ארכיון ל- אוגוסט, 2010
אתמול (ב') הצטרפה רעננה לפרויקט בטקס חגיגי, שכמוהו נערכו בשלוש השנים האחרונות ב-180 יישובים בארץ, בהם קיבלו 5,000 מורים מחשבים ניידים. המהפכה הזו מתרחשת בשקט ובאיטיות, אבל בנחישות, ולא תהיה זו הפרזה לומר שהאחראי הישיר לה הוא אורי בן ארי.
אבל הטקס ברעננה היה בכל זאת שונה. לגבי בן ארי הוא מהווה מעין סגירת מעגל אישית, ולמען הגילוי הנאות, גם עבור כותב שורות אלו.
אורי בן ארי
באי הטקס אתמול שמעו שלידתו של פרויקט מחשב לכל מורה הייתה בעיר רעננה. היה זה בשנת 2005 כאשר אורי בן ארי, אז סגן נשיא נס, חיפש דרך מקורית לשפר את רמת החינוך בישראל. בן ארי סבר – אז כמו היום – שאחת הדרכים לכך היא שיפור מעמדו של המורה, שנמצא בשפל, עובדה שמשליכה מן הסתם על כל מה שקורה במערכת החינוך.
בן ארי חשב לעצמו שבמאה ה-21, אין כמעט סקטור שירותי במשק שבו אין לאחרונת המזכירות מחשב אישי. ללא זה היא הרי לא תתחיל לעבוד. ורק למורים בישראל, אלו שאמורים להתמודד עם תלמידים המתקדמים מהם מבחינה טכנולוגיות, אין מחשב אישי.
הרעיון המקורי היה לקיים שעשועון בערוץ הטלוויזיה המקומי של רעננה, ולשתף בו מורים ומחנכים, אבל בפגישה שנערכה זמן קצר לאחר מכן, בלשכתו של זאב ביילסקי, אז עדיין ראש עיריית רעננה, ובהשתתפות נחום חופרי, אז ראש אגף החינוך והיום ראש העירייה, הועלה הרעיון להרחיב את המיזם לפרויקט שבו כל המורים בישראל יקבלו בתוך כמה שנים מחשב נייד אישי דרך בתי הספר. רעננה, שהייתה אז בשיא תנופת ההיי-טק שלה, נתפסה כמקום הטבעי שממנו יותנע הרעיון.
בן ארי החל לגלגל את הפרויקט ברמה הארצית. הוא הבין כבר אז שני דברים בסיסיים: האחד, ללא שיתוף פעולה בין כל הגורמים במערכת החינוך, ובהם הסתדרות המורים, משרד החינוך, גורמי פיקוח וניהול ברשויות ובמשרד, שום דבר לא יזוז. השני, את הכסף הוא יצטרך לגייס מהתעשייה, מתורמים וגופים שונים שנושא החינוך בראש מעייניהם.
כך הוקמה בשנת 2006 קרן אתנה. בן ארי פרש בינתיים מנס, הקים חברה עצמאית משלו בשם יו.בי.איי ונצ'רס, אבל המשיך במלוא המרץ בפעילותו כדי לממש את החזון: להעניק למורי ישראל מחשב נייד. כל כך פשוט, אבל בראשית הדרך היו יותר מדי אנשים שגם אם אהבו את הרעיון – לא האמינו שאפשר לממשו.
היישוב הראשון היה ירוחם. עמרם מצנע שמע על הפרויקט, עלה על האופנוע שלו ודהר לתל אביב. עוד בטרם שמע את כל הפרטים אמר: "אני בפנים". מאז מוצא את עצמו אורי בן ארי, יחד עם הצוות שעובד איתו, בראשותה של דפנה תמיר, מנהלת קרן אתנה, נע ונד ברחבי ארץ ישראל, מיישוב ליישוב ומעניק את המחשבים למורים.
בן ארי הדגיש לא פעם שמדובר כאן על פרויקט שיש לו לוח זמנים מאוד מוגדר: הוא החל ב-2007 ויסתיים ב-2012. עד אז, על פי התוכנית של קרן אתנה, 60 אלף מורי בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים בישראל יהפכו את המחשב הנייד לחבר הכי טוב שלהם. משרד החינוך הודיע כבר כי הוא מקצה משאבים לא מעטים לתיקשוב החינוך. אלו משתלבים באותם בתי ספר שפרויקט מחשב נייד לכל מורה כבר נמצא בהם או אמור להגיע אליהם.
