יהודה קונפורטס – בלוג

 ערוץ 2 שידר אתמול(יום שישי 2.7 ) כתבה מרגשת במיוחד באולפן שישי של יאיר לפיד, על חייו ומותו של התינוק סהרון, שנפטר ביום העצמאות האחרון והוא בסך הכל בן שנה וחצי. סהרון נולד כאח תאום בלידה שנראתה רגילה, להורים צעירים ומאושרים מחולון. בגיל 8 ימים הבחינה אמו בבליטה מסויימת בלחי שלו וכמו כל אמא דאגנית פנתה לבית החולים. הרופא בבית החולים איכילוב בחן בתחילה שמדובר בגידול קטן שפיר שחולף עם השנים. הודעות ההרגעה שלו פעם  אחר פעם להורים המודאגים, לא תאמו את מה שהם ראו על פניו של סהרון. הגידול נראה רחוק מאוד מלהיות לא  אלים. הרופא, שהוגדר כמומחה אזורי באחד מבתי החולים באזור המרכז, המשיך באבחונים האופטימיים שלו . היום בדיעבד התברר כי באף אחד מהפעמים, כאשר זוג ההורים האצילי והנפלא של סהרון התייצבו אצלו, לא חשב לרגע  שמא יש לפנות לרופא אונקלוג, שכנו למחלקה בבית החולים, או לשלוח את ההורים להתייעצות מומחה.

 הבשורה המרה הגיעה כשלושהחודשים לאחר הולדתו של סהרון. הגידול התברר כממאיר, אלים, ומהר מאוד הרופאים החלו להכין את ההורים לגרוע מכל. סהרון לא ישרוד. בד בד עם ההתמודדות הקשה מכל, לטפל בילד שגווע לך מול העיניים, התעקשו ההורים להכניס מצלמה לחייהם. הם ביקשו שצוות ערוץ 2 ילווה את מהלך הטיפול בסהרון המתוק שנכנס לנשמה של כל אחד שצפה בכתבה.

יאיר  לפיד העיר בתחילת האייטם  ובצדק כי ההתלבטות היתה קשה.  עד מה מצלמה יכולה להיות חודרנית איפה הגבול שבו אומרים די עד כאן כי מדובר בסופו של דבר בילד קטן, במשפחה פרטית ובסיפור טרגי.  בדיעבד מדובר בתסריט שהיה ידוע מראש;  ליווי תינוק בן  יומו אל מותו הצפוי.

הכתב שי גל ערך כתבה יפה, עניינית, כאשר מלבד המסרים המזעזעים שלה, הוא העביר את המסר של ההורים, שדרשו את  נוכחות המצלמה: הם רוצים לומר לכל מי שרואה אותם ונתקל בסיטואציה דומה: אל תרפו לכו לכל רופא מומחה שאתם רואים,  בצעו חוות דעת שניה ושלישית,  אל תחכו.

  טענת  ההורים היא שאילו היו הולכים לרופאים מומחים ברגע שגילו את הבלוטה בלחייו של סהרוני הקטן, אולי, אולי אפשר  היה להצילו. הכתבה קשה לצפייה אבל היא  ללא ספק העבירה את המסר. היא נוגעת במציאות מוכרת בכל העולם. הגבול הדק מאוד בין אבחנה לא  נכונה על סמך מידע קיים לבין רשלנות רפואית לשמה.  

 בארצות הברית מתים כל שנה  בין 40 ל-100 אלף איש כתוצאה מטעויות רפואיות בעיקר מרשמי תרופות לא נכונים. יותר מאשר בתאונות דרכים, מחלת האיידס ופעולות איבה.  בישראל, ההערכה היא שבכל שנה מתים כ- 300 בני אדם כתוצאה מטיפול רפואי שבדיעבד לא היה נכון. המקרה של סהרון הקטן  שייך לקטגוריה הזו. האם הייתה פה רשלנות רפואית או לא, העובדות יקבעו בבית המשפט אם וכאשר המשפחה תחלט ללכת לערכאות.  מניעת התופעה קשורה במערכת היחסים בין הרופא לחולה,   עד כמה המטופל  נותן אמון ברופא ועד כמה הרופא קשוב למטופל שלו.

דו"ח שנעשה בארצות הברית על איכות הבריאות הראה כי הרופאים לא  עושים מספיק כדי להיות קשובים  למטופלים ולקרובי משפחה. הם לא מוסרים את המידע המלא ולא מרבים לשלוח מטופלים לחוות דעת שנייה ושלישית.

המוסד הזה של SECOND OPINION  היה מאז ומתמיד בשולי הרפואה הקונבנציונלית בישראל כמו בעולם. בשנים האחרונות הוא נכנס יותר למודעות בין היתר מפני שקופות החולים והחברות המבטחות את החולים בביטוחי מישנה משלימים, מאפשרות ללכת לרופאים מקצועיים,במסגרת הקופה במגבלות ועל פי הסדרים מיוחדים. אבל עדיין השימוש במנגנון זה לא פשוט, אינו טריוויאלי, ובתחומי מחלות מסויימים, אתה  מגלה שאם אתה רוצה באמת חוות דעת מקצועית אמיתית  מרופא שנחשב, עליך להיפרד מכמה אלפי שקלים, וזאת  מבלי לזלזל חלילה ברופאים שקופות החולים עובדות איתם. רוצה לומר חווות הדעת המקצועיות היו ונשארו בתחום של הרפואה הפרטית שהיא תמיד נחלתם של בעלי האמצעים. ההורים של סהרון הקטן כנראה לא היו כאלו אבל  המעציב מכל שלאורך כל הדרך לא נמצא הצדיק האחד, בזמן הנכון שיפנה אותם לחוות דעת מקצועית. מבלי להיכנס לפרטי התיק, ההיגיון אומר שאילו בשבוע הראשון בו אבחן הרופא מבית החולים את המחלה של סהרון הוא היה שולח את ההורים אל אונקולוג, אולי, המציאות הייתה שונה.

