ארכיון ל- מרץ, 2009
במוצאי שבת יקפלו אביבה ונועם שליט את אוהל המחאה שלהם ויעשו את כל הדרך הארוכה חזרה למצפה הילה. גלעד לא יחכה להם שם. 1000 ימים ימלאו לשביו בכלא, ואהוד אולמרט, ראש הממשלה היוצא לא עמד בהתחייבות שלו:להחזיר את הילד הביתה. בשבוע האחרון נוצר חלון הזדמנויות. המו"מ עלה לשלבים יותר חמים. לאהוד אולמרט היתה הזדמנות לסיים את כהונתו בצורה הכי הירואית שרק יכולה. החייל נפל במשמרת שלו, הוא מחזיר אותו לפני שהוא עושה חפיפה עם נתניהו. כל מה שהיה צריך לעשות זה להביא את הרשימה לאישור הממשלה. אבל אהוד קיבל רגליים קרות ברגע האחרון. הוא האשים את החמאס ואת אביבה ונועם על שהותם באוהל המחאה. 990 יום הם ישבו בשקט מאופק וחיכו בסבלנות. עכשיו הם הבינו שאין לה מה להפסיד. קיוו שאולי, אהוד יעשה מעשה של גיבור ויחזיר את הילד. זה היה כל כך קל, רק החלטה. אבל אהוד ברח. הוא משאיר את התפוח הלוהט הזה למחליפו. יכול להיות שמשם תבוא הישועה.
?
סקר של חברת הייעוץ עוקץ שפורסם לקראת יום האישה הבינלאומי, גילה באופן לא ממש מפתיע ,כי נשים נפגעו יותר מגברים בגל הפיטורים, בעיקר בהיי טק.
לפי הסקר שהקיף 6500 עובדים, בתחום ניהול מוצר בענף ההיי טק, 13.6 אחוזים הם נשים. אחוז הנשים שעובדות במקצוע זה בהיי טק הוא כ-30 אחוזים. גם בתחום ניהול פרויקטים היה אחוז הנשים המפוטרות גדול יותר לעומת גברים, ביחס לחלקן בסך הכל המועסקים בתחום זה. במקצוע זה, 58 אחוז הן נשים, ואילו חלקן בעוגת הפיטורים מגיעה ל- 39 אחוזים. נתונים דומים קיימים במקצועות אחרים (מקור: חיים ביאור, דה מרקר, 4.3.). ונשאלת השאלה, למה?
אין לכך הסברים מדעיים, וסביר להניח שבמקומות רבים, דנו בכל מקרה בגופו של עניין. אבל אי אפשר שלא להגיע למסקנה כי אלו המקבלים את ההחלטות על פיטורי עובדים, בהנחה שעליהם לצמצם כוח אדם ולא לסגור לגמרי את העסק,מונעים על ידי סטיגמות ידועות ומוכרות שמופנמות אצלם, גם אם הם לא מודים בכך. הנה כמה מהם לדוגמה: נשים, אינן המפרנסות העיקריות בבית, ולכן בבחירה בין גבר לאשה שצריכים ללכת הביתה, עדיף אשה. גם אם היא לא תעבוד, לא יקרה כלום.
תובנה שנייה שמניעה את בעלי החברות או המניות לשלוח הביתה את המין החלש: היא ממילא עובדת פחות שעות, הסיכוי שהיא תעבוד יותר ותביא יותר תפוקה קלוש ביותר. לזה יש לצרף את התובנה המוכרת שגברים הרבה יותר יציבים בעבודה, הם אינם מטופלים בילדים וגם לא נכנסים להיריון.
כאמור יש מעט מאוד מעסיקים שיודו כי זה מה שהנחה אותם לפטר יותר נשים, אבל המציאות הזו היא חלק ממכלול שלם של העדר שיויון אמיתי בין נשים וגברים בעבודה בהיי טק ובתפקידי ניהול רבים. כבר הוכח לא פעם שמנהל גבר, ומנהלת נקבה שעושים את אותה עבודה, נושאים באותה אחריות, לא יקבלו לעולם את אותן שכר. כבר דובר על כך שחלקן של נשים בכלל בתעשיית ההיי טק הוא קטן ממילא, ונערכו אינספור מחקרים ודיונים למה.
איך שלא יהיה הכל מתחיל מלמעלה. ככול שהנהלות ישלבו יותר נשים בתפקידים בכירים, ככול שתהיה במקומות מסוימים העדפה מתקנת, לנשים מול גברים, כדי ליצור את האיזון הדרוש, כך מעמדן של הנשים בתעסוקה יהיה חזק יותר,ומעסיקים יחשבו פעמיים בטרם הם עושים את הבחירה בין גבר לאשר בבואם לפטר עובדים.
סקר אחר, שערך העיתון כלכליסט, לגבי חלקן של נשים בהנהלות בארגונים הגדולים במשק, לא ממש מחמיא לברוני ההיי טק, הבנקים ותעשיות אחרות בבנק הבינלאומי, למשל, רק 43 אחוז מחברי ההנהלה הם נשים, במטריקס, 32 אחוזים, בהוט, מספר דומה, בחרת נס ישראל, 25 אחוזים בלבד, בבנק לאומי, שבראשו עומדת אשה, אחוז הנשים ה בהנהלה הוא 21 אחוז, ב-HP 14 אחוזים.