בטקס אתמול ברעננה קרא בן ארי לשר החינוך, גדעון סער, לתקן את החזון שלו ולסיים את המיחשוב ב-2012 ולא ב-2016. בעולם המחשבים, מסביר בן ארי, ארבע שנים זה נצח. כל התוכנית לא תהיה רלוונטית אם ימשכו אותה כל כך הרבה זמן. עכשיו הכדור אצל גדעון סער, שצריך למצוא תקציבים מתאימים לכך. ומה הלאה?
כנגזרת מהפרויקט נולד רעיון לפרויקט חדש: "אמץ בית ספר". לדברי בן ארי, "במסגרת הפרויקט אנו קוראים לאנשי עסקים לחזור אל עיר הולדתם, לאמץ בית ספר ולתרום למען קידום והעצמת המורים באותו בית ספר או עיר".
בן ארי מאמין שיש מספיק אנשי עסקים, מנהלים ובכירים בתעשייה ובתעשיות אחרות שבוודאי זוכרים לטובה את בית הספר שלהם, או את בית הספר שבו ילדיהם למדו, והם מוכנים לסייע ולתרום להעצמת המורה בבית הספר. הרעיון נמצא כרגע בשלבי גיבוש, אבל בן ארי משוכנע שגם את זה יוכל לממש. למעשה, הוא לא רואה דרך אחרת.
כל אופציה אחרת שלא תקדם את רמת התיקשוב במערכת החינוך פירושה קריסה מוחלטת של המערכת, מורים שימצאו את עצמם לא מחוברים ולא מסוגלים להתמודד עם תלמידיהם, שכבר כיום מביאים מהבית את הקידמה והטכנולוגיה. בן ארי מסכים לדעת רבים שחושבים שאת המשימה הזו המדינה צריכה לקחת על עצמה. התעשייה והאנשים הטובים שהולכים איתו מראים את הכיוון, והם יכולים לסייע, אבל אם קידום מעמד המורה ודרכו שיפור מערכת החינוך לא יהיה בראש סדר העדיפויות הלאומי, מצבנו יהיה לא טוב, בלשון המעטה.
בחודש פברואר השנה מונה ד"ר גבי אביטל לתפקיד המדען הראשי במשרד החינוך. אביטל הוא ד"ר לאווירונאוטיקה ובטרם מונה לתפקיד המדען הראשי היה מנהל תחום אווירונאוטיקה במפעל של אלביט. בעבר היה מעורב בפרויקטים ביטחוניים וזכה בפרסים. הישגיו של אביטל עד כה נמדדים במספר הכותרות הרעשניות שהוא הצליח לייצר, יחסית לזמן הקצר שהוא בתפקיד. בחודש פברואר השנה, סמוך למינויו, הכריז מלחמה באחת המוסכמות המדעיות היותר פופולאריות תורת דארווין. הוא הקים עליו את כל הקהילה המדעית, שנציגיה מיהרו להזהיר את השר סער מפני מינויו של אביטל לתפקיד המדען. אבל כישוריו האחרים שלא ידועים לציבור וקשריו הידועים עם השר, דרך מפלגתו, הם אלו שהביאו למינויו בכל זאת.
ב-2004 הוא פרסם מאמר במעריב שבו כינה את המחשבים"קללה טכנולוגית ו"עכברים מפלסטיק". ביום שישי האחרון, ארבעה חודשים לאחר כניסתו לתפקיד הוא חוזר על מופע האימים שלו, בראיון ענק שזכה לכותרות בגודל 72 פונט במעריב. http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/149/958.html?hp=1&loc=3&tmp=8357#
בין היתר אמר אביטל באותו ראיון לשלום ירושלמי, שהמחשבים במערכת החינוך הורסים את הילדים שלנו, לא פחות ולא יותר, ושאין צורך להתאמץ כדי לעודד תלמידים לגשת לבחינות בגרות 4-5 יחידות במתמטיקה, חלק ניכר מהתלמידים יכולים להסתפק ב-3 יחידות…".
