מי אמר שאין נוסטלגיה מאחורי הטכנולוגיה. ממציא  בשם ג'ק ז'ילקין  פיתח מערכת להסבת מכונות כתיבה ישנות למקלדות USB. והן יכולות לשמש כמקלדות USB למחשבי Mac או PC. http://www.pc.co.il/?p=34152

"בעזרת מתאם הן יכולות לשמש גם כמקלדות פיזיות למחשבי iPad", מבטיח זילקין, שמציע את יצירות הרטרו תמורת סכום של 400 עד 600 דולרים (בהתאם לדגם המקורי של מכונת הכתיבה). זילקין ישמח להסב גם את מכונת הכתיבה הישנה שלכם למקלדת USB, או למכור לכם תמורת 150 דולרים ערכה להסבה עצמית של  המכונה.הידיעה גרמה לי  להתרגשות דבר שהוא נדיר כמי שעוסק רוב שעות היום בקריאה וכתיבה על טכנולוגיה, מחשבים ומערכות מידע. .

אני שייך לדור שמכונת הכתיבה הייתה חלק מחייו הבוגרים. את הקריירה העיתונאית שלי אני חייב לגוש הפלדה האפור שהשמיע קולות של  מפעל בטון, עליו כתבתי את הכתבות הראשונות שלי כעיתונאי צעיר ובזכותה התחלתי להתפרנס מכתיבה.

את מכונת הכתיבה הראשונה שלי קניתי בשנת 1979 זמן קצר לאחר שחרורי מצה"ל. לא היה לי כסף לקנות מכונה חדשה (אז היה אז מוצר יקר)  וקניתי אותה ב"ליסינג" ,בחנות מכשירי  אלקטרוניקה ברחוב אלנבי פינת יהודה הלוי בתל אביב. אז גם התחלתי את הקריירה שלי בעולם העיתונות, כפרילאנס, ומשכר הסופרים שקיבלתי הפרשתי כל חודש כדי לשלם עבור שכירת המכונה. מדי חודש הייתי מתייצב בחנות, משלם במזומן לבעל  החנות.

לימים הוא גילה שאני כותב בעיתונים,(ידיעות אחרונות ועל המשמר)  ואז למעשה הוצעה לי עסקת הברטר הראשונה (בעצם חצי ברטר).  באותם ימים נתבקשתי לעשות סקר שוק עבור המוסף הכלכלי "ידיעות אחרונות"  בנושא מחשבונים מדעיים, שהיו חצי ממוחשבים במושגים של היום. הם שימשו בעיקר סטודנטים ותלמידי תיכון מדעיים ואנשי אקדמיה. בחנות הזו שבו הייתי שוכר את מכונת הכתיבה, מכרו  את כל סוגי מחשבונים ומכונת חישוב חכמות (בדיעבד  היו אלו יה ראשית ימי הגאד'טים עליזים).  בתמורה לחשיפת שמו של בעל החנות  כמומחה בתחום וכיבואן  ראשי של מוצרים (כגון טקסס אינסטרומנט, פיליפס ואחרים,).  בתמורה, הוא הציע לי שבמקום לשלם שכירות עבור מכונה בכל חודש ,אקנה מכונה, יד שנייה כ"חדשה," בתשלומים חודשיים,עם אחריות, במחיר הנחה משמעותי ביותר. המכונה היתה גם קטנה, קומפקטית ומתקדמת בכמה דורות מהמכונה הישנה ששכרתי ממנו בליסינג.(בסופו של דבר הכתבה לא פורסמה,משיקולי העורך….שלא ידע כמובן על ה"דיל"). אבל אני זכיתי למכונת כתיבה משלי,  שבעזרתה צעדתי את צעדי הראשונים בעולם התקשורת. כמו כולם, איפשהו בשנות ה-90 נכנעתי לטכנולוגיה ועברתי למעבד תמלילים. באמצע עוד היה לי "רומן" עם מכונת כתיבה חשמלית באחד ממקומות העבודה שלי, ( אם תרצו זה היה ה"ביטא" של עיבוד התמלילים) אבל מהר מאוד נאלצתי להתיידד עם "המחשב" שבמשך שנים היה בעיני לא אחר מאשר גולם שיודע לעשות בדיוק את מה שמכונת הכתיב הישנה והטובה שלי יודעת לעשות, רק "נקי" יותר, בלי ניירות מסורבלים, טיפקס, נייר פחם להעתקה.

