המאבק שלהם למענך. ולא רק הם. אומה שלמה, ללא הבדל דת גזע ומין יצאה לרחובות, השתתפה בהפגנות וצעדה ממצפה הילה לירושלים. הם ליוו את אבא ואמא שלך הנפלאים, לאוהל המחאה מול ביתו של ראש הממשלה נתניהו. שם הם גרו שנה וחצי, בחום, בקור ובעיקר בחוסר הוודאות לגבי גורלך. אף אמא ואף אבא לא היה רוצה להיות במקומם. מעטים במצבם היו מסוגלים להישאר שפוי
בחמש השנים,עברנו שתי מלחמות, האחת פרצה זמן קצר לאחר שנחטפת ואחת ממטרותיה הייתה שחרוך. המלחמה השנייה הייתה מוגבלת יותר באזור הדרום והיו לה שתי מטרות: האחת להחזיר את השקט לתושבי הדרום, שספגו מאות טילים על ראשיהם והמטרה השנייה, לנסות ולזרז את שחרורך על ידי ניסיון למוטט. את שלטון החמאס. המשימה השנייה לא צלחה, לצערנו.
בחמש השנים האחרונות התחלפו פה ראשי ממשלה, רמטכ"לים, ראש מוסד וראש שב"כ. ראש הממשלה, ביבי נתניהו, שהחזיר אותך, קיבל את ה"תיק" שלך בירושה מאהוד אולמרט, ששלח אותך למלחמה.גם הוא מאוד רצה להחזיר אותך, אבל לא הצליח. בינינו, נתניהו קיווה שגם הוא יצליח איך שהוא להעביר את ה"תיק" שלך בירושה לבאים אחריו, אבל המציאות כרגיל חזקה מכל שאיפה אחרת. בעל כורחו הוא הפך למנהיג שיודע לקבל החלטות גורליות. את זה כבר אף אחד לא ייקח ממנו לעולם. אתה חייב לו תודה ענקית Read the rest of this entry »
מעריב" הקדיש את עמוד 8 שלו בערב יום הכיפורים לכתבה, שחלקה אינפורמטיבית וחלקה הסתה פרועה, במורי ישראל. הרקע מעט נדוש ושחוק: החופשות של הילדים. העיתון הזכיר להורים, שלא הפנימו עדיין, שהחל מיום ראשון הקרוב ,אחרי צום יום כיפור, הילדים לא חוזרים לבית הספר עד אחרי חג הסוכות.הם מחזירים "על החשבון" את ימי החופשה, שיקוצרו להם בקיץ 2012 זאת .במסגרת מדיניות החופשה החדשה שהנהיג משרד החינוך. הרקע: קיצור החופש הגדול החל משנה זו, והחזרת ימי החופשה במהלך השנה.
בחלק השמאלי של העמוד ,בחרו עורכי מעריב לתת במה חד צדדית לאחת בשם כרמית ספיר ויץ ,שהגדירה את עצמה אמא מיואשת. הגברת ויץ משתלחת בצורה בוטה חסרת תקדים במורים "שעובדים קשה" ומגחכת על כך. היא משתלחת במשרד החינוך ובשר העומד בראשו, וכמובן מכלה את זעמה על תורת ישראל וחגי ישראל.כאילו שחגי ישראל נכתבו עבור המורים ורק הם נהנים מזה. אבל ניחא. לא זו הנקודה.
הוויכוח על החופשות של התלמידים בבתי הספר כבר מזמן מיצה את עצמו. הרי מה שלא יעשה השר סער הוא תמיד יחטוף ביקורת. בקיץ האחרון החליט לקצר את חופשת הקיץ של הילדים. למה? כי ההורים התבכיינו שהם "לא יכולים יותר". לאחר שהחליט ומי הראשון להזדעק? ההורים כמובן, חבריה של הגברת ויץ. "כיצד זה אתה מודיע פתאום על קיצור ימי החופשה" הטיחו בשר, "ומה עם החופשה המשפחתית? ומה עם הכרטיסים לחו"ל שקנינו? אח"כ עלו לרגל אל השר כל סוכני התיירות, שר התיירות בעצמו העלה את הנושא בממשלה שחששו מגל ביטולים בשיא העונה.
המורים עצמם, לא הגיבו רשמית,(ממילא חלקים גדולים מהם כבר נמצאים בבית הספר החל מה-15 באוגוסט, לידיעת הקוראת ויץ) אבל רמזו לשר המכובד שאין בעיה שיקצר להם ארבעה ימי חופשה, אך בבקשה שיחזיר את זה בדרך כל שהיא. לארגוני המורים לא היה זכור שהם חתמו מרצון על ויתור ימי חופשה, זכות בסיסית של כל עובד במדינת ישראל. מעניין אם הגברת ספיר ויץ מוכנה לוותר גם היא מרצונה החופשי על שבוע חופשה? כמובן שלא.
אז השר התעשת, מצא פתרון סביר פחות או יותר, ועכשיו שוב יש כאלו שלא מרוצים. כל כך צפוי, כל כך ישראלי.
וכאן הנקודה המרכזית. סיפור החופשה היא רק התירוץ. הסיבה לצורת ההתנסחות של הגברת ויץ ורבים שחושבים כמוה היא אחרת לגמרי. היא קשורה במציאות עגומה שמאפיינת את החברה הישראלית והיא אחת הסיבות למצבה העגום של מערכת החינוך בארץ.
ההורים בישראל, הסירו מעצמם כל אחריות לגידול ילדיהם. חוץ מאשר להביא אותם לעולם, סבורים ההורים שאת מלאכת גידול הילדים צריכים אחרים לעשות עבורם הסבתות, המטפלות, הגננות וכמובן המורים והמורות בגיל המתאים. מורה או גננת בישראל כבר מזמן איננו מחנך. הוא השמטרף של המדינה. הוא זה שההורים מפקידים אותו בידיו בשעה שבע וחצי בבוקר ורצים לקריירה. עד לשעה ארבע או חמש הם לא רוצים לדעת ולשמוע מה קורה עם בנם. הם יודעים שיש להם בייבי סיטר ששומר עליו.