רק חודשיים לפני כן התראיין אביטל לאחד מהעיתונים המקוונים של המגזר הדתי, שם שיתף את קוראיו במציאות העגומה של מערכת החינוך: רק 8 אחוזים מבוגרי תיכון נגשים לבחינות בפיסיקה או כימיה, 10 אחוזים הולכים ל4-5 יחידות. המשמעות היא חמורה גם בהיבט של מחסור בכוח אדם בשוק בעוד 10 שנים. המדען גם קבל על כך שרוב הציבור הדתי לא פונה ללימודי מתמטיקה ופיסיקה וגם לא להוראה. אז מה עושה המדען הראשי כדי לשנות את המציאות? בינתיים רק מדבר ומרגיז חצי עולם.
מחשבים בכיתות? מחשבים למורים ככלי עזר? על פי אביטל זה אסון ממשי, והם שם כי זה גחמות של אנשי אקדמיה שרוצים להכניס את הקידמה לכיתות ולהשריש אותה בקרב ילדים קטנים. רוצים ללמוד חשבון? "שיקחו נייר ועיפרון".
מעניין שהשר שמינה אותו גדעון סער לא שמע עדיין על האסון המתרחש במערכת החינוך שלו. בראיון לישראל היום, אמר סער בין היתר כי בשנתיים הקרובות מערכת החינוך להשקיע 420 מיליון שקל בהתאמת מערכת החינוך למאה ה-21 . " בתוך זמן קצר לא יהיה יותר לוח וגיר" המטרה היא לשלב את הטכנולוגיה בכיתות. סער דיבר על הפערים שקיימים בין מה שקורה בכיתות הלימוד ורמת המיחשוב של המורים לבין הסביבה המתוקשבת של התלמידים בביתם. הפערים האלו יוצרים חלק גדל מבעיות במערכת החינוך, בתדמית המורה שמפחד מטכנולוגיה ועוד.
לאלו שרוצים בכל זאת לסנגר על המדען הפטפטן, יש כמה נימוקים בארסנל: האחד,זה נכון שהמחשבים נכנסו למערכת החינוך בצורה לא מבוקרת. אבל ד"ר אביטל אמור לדעת שהסיבה לכך היא שקובעי המדיניות בממשלות קודמות לא השכילו לראות את העתיד ולא יכלו לעצור את הקידמה. באין שר בישראל, איש הישר בעיניו יעשה. כל בית ספר, כל רשות, מצאה לעצמה את הפתרונות השונים כיצד להכניס את המחשבים למערכת החינוך.האם תפקידו של המדען כקובע מדיניות במשרד לחסל את המחשבים, או לוודא שאכן הם יוכנסו בצורה מסודרת? על פי הראיון במעריב ד"ר אביטל היה מעדיף שהמחשבים יעופו לו מהעיניים. המציאות הזו מתקיימת בחלקה באזורים נרחבים בארץ, שם קיים הפער הדיגיטלי, שהוא חלק בלתי נפרד מהפער החברתי כלכלי בחברה הישראלית.
ד"ר אביטל יודע היטב שבישובים מסוימים, המאופיינים בשכבה סוציו אקונומית גבוהה, כלל לא יעלה על דעתם של ההורים לפתוח את שנת הלימודים ללא תוכנית מסודרת של שילוב המחשבים בחינוך. בחלק מבתי הספר, מחשב נייד לכל תלמיד זה סטנדרט. בישובים אחרים, שם המודעות נמוכה יותר ימשיכו התלמידים לגדול ולסיים את מערכת החינוך, ללכת לבתי ספר תיכוניים מבלי שתהיה להם הזדמנות שווה להיחשף לסביבה המתוקשבת שילדי רמת אביב, רעננה, חיפה וסביון זוכים לה, לא בגלל שבמשרד החינוך יש מדען ראשי שדואג לעתיד הדור הצעיר פה אלא בגלל שלהוריהם יש כסף.
