ארכיון ל- 24 במאי, 2010
הפרשה המביכה של גניבת מבחני הבגרות במתמטיקה לא הייתה עולה לסדר היום בצורה בולטת כל כך, אילולא היא שידרה מסר לרבים מאיתנו, שאת אשר יגורנו הגיע. ההתפרקות הכוללת מערכים, מגבולות, פריקת העול מכל מסגרת ומשמעת, השפל שבו נמצאים המורים, ההורים של הילדים ומערכת החינוך בכלל.
בואו נודה על האמת. כולנו היינו ילדים, כולנו העתקנו בבחינות, כולנו שיחקנו במשחקי חתול ועכבר מול המורים שלנו, כחלק מתהליך ההתבגרות. גם בתקופתנו עשו הילדים את כל מה שביכולתם כדי לגלות מה יהיה במבחן.אולם ההבדל בין אז והיום הוא שהיום נעלמה הבושה. מקרים בודדים של תפיסת מעתיקים היו זוכים לתגובות חריפות ביותר. ילדים שניסו לעסוק במשחקים מסוכנים אלו, ידעו היטב את תג המחיר. לא זו המציאות כיום.
לכן אין ספק שהמעשה שעשו מי שעשו, (טרם ברור אם ההדלפה הייתה מאחד המבוגרים או תחכום אופייני של ילדים) הוא חמור מאוד. מערכת החינוך נקטה בשני צעדים מידיים מתבקשים: פניה למשטרה, מאחר ויש כאן חשד לפלילים- (גניבה היא גניבה ולא משנה מה גונבים) ומצד שני הערכות מיידית לקיום בחינות הבגרות במועדן. סביר להניח שאחת מהמטרות של אותם גונבי הבחינה הייתה לשבש את קיום הבחינה כדי לזכות בעוד כמה ימים להתכונן. אסור היה למשרד החינוך להיכנע למזימה זו, מה גם שלו היו מבטלים את הבחינה היה בכך כדי להעניש את הכלל, כמה עשרות אלפי תלמידים, על לא עול בכפם. אבל אחרי שתסתיים בחינת הבגרות הזו, ואחרי שהמשטרה תסיים את חקירתה, בהקדם, צריכים במשרד החינוך לעשות הערכת מצב, להפיק לקחים ולהתעשת הדיון צריך להיות בכמה כיוונים
זהירות מודיעין. ראשית ברמה ה.לוגיסטית: ההערכות לבחינות בגרות נעשית כבר עשרות שנים באותה שיטה. מעורבים בה מספיק גורמים חיצוניים ופנימיים שבעידן הדיגיטלי של היום יכולים בקלות לשים יד על כל מבחן ולעשות איתו כרצונם. חבל מאוד שרק אחרי חשיפת המקרה המביך הזה, טרחו במשרד החינוך לעשות את מה שמתבקש בכל ארגון קיקיוני שיש לו מידע חסוי ועליו לשמור אותו. הערב פרסם משרד החינוך הודעה לעיתונות שבו בישר לנו כי חשיפת ההדלפה, אודות לתושייתו של המורה האמיץ, נערך המשרד, תוך זמן קצר, לקיים את בחינת הבגרות כמתוכנן, מחר, יום ג' ה- 25.05.10 .במסגרת הערכות המשרד, נכתבו שאלוני בחינות חדשים שיועלו מחר לאתר אינטרנט מיוחד . מנהלי בתי הספר יורידו את שאלוני הבחינה באמצעות קוד וסיסמא. אילולא נחשפ הסיפור יש רבים מאוד בציבור שהיו משוכנעים שהשיטה הזו של הצפנת המידע והעברתו בדואר אלקטרוני רק למורשים כבר קיימת שנים. ולא היא.זה מה שקורה כאשר הפירמידה במערכת החינוך מתהפכת לחלוטין והתלמידים הרבה יותר מתוחכמים ממוריהם וממנהלי המערכת. למשרד יש מספיק משאבים, ידע ואנשים שאילו היו שואלים לדעתם היו פורשים לפני ראשי המשרד שורה של שיטות להגן על המבחנים מפני הדלפות. טובות יותר מהשיטות הנהוגות כיום.