בסך הכל תמונת מצב ממש לא מעודדת. זאת למרות שהמודעות לנושא נמצאת בעלייה. כל יו"ר דירקטוריון יגיד שלך שהוא בעד הגדלת חלקן של הנשים סביב שלחן ההנהלה, וכל מנכ"ל יתאמץ לספר לך כמה נשים הוא מעסיק. אבל הכל למראית עין. נראה שאם לא תהיה יד מכוונת, מצד גורמי ממשלה, על ידי יצירת תנאים מתאימים להגדלת חלקן של הנשים במעגל הניהול והעבודה בכלל, מכת האבטלה והמיתון יפגעו הרבה יותר קשה במין החלש. בתקופת שפל, כמו גם בתקופת פריחה, משפחה שבה אחד מבני המשפחה אינו עובד, לא יכולה להגיע לרמת חיים סבירה ואין זה משנה אם המובטל הוא גבר או אשה…
,
בים הדיווחים המדכאים על אבטלה, איומים ביטחוניים, העדר שלטון וסתם ידיעות עצובות, חוק טבע הוא שתמיד יפול לידי התקשורת סיפור צבע עסיסי, שעליו היא תוכל לחגוג כמה ימים, עד הבום הבא שיסית את תשומת הלב הלאה. בסוף השבוע שעבר, הסיפור התורן הוא פרשת מפקד חיל הים, האלוף אליעזר מרום, שכינויו צ'ייני, הפך כבר לשם הפופולרי ביותר כיום ברחוב הישראלי. בכמה מתפרות העובדות לקראת חג הפורים הסתמן ביקוש יתר מתפיע לתחפושת של קברניט בחיל הים עם חזות סינית.
ייאמר בפשטות: גם אלוף בצה"ל הוא אדם. כמו כל חייל יש לו "אפטרים" ובזמן הזה הוא יכול לעשות מה שבראש שלו. גבי אשכנזי ממש לא רוצה לדעת מה כל אלוף, או קצין או אפילו סתם חייל שלו עושה בשעותיו הפנויות. יש לו מספיק עבודה גם ככה. הכל כל עוד הכל דופק כשורה.
צ'ייני, כשל לא בכך שהיה שם, לרוע מזלו כאשר בוקי נאה ביקר במקום במסגרת סיורים ליליים מודרכים שהוא עושה כבר כמה שנים, הוא כשל בכך שלא אמר את כל האמת לבוס הישיר שלו, הרמטכ"ל. "מעידה חד פעמית" הוא כתב לגבי אשכנזי. אבל הוא כשל גם בעצם העובדה שדווקא הוא, כמי שמייצג ארגון שהוא חלק מחברה שכבוד האדם וחירותו הם ערכי היסוד שלו, דווקא על רקע זה היה עליו לחשוב פעמיים בטרם בחר את מקום הבילוי שלו.
אבל הקורבן האמיתי הוא בכל זאת לא צ'ייני, אלא אותן נשים, נערות, שסיפקו את צרכיו. מדובר באחת מתופעות הניצול המחפירות ביותר במאה ה-21 שכולם יודעים על קיומה, ולאף אחד לא איכפת. התפוצצותה של הפרשה דווקא סמוך ליום האשה הבינלאומי, יכולה להיות אולי נקודת ציון לכל מי שאמון על החוק, להתחיל לבדוק מה קורה שם. אז הוא יגלה שאת צ'ייני ועוד אלפים אחרים שבאים למקומות כאלו משרתות נשים שעובדות בתנאי עבדות, השפלה שלא לומר איומים. רובן עושות זאת נגד רצונן.
ואם בזכות פרשת צ'ייני נצליח להציל כמה נשים מעבדות והשפלה, אז אולי בסופו של דבר יכול צ'ייני לסמן לעצמו שלמרות הפרישה המשפילה שלו, הוא תרם משהו לחברה. אשרי המאמין
הכמות הגדלה של משתתפי כנס איגוד האינטרנט הישראלי, שנערכה השבוע במרכז הכנסים אווניו, הפתיעה כמעט כל אחד שהגיע אליו. ברוח הימים הללו, הציפייה הייתה לכנס "רזה" שבו יורגש ה-"מצב". גם חלק מהמרצים חששו אולי בסתר ליבם, כי לא יהיה זה הכנס הגדול ביותר שהשתתפו בו עד היום. כל ההשערות הללו התנפצו אתמול (ב') בבוקר, כאשר מאות המשתתפים בכנס עמדו בתורים ליד עמדות הרישום והצטופפו באולם המליאה. רבים מהם אף נאלצו לעמוד. גם המרצה האורח מגוגל נראה קצת מופתע נוכח האנשים הרבים.