גם לגבי השטות שפלט בעניין 3 יחידות? גם כאן יש כאלו שיאמרו שזאת המציאות ומספיק לטייח , ומה יש להלין על המדען האמיץ? הם צודקים. אכן מרבית התלמידים בישראל לא רוצים ללכת ל5 -4 יחידות. במקצועות הריאליים. האם זה באמת מפני שהם לא מסוגלים? לא. חלקים גדולים מהם נדחפים על ידי הוריהם לחפש את החיים הקלים, לסיים אצת הבגרות בממוצע גבוה,מצב שהמדען הראשי מאוד אוהב אותו כי על זה הוא נמדד בין היתר, ולעזאזל השאיפה למצוינות, להתגבר על מכשולים. חנוך לנער על פי עצלנותו ועל פי האידיאולוגיה של מערכת החינוך שלו.
המדיניות שד"ר אביטל דוגל זה היא מתכונת להנצחת הבערות בהכוונה ממשלתית, על ידי פקידים ומדענים ראשיים מומחים לתעופה שהבנתם בניהול מערכת חינוך דומה להבנה שיש לתלמידים בהפעלת מטוס.
ההתפתחות של הרשתות החברתיות והשימוש בהן במסגרת שעות העבודה יצרו אתגר ניהולי לא פשוט בקרב ארגונים המעסיקים מאות ואלפי עובדים. על אחת כמה וכמה חמורה הבעיה בכל מה שקשור לעובדי ציבור. האם הם רשאים לנהל בלוגים? מה מותר להם לכתוב? מתי בכלל מותר להם לשוטט ברשתות חברתיות, לעשות LIKE או לענות לטוקבקים. עובדי משרדי ממשלה שמפעילים ממשל זמין חשופים לאינסוף גירויים והתכתבויות עם גורמים שונים, יש להם דעות פוליטיות משלהם, מה מותר להם לכתוב ואיפה הגבול. על שאלות אלו ואחרות מנסה להתמודד הממשל האמריקני. לפני כמה שבועות פרסמה סוכנות הOSC שהיא המקבילה לנציבות שירות המדינה בישראל, מדריך מיוחד לעובדי מימשל אמריקנים, המגדיר במדויק מה מותר להם ומה אסור להם ומתי בכל מה שקשור לרשתות חברתיות.
המדריך למעשה משמש כעדכון להוראות התקש"יר האמריקני שנועדו לקבוע את כללי ההתנהגות של עובדי מדינה בארצות הברית, שנכתבו לפי 71 שנה ולא עודכנו על רקע העידן החדש של ה מדיה החברתית.
כך למשל פקידי ממשל מורשים לפרסם מאמרים בבלוגים שבהם יש התייחסות לחברי מפלגות או להביע דעות פוליטיות, אולם רק מעבר לשעות העבודה שלהם.חל איסור מוחלט לעשות זאת בשעות העבודה המקובלות. הם יכולים להיות און ליין עם חבריהם , רק מעבר לזמן שהם בתפקיד רשמי, ולעשות LIKE לא בזמן העבודה.
אסור לעובדי מדינה להשיב על תגובות וטוקבקים שמגיעים אליהם תוך כדי עבודתם והם צריכים לעשות זאת בשעות הערב. המדריך אוסר לחלוטין על פקידי ציבור בכל דרג להתחזות תחת שם אחר באחת מהמדיות החברתיות ולנהל דו שיח בנושאים שקשורים למדיניות ממשל או נושאים פוליטיים.
משרדים וסוכנויות שיש להם שירותי מימשל זמין, חל איסור על עובדי המשרד להביע לדעות פוליטיות גם אם נשאלים על כך, וכך גם ברשתות פנימיות של הממשל, בוודאי לא בשעות העבודה. בכל מקרה חל עליהם איסור מוחלט לעשות פעילות פוליטית כל שהי בעד מועמדים או נושאים אלו או אחרים בזמן העבודה כולל פעולות התנדבות והתרמה.
המדריך כמובן לא עונה על מספר שאלות מרכזיות שעולות מההנחיות החדשות: ראשית מהן שעות עבודה מקובלות? מה דינו של עובד ש"לוקח" את העבודה הביתה ועונה לדואר אלקטרוני מעבר לשעות העבודה המקובלות? וכמובן אין כאן תשובה ממשית לשאלה יותר מרכזית: כיצד האח הגדול האמריקני מתכוון לאכוף את ההנחיות החדשות. האם זו משימה חדשה שתוטל על ה-FBI?
