הנשים שמאחורי מנהיגים, תמיד היו נושאים לאייטמים מעניינים הצצה לחדר המיטות של ראש הממשלה ורעייתו, תמיד מסקרנת את הציבור. במיוחד אם מדובר בנשים שהקפידו לאורך הקדנציה של בעליהן להישאר מאחורי הקלעים.עליזה אולמרט, אשת רוה"מ היוצא, היא אחת כזו . עכשיו עליזה אורזת. אין לה הרבה. כל מה שהם הביאו זה שלחן פינת אוכל, קצת כסאות ודברים אישיים. מה הם משאירים? הרבה מאוד זיכרונות, חלקם לא טובים. בראיון לדנה וויס במגזין ליל שישי של ערוץ 2 ,בהגשת יאיר לפיד, מבקשת עליזה אולמרט לחלוק איתנו את הדברים הלא טובים שהיא לוקחת מבית ראש הממשלה. בעיקר את תחושת התסכול, מהנסיבות שהביאו אותם לצאת מהבית הזה שנתיים מוקדם מדי.
- עליזה ואהוד אולמרט.
למרות שעליזה אולמרט דוחה בתוקף כל ניסיון לדבר על הנסיבות עצמן, כלומר 15 החקירות בשלל התיקים שעומדים ותלויים נגד בעלה, היא לא מסתירה את העובדה שהיא חושבת שלא רק היא צריכה לצאת בתחושות תסכול, אלא גם אנחנו הצופים, צריכים לחלוק איתה את תחושת החמיצות. "רדפו אותנו" היא אומרת בראיון בידיעות אחרונות, שתוזמן בדיוק ליום שבו היא מתראיינת לערוץ 2 אנחנו, שאפשרנו לכל מיני אנשים חורשי רעתו של בעלה, לתפור לו תיקים. לא אחד ולא שניים. הרבה. לא בכולם היא הייתה מעורבת,אבל באחד מהם, ראשון טורס היא מכירה את הסיפור מקרוב. בכל פעם שהייתה נסיעה על הפרק, כך סיפרה לדנה ויס, הנוהל במשפחת אולמרט הוא שמתקשרים לממונה על הנסיעות בראשון טורס ושואלים כמה נקודות הצטברו לזכות אבא, ואז מחליטים אם ליסע או לא. לא, עליזה והילדים בכלל לא שאלו מאיפה הנקודות? מה מקורם? האם זה בכלל שלהם? זה מסוג הדברים שרעיית רוה"מ לא צריכה לשאול. בטח לא ראש הממשלה עצמו. נתנו, לקחה. ואם הם ישנו בבית מלון מפואר זה או אחר אז מה? זה אורח החיים שהתפקיד מכתיב. זוהי רמת החיים שהיא הורגלה אליה.באופן פרטי, היא בוחרת היכן לישון בחו"ל ואין זה עניינו של הציבור. והבית ברחוב כרמייה? אם זוהי רמת החקירות, אז אנחנו,_כלומר המדינה, לא בעלה) ב צרות, היא אומרת לדנה וייס. g
ליזה אולמרט היא קודם כל רעייתו הפרטית של אהוד אולמרט מזה 40 שנה. בתור שכזו תפקידה לעשות הכול, כדי לחלץ את בעלה מהצרות שנחתו על ראשו. זה לא צחוק. בעוד חודש הוא כבר לא רוה"מ ולא חבר כנסת ומעט גינוני הכבוד שהמשטרה נהגה כלפיו, בכל מהלך החקירות, מתוקף תפקידו, כל אלו ייעלמו. מר אולמרט יזומן, אם יהיה צורך להמשך התהליך בעניינו ככול האדם. רגע לפני שהוא יורד מהבמה מנסה הגברת אולמרט להוציא מאיתנו כמה דמעות של פרידה. היא לא כל כך הצליחה. באופן אישי, כולל כותב שורות אלו, כל אחד מקווה שאהוד ייצא מזה זכאי.העובדה שהוא גם חשוד וגם ראש הממשלה ממש לא הקלה עליו יותר מדי. יתכן ולו היה אדם פרטי, החקירות היו אולי נוחות פחות, באווירה פחות ממלכתית, אבל לפחות היה מצליח להסיר את העננה מעליו. זכאותו היא גם הזכאות שלנו, כמדינה, כאומה, שנמשלה במשך שנתיים על רוה"מ שכל כך הרבה דברים לא נעימים אומרים עליו. השמחה תהיה לא רק של עליזה בינתיים לא זה המצב.ולכן ברמה הציבורית, ציפינו בראיון המוזמן הזה, בכל זאת לאיזה שהוא בדיל קטן של חרטה, היסוס, הודאה, אולי טעינו, אולי לא נהגנו כשורה? זה עדיין לא הופך את זה לפלילי, זה עדיין לא אומר שטענה אחת אפילו משלל הטענות נגדו נכונות. לא קיבלנו שום דבר. העולם נחלק בעיני עליזה, לעולם שבתוך משפחת אולמרט והעולם החיצוני, שמכיל הרבה מאוד נחשים ארסיים. שם המשחק: רדפו אותנו. .
נכון, עליזה אישה עצמאית, דעתנית ואפשר להאמין לה שלא ממש רצתה את המעבר הזה לבית הזכוכית שנקרא בית רוה"מ. כשהיא נכנסה לשם היא סומנה פוליטית בכיוון ההפוך מהצד הפוליטי של בעלה . עכשיו בני הזוג אולמרט יוצאים מבית רוה"מ כשדעותיהם ממש קרובות. עליזה לא מותירה ספק ומסבירה שלא היא שינתה את דעתה vיא גאה בפרויקט המרכזים לגיל הרך שהובילה, כאשת רוה"מ ומונה 100 כאלו ברחבי הארץ. אין ספק שיש יתרון לנהל פרויקטים כאלו כאשר אתה קרוב מאוד למוקד קבלת ההחלטות הלאומי של המדינה.
בחדר העבודה שלה תלויה תמונתו של טומי לפיד, אבא של יאיר, מגיש המהדורה. עליזה מבקשת לא לדבר הרבה בנושא, מעבר לכאב שהיא מביעה על מותו, לפני שהיא תתחיל לבכות. בתחנה המרכזית, באחד הטייקים, לפני סיום הריאיון הסכרני הזה, היא יורדת אל העם. "אנחנו כבר מתגעגעים אליו" אומרים לה עוברים ושבים. לאור תוצאות הבחירות וההרכב של ממשלת ביב ליברמן ואולי לבני, שתחליף את אולמרט, גם אנחנו עוד נתגעגע, ולעזאזל החקירות , הפרשיות והמעטפות.
ועוד הערה אחת: איך שלא יהיה עליזה אולמרט, תיזכר ללא ספק כרעיית רוה"מ שהיתה הרבה פחות בולטת בתקשורת,לפחות מזו שתבוא אחריה.
התפקיד מכתיב את רמת החיים
לא ממש נחבאה אל הכלים, לא ממש אישהשיושבת וממתינה לבואו של בעלה הביתה בערב, אבל בהחלט רחוקה מכל ההמולה התקשורתית שליוותה את בעלה בקדנציה הקצרה שלו כראש המשלה. קצרה אבל כל כך עמוסה. שתי מלחמות, 15 חקירות, ערימה של תיקים והרבה מאוד עשייה באמצע, גם שלה, כרעיית רוה"מ.
