ארכיון ל- 31 בדצמ', 2009

העשור האחרן  החל  בהיסטריה מוגזמת לקראת באג 2000 והסתיים בהערכות חירום מוגזמת לקראת משבר כלכלי שבדיעבד  עבר יחסית בשלום* על מה נדבר בשנה הבאה ואיזה טרנדים טכנולוגיים ישתלטו  עלינו?

בדצמבר 1999, בין שישי לשבת, במזג אוויר חורפי במיוחד, ישבנו רתוקים אל מול צגי הטלוויזיה. "האח הגדול" עדיין לא נולד אז, ועל "כוכב נולד" טרם חשבו. האווירה בארץ ובעולם הייתה אווירת סיום. אף אחד לא ידע באמת מה יקרה ברגע שמחוגי השעון יזוזו אל עבר השעה 12:00 (חצות) והעולם כולו ייכנס אל שנות ה-2000. במשך כשנתיים לפני התאריך הזה הילכו עלינו אימים, מכרו לנו כלים, מחשבים ובעיקר פרויקטים שיכינו את מערכות המיחשוב והמידע שלנו למעבר ל-2000. גדולי האנליסטים התחרו ביניהם מי יצבע את העתיד בשחור יותר, מי יכניס להיסטריה יותר אנשים.

בשעה 23:59 נעצרה הנשימה של מיליוני בני אדם בעולם. בבתי חולים הוכרזה כוננות מיוחדת, במתקנים ובמערכות שבהם לשעון יש מרכיב קריטי בתפעול הועמדו צוותים בכוננות, מנמ"רים העבירו את ליל שישי עם צוותיהם במשרדים, על כל מקרה שלא יבוא… וכל השאר היסטוריה, שהותירה הרבה זיכרונות על היסטריה כלל עולמית. היא לא הייתה היחידה בעשור זה.

אלו, כמובן, לא המשברים היחידים שידענו בעשור הנוכחי. ב-2001 התמוטטו מגדלי התאומים בניו-יורק, ואיתם התמוטטו הרבה מאוד פרות קדושות ותיאוריות על יציבות חלק זה של העולם, על טרור ועל מלחמות. ענף ה-IT נדרש מיד לדגל, והבאזים התורנים היו DRP, גיבוי, אחסון ואבטחת מידע. יצרניות מערכות האחסון והפתרונות החלו לפרוח. מערכות שלטוניות החלו להכין תוכניות רחבות היקף המשלבות את מערכות ה-IT כחלק מפתרון כולל להגנה על הבית. הום לנד סקיוריטי הפך להיות אחד המגזרים החמים ביותר, עד היום.

העולם כולו נדרש לבדיקת מערכות הגיבוי וההתאוששות שלו, במיוחד במגזר העסקי, שם מערכות המיחשוב הן קריטיות. הבאז של DRP והתאוששות עסקית כבר פינה את מקומו לטרנדים אחרים, אבל המציאות לא השתנתה, וככל שנקפו השנים מאז, הצורך בתפיסת גיבוי ושחזור מאובטחים רק גברה. בישראל, בניגוד למקומות שלווים ושקטים בעולם, התחזיות הועמדו במבחן המציאות בשני אירועים לפחות: "מלחמת לבנון השנייה", ובמבצע "עופרת יצוקה". הלקחים הופקו עד לאירוע הבא.

עוד לפני המיתון הנוכחי, עברנו מיתון אחר, שמוגדר כ-"מיתון שלנו", של הדוט.קום. היה זה ב-2003, עם התפוצצות הבועה – חזרה לשפיות ממציאות מדומה שבה כל שורת קוד היתה כבר פוטנציאל לסטארט-אפ, וכל יזם ראיין את מנהלי הקרנות שרדפו אחריו כדי שייקח מהם כסף. החגיגה נגמרה, האורות כבו בוול-סטריט למשך תקופה ארוכה. עולם ההיי-טק נכנס לשיפוצים וארגן את עצמו מחדש. ההתאוששות, כך אומרים מומחי משברים כלכליים ומיתונים, החלה מוקדם מדי. תיאוריית שבע השנים הרעות, שאחריהן באות שבע השנים הטובות – התקלקלה פתאום. זו אולי הסיבה גם למשבר הפתאומי שפרץ חמש שנים לאחר מכן.

הפעם, ב-31 בדצמבר 2009, נעו מחוגי השעון אל עבר השעה 12:00 מבלי שאיש הציץ עליהם באופן מיוחד. ברחבי העולם, כמו גם בישראל, נפתחו בקבוקי שמפניה, ואיש איש איחל לרעיות, למשפחה ולחברים שנה טובה. איחולים תמיד באים עם כוונה אמיתית. השנה, איחולי שנה טובה צריכים להיות מכוונים חזק. אני מכיר יותר מאדם אחד או שניים, שכבר כמה חודשים מתפללים ש-2009 תעבור. במבט לאחור, יודו רבים כי גם ב-2009, כמו ב-1999, מרכיב ההיסטריה בקוד ההתנהגות שלנו, בשיקולים לקבל החלטות היה גבוה מאוד. הוא נבע בעיקר מחוסר ידיעה, מההלם וההפתעה שנחתו על העולם בשלהי 2008, כאשר ניצני המשבר החלו להסתמן.