אבל ההעתקות הן רק סימפטום, כמו שחום גבוה בגוף אינו המחלה אלא רק הביטוי שלה וכדי לרפא את החולה צריך לטפל במחלה. המחלה היא שיטת הבחינות, העומס הבלתי אנושי שמוטל על תלמידי תיכון במירוץ אל הבגרות. השנתיים האחרונות של הלימודים בבתי הספר הגבוהים הפכו להיות תעשיה בפני עצמה, שמתפרנסים ממנה מאות אנשים, אם על ידי שיעורים פרטיים, אם על ידי אבחנונים והקלות למיניהם. האמא היהודייה תעשה הכל, אבל הכול כדי שהילד שלה יקבל הקלות בבחינה.
מזה שנים מדברים במערכת החינוך על צמצום מספר הבחינות. אם בעבר היתה הבגרות מפתח ראשי לכניסה לעולם האקדמי או לעולם העבודה, הרי שהיום ערכה ירד מאוד. ראשי המוסדות האקדמיים אינם מסתירים את חוסר שביעות רצונם מרמת בחינות הבגרות והציונים וממציאים שיטות סינון חדשות משלהם, כגון מבחני הפסיכומטרי, סיוט ושערורייה בפני עצמה. הגיע הזמן שהעומדים בראש מערכת החינוך כיום יתפסו יוזמה ויובילו לשינוי. גדעון סער, שמשום מה נעלם מאז פרסום הפרשה, משדר פתיחות ורצון עז להטביע את חותמו על המערכת. מנגד, ד"ר שושני, סוס ותיק, שמכיר את המערכת מצוין, מסוגל לחולל שינוי שראשיתו בתפיסה ואחריו הביצוע. צמצום הבחינות יחזיר במעט לבית הספר את המטרה האמיתית שלשמו הוא קיים: להעשיר דעה, לחנך לערכים ולפתוח לילדים את הראש.
נקודה נוספת למחשבה היא מקצוע המתמטיקה. מאז ומעולם זה היה מקצוע שלגבי תלמידים רבים הוא סיוט. כל מומחי החינוך אומרים שזה אינו מחייב המציאות. אפשר וחייבים לשנות את מתכונת הלימודים במקצוע זה ולהפוך אותו לחביב התלמידים. זהו מקצוע ליבה שאי אפשר בלעדיו (למרות שסגן השר ליצמן סבור שהחרדים לא זקוקים לכך) אבל בגלל הלחץ שהוא מכניס את התלמידים, הוא הפך לגבי רבים מהם שנוא נפשםץ וכאשר שונאים משהו, עושים הכל כדי להלחם בו, ואחת התופעות היא גניבת הבחינות.
פרנסי משרד החינוך צריכים לשנות דיסקט, להבין וללמוד היכן באמת נמצאים התלמידים שלהם. בית הספר, הכיתה כבר מזמן אינה האכסניה היחידה שבה ילדים קונים דעת ומידע, לא תמיד חיובי. הדרך לשלוט בהם הוא להכנס לזירות שבני הנוער מסתובבים שם.ברשתות חברתיות, באס אם אסים, בבלוגים ובסלולר. לשם כך המורים המנהלים ואנשי החינוך עצמם צריכים ללמוד לחיות בעולם הזה, לגלוש ולמצוא שם את תלמידיהם ובעזרת הכלים האלו לנסות ולחנך את בני הנוער.
במקביל, אסור בשום פנים ואופן לתת למישהו להבין שהמערכת מתייחסת לפרשה זו כאל מעשה קונדס של ילדים. כאן צריכים הממונים על כך במשרד להציג יד קשוחה, אפס סובלנות, הענשה חמורה על כל פעולה שיש בה אפילו רמז לקראת נסיון לקבל ציון שלא כדין.
בסופו של יום עם כל הצער שבפרשה מערכת החינוך צריכה ויכולה לצאת מחוזקת מסיפור מביך זה. העתקות, גניבות, סטיות ברמות שונות תמיד היו ותמיד יהיו, אסור בשום אופן להפוך אותם לספורט לאומי או לנורמה, ובמקביל צריך לטפל בשורשים של אותה מחלה. ויפה שעת אחת קודם.