שילוב מדיות חברתיות בעבודת פקידי מדינה ועובדי ציבור יהיה אחד הנושאים שידונו בו בכנסE-GOV2010 של אנשים ומחשבים שייערך ב-19 באוקטובר 2010 במרכז הכנסים אווניו.http://www.thepeople.co.il/Index.asp?CategoryID=82&ArticleID=1300
למרות ההתאוששות האיטית של של הכלכלה העולמית שוק תוכנות לאבטחה הולך וגדל. השוק הזה מובל על ידי כמה חברות ענק כגון סימנטק טרנד מיקרו, יבמ EMC ומקאפי שנרכשה בסוף השבוע על ידי אינטל תמורת 7.6 מיליארד דולר, היקף המכירות העולמי של של תוכנות אבטחה נאמד בכ-16.5 מיליארד דולרים, והוא גדל ב-11.3 אחוזים לעומת 2009 , על פי גרטנר.
הרכישה של אינטל את מקאפי הפתיעה במידה רבה את השוק, שנחשב לדי "רדום" בחינת השחקנים בו והפעילות בו. אינטל היא מסוג החברות שלא שיחקנו במגרש הזה, ועצם הכניסה לשוק היא הפתעה רבה וללא ספק הכניסה קצת עניין לשוק האבטחה.
מנכל אינטל פול אוטוליני אמר כי שתי החברות ניהלו מו"מ ועבדו ביחד על הנושא כ-18 חודשים. הוא העריך שאינטל תשלב את מוצרי האבטחה של מקאפי כבר בשנה הבאה" בכל מקום שאנו מוכרים מעבדים יש לנו הזדמנות לחבילת של רכיבי אבטחה" אמר אוטוליני ובזה הוא הסביר את הרציו של המכירה הזו.
גורג קורטס, ה-CTO וסגן נשיא מקפאי, פירטבבלוג שלו רשימה אפשרית של מוצרים שמקאפי מוציאה, ואיך הם יכולים להיות מותאמים למוצרים אחרים, שאינטל אחראית להם, כמו למשל מוצרים משובצי מחשב של ווינד ריבר , שנרכשה על ידי אינטל לפני קצת יותר משנה.
שוק הרכיבים הניידים היה מאז ומעולם שוק פוטנציאלי עבור אינטל והיא הייתה מהמובילות בפיתוח מעבדים עבורו . גם מקאפי העמידה את הפתרוות של האבטחה למובייל ברש סדרי העדיפויות שלה מה שהגביר את ההגיון בשיתוף פעולה בין שתי החברות. למרות שמקפאי תמשיך לפעול כחטיבה עצמאית, היא תסייע לאינטל להמשיך פעילות שכבר קיימת אצלה בתחום החומרה שמבוססת על אבטחה הנקראת VPPRO . כמובן שאוטוליני הדגיש כי הרכישה של מקפאי לא תמנע מאינטל לעבוד עם ספקי תוכנות אבטחה אחרות בשוק.
ומה לגבי המתחרים?סימנטק שמוצריה מתמקדים בסטורג, גיבוי ושירותים, מחזיקה ב-20 אחוזים משוק האבטחה, על פי גרטנר, כאשר לפני שלוש שנים החזיקה בנתח שוק גדול יותר -24.11 אחוזים וותחזיותיה לגבי המכירות העתידיות כללו אזהרות ללקוחות להיזהר מהרפתקאות בעיקר, בגלל מצב השוק העולמי. גם מתחרות אחרות כגון טרנד מיקרו, מקאפי היו במצב של צמיחה איטית יחסית, מה שלא נכון לגבי הגדולות כגון יבמ, EMC RSA וסיסקו, הממצבות את עצמן כמנהיגות עולם האבטחה. יבמ, מהווה גם שותף עסקי מרכזי ביותר של סימנטק וגם מקאפי בו זמנית, ו-HP משחקת במגרש הזה בתחום פרויקטי אבטחה גדולים תחת EDS נרכשה על ידה.