הפעמונים לא צלצלו חזק מספיק, השאננות גברה על ערנות עסקית ועמידה על המשמר כל הזמן.
ההיסטריה שיצרה אי הוודאות היתה הדלק של המיתון שחוינו השנה. מיתון קצת מוזר, יש לומר, שבמרבית המגזרים התבטא בלחיצה על דוושת הברקס. אף אחד לא היה בטראומה. מנמ"רים, כמו גם מנכ"לי חברות, אמרו שזה אחד הדברים הכי טובים שקרה להם. האפשרות לעצור את המירוץ המטורף אחר החידושים, אחר הפרויקטים ואחר תקציבים. הייתה זו מעין חניית ביניים עם מועד המראה מחודש בלתי ידוע. זה קרה שוב לפתע בחודש מרץ 2009, כאשר הבורסות החלו שוב להשתמש בצבע הירוק והורידו במעט את הצבע האדום שאפיין את גרף המניות שלהן בחודשים האחרונים. כשם שמרבית האנשים לא מצליחים להבין את הסיבות למיתון הזה, כך גם לא הבינו את תחילת היציאה ממנו.

על מה נדבר בשנה הבאה?סוף שנה הוא זמנם של כל כותבי התחזיות וחוזי העתיד, מעין אולימפיאדה וירטואלית, מי יפנטז יותר. המציאות מתנהגת כפי שהיא מתנהגת, לפעמים דומה לתחזיות ולפעמים לא, אבל בעוד שנה, מי זוכר?

כלי התקשורת בארץ ובעולם גדושים סיכומים ותחזיות.

אז בלא כלום אי אפשר. גם גיליון זה מכיל כמה סיכומים וטורים אישיים של מיטב הכותבים באנשים ומחשבים, כל אחד מזווית אישית שלו. האנליסטים מאוחדים בדעתם, ששנת 2010 תהיה השנה שבה נחוש התאוששות מהמכות שספגנו בשנתיים האחרונות. הדגש הוא על המילה התאוששות ולא חזרה לחגיגה שהייתה לפני 2007, אז החלו הסממנים הראשונים של המיתון העולמי, שכאמור לא החל דווקא בהיי-טק.

הטרנדים הטכנולוגיים שנדבר עליהם בשנה הבאה וגם בשנים שאחריה מבוססים על פתרונות שאומצו על ידי ארגונים דווקא בזמן המיתון, כאשר המוטו שלהם הוא כלים שמסייעים להתייעלות וחיסכון. רוצה לומר, שהעולם העסקי, החוזר לשפיות לאט לאט, עדיין זוכר את לקחי המיתון שחולף, וההשקעות של ארגונים בכלי מיחשוב ומידע יהיו כאלו שיסייעו באופן ישיר, ברור לכל אחד, למימוש המטרות העסקיות של הארגון. במסגרת זו אפשר למנות את הכלים שיסייעו לארגונים לנתח טוב יותר את ים המידע שעומד לרשותם. זוהי הרחבה, שלא לומר כמעט בנייה מחדש של עולם ה-BI. מנהלים, שרק לפני כמה שנים לא הפסיקו להתפעל מהיכולת שלהם לקבל מידע זמין בכל רגע, מבקשים כעת כלים שיסייעו להם להבין טוב יותר את ים הנתונים, ועל סמך ההבנה לקבל החלטות מהירות ונכונות. בהקשר זה יש לזכור את מגמת הקונסולידציה בתחום ה-BI , כאשר השחקנים בשוק נבלעו כמעט ברובם על ידי החברות הגדולות.

מגמות נוספות שכבר דובר עליהן רבות: מיחשוב ענן, עם הרחבות ופתרונות שיאפשרו לכל ארגון ליישם אותו, SaaS - שהוא נגזרת ממיחשוב הענן ו-וירטוואליזציה. הצפי הוא, שיצוצו פלטפורמות חדשות, שיאפשרו להאיץ את היישום של גישות אלה. ענף ה-IT ייהנה גם מהטרנד ה-"ירוק", שחזר למרכז הבמה בעקבות ועידת קופנהגן. ההחלטות המעטות שהתקבלו שם מתורגמות, בין היתר, לפרויקטים שמרכיב ה-IT בהם הוא מרכזי ביותר.שלא לדבר, כמובן, על כל נושא החיסכון באנרגיה, בנייה מחודשת של מרכזי נתונים, שכבר הורגשה בשנים האחרונות.

מה קורה בשוק הישראליבשוק הישראלי, ענף ה-IT נערך לקראת הפשרת תקציבים, שהוקפאו עקב המיתון. יש תחושה של רגיעה וחזרה לשגרה, אבל רוב המנכ"לים והמנמ"רים נזהרים מלומר במפורש שהמיתון מאחורינו. חוזרים בזהירות אל החגיגה, לא ממהרים, בודקים היטב ומחליטים.

 

גם אנחנו, באנשים ומחשבים, ממשיכים הלאה לעשור הבא, העשור השלישי לקיומה של הקבוצה, שקמה ב-18 בנובמבר 1981. נמשיך ללוות אתכם בדיווחים היומיים, במגזינים, בכנסים ובאירועים משמחים.

שתהיה לכולנו שנה נהדרת