מדי פעם, בסתר, כשהשימוש במעבד תמלילים לא היה ממש נפוץ ולא היה נחוץ ועדיין הדפיסו כל דבר (מי חשב אז על אינטרנט בכלל) הייתי מתגנב בשקט אל מכונת הכתיבה הישנה שלי ומדפיס עליה כתבות ומאמרים. כבר אז הבנתי שעם כל הכבוד לטכנולוגיה, אין תחליף וגם לא יהיה תחליף לדעתי לעולם לעופרת היצוקה, לקולות של מקשי המכונה. למילים אז ללא ספק היו משמעות אחרת. כל מילה שהודפסה, עברה "סינון" טבעי במוח, כי בניגוד להיום כל מילה הייתה כרוכה במאמץ, שחייב אותך לחשוב. כיום המקלדת מפיקה מילים במהירות הבזק, מילים שלא פעם עדיף שלא היו נכתבות בכלל…

אלא שהזמן והחיים עשו את שלהם, ויום אחד מצאתי את עצמי אורז את המכונה הישנה וחברתי  לחיים. ומאפסן אותה אי שם בבוידם. שם שוכנת לה שם אחר כבוד עד היום. מדי פעם הייתי משתעשע ברעיון שאולי יבוא יום וניפגש שוב, אם כי לא יכולתי לדמיין את עצמי  חוזר להדפיס על מכונת כתיבה בעידן שבו ה-PC היה המלך.

לימים כשהתחלתי לעסוק יותר בתחום הטכנולוגי הבחנתי מדי פעם  בעובדה שהייישום הפופולארי ביותר  במחשב שמרבית בני האדם משתמשים בו הוא עיבוד תמלילים, אקסל, וכמובן  אינטרנט ותקשורת. במשך שנים אהבנו "לשנוא" את ביל גייטס ואנשיו על שמכרו לנו חבילות "אופיס" עם אלף ואחד יישומים שאין סיכוי שיום אחד נדע להפעיל אותם, וכל מה שאנו רצינו בסך הכל זה לשלוח מסמך וורד או מייל לחבר שלנו.

זו גם הסיבה שטרנדים שרצים בשנים האחרונות כמו מיחשוב ענן  וSAAS  תופסים כמו אש בשדה קוצים. הרעיון הבסיסי הוא שלם עבור מה שאתה צריך ואל תקנה את מה שאתה לא צריך. מרבית  האנשים קונים מחשב בשביל עיבוד תמלילים ועבור זה הם מוכנים לשלם. עכשיו הם יכולים לרכוש מכונת כתיבה ישנה ולהפוך אותה למקלדת USB . אני יכול לנחש שזה לא יהיה ממש אותו הדבר אבל עבור הדורות שגדלו אל תוך מכונת הכתיבה גם זה משהו.

קצת היסטוריה:  מה זה מכונת כתיבה

האנציקלופדיה החופשית ויקיפדיה פותחת את ההסבר על מכונת הכתיבה בהגדרה הבאה:"מכונת הכתיבה היא הגרסה המקורית, הפשוטה שאינה צורכת חשמל של עיבוד התמלילים הנפוץ כיום באמצעות מחשב ומדפסת."

תולדות מכונת הכתיבה  החלה במהפכת הדפוס של יוהאן גוטנברג במאה ה-15, הביאה לעולם את הדרך להדפיס תמלילים באמצעות הנעה של אותיות בודדות היצוקות בעופרת כדי ליצור משפטים ופסקאות. לאחר שיפורים ושכלולים, יוצר ב-1867 האבטיפוס הראשון של מכונת הכתיבה השימושית המוכרת לנו כיום, וממציאיה הם כריסטופר שולז וקרלוס גלידן. שולז רשם עליה פטנט במדינת ויסקונסין שבארצות הברית ומכר את זכויות הייצור שלה לחב' רמינגטון, שהוציאה ב-1874 לשיווק את הדגם הראשון שהחל להיות מיוצר בייצור המוני.ממש באותן שנים ניסה תומאס אדיסון לייצר מכונת כתיבה הפועלת על מנגנונים חשמליים, אך לא הצליח לשווקה להמונים.מכונת הכתיבה "כדורית" של יבמ בעלת מקלדת דו-לשונית וראש בעברית  היתה אחד המוצרים הפופולרים ביותר עם ראש הדפסה "כדורית" השכלול האחרון של מכונת הכתיבה נרשם על ידי חברת אוליבטי ב-1978, באיטליה, ועל ידי חברת קסיו ביפן שהוציאו לשוק את מכונת הכתיבה עם הזיכרון הפנימי, שמאפשר לה לזכור תבניות וטקסטים קבועים להקלדה.בשנות ה-90 כבר נפוצו המחשבים ומעבדי התמלילים, שהעבירו מהעולם את  מכונת הכתיבה.

 כיום כשסוקרים אל העולם המתוקשר, הפתוח והגלובלי קשה מאוד לתאר אותו ללא התרומה החשובה של מעבד התמלילים והמחשב האישי. החיים מחייבים אותנו לזרום אבל הם לא יכולים למחוק את הגעגועים למכונת הכתיבה הישנה  שיש לרבים מאיתנו אם לא בבוידם אז אי שם באחת הפינות בלב.

כתוב תגובה