אבל ללא ספק המהלך של אינטל דורש התייחסות מהמתחרה העיקרית של מקאפי, סימנטק."הנוף התחרותי של השוק משתנה" – מודה ביל רובינס, סגן נשיא סימנטק למכירות עולמיות. סימנטק עצמה. השקיעה מיליונים רבים ברכישת מספר חברות שמתמחות בהצפנה וזיהוי, כדי להתחרות בטרנד מיקרו העומדת להכריז על מוצרים חדשים בתחום. אנליסטים סבורים שהגיוון בשוק זה חיוני ביותר לשוק. במיוחד כאשר מכירות פתרונות אבטחה בשוק הארגוני, הפכו להיות חלק מחבילות שלימות של פתרונות שחברות אינטגרציה מציעות ללקוחות, פעם כמתנה בעסקה גדולה. "ראיתי עסקות שם ההצפנה היא חינם", אומר האנליסט של גרטנר ניל מקדולנד.
מרדף אחרי הלקוח עם כל כך הרבה אפשרויות אבטחה, בתחום הסטורג, גיבוי, אבטחה בדסק טופ ושירותים הוא ללא ספק באופנה כעת. "אנו נאמר כעת למנמ"ר הנה החזון שלנו, וזה מה שאנו יכולים לעשות היום, וזו מפת הדרכים" אמר ה-CTO של של סימנטק ערב המכירה, דיווחה סימנטק על גידול של 38 אחוזים במכירות ברבעון השני, אשר עיקר המכירות הם דרך שותפים עסקיים. מקאפי שחררה מוצרים רבים באחרונה הקשורה באבטחה למכשירי סמארט פון, אייפון ואנדרויד מבוססי שירותים, עובדה שנוגעת לכל משתמש ומשתמש.
בנוסף, מקאפי עצמה מיזגה לעצמה באחרונה חברה קטנה שמפתחת פתרונות למובייל, הנקראת טרסט דיגיטל, וכן חברה מסינגפור שמוכרת פתרונות אבטחה לשוק הניידים לצרכנים.
מקאפי מבססת את 85%ממכירותיה באמצעות ערוצי ההפצה, יש להם 20 אלף שותפים עסקיים, 1000 מהם ממקדים את עיקר הפעילות שלהם בפתרונות וביניהם גם חברות ענק כגון דל, איי טי אנ טי, ורז'ון, ו-HP .
HP מתמודת עם האתגרים בשוק הזה ולא מכבר רכשה חברת אנליסטים בשן פורטיס, שמציעה פתרונות ומוצרים לשוק האבטחה.HP אינה מסתירה את תאבונה לגבי שוק האבטחה והיא עושה זאת בין היתר דרך חטיבת התוכנה המליח שלה מרקורי וחברה אחרת שמונעת התקפות רשת בשם טיפינג פוינט, שנרכשה באפריל האחרון. אבל גרטנר סבורה כי HP לא מצליחה למצב את עצמה כשחקנית בולטת בשוק האבטחה לפחות ברמת המכירות שוק תוכנות האבטחה זה שהניבו 2.4 מיליון דולר בשנת 2009 לעומת 15.1 מיליון דולר ב-2008 . HP קיוותה שהמיזוג עם EDS יגביר את הנוכחות שלה בשוק הפרויקטים באמצעות EDS תמורתה שילה ב-2008 14 מיליארד דולר כצעד נגד יבמ. כעת יצאה החטיבה של EDS עם םתרונוץ אבטחה מבוססי צד שלישי במענה לרגולציות שונות.
ומה אומרים הלקוחות? הלקוחות המנמ"רים לא תמיד אוהבים שחברות כמו מקאפי אופ אפילו קטנת יותר נעלמות. הרכישה הרחיקה את סימני הדאגה שנשמעו בשנים האחרונות לגבי אינטל לגיב יכולתה לצאת מהתדמית של יצרנית שבבים בלבד ולהיכנס לתחום התוכנה, שינוי מהותי שדומה לשינוי שעברה יבמ.