כאמור סהרון אינו הראשון ואינו האחרון. הנושא של רשלנות רפואית  הוא אחד הנושאים היותר פופולרים באתרי אינטרנט ברשת. חיפוש מהיר בגוגל יוביל אתכם למספר לא קטן של אתרים

אחד מהם הוא  למשל  "אתר המשפט" של עו"ד יונתן דייויס, שבו אפשר למצוא חומר רקע ומידע מגוון על הנושא  של רשלנות רפואית.

http://www.med-law.co.il/ShowDoc.asp?MenuID=300&LangCode=Heb#A 

 להלן כמה ציטוטים נבחרים מהאתר "רשלנות רפואית היא תקלה רפואית שנזק בצידה הנגרמת כתוצאה מטעויות בטיפול או כתוצאה מהפרת חובת הזהירות המוטלת על הרופא אשר גרם לנזק על פי דין."

רשלנות רפואית מאופיינת בתקלות בכל שטחי הרפואה כאשר הבולטים בהם:

• טעויות באיבחון המחלה.
• איחור בגילוי האבחנה וכפועל יוצא בטיפול במחלה.
• איבחון רשלני.
• טעויות בטיפול רפואי.
• טעויות במתן תרופות ובמינון המתאים.
• טעויות בניתוחים אשר גורמים לנזק בלתי צפוי.
• העדר הסבר ותקשורת לקויה בין מטפל ומטופל.
• נזקים שנגרמים במעקב הריון או סביב הלידה. 
•  טעויות עקב כשלים במערכת ותקשורת לקויה בין מטפלים.

 אחת השאלות שהאתר מתמודד איתם  היא האם יש בסיס לתחושה בציבור שהרופאים הם מעין גילדה המגנה על עצמה? עוד דייויס: אכן קיימת תופעת הכחשה של המערכת הרפואית שאין תופעות של רשלנות רפואית ואם נגרם נזק הרי הוא נגרם כתוצאה מגורמים שלרפואה לא הייתה שליטה עליה. תופעת ההכחשה הטבעית מצטרפת לחשש של רופאים שאם יחשפו את הטעויות שהקולגות שלהם ביצעו יבולע להם מבחינה מקצועית. בנוסף, יש חשש שגילוי הטעויות עלול להגביר את מספר התביעות ולכן הרופאים מציעים פתרונות של פיצוי ללא אשם. סיבות אלה ואחרות גורמות לתחושה שרופאים מחפים אחד על השני אם כי ראוי לציין שיש כיום יותר פתיחות מבעבר.

 במקרים של תביעה בגין רשלנות רפואית יש להוכיח שהרופא כשל בטיפול שנתן, הפר את חובת הזהירות שהיתה מוטלת עליו, ושהיה עליו כרופא סביר לצפות את אשר קרה כדי למנוע את הנזק. כמו כן על התובע להוכיח שקיים קשר סיבתי בין התנהגותו הרשלנית של הרופא לבין הנזק הנטען

יש לבחון קיום חובת הזהירות לאור נורמות ההתנהגות הנדרשות מהרופא הסביר, בהתחשב בתפקידו ובחובותיו של הרופא כלפי החולה. המבחן אינו מבחן של חכמים לאחר מעשה אלא מבחנו של הרופא הסביר בשעת מעשה,על פי הידע העדכני. מכאן שיש לבדוק מה היה הידע העדכני לצורך הענין.

  תוופעה נוספת היא ניגודי אינטרסים בין המעסיקים והמבטחים של הרופאים בביטוחי אחריות מקצועית. לגופים אלה בעלי אינטרסים שונים מהרופאים, למשל לקופת החולים, יש שיקולים כלכליים לספק תרופה מסוימת ולא להכניס תרופה אחרת לסל הבריאות. לעומת זאת, על הרופא המטפל מוטלת חובה כלפי המטופל לגלות לו את קיומה של התרופה החילופית וקופת החולים לעיתים מטילה חיוב על הרופא לא לגלות את קיומה של התרופה החילופית. כך מצוי הרופא בניגוד עניינים בין נאמנותו למעסיק וחובתו האתית והחוקית כלפי המטופל.

 

 עו"ד דורון כספין, נציג ההורים של סהרון ז"ל אמר בתגובה לערוץ 2 כי ידוע  הוא שתביעות על רשלנות רפואית נתקלות בחומות אטומות של המערכת הרפואית אבלה הוא מקווה שהפעם רשויות הבריאות יחרגו ממנהגן ויאפשרו למשפחה לנהל תביעה ולבדוק את העובדות.

בית החולים מגבה בינתיים  את הרופא וטוען כי פעל לאורך כל  הדרך כפי שהיה צריך. התביעה בוודאי לא תחזיר את סהרון להוריו. נחמתם, אם יש כזו היא שיש לו אח תיאום ועוד ילד. ויש להם גם עוד תקווה אם מישהו שצפה בכתבה או קרא את הסיפור ילך עכשיו לחוות דעת שנייה בכל נושא רפואי שהוא  טרוד בו, יכול להיות שהוא מציל את חייו את חיי קרובי משפחתו. חומר למחשבה.