תעשיית הכנסים בכל העולם מרגישה היטב את המיתון, את הקיצוץ בתקציבי הפרסום והשיווק, ואולמות רבים נשארים "קרחים". השאלה הגדולה שהעסיקה רבים מהמשתתפים בכנס, במסדרונות, בהפסקות ובין המליאות הייתה: למה? מה קרה? איך זה ש-1,000 איש נפגשים בכנס שנערך בכל שנה ומופתעים לראות אחד את השני?
אם מנפים את ההסברים הציניים שנאמרו בחצי חיוך (יש הרבה אנשים שיש להם זמן פנוי…) מגיעים למיתון. או, נכון יותר, לאחד המאפיינים המאוד ייחודיים של המשבר הנוכחי: האינטרנט הפך להיות סוגייה מרכזית בו. הרשת, הפלטפורמה, התקשורת, היישומים והאפליקציות מביאים את התוכן שמסוגל לאפשר להרבה מאוד אנשים להמשיך לעשות את אותם הדברים שעשו קודם, או לחילופין, לייצר לעצמם עיסוקים חדשים, שלא עשו עד כה – ולא משנה אם הם עשו זאת מפני שהם הפכו פתאום למובטלים, או מפני שהם מגלים הזדמנויות חדשות.
אפשר להבין זאת דווקא דרך הזיכרון ההיסטורי של הוותיקים שבינינו: המיתון הקודם, בשנת 2003, היה נטו בתחום ההיי-טק והורגש היטב בכנס שנערך אז. בראש ובראשונה, במספר הרישומים לדומיינים בעלי הסיומת IL. אז הורגשה ירידה, ואף הובעה דאגה מסוימת ממה שהמציאות תייצר בהמשך. איש הרי לא ידע מתי המשבר ההוא יסתיים. והנה, השנהבישר בפתיחת הכנס רימון לוי, נשיא האיגוד, כי "דווקא מספר הדומיינים גדל בשנה האחרונה".
האם האינטרנט ימנע פיטורים?
נכון שלא כל השנה שעברה הייתה שנת מיתון, אבל, ללא ספק, הנתון הסטטיסטי הזה מלמד גם משהו. כמובן שיש הרבה מעבר לזה: שנת 2009 תהיה, ללא ספק, שנת האינטרנט, בגלל המרכזיות של מדיום זה בכל תחומי החיים. מאחר שהמשבר הוא כלל עולמי ופוגע בכל המגזרים, אנו רואים שארגונים גדולים וקטנים מבינים, כי הרשת היא הפלטפורמה שתוכל למנוע מהם לקצץ בהרבה פעילויות, ואולי אף תמנע פיטורי עובדים.
יישומים שונים בתחום מערכות המידע, שהיו עד כה פיזיים, עולים לאט לאט לרשת. תחום ה-IT מתממשק יותר ויותר לפלטפורמת האינטרנט – עובדה שמייצרת שכבה עצומה של תוכן, תעבורה וביקוש שמניעים את גלגלי הכלכלה. אחת ההערכות היא שאם המגמה הזו תימשך, יכול להיות שבספרי ההיסטוריה ייכתב, כי בזכות האינטרנט היה תהליך השיקום של העולם מהמשבר החמור ביותר שאליו נקלע מאז 1929 מהיר יותר.
מאת יהודה קונפורטס, 5 במרץ 2009, 13:46
אין כנראה גבול לאנרגיה שמשקיעים ארגוני הטרור כדי לפגוע באתרים ישראליים: טרוריסטים מטעם החמאס תקפו השבוע פעמיים, בימים ב' ו-ג', את אתר האינטרנט של ליונס - ארגון מתנדבים בינלאומי גדול שיש לו שלוחות בכל רחבי ישראל. בפריצה הראשונה, שינו ההאקרים את עמוד הבית של האתר ושתלו בו סרט תעמולה נגד ישראל וצה"ל, וכן תמונה של ילד המחזיק בדגל פלסטין. הפורצים אף הוסיפו קללה נגד ישראל וארצות הברית. בפריצה השנייה, הם מחקו ממנו אלפי מסמכים ותמונות המתעדות את פעילויות הארגון.
בשתי הפעמים נתגלתה הפריצה לאתר על ידי אלדד גלקר, מנכ"ל קבוצת צ'יף ופעיל בארגון בנס ציונה ובסביבתה. גלקר והמתנדבים האחרים התגברו על הפריצות והחזירו את האתר לאוויר בכל פעם כעבור כמה שעות.
גלקר הביע זעזוע ופליאה מהחלטתם של המחבלים להשחית דווקא אתר של ארגון בינלאומי, שמבוסס על מתנדבים, ופועל גם במגזר הערבי בישראל. מארגון ליונס נמסר, כי כל הפונים לקבלת סיוע באמצעות האתר יכולים כעת לגשת לכל חלקי האתר ולמשוך ממנו את הטפסים.
הארגון פועל בארץ משנת 1960, ומעניק סיוע רפואי לכבדי ראייה ולעיוורים במועדוני הארגון השונים. כמו כן, מפעיל אתר אינטרנט המרכז את פעילותו ומאפשר לקהל הרחב להוריד טופסי בקשה להשתתפות בתוכניות הסיוע השונות של הארגון.