" לטווח ארוך, בעקבות הסימנים להאטה בחוקיות של חוק מור, אינטל חייבת לצאת מתלות מוחלטת בעולם השבבים ויותר ללכת לכיוון" התוכנות ויעוץ- משהו הדומה למודל של יבמ:" כותב האנליסט קריג ברגר בבלוג שלו. "אם אינטל תמיד במדיניות שלה, אנו יכולים לצפות לעוד מיזוגים שנועדו לייצב את אגף התוכנה של יבמ והשירותים מסביב",כותב אותו אנליסט. הוא מזכיר כי למעשה לא צריך להיות מופתעים, משום שכאשר אינטל רכשה את וינד ריבר לפני שנה היו לא מעט אנליסטים שאמרו כי זו תחילה של דרך שבה יהיו עוד מיזוגים שיתאימו למדיניות של אינטל.
שורה תחתונה: אינטל הכניסה משב רוח רענן לשוק פתרונות תוכנה לתחום האבטחה וחיזקה את העובדה שהעולם הולך לכיוון הניידות, וככול שיש יותר פתרונות כאלו בשוק תחום האבטחה הוא קריטי. אינטל הגיעה למסקנה כי לא מספיק לייצר מעבדים מהירים לשוק המכשירים החכמים, חייבים לספק גם אבטחה.
מיקרוסופט (Microsoft) הוציאה לשוק באחרונה את הגרסה העדכנית של שרת ניהול התוכן הפופולרי SharePoint 2010, גרסה המהווה שדרוג משמעותי לזו של 2007. הגרסה החדשה זכתה לשבחים בעולם ובישראל ולא מעט ארגונים מתעניינים בה. אלא שהדרכת המשתמשים בארגון לעבודה בגרסה החדשה, כמו גם הגירת הנתונים אליה, היא תהליך ארוך, לא טריוויאלי, שיש לעשותו באופן הנכון.
לצורך המעבר לגרסה החדשה, מיקרוסופט מספקת את הכלים הבסיסיים, שהם רכיבי התוכנה הכלולים בחבילה. הצרות מתחילות כאשר מנסים להמיר את הנתונים מהגרסאות הישנות, זו של 2003 או 2007, לגרסה החדשה. מסתבר שיש בעיה של תאימות, שנובעת מיישומים ופיתוחים שנעשו "בתוך הבית", וכן ביישומים שאין להם מענה בגרסה החדשה. התופעה מוכרת וידועה לא רק בישראל, והיא מגולמת בסעיף של העלויות החבויות, בעת מעבר לסביבות עבודה חדשניות בארגון. ארגונים שבוחרים לעשות את ההגירה בעצמם, עלולים להיכנס לפרויקטים שימשכו שבועות ארוכים, ישפיעו על עבודתם של המשתמשים, ועשויים לנטרל את היתרונות האמיתיים הקיימים בגרסה החדשה.
על פי הערכות שונות, העלות הממוצעת של הטמעת מערכת SharePoint והסבה של הנתונים מגרסה אחת לשניה נאמדת בכ-100 אלף דולרים לארגון בינוני ומעלה. מחצית מהסכום מוקצית לטובת חבילת התוכנה עצמה, המבוססת על שרתי בסיסי נתונים, שרתי יישומים ושרתי ווב. המחצית השניה נועדה להסבה בפועל ולמעבר החלק של כל הארגון לגרסה החדשה.
מציאות זו שמוכרת גם מגרסאות קודמות של SharePoint, יצרה בעולם תת-שוק פעיל ביותר: חברות שמתמחות בהסבת נתוני SharePoint מגרסה ישנה לגרסה חדשה. ארגונים רבים עושים את החשבון, לפיו כדאי להם לשכור את שירותיהם של חברות שמתמחות ב-SharePoint, ואיך לבצע את ההגירה בשלמותה מבלי שהארגון ירגיש בכך.
אחת מהחברות הבולטות בעולם בתחום זה היא מטה-לוג'יקס, שהוקמה לפני שנתיים על ידי מיגל ניוק, המשמש גם כמנכ"ל. היא משרתת 300 לקוחות ברחבי העולם, חלקם בארץ, ועיקר ההכנסות שלה מגיע מייעוץ, שירות והטמעה של מערכות SharePoint בארגונים. אלה נעשים על בסיס מתודולוגיות וכלים מיוחדים שהחברה פיתחה.
