כשמדינת ישראל אך קמה,מספרים שה"זקן" (ב.ג) אמר כי כי הוא מייחל לגנב היהודי הראשוו, כדי שזה יהיה סימן שאנו מדינה נורמלית. היינו צריכים להמתין 62 שנה, עד שקיבלנו את החוליגאן היהודי הראשון מברית המועצות מרוצץ גולגלות של ילדים,,כדי להבין עד כמה אנו לא נורמלים. הפרשה המזעזעת הזו העלתה לסדר היום, לראשונה בתולדות המדינה, סוגיה מאוד רגישה וכואבת: האם מדינת ישראל היא מדינת כל היהודים בעולם באשר הם? האם ישראל תהפוך בתוך כמה שנים למדינת מקלט לרוצחים, אנסים או סתם פושעים, רק בגלל שהם יהודים, והם זכאים להכנס בשערי הארץ רק בגלל שעברו ברית מילה?
בעקבות חשיפת רצח משפחת אושרנקו מדברים על תיקון חוק השבות. זהו צעד מתבקש אם כי יש לעשות אותו בזהירות רבה. טבעם של חוקים שהם נוטים להכליל, כדי שיהיו תקפים לגבי ציבורים רחבים ביותר וכדי שניתן יהיה לאכוף אותם. חוק השבות הוא עדיין חוק חשוב ביותר ומדינת ישראל עדיין אינה משופעת בעולים, אבל היא בהחלט רשאית לקבוע אילו עולים יקבלו את אזרחות אוטומטית בישראל ואילו אחרים יאלצו לחזור כלעומת שבאו.
בעידן הטכנולוגי של היום, לא בטוח שצריך בכלל חוק. קיימת כיום אפשרות לקבל במהירות רבה יחסית מידע די מבוסס ואמין על כל אחד ואחד מהעולים מסוג זה שאנו לא רוצים אותם כאן. מערכות המידע שקיימות כמעט בכל מדינה, יכולות לסייע בקבלת אזהרה לגבי חשוד זה או אחר. צריך כמובן להיזהר לא לשפוך את כל האמבטיה עם התינוק. רמת המוסר וההתיחסות בכל מדינה למושג עבריינות או פשע או שונה בין עמים ותרבויות. מצד אחד לא יעלה על הדעת שכל מי שהיה לו תיק במשוטרה בארץ הולדתו פסול מלעלות ארצה. מצד שני, קיימים כיום מספיק אמצעים כדי שרשויות ההגירה בישראל, כמו גם משטרת הגבולות יכולים לקבל מידע מעמיתיהם או מנציגיהם בחו"ל על יהודי זה או אחר. ההחלטה בכל אופן לא יכולה להיות אוטומטית ולא על פי סעיף בחוק.
בשנתה ה-62 מדינת ישראל צריכה לעמוד זקופה ולקבוע שהיא מדינת כל היהודים שראויים לחיות בה . במדינות מזרח אירופה ובמקומות אחרים פועלים גופים כגון נתיב, שלכאורה הם ת"פ משרד הפנים, יכולים לבצע את בדיקת הנאותות בארץ משם באים העולים. הרוצח של משפחת אושרנקו היה מבוקש כבר בעבר על ידי האינטרפול. אילו הגופים שאמונים על כך היו קצת יותר יעילים ועירנים, יתכן והקורבנות היו עדיין איתנו.
דבר אחד צריך לוודא שאסור שיקרה: הטלת כתם וחזרה לסטיגמות שמכתימות עדה זו או אחרת. כבר היינו בסרט הזה בימי סאלח שבתי, עברנו את זה בשנות ה-70 וה-80 והדבר האחרון שאנו צריכים כעת זה להוציא את השד העדתי מהבקבוק. לעלייה הרוסית היתה תרומה אדירה לחברה הישראלית, שתוצאותיה מורגשות יום יום. מעבר לזה, לא חסרים לנו פסיכים וחולי נפש שנולדו כאן בישראל ואי אפשר היה למרבה הצער לסנן את בואם לעולם, ולכן השורה התחתונה כאן היא לסנן כניסת יהודים לארץ ישראל, בזהירות ובנחישות. ויפה שעת אחת קודם.