ניוק ביקר לא מכבר בישראל, כאורח של קבוצת בינת, נציגת מטה-לוג'יקס בארץ. במוצרי החברה מטפל אורן אריאל, מנהל מוצר מטה-לוג'יקס בבינת. לדברי ניוק, "המטרה של החברה היא להקל ולסייע ללקוחות לעבוד בצורה טובה יותר בסביבת מיקרוסופט". הוא ואנשיו יושבים בצמוד למפתחים של מיקרוסופט בסיאטל, מכירים אותם היטב ומקבלים מהם גרסאות בטה של מוצרים שונים, כולל זו האחרונה של SharePoint. בנוסף, הם מקבלים מצוותי הפיתוח ברדמונד מידע מארגונים שביצעו תהליכי הגירה שכאלו, מידע שישב בגרסאות קודמות, בתצורות שונות.
בעצם אתם מתפרנסים מהקשיים והצרות שיש ללקוחות שכל חטאם היה שהם קנו מיקרוסופט.
"יש למיקרוסופט מחלקת תמיכה ומי שרוצה להטמיע ולהסב את הגרסה הישנה לחדשה יכול לעשות זאת בדרך הזו, אבל זה ייקח המון זמן. מספיק שתהיה בעיה אחת עם נתונים של משתמש אחד, כדי שלא תוכל להמשיך לעבוד. זו בעיה מוכרת בכל העולם, מיקרוסופט מודעת לה, יש לכך סיבות, ואנו נותנים ללקוחות את הערך המוסף".
אבל למה שאשלם עוד כסף, אחרי שכבר השקעתי ברכישת SharePoint? האם זה לא ברור שניתן לבצע הגירה סבירה לבד?
"עבור ארגונים, השקעה במעבר מסביבת עבודה אחת לשנייה, היא דבר מאוד אקוטי. עליך להבין שמסמכים, נתונים, רשימות של מטה-דטה ועוד נכסי מידע אחרים של הארגון, חייבים להיות מומרים ומועברים בהצלחה של 100%. אי אפשר להתפשר על פחות. במשך השנים, הרבה מאוד לקוחות שיש להם SharePoint, ביצעו התאמות של סביבת העבודה כך שתהלום את הצרכים שלהם. לקוחות הכניסו לפורטל הארגוני רכיבים שלא קיימים כלל בגרסאות של המערכת, בוודאי לא באלו החדשות.
אז כאשר רוצים לעבור לגרסה חדשה, אתה חייב התערבות של גורם חיצוני, בעל ידע ספציפי בתהליכי ארגוניים. פה אנו נכנסים לתמונה וזה מה שאנו מביאים. כך, למשל, אחד הכלים שלנו, SSMM, מאפשר לארגון בקרה טובה יותר על תהליך ההגירה של התכנים, עם אינסוף תסריטים של המרה והעברה. הבקרה מותאמת לסביבת העבודה שלהם. כל המתודולוגיות שלנו מבוססות על ידע שצברנו, לצד הנחיות שאנו מקבלים ממיקרוסופט, בתוספת ערך מוסף שלנו".
בביקורו בארץ ניוק פגש לקוחות מארגונים רבים, לרבות מהמגזר הביטחוני. בינת היא שותפה עסקית בכירה של מיקרוסופט ומטמיעה את SharePoint, בין היתר גם בעזרת מטה-לוג'יקס. החברה פועלת בשיטה דומה בעשרות מדינות, תוך שהיא חוברת לשותף עסקי מוביל בכל ארץ, ויחד איתו מוכרת את הפתרונות שלה, בהתאם לבחירת הלקוח. תמיד שמורה לו הבחירה לבצע את ההגירה לבד. החברה מעסיקה כ-85 עובדים. קודם להקמתה, עבד ניוק באינגרס וב-CA, ובין השנים 1986 ל-1989 עבד בחברה שיוצגה בישראל על ידי קונתהל, ובתוקף תפקידו ביקר לא מעט בישראל, ויש לו פה מאז לא מעט ידידים.
אורן אריאל מסכם ואומר, כי השוק הארגוני המתין זמן רב ליציאת גרסת 2010 של SharePoint, אבל ההגירה היא הנושא המרכזי והכאוב, ולכן קובע, "בינת בעזרת מטה-לוג'יקס ואמצעים אחרים, מסייעת לארגונים לבצע הגירה קלה ובטוחה, תמורת כמה עשרות אלפי דולרים".
